היום כשאתה צריך להתייעץ על נושא מסוים, אתה מתייעץ איתו? ״אני מתייעץ איתו, וכמובן עם הרב של עוצמה יהודית – הרב דב ליאור, ועם מספר רבנים וחברים נוספים, כמו גם עם אנשי מקצוע בכל תחום״, הוא אומר ומדגיש: ״גם עם אישתי. היא לא רק שותפה אלא בת ברית שלי״. מתוך הדברים החל לספר על פגישתו עם אילה אשתו. כחלק מפעילותו הגן בן גביר על עצורים ממאחזים שונים, שם פגש את אילה לראשונה. ״אחרי שאמרו לי שהיא עקשנית נורא ולא מוכנה לשום דבר אמרתי לעצמי שזו תהיה אישתי. הזמנתי אותה לדייט ומשם זו היסטוריה. עדיין יש לנו ויכוח מי התחיל עם מי״. בעודנו מדברים, קיבל איתמר טלפון ואמר שמדובר בשיחה חשובה – היה זה רב חשוב בציונות הדתית. לאחר שהוא מסיים את השיחה, בן גביר מחייך ואומר: ״איזו סגירת מעגל. רבנים שהרבה שנים היו מדירים אותי, היום אני מגיע לישיבות שלהם ואני מתקבל באהדה גדולה. יש כאן תהליך גדול מאוד של הציונות הדתית שהיא עוברת״. בהמשך הראיון הוסיף ואמר בנושא כי התהליך היה משני כיוונים: הראשון – הציבור הציוני דתי מבין שהדברים שאיתמר צעק בעבר ותויג כקיצוני היו דברי אמת ומזדהה יותר עם הקו שלו כיום, והשני – הוא שגם הוא עצמו שינה דברים והתמתן בדעותיו מאז שהיה נער בן 16. כעת עובר יו״ר עוצמה יהודית ומספר על תקופת הגירוש מגוש קטיף וכיצד ישן עם אשתו אילה במלון נטוש יחד עם משפחת גופשטיין במטרה להתנגד למהלך. בסופו של דבר הוא הוצא מהמקום בצו מנהלי: ״חלק מהאנשים בגוש מבינים שזו הייתה טעות להגדיר אותנו כקיצוניים ולא לתת לנו לגיטימציה. זה נתן לגיטימציה למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס בנו וזו הייתה טעות, וגם המאבק היה צריך להיות יותר תקיף. הסיסמה ׳באהבה ננצח׳ הייתה אירוע לא נכון״. איתמר מבהיר באופן חד משמעי כי הוא נגד פגיעה בחיילים ואנשי הביטחון ולצד זאת מסביר כי מאז ההתנתקות הוא סובר שיש להיזהר בגינויים גם לפעולות שהוא לא מסכים איתן משום שהדבר נותן לגיטימציה לפגוע במבצעי הפעולה או באנשים סביבם. ״לא עם הכול אני מסכים, אבל אני יודע שהמערכת מחפשת לקחת אנשים כתרנגול כפרות ובזמני זה היה אני״. הוא מזדרז להוסיף: ״השמאל לעולם לא מגנה את אנשיו״. בעקבות האירוע מהימים האחרונים, שבו מספר מתיישבים תקפו לכאורה לוחמי צה״ל, הוא מדגיש שוב: ״יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם כמו לפגוע בחיילים, אבל אני כועס על בני גנץ ששולח חיילים כדי להתעמת עם יהודים. אני לא אתפלא אם האירוע היה מתוכנן גם, רגע לפני הבחירות. אני מדמיין את השיחה בין רן כוכב דובר צה״ל ובין בני גנץ שהוא אומר לו שהביאו לו מתנה רגע לפני הבחירות״. לדבריו של בן גביר הוא זוכה לאהדה בקרב חיילי צה״ל בשל העובדה שהוא רואה שהם מופקרים. בן גביר משוכנע שיקבל יותר מגנץ בקולות החיילים.
יש לא מעט להט״בים שתומכים במפלגה
מהן שלוש המטרות הראשונות שתקדם בכנסת הבאה?
״בשביל תנאים אני אכנס עם נתניהו לבד לחדר ונסגור את הדברים. אם אתה שואל האם הדברים יעלו בהסכמים הקואליציוניים – כן״. המטרה הראשונה שאותה מונה איתמר היא הפסקת ההפקרות הביטחונית על ידי מספר פעולות: קידום חוק חסינות לחיילים, שינוי נהלי פתיחה באש והרחבת הרישיונות להחזקת כלי נשק.
המטרה השנייה היא שינוי ורפורמה במערכת המשפט ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, והשלישית היא הדאגה לזהות היהודית במדינה. ״הדבר הכי חשוב לנו. חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מוצלחים במתמטיקה ובאנגלית, אבל לא מלמדים את העיקר, את הבסיס, את מורשת ישראל. חלק גדול מהתלמידים לא יודעים מה ההיסטוריה שלהם״. לדבריו, חובה שכל ילד יהודי בישראל ילמד יהדות.
נמשיך עם הזהות יהודית במדינה. מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
״כשאנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת אנחנו לא פוגעים בדתיים, אלא אנחנו פוגעים בחילונים, באח שלי החילוני, שרוצה לנפוש ולנוח בשבת והדבר יגרום לאנשים לעבוד בשבת וייקח מהם את יום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע״. אני מציין בפניו את אכיפת חוק יום המנוחה בשבת ושהדבר אינו מתקיים כיום, והוא התנגד לכך ומבהיר כי חובה לאכוף את החוק במדינה ולהכריח את הרשויות לפעול על פיו.
