חינוך וחברה

אני מוכן לתת קרדיט לציונות הדתית ועוצמה יהודית

נוכחות יהודית, ותקיעת שופר היא פרובוקציה בעיני מי שמעוניין להילחם בנו על זכותנו בארץ ישראל. גם תקיעת שופר בכותל המערבי נחשבה לפרובוקציה, וגם שם הייתה הטענה שמדובר במקום קדוש למוסלמים. הטענה הזו שעלתה לאחר פרעות תרפ״ט, שכנעה את השלטון הבריטי ודבר המלך במועצה על ארץ ישראל משנת 1931 אסר על תקיעת שופר בכותל המערבי.

אריה אלדד

ב-17 באוקטובר 2001, ל׳ בתשרי ה׳תשס״ב, בשעה 06:50 בבוקר סיים השר רחבעם זאבי, ׳גנדי׳, את ארוחת הבוקר שלו ועלה לחדרו במלון ׳הייאט׳, לחדר מספר 816. רעייתו יעל נשארה בחדר האוכל עוד מספר דקות. בלוח הזמנים שלו נקבע עבורו ריאיון ליומן חדשות הבוקר של גלי צה״ל לאחר חדשות השעה 07:00. בפתח החדר המתינו לו שלושה מחבלים שהשתייכו לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. הם ירו בראשו שלושה כדורים מטווח קצר. דקות לאחר מכן מצאה אותו רעייתו מתבוסס בדמו. הניסיונות להציל את חייו לא צלחו, ובשעה 10:00 הודיעה הנהלת בית החולים הדסה עין כרם על מותו.
את רחבעם זאבי פגש פרופסור אריה אלדד פעמיים – אצל אביו בבית ובחוג בית של מפלגת מולדת שארגן עבורו. ״אלה היו שתי הפעמים היחידות שנפגשנו״.
אלדד נכנס למפלגת מולדת רק אחרי רצח גנדי, כאשר היה מספר שתיים של הרב בני אלון במולדת. המפלגה התמודדה בבחירות במסגרת רשימת האיחוד הלאומי, ואלדד שובץ ברשימה זו במקום השביעי ונבחר לכנסת. ״מולדת הייתה המפלגה שהכי קרובה להשקפת עולמי. אני לא חושב שהמשכתי את גנדי כמו שהמשכתי את החינוך שקיבלתי בבית אבא שלי. כנראה שהאידאולוגיה של גנדי והחינוך שלי נפגשו בהרבה מאוד מקומות, אבל לא באתי למולדת בשביל להמשיך את האידאולוגיה שלו״.
ובכל זאת, אלדד מספר על אחד החוקים הראשונים שהעביר במהלך עשר שנות כהונתו כחבר כנסת. ״היה זה חוק להנצחתו של גנדי שעיקרו העברת תקציב מדינה מוסדר מידי שנה לאותם גופים שעסקו בהנצחתו או בהכנסת מערך שיעור למערכת החינוך, להוצאת כתבים, ולגופים שטיפלו בהנצחה פיזית בכל מיני אתרים כמו כבישים, גשרים וכו׳״.
״הדברים החשובים הם לא אלה שנשאו את שמו כמו הדברים שאני האמנתי בהם, ובהרבה מאוד נושאים המשכתי נושאים שהיו חשובים לו ושהיו במרכז האידאולוגיה שהוא הוביל. למשל, ארץ ישראל השלמה שגדלתי עליה ושגנדי נלחם עבורה. הגעתי לחינוך לארץ ישראל השלמה מיום שנולדתי בבית אבא. לא יודע מתי גנדי הגיע לזה אבל הגעתי למולדת כי היא מאמינה באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.
״טרנספר בצורה של עידוד הגירה – אולי זה אפשרי״
פרופסור אלדד אומר כי גם לפתרון שגנדי הציע – חילופי אוכלוסין, מה שנקרא ׳טרנספר בהסכמה׳ – הוא לא הגיע מגנדי. ״אני מגיע לזה מ׳שמונה עשר עקרי התחייה של יאיר׳ שכותב במשפט אחד ״פתרון בעיית הזרים – חילופי אוכלוסין״. לכן האידאולוגיות שקיבלתי בבית אבא ושל גנדי נפגשו בהרבה מאוד מקומות ומטבע הדברים המשכתי לנסות להיאבק עליהם בכנסת, בכתיבה, בהרצאות, בהדרכה ובכל המקומות שבהם פעלתי״.
אתה חושב שטרנספר אפשרי היום?
״לא טרנספר בנוסח שקיבלו עליו פרס נובל לפני 100 שנה כדי לסיים את המלחמה בין טורקיה ובין יוון, לא טרנספר בנוסח שהיה בין הודו ובין פקיסטאן של העברה כפויה של מיליונים. אבל בצורה של עידוד הגירה אולי זה אפשרי. אם מדינה מתעסקת בזה בכלים של מדינה ומנסה להקל למשל על המצוקה הדמוגרפית הקשה מאוד ברצועת עזה, אז יכול להיות שאפשר יהיה בסיטואציה מדינית מסוימת למצוא מדינות בעולם שירצו לקבל מהגרים מעזה. יכול להיות. אני לא חושב שניסו את זה בכלים של מדינה. מולדת כמפלגה ניסתה את זה באמצעים פרטיים ולא בהצלחה גדולה, יכול להיות שמדינה יכולה לעשות יותר״.
תוכל לפרט?
״פתחו משרד שניסה לסייע למשפחות ערביות בירושלים שרצו להגר, לקנות את ביתם ולהשיג להם גרין קארד בארצות הברית או רישיונות הגירה והגירה בקנדה. זה היה בקנה מידה קטן מאוד, לא זכה להצלחה גדולה אבל מנגד לא הושקעו שם משאבים גדולים שמדינה יכולה להשקיע״.
