01
שחרור ירושלים לקראת חג השבועות
ביום ירושלים, לקראת שבת במדבר, עלינו להר הזיתים לחגוג את יום שחרור ירושלים.
התאספנו יחד כמעט 300 איש ואישה, וגדשנו את המלון הצופה אל נופי ירושלים העתיקה והמתחדשת. לצערי נאלצנו לתת תשובה שלילית לעוד כ-200 אורחים שביקשו להירשם לשישי שבת אחרי שאזלו החדרים האחרונים.
לקראת יום ירושלים הונפו ונפרשו דגלי ישראל בכל העיר החדשה, ממזרח למערב, מצפון לדרום. אווירה של קדושה השתררה באוויר, ריחות של עצמאות, פעמיו של משיח, קולות של ניצחון, חיבוקים של אחדות ושל רעות.
אירחנו במלון גם משפחות שכולות גיבורות, משפחות של פצועים ומשפחה של חטופים. האווירה הייתה מרוממת ומרגשת.
התפללנו כולנו יחד, מול הר הבית, לרפואת ולשיקום כל הפצועים, להצלחת כל לוחמי צה״ל וכוחות הביטחון. איחלו וייחלנו לניצחונם בכל המשימות החשובות להמשך קיומנו – לחיסול עמלק באיראן, בסוריה, בלבנון, בתימן, ביהודה ושומרון.
02
אין לדיין אלא מה שעיניו רואות
בשבת שמענו שיחות מרתקות של אנשים מדהימים, כמו הרב הדיין, הלוחם, הרב אברהם זרביב, שבמשך חודשים ארוכים במהלך כל המלחמה, חולל בצה״ל מהפך בתודעה ובשיטת חיסול קיני המחבלים. הוא יצר את השיטה שהיום נקראת בפי העם על שמו: ׳לזרבב את עזה׳. הרב נוכח לדעת שהכנסת לוחמים למבנים בעזה ובלבנון מסכנת את החיילים וגורמת לשפיכות דמים מיותרת. לכן הוא הנחיל בצבא את האסטרטגיה שלפיה יש להרוס בתי מחבלים ותשתיות טרור ולמוטט אותם על פירי המנהרות. המחבלים בנו מאות אלפי מטרים של תשתיות תת קרקעיות, בבתים ובמנהרות הם ארבו לחיילים שלנו על מנת לפגוע בהם. המחבלים הגיחו בהפתעה מפתחי הפירים הרבים ופגעו בלוחמים שלנו. לכן הציע הרב זרביב את השיטה של מיטוט הבתים על המחבלים ועל הפירים.
לפני שצה״ל אימץ את שיטת ׳הזרבוב׳, הכנסת לוחמים לבתי מחבלים גרמה לאבדות רבות של לוחמי גבעתי. בממוצע, נהרגו מדי חודש למעלה מ-70 לוחמי גבעתי גיבורים ונחושים. לאחר שאומצה שיטת ׳הזרבוב׳, ירד מפלס הדמים לפחות מלוחם גבעתי אחד בחודש.
הרב הוסיף וסיפר שגם כשהוא כבר התחיל לזרבב את בתי עזה, הייתה הוראה מבצעית-בטיחותית, שה-D9 לא יהרוס בתים בני יותר משתי קומות. ואולם, הרב זרביב זיהה שהמחבלים מסתתרים בבניינים בני חמש ואף שבע קומות, והרס גם אותם. המפקדים התרו בו שזו סכנה, אבל הרב זרביב טען שהראות בכלי הכבד הזה היא מוגבלת והוא אינו יכול לראות שהבית הוא מעל שתי קומות… ׳ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות׳…
׳אתה משוגע׳ צעקו לו שוב ושוב. והוא בשלו.