אנחנו מזכירים בפניו גם את עניין הלהט״בים ולדבריו, יש לא מעט מהם שתומכים במפלגה ובדרכה. ״יש כאלו עם אג׳נדה״, הוא מסביר, ״אבל אלו שמבינים את עמדותיי עובדים איתי בצמוד והם יודעים היטב שיש בינינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה, אבל חרף זאת גם הם רואים את הסכנות הגדולות למדינת ישראל ואני מזכיר כל הזמן שהם אחים שלי ויש לא מעט נושאים שאנו רואים עין בעין״.
מה הרב כהנא היה חושב על בן גביר היום?
״גם לרב כהנא היו שינויים. אדם לא נשאר במקום״. לדבריו, הוא היה אוהב את מסירות הנפש שלו, עם זאת הוא אומר כי אינו הולך בכל דבריו לפי תורת הרב כהנא הי״ד, אם בעניין גירוש כולל לערבים, חוק להפרדת חופים ומעצרים בהתאם. מאידך, מספר בן גביר, התמונה של הרב כהנא תלויה בביתו בעקבות מסירות הנפש שהייתה לו למען מדינת ישראל. כמי שנלחם למען יהודי ברית המועצות, נגד האנטישמיות ובעד עונש מוות למחבלים. ״רצחו אותו על קידוש ה׳ וצריך לזכור את הדברים האלו״.
כמי שנוהג לעלות להר הבית ולהראות בהר שהוא המנצח בסימן ה׳וי׳ המוכר, על אף האיומים כנגדו והגינויים כלפיו, אני מבקש לשמוע מה דעתו על הר הבית ועל נוכחות היהודים במקום. ״מה שמעציב אותי זו הצביעות של השמאל שתמיד אומרים שהם רוצים שוויון זכויות לכולם אבל בהר הבית פתאום אין שוויון ואין זכויות ליהודים והשמאל שותק. פתאום יהודי שעולה להר הבית הוא אזרח סוג ג. יהודי חייב לעבור במגנומטר בעוד הערבי לא. ליהודי אסור להתפלל ולערבי מותר ועוד דוגמאות אחרות״.
יש לך תומכים רבים ב׳ישראל הראשונה׳ – איך אתה מסביר את זה? ״הצלחתי לגעת בליבם של המונים – גם אנשי שמאל מהמעמד העליון, למרות שאני לא אוהב לקרוא לו ׳מעמד עליון׳ כי מבחינתי כל היהודים שווים״. עוד הוא אומר כי אנשים מתחברים לדבריו כי ההפקרות הביטחונית נוגעת בכולם וכי הם מאמינים שהוא לא בא כדי ׳לעשות עליהם סיבוב׳. לדבריו, הסקרים מעידים על מציאות טובה אך צריך לפעול כעת כדי להפוך את החלום למציאות. ״אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
ביו"ש, ארץ התנ"ך, מאות אתרי מורשת שמעידים ומאששים את חיי היהודים על הארץ הזו. כמעט בכל הר או גבעה ניתן למצוא שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות והעם העתיק ביותר מבין שלל הממצאים הוא העם היהודי. אתרי המורשת ביהודה ושומרון מנוהלים באופן מנוכר והזוי, במקרים רבים הבעלות עליהם מוגדרת כפלשתינית פרטית על אף שאין שום הצדקה וביסוס להגדרה מקוממת זאת. על מנת להבין את שורשי התופעה צריך לחזור אחורה למלחמת העצמאות אל מה שמכונה ׳הנכבה׳ או אולי אפילו למרד הערבי הגדול בו למעשה החלה החרבת הכפרים השיטתית על ידי השלטון הבריטי. על פניו נראה שההימנעות מהכרה בבעלות היהודית על אתרי ארכאולוגיה נעוצה בחשש שהכרה כזו עלולה לחשוף את מדינת ישראל בפני תביעה דומה להשיב את הבעלות הערבית על אתרים רבים במדינת ישראל. יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל קרב ובא ויחד איתו צפה ועולה לא פעם לשולחן הדיונים שאלת הבסיס המוסרי להקמת מדינת ישראל. לא פעם אוהבים אנשי שמאל לנופף בפגם המוסרי, בטענה שעשרות כפרים ערביים הוחרבו בתקופת מלחמת העצמאות ועל חורבותיהם הוקמו יישובים וערים יהודיות שנמצאים היום בלב הקונצנזוס הלאומי. מרביתו של השמאל הישראלי איננו מעוניין להחזיר את המצב לקדמותו, אך באופן אבסורדי מיעוט קיצוני מעוניין להשליך את האחריות לתיקון ה׳עוול׳ לשטחי יו"ש שנכבשו לאחר הקמת המדינה ומפציר בפני מקבלי ההחלטות לעוזבם לטובת האוכלוסייה הערבית ולא לבצע בהם פעולות התנחלות יהודיות. עיקרה של הטענה היא, לא לחזור שוב על אותה הבעיה אך טמונה בה גם רמיזה – יתכן ושטחים אלו יפצו על הטרגדיה ויביאו סוף