מה טוב בשנאה?
במחשבה ראשונה, אין שום דבר טוב… אנו מואסים את השנאה, רוצים רק אהבה. הלא שנאה מביאה חורבן ואהבה גורמת לבנין.
למה אפוא שנאו האחים את יוסף? שנאה שכמעט הביאה לשפיכות דמים, ולבסוף הומרה למכירת יוסף.
יש להבחין בין סוגים שונים של שנאה.שנאה פסולה היא שנאה הנובעת מצרות עין, גזענות לשמה, שנאה לאדם, לאנשים, לציבור מסויים. לשנאה כזן אין מקום ואין בה שום דבר טוב.
אך יש שנאה אחרת. שנאה למעשים, לרעיונות, לאידאלים רעים. בשנאה כזאת, כאשר אנו שונאים את הרע אנו מעמיקים את גודל הטוב, כוח הטוב מול כח הרע, רעיון מול רעיון, כאן מטרת השנאה או ההתנגדות להבליט את ההבדלים, להעמיק בהבנת הרעיונות. כדי שנבין את השיטה שאנו דוגלים בה, אנו צריכים לעמת אותה עם הדעה ההפוכה, 'האיפכא מסתברא' שבכל דבר. ומתוך כך אנו שונאים את הרע והלא טוב שבחיינו ללא קשר לאנשים.
יוסף הצדיק מתגלה בפרשתנו כחולם חלומות, רואה למרחוק את מהלך בנייתו של עם ישראל ואת תהליך גאולתו, יוסף רואה את עצמו כממשיך האבות בבניית עם ישראל, אך האחים מפרשים בטעות את כוונותיו, הם חיים את ההווה ולכן שונאים את דעותיו.
וכדברי הרב קוק [אורות הקודש ח"ד עמ' תצח] בפרק 'יסוד השנאה השלום וההתאמה': '…וזהו יסוד השנאה, שבונה את העולם… הכל למען יהיה מקום שיתפתח כראוי כל ערך מיוחד, ולא יבאו אחרים… לקחת את מקומו. נמצא, שיסוד השנאה הוא האהבה והשלום…'
שיתפתי את ידידי הרב יוסף וייצן שליט"א, שבנו עמיחי הי"ד נהרג בשמחת תורה בכרם שלום, שאני מרגיש צורך בתזוזה מצידי מאז שמחת תורה והוא אמר שגם הוא מרגיש כך ובינתיים נראה לו שאנו לא מספיק שונאים את הרע…
אנו לא פוחדים לשנוא את הרע, אך לא נופלים לשנאה עיוורת, שנאת הרע מגבירה בנו את אהבת הטוב . ■