הניסים שעטפו אותו בכל שעות היום והלילה בתוך הכלי הכבד אינם ניתנים לתיאור. רובם נסתרים ובאים בדרך הטבע. אך אל לנו להמעיט בעוצמת הנס המכוסה בדרך הטבע. הניסים שבדרך הטבע הם ניסים ענקיים שמביאים בכל דקה לישועות גדולות ולהצלת נפשות. עשרות טילי קורנט מפלחים ומלחכים את דפנות הכלים הכבדים שאינן עבות מספיק כדי לעמוד בהדף הטילים, ואולם הרב וחבריו שורדים טילים רבים כאלו יום יום. אין לדעת כמה טילים מכוונים לכלי בכל דקה ומפספסים אותו במילימטר. לא אחת נופלות קורות בטון כבדות וטונות של הריסות של קומות שלמות על הכף של הכלי ומרימות אותו באוויר על שני גלגלים בלבד. להיחלץ ולצאת חי מהמפולות התכופות הללו זה הוא נס בפני עצמו.
תקצר היריעה מלתאר את נחישותו, את אמונתו, ואת אומץ לבו של הדיין מבנימין. אני חייב לציין ולהעלות על נס את גבורתה של רעייתו הצנועה והמופלאה, נאוה זרביב, לבית פליקס, שמגדלת בביתם את עשרת ילדיהם במשך כמעט 3 שנים כשהרב זרביב הלוחם, מוסר את נפשו בהגנה על הבית במלחמה עיקשת לחיסול עוד ועוד קיני מחבלים ברצועת עזה ועתה בלבנון. כולנו הערצה לאישה המופלאה הזו ואנו מצטרפים לתפילות שייחזור הדיין והלוחם, הרב אברהם זרביב, שליט״א, לביתו במהרה, לשלום.
שמענו שיחה מרתקת של המזרחן והלוחם צבי יחזקאלי. סיירנו, בעקבות לוחמי קוממיות ישראל, עם אלידע בר שאול האגדי. שמענו ממקור ראשון את סיפורו של הצנחן שלחם ונפצע בגבעת התחמושת במלחמה לשחרור ירושלים – הצנחן עטור הצל״ש, יהודה קנדל, גיבור ישראל. ומפי דיצה אור, אמו של החטוף המשוחרר אבינתן אור, שמענו מעט מעט על ההתעלליות הקשות והאכזריות שאבינתן עמד בהן בגבורה בשבי חמאס.
הקשבנו למרדכי, חלוץ הגבעות, על גבורתו של אחיו, אברהם אזולאי הי״ד, שמסר נפשו במאבק נגד מחבלים שניסו לחטוף אותו לפני כשנה מה-D9 שהפעיל בעזה. אברהם גר עם רעייתו הטריה בבית שבנה בעשר אצבעותיו על גבעה נישאה ומרהיבה, סמוך מאד ליישוב יצהר שבשומרון.
נהנינו מאד מהשיעורים של סא״ל הרב הראל קצין. והתחזקנו בתפילות ובסיפורים מרתקים מחצרות אדמ״ורים שהוביל ישראל פרנס המופלא, במצפה רחבעם, מול הר הבית. חלק גדול מהאדמ״ורים טמונים בהר הזיתים.
03
סיום הספירה וסוף לאבל
אחד הטעמים לאבל הנהוג בימי ספירת העומר הוא שבימים אלה רבבות תלמידי רבי עקיבא מתו במגיפה. הגמרא מתארת כיצד הוצא רבי עקיבא להורג על שלמד תורה. רבי שמעון בר יוחאי התחבא במערה עם בנו כי הרומאים רצו להורגם על שלמדו תורה. אין ספק שתלמידי רבי עקיבא הצטרפו ללוחמי בר כוכבא כדי לנצח את הרומאים. למרות שהיו מי שניסו להלעיז על לוחמי בר כוכבא שהיו מעוזבי הדת.. במערות מדבר יהודה התגלו הוכחות הפוכות לחלוטין, בדמות זוגות ורצועות תפילין שהשתמרו ושימשו את הלוחמים, בני התורה, תלמידי החכמים האמיצים!
04
המרד הגדול והנרטיב השיקרי
1. לפני כ- 2,192 שנים, פרץ מרד החשמונאים בהנהגת יהודה המכבי נגד היוונים. שהצליחו לטהר את בית המקדש השני, ששרד עוד כ-200 שנה אחרי המרד.