סוף את השלום המיוחל. למרבה האירוניה, מרביתם של הכפרים הערביים ביו"ש יושבים כיום על חורבותיהם של שרידים קדומים שנותרו עוד מתקופת ההתנחלות היהודית בארץ לפני יותר מ-2000 שנה. למעשה, שטחי יו"ש הם מודל עתיק של אותה הנַכְּבָּה בדיוק. יתרה מכך, חלק ניכר מערביי יו"ש בזמן מלחמת ששת הימים היו פליטי 48, כך עולה מנתונים רשמיים שפורסמו, אחד מכל שלושה ערבים בשטחי יו"ש הוא פליט ממלחמת העצמאות. האיוולת ברורה. הרצון לתקן עיוות על חשבון הנצחת עיוות זהה הוא לא סביר ולא הגיוני. אם דרוש תיקון התיקון צריך להתבצע באותו השטח שבו קרתה הטעות ואם מעשה הקמת המדינה מוצדק אזי יש להביט למציאות בעיניים ולהודות בה. בראי היסטורי ניתן לקבוע בוודאות שההתקוממות הערבית היא זאת שהביאה עליהם את חורבנם. אילולי היו נלחמים בנו היו זוכים לחיות לצידנו ללא הפרעה. על אף שהוגלינו מארצנו, כאשר חזרנו הביתה התנועה הציונית עסקה בגאולת האדמה בכסף מלא בדיוק כפי שאבינו הקדמון רכש את מערת המכפלה למרות ההבטחה האלוקית שקיבל. חשוב לציין שהחרבת הכפרים הערביים התחילה עוד בשלהי השלטון הבריטי לאחר המרד הגדול במהלכו הוחרבו והועלו באש על ידי הצבא הבריטי קרוב ל-40 כפרים ואף הוגלו אלפי ערבים. בסקר חרום שנערך מיד לאחר מלחמת ששת הימים על ידי משרד הביטחון אותרו מאות אתרים ארכיאולוגיים מתקופת ההתנחלות הישראלית ואף מתקופות קדומות המוכיחות ללא ספק את קיומו של השלטון היהודי בארץ. הנתונים מראים שלא רק שלטון היה כאן, אלא התיישבות של ממש בכל רחבי יו"ש. לנתון זה השלכות רוחב עצומות, למשל, בשאלת הבעלות על הקרקעות ביו"ש, אך למרבה הפלא איש כמעט אינו מתייחס לכך ברצינות. כאשר מגיע ערבי ובידו קושאן תורכי מלפני יותר מ-200 שנה מתייחסים אל זה כקודש קודשים ומעניקים לו זכויות גם אם הוא הפקיר את אדמתו ולא השתמש בה משך דורות, אך מדוע שרידי התנחלות יהודי אינם נחשבים כהוכחת בעלות על הקרקע? מי שאולי האשם הגדול ב"נַכְּבָּה היהודית" הוא מי שהיה אמון על שמירת אדמות המולדת, הלא הוא ה"מנהל האזרחי". המנהל אימץ במשך שנים גישה לפיה אדמות יו"ש הן פלשתיניות פרטיות עד שיוכח אחרת. כתוצאה מכך תוקנו במרוצת השנים מאות תקנות הפוגעות באופן שיטתי ביהודים ומעדיפות אוטומטית את הנרטיב הערבי. קחו למשל את הנתון המדהים הזה: המנהל האזרחי מסרב לאשר חפירות ארכיאולוגיות בשטחי סקר! מדוע? כי לטענת אנשיו יתכן שאדמות אלו הנן פלשתיניות פרטיות ומשום כך לא ניתן לאשר שימוש בהן אפילו למטרות חפירות הצלה. ממלכת יהודה וממלכת ישראל שלטו יחד במרביתה של הארץ במשך מאות שנים. הממצאים הראשונים של המחקר הארכיאולוגי מראים שבתקופה זו אדמות יו"ש יושבו בצפיפות על ידי היהודים. מרביתן של מדרגות העיבוד, ׳טרסות׳ (שנחשבות גם הן אוטומטיות כקרקעות פלשתיניות פרטיות) נבנו בתקופה זו, ועשרות יישובים נפרסו לאורך ולרוחב הארץ. מה שמדהים לא פחות הוא השתמרותן של שמות האתרים כפי שהם מופיעים עוד בספר יהושע. תקוע, חלחול, דביר ובית ענות הם רק חלק קטן מן היישובים היהודיים שעל חורבותיהם יושבים כיום כפרים ערביים. קחו בחשבון שהמחקר הארכיאולוגי מתרחש 2,000 שנה אחרי המאורעות אז אם מוצאים עשרות אתרים ובהם סימני חיים, הווי אומר שהחיים כאן היו ממש אינטנסיביים וצפופים, קחו גם בחשבון שאוכלוסייה הערבית דאגה להשמיד כמה שיותר סממני זיהוי יהודיים, תוסיפו לזה את העובדה שהמנהל האזרחי לא מאפשר מחקר רציני ארכיאולוגי ומכאן תבינו את העוצמה של כל מטבע או חרס שנמצא למרות כל זאת במעמקי האדמה. חקר הארכיאולוגיה צריך גם הוא לעבור שינוי קטן. מרביתם של החוקרים מתמכרים לעבר עד כדי כך שהם אינם מסוגלים לדמיין אפילו פגיעה קלה שבקלים בממצאים ההיסטוריים. הגדילו לעשות מספר חוקרים שאף