יש לי חבר שהוא ממחנה ׳רק לא ביבי׳, הוא גם הפגין תקופה מסוימת בבלפור וכמעט כל יום במשך תקופה ארוכה מאוד הוא כתב בפייסבוק דברים

01בשבת האחרונה בבית הכנסת כשחילקתי סוכריות לילדים הרגשתי פתאום שאולי סוף סוף רואים את הסוף של המגיפה שנחתה עלינו לפני כשלוש שנים. ומאיפה הגיעה אלי

01אפתח בווידוי אישי. לדבר, אני חושב שאני יודע, וגם לכתוב אני יודע. למעט הדיסלקציה אני חושב שאני כותב לא רע. אבל בלהקשיב אני ממש לא

01אני מרגיש שחשוב במיוחד בתקופה הזאת של טרום-בחירות, ובמיוחד בתקופה של בין המצרים, להרבות בסיפורים שיגבירו את החיבור ואת האהבה בתוך עם ישראל.הסיפור הבא התרחש

בשבוע שעבר זכיתי לסיים את מסכת יבמות בלימוד הדף היומי. ולמה אני משתף אתכם בזה? כי זה הניסיון השלישי שלי להתמיד ללמוד את הדף היומי,

באחת השבתות חווינו במשפחתנו חוויה מרגשת מאוד וגם מצחיקה. לפני שבת שלח רכז הביטחון של ראש צורים הודעה שבגלל תקופת החגים יגיעו חיילים לתגבר את

בימים אלו מתחילים ילדינו את החופש הגדול. צריך לראות את ההתחלה הזאת כנקודת ציון משמעותית בחופש הגדול – ההתחלה היא כוח גנוז עצום של רצון

דווקא בפרשת קורח שהיא פרשת המחלוקת, אני רוצה לכתוב דברים על עמנו הנפלא, דברים שמלאים באהבה ובחיבור ועוסקים בחיבורים מיוחדים בעם ישראל ולא במחלוקות. ערב

כולנו מכירים את התופעה שנקראת זאב זאב – תופעה שבה אדם מרבה בהתרעות שווא ולכן חדלים מלהאמין לו. בדרך כלל ההתרעות השגויות ניתנות בזדון מתוך

ב-12 ביוני 2014 (ט״ו בסיוון ה׳תשע״ד) נחטפו בידי מחבלים פלסטינים מתנועת החמאס גיל-עד מיכאל שַׁעֶר, בן 16, תושב טלמון ותלמיד ישיבת ׳מקור חיים בכפר עציון׳,