אביב מגיע. עת דודים. והחתונות בפתח. לאחרונה העברתי שיעור לשדכניות ומאמנות בזום בנושא של שמור פריון. עוד נושא שעולה הוא בעיות רפואיות – האם להעלות
במרפאתי הקודמת, ישב במקביל אלי רופא עור. אני נהגתי להזמין שתי מטופלות לשעה, ואילו ביומן שלו הופיע מטופל כל 7-8 דקות. לא הצלחתי להבין איך
וינסטון צ'רצ'יל היה קצין בצבא האנגלי בתקופה בה אנגליה שלטה על עמים רבים בעולם. הוא היה גם עיתונאי מוכשר, סופר, ופוליטיקאי. עוד טרם מלחמת העולם
פרשות ויקרא מדברות על הלכות מקדש וטהרה. לנו הדברים נראים רחוקים מהדעת והלב. אבל בקרוב מאד נראה כוהנים שרגליהם טבולים בדם עד הברכיים ונסחוב כבשים
את עבודת הגמר שלי בלימודי הרפואה עשיתי בנושא של 'ניתוח דופן והבא אחריו'- דיון רפואי היסטורי על המציאות של לידה לאחר ניתוח קיסרי- דבר שהיה
במקצוע שלי, אף פעם לא משעמם. בשנים האחרונות, ישנן נשים ששואלות אותי לגבי שתיית יין בפורים. תופעה חדשה ומטרידה מאד, בעיקר אם מדובר על אשה
בדורות הקודמים, סוגי העיסוק ותנאי העבודה היו קשים פי כמה וכמה מאשר היום – רוב העבודות דרשו עבודה פיזית מאומצת, במשך שעות ארוכות, תוך חשיפה
כלי המשכן מתוארים ביופיים והדרם. אנחנו מבינים עד כמה משפיע הפנים על החוץ. בלבבי משכן אבנה. כלי המשכן גם מדומים לאיברי האדם- המנורה לעיניים, הארון
הריח של הקטורת בבית המקדש היה כל כך חזק עד שהכלות שנישאו בירושלים לא היו צריכות להתבשם, כי כל העיר הייתה מלאה בריח בושם נפלא
גם בארומה מסתבר שאפשר לחתום על כרטיס אדי. כך גילה לי כוס הקפה. אמנם הכרטיס המונח לפניי הוא חסר תוספות הלכתיות, אבל אפשר לשפצר. וממילא