הציעו לכסות אתרי מורשת שלמים על מנת לשמור אותם באופן המיטבי ביותר לאלפי השנים הבאות. מה שקורה בינתיים בשטח, הוא כמובן הפוך לחלוטין וזאת בשל אוזלת היד המכוונת של המנהל האזרחי. הערבים לא מפספסים הזדמנות להרוס ולהשמיד את שרידי החיים היהודיים שהיו כאן ועל הדרך אף הורסים אתרים בעלי חשיבות בין לאומית כדוגמת מזבח יהושוע בין נון. תכלית הממצאים ההיסטוריים היא להוכיח לכל את דבר זכותנו על הארץ ויחד עם זאת להשתלב ממש בחיים החדשים שהולכים ונבנים בארץ הזו. אין יותר מרגש לנסוע בדרך האבות המקורית ומאידך גיסא אין מנוס מלהתאים אותה למציאות החדשה בחלק מהמקטעים. אך שימו לב עד כמה השילוב בין העבר הרחוק למציאות העכשווית מייצר את העוצמה שלנו כעם העתיק ביותר בעולם. הגיע הזמן ששטחי הארכיאולוגיה יוכללו באדמות המדינה ויוקצו לאחר חפירה ושימור להתיישבות המחודשת של העם החוזר לארצו לאחר 2,000 שנות גלות. ■
ביום שני השבוע חולקו עשרה רכבי ביטחון חדשים לרבש"צים במועצה האזורית הר חברון. עשרת הרכבים החדשים שהחליפו עשרה רכבים ותיקים, נמסרו בנוסף לשלושה שנמסרו שבמהלך השנה, ושניים שנוספו למחלקת קרקעות, ובסך הכל במועצה מרוצים מ-15 רכבים חדשים. לא רבים מכירים עד כמה חשובים רכבי הביטחון – הן בפעילות הביטחון השוטפת, והן בעתות חירום. “רכב הביטחון היישובי משמש את הרבש"ץ והמאבטחים ביישוב לביצוע הפעולות הנדרשות בהגנה על התושבים, ובאירוע חירום מסייע בהגעה מהירה לזירת האירוע, עם הציוד הנדרש לשלבים השונים באירוע", מסביר מנהל מחלקת הביטחון במועצה, נדב צחור. בסוף אוקטובר 2022 נרצח רונן חנניה הי״ד, תושב קריית ארבע על ידי מחבל ערבי, מוחמד ג'עברי. בפיגוע נפצע קשה החובש עופר אוחנה ומאבטח נוסף שהגיעו למקום כדי לטפל בחנניה ובנו. לאחר מכן הגיעו לזירה הרבש"ץ של קריית ארבע שדרס את המחבל שחוסל בהמשך על ידי חייל בחופשה. הרכבים החדשים, כמו רוב מוחלט של הרכבים מוגנים נגד אבנים אולם לא נגד ירי, "לכן, בניגוד לאירוע המוכר ליד קרית ארבע, כאן אין סיפורי גבורה כאלה ב"ה. הרכב כפי שציינתי מסייע לרבש"ץ בהקשרי הגעה מהירה והציוד הנחווה הנדרש עבורו לטיפול באירועים". רכישת הרכבים החדשים לא זולה כלל וכלל. משרד הביטחון ופיקוד העורף מעבירים 145,000 שקלים עבור כל רכב, והמועצה נדרשת להשלים את השאר. בסך הכל מחירו של רכב כולל אבזור מתאים עומד על כרבע מיליון שקלים. ברכבי הביטחון עושים שימוש יומיומי 7\24 ובכל רכב נוהגים במהלך היום והלילה מספר אנשים – הרבש"ץ והמאבטחים, כל ישוב והסידור שלו – ומשכך לתחזוקת הרכב חשיבות גדולה מהרגיל. נדב צחור מפרט: “פיקוד העורף מתקצב את המועצה בתקציב אחזקה דיפרנציאלי המשתנה בין היישובים בהתאם לנוסחה מוגדרת המחשבת את גודל הישוב, ובהתאם את התקציב המוגדר לביטוחים, טיפולים משתנים וכו'. בכל מצב של עלויות נוספות המועצה סופגת את העלויות". נציין כי תקציב לשדרוג רכבי ביטחון מגיע אחת לשש שנים בסיוע היחידה להתיישבות במשרד הביטחון ופיקוד העורף, בהתאם לתקציב מדינה ותיעדופים של פיקוד מרכז. היישובים המאושרים: תלם, אדורה, נגוהות, בית חג"י, מעלה חבר, טנא-עומרים, שמעה, שני, סוסיה ואשכולות. ראש המועצה יוחאי דמרי אומר כי החלפת צי הרכב הבטחוני לצי חדש ואיכותי, מהווה נדבך חשוב וחיוני במעטפת הבטחון של כל ישוב וישוב וביחוד בימים אלו של מציאות ביטחונית לא פשוטה. “זה הזמן לומר תודה לכל העוסקים במלאכה – הן ליחידה להתיישבות במשרד הביטחון, פיקוד העורף, למליאת המועצה על הוספת התקציב הנדרש, למנכ"לית, לגזבר, לקצין הביטחון בתעבורה חיים תבו, ולמחלקת הבטחון המסורה והאיכותית. וכמובן לרבש"צים היקרים והאהובים, אנו בטוחים שהכלים יהיו לעזר רב. תתחדשו, וכשאתם שומרים עלינו תזכרו לשמור גם