01
חג הפסח הוא חג הגאולה. חג גאולת מצרים – החג בו נולדנו כעם, וחג הגאולה העתידית שבה נגיע לשלמותנו כעם. האמרה של חז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל" ליוותה את עם ישראל לאורך ההיסטוריה, ויצרה ציפייה מוצדקת בכל חודש ניסן לגאולה שלמה, בעיקר בשעות משבר כדוגמת ימינו.
02
המילה גאולה מעוררת תחושה של שינוי דרמטי של המציאות וממילא מתקשרת עם מילים כדוגמת רעידת אדמה, מלחמת עולם שלישית, התקפה איראנית וכדומה, אולם חכמים מלמדים אותנו שהגאולה יכולה להופיע בשתי צורות: "אחישנה" (מהירה וניסית) ו"בעיתה" ( ב"עת" שלה, איטית וטבעית).
03
ככל שהדורות מתקדמים, מתברר שהדרך שבה מנהיג ה' את עולמו היא שילוב של שתיהן תוך כדי תזוזה מגאולה ניסית לעבר גאולה טבעית: בזמן יציאת מצרים הגאולה פסחה בדילוגים גדולים בניסים על טבעיים, אולם מאז חורבן בית המקדש הראשון, ההנהגה הא-לוהית מקדמת את עולמנו בצורה טבעית (שמשולבת מידי פעם באירועים בהם הממד העל-טבעי "מתנוסס" באופן גלוי יותר כדוגמת מלחמת ששת הימים שאנו מכנים בשם "נס").
04
מי שמעוניין לראות גאולה צריך לפתח סבלנות ומבט מופשט, בעל פרספקטיבה של דורות, כדי להבחין בהתקדמות שבהם קידם הקב"ה את עולמו, למשל השינוי המופלא בין מצבו של העם היהודי מלפני תשעים שנה לבין מצבו כיום.
05
ביום טוב ראשון של חג הפסח נתחיל לומר בתפילה "מוריד הטל". לפני כשנה וחצי שינינו את נוסח הברכה ל"משיב הרוח ומוריד הגשם", בשמחת תורה, ביום שבו פרצה המלחמה. בעולמה של התורה גשם וטל הן שתי תופעות טבע שמשלימות זו את זו. גשם הוא ביטוי לשפע א-לוהי שיורד מן השמים מידי פעם, לעיתים בזעף ובממטרים כבדים. לעומת זאת, טל הוא לחות שמכסה את פני הקרקע מידי בוקר בצורה רגועה יותר.
06
ככל שהמלחמה מתמשכת עושה רושם שאנו עוברים מגשם לטל, מבלימת אסון דרמטי למלחמה מתמשכת. יש לכך נגזרות: אם בתחילת המלחמה נדרשנו לטפח שרירי התעשתות והתגברות על ההלם הראשוני (מה שגם הביא לציפייה "לחיסול הבעיה אחת ולתמיד"), הרי ככל שהזמן עובר אנו נדרשים לטפח שרירי התמדה ושמחה בהישגים קטנים ומצטברים.
07
קטונתי מלנבא מה יתרחש מבחינה ביטחונית ומדינית אולם הדרך בה מנהיג הקב"ה את עולמו בדורות הללו היא דרך של טל – תם עידן הדרמות הגדולות. אנו מצויים בעידן בו התהליכים מתנהלים באופן מתמשך ומפותל. משפטים בסגנון "לאחר המלחמה הזו מדינת ישראל תשתנה לנצח" – הם נכונים חלקית, בוודאי שסופת גשם כדוגמת האסון בשמחת תורה יוצרת שינוי אולם החלחול שלה למציאות ייקח זמן, הרבה זמן. בינתיים אנשי הטל ימשיכו בשקט ובשמחה להחיות את פני הקרקע – בתורה, בביטחון, בחברה, בכלכלה ובהתיישבות. בסופו של דבר "בְּטַלְלֵי חַיִּים תְּחַיֶּה אֲדָמָה: בְּטַלְלֵי טוֹבָה תֵּיטִיב אֲדָמָה".
חג שמח! ■