2. לפני 1960 שנה פרץ המרד הגדול של ממלכת יהודה נגד המעצמה הרומית האדירה, ששלטה ביד רמה בארצות הים התיכון. המרד מכונה עד היום ״המרד הגדול״. בסופו של המרד חרבה ירושלים ונשרף בית המקדש השני.
3. לאחר מכן פרץ ׳מרד התפוצות׳ של יהודי התפוצות כנגד השלטון הרומי, במצרים ועוד, במטרה להשתחרר מהרומאים.
4. לאחר כ-66 שנה, כלומר לפני 1894 שנה, פרץ ״מרד בר כוכבא״. מרד בר כוכבא הובל על ידי רבי עקיבא שמינה את בא כוכבא כשר הצבא. ואף כינה אותו ׳משיח׳.
5. מכאן אנו למדים שתוך שישים שנה מרדו היהודים 3 פעמים נגד האימפריה הרומית.
6. לכאורה, לשלוש המרידות הללו לא היה כל סיכוי. היהודים שנותרו בתפוצות ובארץ ישראל היו מעטים ולא יכלו לנצח מעצמה אדירה ששלטה על פני כל העולם העתיק.
7. בתחילת המרד היו לבר כוכבא הצלחות צבאיות גדולות, מה שהגביר את הזעם הרומאי. האימפריה הרומאית נאלצה להעביר כוחות אדירים מאנגליה לארץ ישראל, כי הם לא הצליחו לדכא את המרד באמצעות הכוחות שהיו להם באזור ארץ ישראל. אחרי שהצליחו לדכא את המרד, הם יצאו בשורה של צעדי נקמה בעם היהודי.
8. בטווח הקצר, שלוש המרידות הביאו תוצאה טרגית לעם היהודי היושב בציון – אובדן עצמאות, הרג רב, חורבן ירושלים ויהודה, וגלות קשה שנמשכה כ- 2000 שנה. גם השואה הנוראה באירופה היא למעשה תוצאה של אובדן העצמאות בשלוש המרידות האלה. הרומאים כעסו מאוד על העם היהודי שמרד בהם 3 פעמים תוך זמן קצר, והגיעו למסקנה שיש להשמיד להרוג ולאבד את העם המרדני הזה.
9. ואולם, מרד בר כוכבא היה נחוץ כדי להמשיך את שרשרת הדורות ואת התודעה של שייכות ירושלים לעם ישראל. בטווח הקצר עם ישראל לכאורה הפסיד. אבל הוא למד שעל חילול קדושת ירושלים וקדושת עם ישראל מוסרים את הנפש. אלמלא המרד הזה – עם ישראל לא היה שומר על ייחודו לאורך דורות הגלות.
10. לפי ההיסטוריונים הזרים, הרומאים הרגו כחצי מיליון יהודים במרד בר כוכבא. בד בבד, הרומאים החליטו למחוק את עם ישראל מהמפה. הרומאים מחקו את השם ״יהודה״ מעל המפה וקראו לארץ ישראל בשם ״פלסתינה״, על שם הפלישתים הקדמונים. הם גם שינו את שמה של ירושלים ל- ״איליה קפיטולינה״.
11. ערביי ארץ ישראל, שהיגרו לארץ ישראל מכל ארצות ערב, טוענים טענה כוזבת, כאילו הם צאצאי הפלישתים הקדמונים. זהו שקר גס. הפלישתים הקדמונים הגיעו למזרח התיכון מאירופה ומאיי יוון, קפריסין, כרתים וכו׳, רובם ככולם היו בהירי עור ושיער, ולעיתים קרובות היו הם גם בעלי עיניים כחולות. הפלישתים הקדמונים, בהירי העור, שהגיעו מאיי יוון היו בעלי תרבות מפותחת מאוד בבניה בחרושת ברזל ובחרושת עץ. ואילו הערבים שהגיעו מארצות ערב, במשך מאות שנים ועד היום, היו שחומי עור, וחלקם פרימיטיביים ונבערים. ב-150 השנים האחרונות הגיעו לארץ ישראל נוודים ערבים ובדואים רבים כדי להתפרנס מהשגשוג הכלכלי שהביאה איתה הציונות.