על הנוהגים בכלים, ועל הכלים עצמם". דבריו של ראש המועצה והבקשה לשמירה על הנהגים והרכבים לא נאמרים ללא ביסוס. לרוב הנסיעה ברכבי הביטחון נעשית במהירות נמוכה בתוך הישובים, אולם בעת הצורך – התראות ממצלמות האבטחה, התראות על גדר הביטחון, ואירועי חירום שונים – הנסיעה נעשית פחות בטוחה בשל דרכי ביטחון לא סלולות ונהיגה שאינה זהירה מספיק. כך למשל, בינואר 2023 אירעו שלוש תאונות תוך ארבעה ימים במהלך נסיעות ברכבי ביטחון ביהודה ושומרון. “תעשו עצירה מהמרוץ היום יומי, תנו תדריך לנהגים ברכבים, תוודאו שכל סייר מבין את משימתו ואחריותו – השבתת הרכבים פוגעת בביטחון היישוב, וכמובן סכנת חיים בתאונה", נכתב בהודעה שנשלחה לרבש"צים. ■
את אסתר פולארד כולנו הכרנו בתור מי שהלכה ממקום למקום, מדלת לדלת, מלשכה ללשכה, כדי למצוא את הדרך שתוביל לשחרורו של בעלה מהכלא האמריקאי בו נמק במשך עשרות שנים ארוכות. אך בין מאמץ אחד למשנהו הייתה לאסתר מטלה נוספת שלקחה על עצמה בשביל בעלה יהונתן. שליחות מיוחדת אותה לא יכול היה לעשות ממקום שביו. במשך כל השנים בהן היה מאחורי סורג ובריח לא פסק יהונתן מלעקוב ולשמוע על המתרחש בארץ ישראל. הקורבנות והנפגעים בפיגועי הטרור הנוראיים לא נעלמו מעיניו ומליבו. את הדרך להביע בפניהם את תנחומו וכאבו על אובדנם או לחזק אותם בעת משבר מצא יהונתן באמצעות מי שהייתה שליחתו המסורה ושותפתו לדרך, שביום ראשון הקרוב יחול יום השנה הראשון לפטירתה. "לחבוש קצת את הפצע הנורא" "בזמן שאנחנו ישבנו שבעה אסתר הגיעה אלינו ואמרה שהיא באה בשליחות בעלה להביא לנו מתנות לילדים היתומים, נשארו שלושה והיא הביאה בשבילם שלושה דובים נחמדים לתת להם", מספר הרב יהודה בן ישי, אביה של רותי פוגל שנרצחה בפיגוע הנוראי באיתמר, יחד עם בעלה אודי ושלושת ילדיהם, יואב, אלעד והדס. "מאוד התרגשנו מזה". "היא אמרה שבעלה ביקש ממנה לבוא ולעודד אותנו, לחזק אותנו. זה היה לחבוש קצת את הפצע הנורא שהיה, כאשר שמישהו כל כך רחוק בתנאים כאלה, חושב עלינו. זה היה חיבוק חשוב ומשמעותי, שאי אפשר לשכוח. כמובן סגרנו מעגל כשנסענו לבקר את יהונתן בכלא בארה"ב". הרב בן ישי ביקש מאסתר לבדוק את האפשרות לנסוע ביחד עם הנכדה הגדולה, תמר, כדי לבקר את יהונתן בכלא. הדברים אכן הצליחו להסתדר ולאחר מבצע התארגנות רציני מאוד ברוך השם הפגישה יצאה לדרך למרות מאסרו של יהונתן. "ראיתי איפה הוא יושב, איפה הוא נמצא ואיך הייתה לו מחשבה לשלוח את אסתר אלינו אלפי קילומטרים משם. איך היה רגיש לכל דבר ולמה שקרה אצלנו. הם היו עם מבט מאוד כללי, התעלמו מהמציאות האישית שלהם וחשבו על העם. אנחנו יודעים עד כמה יהונתן מסר את נפשו על כך. השתוממתי מזה שאדם שסובל כל כך הרבה – המחשבה העיקרית שלו היא לנחם את המשפחה הזאת. ראיתי כמה הוא מחובר וקשור לכלל. "כשהלכנו לבקר אותו הוא היה אבל על אביו והרשויות לא הרשו לו ללכת להלוויה. אנחנו בהשגחה מדהימה הגענו אליו באותו זמן. הוא שלח את אסתר אלינו לניחום אבלים והגענו אליו כשהוא אבל. החזרנו לו טובה כביכול". הרב בן ישי מספר על הקשר העמוק אליו נחשף בין יהונתן ואסתר במהלך התקופה בה זכה להכיר אותם. "התרשמתי כל הזמן כמה היא דואגת לו כמה היא מרגישה אחריות עצומה על גורלו של יהונתן. כמה הקשר בניהם היה קשר מיוחד, של אדם אחד שחולק לשניים. אחד בבית סוהר ואחד בחוץ, כאשר חלק אחד עושה כל מה שהוא יכול כדי שהחלק השני ייצא לחופשי. הרגשתי שהיא חיה בתחושת שליחות להוציא את יהונתן מבית הסוהר ושיזכה להגיע לארץ". "יהונתן מתפלל לשלומו" ליה ירד היא אם לתשעה. בשנת תשס"א פצמ"ר שנורה אל עבר היישוב עצמונה בו התגוררה עם משפחתה פצע את בנה השביעי, אריאל בן השנה, והותיר אותו במצב קשה. "אריאל היה מאושפז שלושה שבועות