במרכז‭ ‬פרשת‭ ‬בהר‭ ‬עומד‭ ‬רעיון‭ ‬היובל‭: ‬אחת‭ ‬לחמישים‭ ‬שנה‭ ‬משתחררים‭ ‬העבדים‭, ‬הקרקעות‭ ‬חוזרות‭ ‬לבעליהן‭ ‬המקוריים‭, ‬והמערכת‭ ‬הכלכלית‭ ‬והחברתית‭ ‬כולה‭ ‬מאפסת‭ ‬את‭ ‬עצמה‭. ‬ שיבה‭ ‬לקרקע‭,

פרשת‭ ‬אמור‭ ‬עוסקת‭ ‬ברבדיה‭ ‬הגלויים‭ ‬והנסתרים‭  ‬של‭ ‬הקדושה‭ ‬‮–‬‭ ‬קדושת‭ ‬הזמן‭, ‬קדושת‭ ‬המקדש‭ ‬וקדושת‭ ‬האדם‭. ‬על‭ ‬הכוהנים‭ ‬נאסר‭ ‬להטמא‭ ‬למתים‭, ‬מלבד‭ ‬קרובי‭ ‬משפחה‭ ‬מדרגה‭ ‬ראשונה‭.

מאות‭ ‬פעמים‭ ‬ליוויתי‭ ‬נשים‭ ‬בלידה‭. ‬חלקן‭ ‬הגיעו‭ ‬רגועות‭, ‬אחרות‭ ‬דרוכות‭, ‬ויש‭ ‬שנכנסו‭ ‬לחדר‭ ‬הלידה‭ ‬בתחושת‭ ‬ביטחון‭ ‬שמהר‭ ‬מאוד‭ ‬התפוגגה‭. ‬לידה‭ ‬היא‭ ‬תהליך‭ ‬טבעי‭. ‬אפשר‭ ‬לעבור‭

אנחנו‭ ‬מתקרבים‭ ‬בצעדי‭ ‬ענק‭ ‬לימות‭ ‬המשיח‭. ‬אנחנו‭ ‬נמצאים‭ ‬בישורת‭ ‬האחרונה‭, ‬בקרון‭ ‬הקדמי‭ ‬של‭ ‬הרכבת‭ ‬הדוהרת‭. ‬כשייבנה‭ ‬בית‭ ‬מקדשנו‭, ‬היעוד‭ ‬שלי‭ ‬יתרכז‭ ‬בסיוע‭ ‬לנשים‭ ‬להיטהר‭. ‬אני‭

בפרשת‭ ‬שמיני‭ ‬מתרחש‭ ‬אחד‭ ‬מהרגעים‭ ‬הטראגיים‭ ‬והמטלטלים‭ ‬בתורה‭. ‬ביום‭ ‬השמיני‭ ‬למילואים‭, ‬כאשר‭ ‬העם‭ ‬כולו‭ ‬צופה‭ ‬בהתרגשות‭, ‬מתרחשת‭ ‬טרגדיה‭. ‬שני‭ ‬בניו‭ ‬של‭ ‬אהרון‭, ‬נדב‭ ‬ואביהוא‭, ‬נשרפים‭

חג‭ ‬הפסח‭ ‬בפתח‭ ‬ויש‭ ‬ריח‭ ‬של‭ ‬התחדשות‭ ‬באוויר מעגל‭ ‬חיי‭ ‬האישה‭ ‬בנוי‭ ‬על‭ ‬התחדשות‭ ‬והתרעננות‭. ‬האשה‭ ‬נמשלת‭ ‬לירח‭ ‬שמוסיף‭ ‬אור‭ ‬ומתמעט‭ ‬מדי‭ ‬חודש‭ ‬בחודשו‭. ‬אז‭

פרשת‭ ‬פקודי‭ ‬מציבה‭ ‬במרכז‭ ‬את‭ ‬דמותו‭ ‬של‭ ‬הכהן‭ ‬הגדול‭ ‬ואת‭ ‬חובתו‭ ‬לשרת‭ ‬בקודש‭ ‬בבגדי‭ ‬פאר‭, ‬מתוך‭ ‬דיוק‭ ‬והקפדה‭ ‬על‭ ‬כל‭ ‬פרט‭. ‬המדים‭ ‬המיוחדים‭, ‬האבנים‭ ‬היקרות‭

הפסח‭ ‬בדרך‭ ‬ועימו‭ ‬הנקיון‭ ‬המחודש‭ ‬של‭ ‬הבית‭. ‬האביב‭ ‬מביא‭ ‬עימו‭ ‬את‭ ‬המעבר‭ ‬מהחושך‭ ‬לאור‭, ‬מהקיפאון‭ ‬לתנועה‭, ‬ומהישן‭ ‬לחדש‭. ‬וזה‭ ‬גם‭ ‬הזמן‭ ‬שבו‭ ‬יוצא‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭

הלוחות‭ ‬נשברו‭. ‬משה‭ ‬רואה‭ ‬את‭ ‬העם‭ ‬רוקד‭ ‬סביב‭ ‬העגל‭, ‬ליבו‭ ‬כואב‭, ‬והלוחות‭ ‬נופלים‭ ‬מידיו‭ ‬ומתנפצים‭ ‬על‭ ‬הסלעים‭. ‬זה‭ ‬רגע‭ ‬של‭ ‬משבר‭, ‬של‭ ‬קריסה‭. ‬אבל‭ ‬זה‭

האם‭ ‬ידעתם‭ ‬כי‭ ‬ילדים‭ ‬צוחקים‭ ‬בממוצע‭ ‬300-400‭ ‬פעמים‭ ‬ביום‭, ‬בעוד‭ ‬שמבוגרים‭ ‬צוחקים‭ ‬רק‭ ‬כ‭-‬15-20‭ ‬פעמים‭ ‬ביום‭? ‬הירידה‭ ‬הדרסטית‭ ‬הזו‭ ‬בצחוק‭ ‬ככל‭ ‬שמתבגרים‭ ‬אולי‭ ‬קשורה‭ ‬לעלייה‭