איך קובעי דעת הקהל קובעים את דעתו של הקהל?
מרבים לדבר על "קובעי דעת הקהל". האם באמת התקשורת יכולה להחליט בשביל כולנו מה נחשוב?
לפעמים היא עושה את זה. אבל בד"כ לא. בד"כ היא לא משנה את הדעות שלנו. היא רק מחליטה מה יהיה סדר היום, ומוציאה מאתנו את האמוציות הגדולות. היא מעוררת רגשות.
לדוגמא: נושא גיוס החרדים. בקמפיין שהתנהל עכשו כמעט לא שינה איש את דעתו. רוב הציבור הדתי לאומי חשבו ועדיין חושבים שקדושת ארץ ישראל מחייבת גיוס לצבא. ושאנחנו חולקים על דרכם של החרדים וחושבים שהם צריכים להתגייס.
כל זה לא השתנה. כך חשבנו וכך אנחנו חושבים.
מה כן השתנה? מה שכן השתנה בגלל הטיפול התקשורתי הוא שאצל רבים מאתנו הנושא הזה הפך להיות הנושא הכי חשוב. יותר מהנצחון במלחמה, יותר מההתיישבות, יותר מאחיזתנו בארץ, יותר מהמשילות. תעזבו עכשו בשקט את החטופים, הנצחון וההתיישבות. גיוס החרדים. הוא ואין בלתו.זה הנושא שמעסיק אותנו יומם וליל.
ואז, מבלי שמישהו מאתנו שינה את דעתו, הכעס על החרדים הפך לשנאה לחרדים.
ויחד עם השנאה לחרדים אנחנו כועסים גם על סמוטריץ. למה? כי הוא לא מגייס את החרדים. ולמה דווקא סמוטריץ? הלא גם הליכוד לא מגייס את החרדים. כי דאגו לחבר לנו את סמוטריץ לעניין.
אז מה יקרה עכשו? מה שנראה כרגע שעומד לקרות (והלואי ונצליח לעצור את זה) הוא שהממשלה תפול, הכנסת תתפזר, לא יהיה נצחון בעזה, ותהיה מכה קשה להתיישבות.
ומה עוד יקרה? כמובן: שיעורי גיוס החרדים ירדו מאד מאד מאד. סכנה קיומית תרחף על המשך קיומה של חטיבת החשמונאים.
את כל זה עשו קובעי דעת הקהל מבלי לשנות את דעתו של מישהו.
˙ÏÂÂ˙ ӉȈÈÚ
להתלונן על אי גיוס החרדים זה דבר שאתה יכול לעשות מצוין כשאתה באופוזיציה וממילא אתה לא יכול לגייס אותם. כשאתה באופוזיציה אתה יכול בלי בעיה לצאת בקמפיין פרסום עם הכותרת "פשוט תגייסו". כן, בטח. אין פשוט מזה. הכי פשוט בעולם. כל עוד אתה באופוזיציה זה מלך הפשוטים. לתוך מודעה כזאת אתה דוחף שם של פוליטיקאי שאתה חפץ בבזיונו והופ: עכשו כולם שונאים לא רק את החרדים שלא מתגייסים, אלא גם את אותו פוליטיקאי שלא פשוט מגייס. מה הבעיה? פשוט תגייסו.
את כל זה אתה יכול לעשות מצויין כשאתה באופוזיציה. אבל אם חלילה תקום ממשלת שמאל – שיעורי גיוס החרדים ירדו פלאים.
ואם לא נעצור את זה – לשם אנחנו דוהרים.
החרדים וסמוטריץ ימצאו את עצמם בחוץ.
והשנאה. אוי השנאה. איזו שנאה הם ליבו כאן.
את כל זה מחוללים קובעי דעת הקהל, מבלי שהם שינו את דעתו של מישהו.
È¯È Ó˘˜ ˜¯
ומה עוד יכולים לעשות ההם מהתקשורת? הם יכולים לעשות עוד דברים. למשל: לקרוא לידוי אבן (שאולי היה ואולי לא היה) בשם ירי. ולסחוט גינויים מקיר לקיר. ולמען האיזון, לכמה ידויי אבנים אחרים אפשר לקרוא הפרות סדר.
ועל מה זרקו את האבן או הגולה? (סליחה, לא זרקו, ירו אותה מנשק קר). אוי. על בית המשפט העליון. עשרה סימני קריאה.
מרכבות פרעה וחילו ירה בים.
‰Ù¯‰ ‰˜„¢‰
וזה הדבר הנוסף שהתקשורת יכולה לעשות. לנפח פרות קדושות.
פרה קדושה היא בלון מנופח שאין מאחוריו כלום. מה שהופך אותו לכזה הוא לא נימוק הגיוני ומבוסס אלא כמה סימני שאלה וסימני קריאה במקומות המתאימים. זה מה שמנפח את הפרה הקדושה למימדים מפלצתיים, בפרט אם אנחנו פוחדים פחד מוות מסימני הקריאה האלה.
המבחן של שוחט הפרות הקדושות הוא מבחן המכה השניה. אמרת שצריך לעלות על בג"ץ עם D9? אמרת שצריך לא לכבד את פסיקות בג"ץ? עכשו אתה נתון לאימתו של סימן הקריאה הגדול והנורא. וכאן המבחן שלך. כשישאלו אותך בראיון "אתה באמת מתכוון לא לכבד את פסיקות בג"ץ?!!!! בגץ??!!!!", אם עכשו תתחיל לגמגם ולומר שכן ולא ובעצם אולי, סייעת לנפח את הפרה הקדושה. חיזקת את סימן הקריאה הגדול והנורא. מה שצריך לעשות עכשו זה לגמור לשחוט את הפרה. כלומר: לענות בשקט וברוגע: "כן, ברור, יש לך סיבה אחת טובה למה לא?"
הדוברים השמאלנים לא נדרשים לעמוד במבחנים האלה בעיקר כי המראיינים לא מפנים כלפיהם סימני קריאה מפחידים. וגם כי הם נולדו בתחושה שהם בעלי הבית ושכולם יקפצו להם. אולי את זה צריך ללמוד מהם.
בהצלחה ■