בסורוקה ותקופה ארוכה לאחר מכן בשיקום בבית החולים אלי"ן", מספרת ירד, "בזמן שאריאל היה מאושפז הגיעו לבקר אותנו שתי נשים. אחת מהן הייתה אסתר פולארד. היא אמרה לנו שהיא הגיעה בשליחות בעלה הנמצא בכלא, וביקש ממנה להגיע לבקר את בננו. היא הביאה איתה מתנה בשביל אריאל, מכונית גדולה. יהונתן ביקש ממנה לקנות". "כיום אריאל בן 23, סיים בגרויות, בעל רישיון נהיגה, לומד בישיבה גבוהה ועושה שירות לאומי. כשהוא נפצע אמרו לנו שאולי הוא לא יחיה, או שיהיה צמח או בעל נכות רצינית. אני זוכרת שאסתר הגיעה לבקר בערך חודש לאחר שנפצע. היא מסרה שיהונתן מתפלל לשלומו והביאה את המתנה. שמעתי מאחרים שאסתר ביקרה עוד הרבה נפגעים ומסרה להם את התפילות והאיחולים של יהונתן. אני כל הזמן זוכרת מאז את הביקור הזה שלה". "אחרי שיהונתן שוחרר והם הגיעו לארץ, רצינו מאוד לפגוש אותם ולהגיד ליהונתן 'הנה הילד שהתפללת עליו', אבל אמרו לנו שאסתר צריכה מאוד להישמר בגלל שהיא חולה ולא יכולה להיפגש איתנו אז לא פגשנו אותה, אבל הגענו עם אריאל בשבעה ליהונתן והוא סיפר לנו גם על אסתר וגם על הקשר לגוש קטיף. קיווינו שהם יחיו ביחד הרבה זמן בארץ אחרי שיהונתן שוחרר, לצערנו זה לא קרה". "לא היה יום שלא בכינו על כך" בשל תנאי המאסר הנוקשים של יהונתן, הוא ואסתר מעולם לא זכו להביא ילדים משלהם לעולם. כעת יהונתן רוצה לגמול חסד לאסתר ולהנציח את זכרה באופן ראוי ומשמעותי כיאה לפועלה למען עם ישראל במשך שנות חייה ולהקים את 'מרכז ילדי אסתר – מרכז לחינוך יהודי מהגיל הרך ועד בני נוער שימוקם בעיר תל אביב'". ביום ראשון הקרוב, היום בו ימלאו שנים עשר חודשים לפטירתה של אסתר ע"ה – יתקיים ערב שגרירים מיוחד במלון 'רמדה' בירושלים, ביחד עם יהונתן, בו כל אחד כפי כוחו יוכל להגשים את חלומו ולהכיר טובה עצומה לאסתר על כל מה שעשתה למען יהונתן בפרט ועם ישראל בכלל. "לצד הפעילות הבלתי פוסקת שלה למען שחרורי והשבתי לארץ ישראל, אסתר עשתה הכול כדי להשמיע את קולי ולהיות שליחה עבורי במקומות שאליהם לא הייתה לי אפשרות להגיע", מספר לנו יהונתן פולארד, "הדבר המשמעותי ביותר עבורי היה העובדה שאסתר כיתתה את רגליה פעם אחר פעם לבתיהן של משפחות שכולות ונפגעי טרור על מנת לנסות לנחם, לעודד ולחזק את מי שנשאו את כאביו של עם ישראל באופן האישי ביותר. היו מקרים שבהם הביקור החד פעמי התפתח לקשרים משמעותיים מאוד שהמשיכו במשך שנים וממשיכים גם היום. זו בעיני אחת הדוגמאות המייצגות ביותר למי ומה הייתה אסתר עבורי ועבור עם ישראל.
"אסתר הייתה מורה במקצועה ולאורך כל המאבק לשחרורי מה שהיא עשתה בעצם זה להמשיך ללמד. היא לימדה אותי כיצד לא לאבד אמונה ותקווה וסייעה לי לצאת מהכלא אדם טוב ושלם יותר מאיך שנכנסתי אליו 30 שנה לפני כן. היא לימדה את עם ישראל כולו מהי ערבות הדדית ומחויבות בלתי מתפשרת לצדק". "הכאב הגדול ביותר שלנו היה העובדה שלא זכינו להביא ילדים לעולם. לא היה יום שלא בכינו על כך. לקראת סוף השבעה חשבתי על כך שיש עדיין דבר אחד שאני יכול לעשות למענה וימלא חלק מהחוסר הזה – הקמת מרכז חינוך יהודי לילדים. אני עובד כבר קרוב לשנה יחד עם שותפים יקרים בכדי להפוך את החלום הזה למציאות וכעת אנו מתקרבים לרגע המשמעותי ביותר בדרך להגשמת החלום הזה". "אני הבנתי שכמו המאבק לשחרורי – זה חייב לבוא מהעם", אומר פולארד, "ביום ראשון הקרוב יתקיים בירושלים אירוע מיוחד שאליו יגיעו בעזרת השם כל מי שרוצה לקחת חלק בקמפיין ויחד נצא בשבוע הקרוב לזכות את כל עם ישראל לקחת חלק בהנצחתה של אסתר באמצעות מאות ואלפי ילדים שיתחנכו לזהות יהודית ולאחדות ישראל לעילוי נשמתה. אני מתרגש מאוד מהמחשבה שאפגוש כל כך הרבה אנשים שעשו כל כך הרבה למעני ומתפלל שיחד נצליח במשימה".