12. בשבת יום שחרור ירושלים בהר הזיתים חילקנו לכל האורחים הרבים תמונה של בית המקדש על רקע העיר שנמצאת בתנופת בנייה עצומה. ראינו ניצוץ של שמחה בעינים הבורקות.
בננו המגוייס בחטיבת הצנחנים מעיד, כמו רבים מחבריו שנלחמו איתו ברחבי רצועת עזה, שכמעט בכל בית בעזה ובלבנון תלוייה תמונה של הר הבית. הערבים קוראים לכל מרחבי הר הבית ׳אל אקצא׳ (׳הפינה׳ ׳הקצה׳) על שם המסגד הקטן הניצב בשולי ההר. הערבים קיוו שהיהודים שיחזרו לארץ ייתפללו במבנה בעל כיפת הזהב שבנה עומאר מעל אבן השתייה, ובתמורה יתנו היהודים אישור לערבים להמשיך ולהתפלל במסגד שבפינה. ואולם, עם האוכל בא התיאבון. מאז שמשה דיין הותיר להם את המפתחות למקום קדשנו… הדמיון הערבי המפותח בנה נרטיב דמיוני, הנתמך על ידי הוואקף של ממשלת ירדן. הוואקף הערבי, שאך לפני עשרות שנים בודדות הוציא פרוספקטים המתארים את הר הבית כמקום המקדש, למד שהוא יכול להחליף נרטיב ולצאת בטענה עיקשת ׳שהר הבית כולו שייך לערבים׳. הערבים בנו ערימה של בדותות ושקרים פסאודו היסטריים כדי לנכס רק לעצמם את הר הבית – מקום בית המקדש. הם המציאו סיפורים שמוחמד קפץ להר הבית ועוד.
ירושלים אינה מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת ומוחמד מעולם לא הגיע להר הבית. וגם אילו היה מגיע לירושלים, הוא היה מגלה שמאות שנים לפני שהוא נולד… דוד מלך ישראל ויהודה כונן את ירושלים כבירת ישראל לנצח נצחים ושלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון על הר המוריה, כפי שציווה ה׳.
בשנים האחרונות, הפאטמות עבות הבשר שהיו שרועות בהר הבית, נהגו לצעוק אל עבר היהודים העולים להתפלל בהר המוריה: ׳תלכו להתפלל במקדש שלכם… שנמצא בפולין׳….
אלו רק חלק קטן מהנשים הרבות של ערביי התעודות הכחולות, המשמשות בפוליגמיה נרחבת את בעליהן המועטים, כקרדום לחפור את בורות השומן של הביטוח הלאומי הישראלי.
לצערי, כתלמידו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, אני מנוע מלעלות להר הבית. לכן, אני מוצא נחמה פורתא בתפילות ליד הכותל ובתפילות בהר הזיתים מול הר המוריה הפרוש לפנינו. גם השבת התפללנו במצפה רחבעם, מרחק נגיעה מקודש הקודשים. רוח הקודש, שנשבה מבין הריסות המקדש, הרעידה את ליבנו, ושירת ישיבות ההסדר שבקעה מרחבת הכותל כנהוג בשבת יום ירושלים הייתה עבורנו כאש הלפיד וכדגל הניצחון ההולך לפני המחנה.
אני פונה מכאן לכל שרי הממשלה בבקשה ניצחת, להניף לאלתר את דגלי ישראל שיתנוססו בגאון, במשך ימות השנה כולה, מעל חומות הר הבית ומעל חומות העיר העתיקה, כאות להחלת משילות. ולא נפסח בהנפת דגלי ישראל גם על כיפות הענק, המתנוססות למרחקים, של בתי הכנסת ׳החורבה׳ ו׳תפארת ישראל׳ ברובע, מעל ישיבת הכותל ועל כל מבנה ציבורי באגן העיר העתיקה.
תודה לחיים יואבי רבינוביץ על הטיפים ועל הרעיונות החשובים.
***
שבת שלום של מיגור הגרעין האיראני, ניצחון בחזית הפרסית ובמיצרי הורמוז, ניצחון בארץ הלבנון, בעזה, בתימן, ביו״ש ובסוריה. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