למה זה לא הצליח?
״אני חושב שלא היו הרבה פניות של משפחות ערביות שביקשו סיוע בדברים האלה״.
יש נתונים וחישובים של המנהל האזרחי שמלמדים על עזיבה מרצון של פלשתינים את שטחי יהודה ושומרון.
״נכון, נכון. ויכול להיות״, מסביר אלדד, ״יכול להיות שאלה שכן רצו לעזוב הם כאלה שיש להם משפחות או קרובים בארצות אחרות, וכשהגיעו אל אותן משפחות הן לא רצו שיתקבל הרושם של בגידה לאומית דרך קשר עם מפלגת ימין. אינני יודע מה היו השיקולים שלהן״.
״מיציתי את מה שיכולתי לעשות״
מה אתה חושב על המצב הפוליטי היום? משהו השתנה בסגנון.
״לא, לא. לא השתנה בסגנון בערך ב-90 השנים האחרונות. המילים הן חדשות, השימוש בביטויים הוא אחר, הטכניקה, אבל הקיטוב בין ימין ובין שמאל לסוגיו השונים, פעם זה היה פרסונלי. ז׳בוטינסקי, בגין ׳הוא פשיסט, הם קומוניסטים, בוגדים׳. זה 90 שנה, אני לא חושב שיש איזשהו הבדל משמעותי. אנחנו מסתכלים על המצב הזה ואומרים ׳עכשיו זה קיטוב, זו שנאה׳. לא משהו שלא היה קודם. אנשים שטוענים כך אין להם שום פרספקטיבה היסטורית. הם לא יודעים מה היה פה לפני 30 או 80 שנה״.
עוד נראה אותך בפוליטיקה?
״בכנסת? בפוליטיקה המפלגתית? לא, לא, לא״, שולל אלדד מכל וכול. ״מיציתי את מה שיכולתי לעשות. הייתי חבר כנסת עשר שנים ונדמה לי שבשנה-שנתיים האחרונות לא הבאתי כבר הרבה תועלת. אני לא רואה סיבה לחזור על אותו דבר״.
״אני לא אוכל להיות שר כי הדבר הראשון שאעשה בתור שר אם אתמנה זה יהיה להתפטר, כי בטח שלא אוכל להשלים עם מה שהקואליציה, הממשלה, עושה כי אני במקום אחר מבחינה אידאולוגית. אין טעם להיכנס בשביל להתפטר כאות מחאה״.
כאן עובר אלדד, ומשמיע ביקורת נקודתית: ״אני מאוד מעריך אנשים שיכולים לנסות למקסם את האפשרויות של הפוליטיקה, אני מצפה מהם שלא יבגדו באידאולוגיה שלהם, לצערי ראיתי רבים שחשבתי שהם טובים והגיעו למחוזות האלה. גם אנשים ששיתפתי איתם פעולה, שעבדתי איתם כתף אל כתף, והיום גורמים לי לאכזבה עמוקה מהמקומות שבהם הם נמצאים והיכולת שלהם לשבת ולשתוק ולא להפוך את השולחן, ולא לשבור את השולחן, ולא להטיל את הווטו שמאפשר להם. האנשים האלה באמת מעלו בבוחריהם והוכיחו את עצמם כאופורטוניסטים ולא כאידאולוגים״.
על מי אתה מדבר?
״על בנט, על אלקין, על סער ועל חבריהם – ואלה הטובים שבהם״.
ומה עם הליכוד? גם שם הבטיחו ולא קיימו.
״מה אתה אומר? באמת?״, אלדד קוטע אותי בציניות עמוקה.
מה עם הציונות הדתית ועוצמה יהודית? הן בעצם היחידות שעוד לא ממש היו בקואליציה ולא יכלו להפר הבטחות.
״נכון. מצד שני הם עמדו במקום שבו אמירת ׳הן׳ שלהם הייתה מכניסה אותם לקואליציה והייתה גורמת לאכזבה רבתי מהם אם הם היו מסכימים לכניסת רע״מ או להישענות על רע״מ. הם היו יכולים להיות שרים בממשלה, אבל כיוון שהצליחו לעמוד על שלהם ולהגיד לא בשעת מבחן חשובה, לכן הם ייהנו מהקרדיט שאני מוכן לתת להם היום״.
מלשכתו של השר זאב אלקין נמסר בתגובה: ״יש מי שיודעים רק לדבר ימנית ויש כאלה שיודעים להפוך את האידיאולוגיה הימנית למציאות ולא להסתפק בדיבורים. השר אלקין בתפקידו כשר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת בשנה אחרונה יישם את מדיניות הימין בנושאים רבים, שלא התקדמו בתקופת נתניהו, שחשש או שלא רצה לקדם אותם. השר אלקין שחרר שיווק של אלפי יחידות ביו״ש, שנתניהו תקע שנים, ביניהם פרויקטים אסטרטגיים כמו אריאל מערב; העביר החלטת ממשלה על הכפלת אוכלוסיית קצרין ורמת הגולן תוך ארבע שנים עם הקצאה של כמעט מיליארד שקלים לטובת פיתוח רמת הגולן; העביר עם השרה שקד החלטות ממשלה על הקמת 15 ישובים חדשים נגב במקומות אסטרטגיים כדי לחזק את הריבונות בנגב. כמו כן, אלקין הוביל פיתוח אתרי מורשת ביו״ש וקידם פרויקטים אסטרטגיים בעיר דוד, בעיר העתיקה וסביבתה ובהר הזיתים בהשקעה של עשרות מיליונים״.
מטעמם של ראש הממשלה החלופי נפתלי בנט ושר המשפטים גדעון סער לא נתקבלה תגובה לדברים.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…