לפני מספר שבועות התקיים בקהילת קוברסדורף-בורגנלנד שבאוסטריה מאורע מרגש. סימפוזיון שאורגן על ידי תנועת המזרחי בווינה בראשות נחמיה גנג על אודות ׳שבע הקהילות׳ היהודיות שהתקיימו בבורגנלנד עד מלחמת העולם השנייה. יום העיון כלל שלושה מושבים. הראשון, הקהילה – גנג עסק באוסקר דויטש, נשיא המזרחי בווינה ובפועלו, ופרופסור שלמה שפיצר מאוניברסיטת בר-אילן נאם על רבני שבע הקהילות. את המושב השני פתח הרב יוסף פרדס, רב קהילת המזרחי בווינה, בשאלה האם יש מקום לחדש מבנה בית כנסת על פי ההלכה, וכן פטר אדם נשא דברים בנושא הארכיטקטורה של בית הכנסת בקוברסדורף ושחזורו. מושב שלישי עסק בשואה באזור בורגנלנד. שושנה דויצן-ינסן דיברה על סופה של קהילת קוברסדורף בימי שלטון הנאצים, ומיכאל ריגלר דיבר על הגירוש מבורגנלנד לווינה, הבריחה ממנה ודרך הנדודים עד בואנו לארץ ישראל. ביום הכנס חידשו אנשי המקום את מבנה בית הכנסת ששרד את תקופת השואה. חשוב לציין שכיום לא חיים במקום יהודים, המשפחות האחרונות שחיו בקהילה גורשו ממנה כאשר המשטר הנאצי השתלט על העיירה. שבע הקהילות היהודיות בבורגנלנד היו שבע קהילות יהודיות ובהן מאות משפחות יהודיות. כאשר סופחה אוסטריה לגרמניה בשנת תרצ״ח-1938 היה גורל יהודיה כגורל יהודי גרמניה – רדיפות ונישול הרכוש. יהודי הקהילות נאלצו לעזוב את יישוביהם שבהם חיו מאות בשנים בתוך זמן קצר, ולעקור למקומות אחרים, בעיקר לעיר הבירה וינה. כל בתי הכנסת נהרסו בפקודת הנאצים, אולם בית כנסת אחד שרד בעיירה קוברסדורף בשל אסון שפקד את מבצע ההריסה – ילדה נהרגה בעת הפיצוץ, ויש אומרים שזו הייתה בתו של מבצע הפיצוץ. בית הכנסת המשוחזר מבנה אבן מרשים בגודלו וביופיו נשאר עומד על מקומו כאבן שאין לה הופכין. אנשי המקום שדדו את תכולתו – ספסלים, סטנדרים ואף לחלונות הוויטראז׳ שלחו את ידם. בית הכנסת עמד בשיממונו, קוצים ודרדרים הקיפוהו וקירות האבן החלו להתפורר. ׳מקדש המעט׳ הפך לחורבה ממש. לפני מספר שנים נרכש המבנה על ידי ׳הוועד היהודי של יהודי אוסטריה׳ והוחלט לשקמו. תמונות מהעבר הרחוק ששרדו בארכיונים אפשרו לשחזר את פנים בית הכנסת. פנים בית הכנסת כלל אולם תפילה רחב ידיים, חלונות גבוהים מצוירים, ומעל לארון הקודש התנוסס חלון עגול מצויר. האדריכל וחבר עובדיו מצאו את החלון המקורי בביתו של תושב המקום והחזירוהו למקומו, והוא עתה מתנוסס ביופיו במקומו הקבוע. עובדי השחזור התקינו ארון קודש העשוי שני קירות אבן ולצידם ציור פרוכת. כיוון שבית הכנסת אינו משמש לתפילה, לא הוקמה בו בימה לקריאת התורה ו׳עמוד׳ עבור החזן. נורות חשמל חדשות הותקנו באולם התפילה, וכן נבנתה עזרת נשים כפי שהייתה במקורה. הכניסה לעזרת הנשים היא בגרם מדרגות לולייני בכניסה נפרדת, כיאה לבית כנסת שרוב יהודיה היו שומרי מצוות. אגב, כאשר גורשו אחרוני היהודים מהמקום השכילו היהודים וקברו את שלושה עשר ספרי התורה בבית הקברות היהודי, ומצבה הוקמה על מקום קבורתם. בשחזור נוספו פרוזדור המוליך אל בית הכנסת, מטבחון, שירותים ועוד. החצר נוקתה היטב וגדר אבן ועץ מקוריים מקיפים את בית הכנסת. הבניין מתנוסס עתה לתפארה, ולידו בתים שבחלקם חיו פעם יהודי המקום. הוזמנתי גם אנוכי לטקס חנוכת הבניין על ידי נחמיה גנג העומד בראש ארגון המזרחי בווינה, מכיוון שמקור משפחתנו בקוברסדורף. סבי, ר׳ משה ריגלר זצ״ל, היה ראש הקהל בעיירה, ואבי ז״ל נולד בה וחי במקום עד נישואיו לאימי ז״ל שנולדה בפראואנקירכן, אף עיירה זו אחת מ׳שבע קהילות׳ בבורגנלנד. ביום העיון לקחו חלק כ-60 איש ואישה ורוב הנוכחים היו בני המקום שמצפונם התעורר באיחור של שמונים שנה. מספר יהודים מווינה השתתפו ביום העיון שכלל נאומים, ברכות, דברים מפי מלומדים על תולדות היהודים בבורגנלנד, וכן מידע על עבודת המשחזרים, ואנוכי סיפרתי את דבר הצלת משפחתנו וסירוב הבריטים להישארות נוסעי האוניה בארץ, הגירוש למאוריציוס, השהייה שם במשך חמש שנים בתנאי בית סוהר, ושובנו לארץ ישראל בחודש אלול תש״ה. כל השיחות התנהלו בשפה הגרמנית, ורק קומץ היהודים שהשתתפו בכנס זכרו את אשר אירע לפני כ-84 שנה. אציין שוב כי ככל כנראה המבנה לא ישרת עוד לצורכי תפילה, אלא לצרכים תרבותיים אחרים שעליהם תחליט עירית קוברסדורף.
