לפעמים מחנך יכול להיות גם מישהו שלא סיים תואר בחינוך ואין לו תעודת הוראה. מצאתי את עצמי עומד בשבוע שעבר בחנות צעצועים ידועה מאוד בירושלים

שוחחתי בתקופה האחרונה עם הרבה הורים מתוסכלים ששיתפו אותי בתחושותיהם בעקבות מכתבי הדחייה שקיבלו הילדים שלהם מהישיבות התיכוניות. חלקם הרגישו שהמראיינים ממש פספסו את הילדים

המסע לפולין מעסיק, כידוע, אלפי בני נוער וגם את הוריהם, שלא תמיד יודעים מאין הם אמורים להשיג את הסכום למימון המסע. נכון, שמעתי על מלגות

השבוע היו צריכים להפסיק את הלימודים ולשלוח את כל התלמידים לבתים שלהם. כשההורים הנדהמים היו שואלים: "אבל למה? מה קרה?" הייתה באה התשובה: "גל קיידאן,

השבוע קיבלו אלפי תלמידי החמ"ד את מכתב הקבלה או הדחייה מהישיבות ומהאולפנות, וזה אחד מהמכתבים שקיבלתי: “ערב טוב, אבינועם, אני חייבת לשתף אותך במקרה שקרה

השבוע נתקלתי בשני מקרים של תלמיד שהוריו שיתפו אותי שהם רוצים להוציא אותו מהמוסד שבו הוא לומד. התחושה של ההורים קשה: לדעתם מוותרים על הילד

  הייתי שבת במושב, וקלטתי חמישה ילדים בכיתה ד' ומשפילים חבר שלהם. במקום לעוף מהם ולנתק מגע, הוא המשיך להשתרך אחריהם ושמע איך שהם דורסים

  נזכרתי שלפני הבחירות הקודמות ביקשתי מתלמידיי (כיתה ד') בתרגיל כיתתי לכתוב לי על דף את שלושת המנהיגים הגדולים ביותר שלהם. בהתחלה התשובות לא הפתיעו

  בזמן האחרון קיבלתי כמה וכמה שאלות ובקשות מהורים התוהים אם נכון לשלוח את הילדים לפנימייה, כי בבית הם גם ככה הולכים להשתעמם על שום

  השבוע שמעתי על מנהל בית ספר יצירתי במיוחד בקריות שהחליט לארגן לתלמידים שלו 'ערב כישלונות' פרטי. מנהל בית ספר בכבודו ובעצמו הגיע לדבר ולהציג