משפחת גולדין מתנהלת בשמונה השנים האחרונות בצורה רגילה ככל האפשר. על אף סדר יומו העמוס, ממשיך שמחה גולדין, לצד רעייתו לאה, להיאבק למען שחרור בנו הדר שנחטף על ידי ארגון הטרור חמאס במהלך הפסקת אש ב-01 לאוגוסט 2014, בעיצומו של מבצע ״צוק איתן״ ברצועת עזה. מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב שהתנהל בעזה בין התאריכים ביולי 08 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד). המבצע הוכרז בעקבות ירי ארטילרי משמעותי שביצעו ארגוני הטרור ברצועת עזה לעבר יישוב דרום ישראל, והחל לאחר מבצע "שובו אחים" למציאת שלושת הנערים היהודים שנחטפו בידי טרוריסטים מוסלמים, ורציחתם ב-12 ביוני אותה שנה. שמונה שנים חלפו וההורים ממשיכים במאבק החשוב מול ממשלות ישראל. בשיחה נוקבת עמו, מדגיש שמחה גולדין את מרכזיותו של שר הביטחון בני גנץ באי השבת הבנים, שכן שבאותה העת כיהן גנץ כרמטכ״ל ואליו הוא מפנה את עיקר טענותיו. ״הוא זה שהוציא את החיילים לקרב ולא החזיר אותם. יותר משנתיים הוא כבר שר ביטחון ולא רק שהוא לא עושה שום דבר בשביל להחזיר אותם, הוא עושה ההפך״. גולדין מסביר את דבריו, ואומר כי גנץ ״מכניס פועלים מעזה ולא מתנה את המהלך בהשבת החיילים, זה דבר שלא עשו מאז 2014״. לקראת חג הקורבן (עיד אל-אדחא) שמתקיים השנה בתאריכים 09-13 ביולי, הודיע בתחילת השבוע (א') מתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון, אלוף רסאן עליאן, על שורת צעדים אזרחיים לאוכלוסייה הפלשתינית בשטחי יו"ש, לאחר שאושרו על ידי השר גנץ בכפוף להערכת מצב ביטחונית. הצעדים האזרחיים לתושבי יהודה ושומרון: ביקורי משפחות בישראל. מכסה של 500 היתרי יציאה לחו"ל דרך נמל התעופה בן גוריון. מכסה של 200 היתרים לביקור בעיר אילת. הרחבת שעות פעילות המעברים. הצעדים האזרחיים לתושבי רצועת עזה: מכסה של 400 היתרי ביקור בירושלים; עבור גברים מעל גיל 55 ונשים מעל גיל 50. מה אתה חושב על ההקלות של גנץ לקראת חג הקורבן? ״הכל לכבוד החג שלהם, את החגים שלנו הוא לא סופר. לפני שנה היה מבצע שומר החומות שבסופו גנץ הצהיר על ׳שין תמורת שין׳ – לא יהיה שיקום בעזה אלא בהשבת החיילים. הוא פועל בדיוק הפוך על אף הצהרתו״. כל שנה בתאריך י׳ בתמוז מתקיים ׳יום צוק איתן׳. השנה מכיוון שהתאריך נופל בשבת האירוע יתקיים ביום ראשון. גולדין מספר כי ״מדובר באירוע ממלכתי בהר הרצל ובמשך ארבע השנים האחרונות אנחנו, ההורים של הדר, לא נכנסים פנימה ועומדים שם בחוץ עם הרבה מאוד מפגינים אחרים. חלק מהמשפחות השכולות עומדות בחוץ לבושות בחולצות עליהן נכתב ׳צוק איתן לא נגמר עד שובם של אורון והדר׳, וחלק נכנסות פנימה. גנץ יוצא ומדבר איתנו ומבטיח ושוב מבטיח לפעול״.
״בשנתיים האחרונות הצוות של הדר הצליח לתפוס לשיחה קצרה את גנץ, והחבר׳ה אמרו לו – ׳היית המפקד שלנו בצוק איתן, שלחת אותנו לרצועת עזה, מה אתה הולך לעשות?׳.
לפני שלוש שנים הוא אמר להם שהוא עדיין חסר כוח פוליטי, שהוא לא משפיע על כלום וברגע שיהיה לו הכוח הפוליטי זה יהיה אחרת. בשנה שעברה הוא שוב אמר שיפעל בנידון״. השנה, כך לטענתו של גולדין, ״הצוות של הדר לא יגיעו כי הם כולם במילואים. אני חלילה לא אומר ששלחו אותם למילואים בתקופה הזאת בכוונה כדי שלא יגיעו״.
מה לדעתך הקשר של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לכך שהדר עדייו לא שב? ״עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש פה מחדל. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו התחיל במחדל בכך שלא העמיד שום רף, שום תנאי בכל מה שנכנס לעזה כדי להביא את החיילים וגם את האזרחים השבויים בעזה. נפתלי בנט המשיך את זה בשנה האחרונה בצורה משוכללת אף יותר, זאת אומרת הכל נכנס ואין שום דרישה להביא את החיילים. ועכשיו גנץ ממשיך את הסיפור. הדרישה שלי מראש הממשלה יאיר לפיד ומהרמטכ״ל אביב כוכבי, לתקן את זה. אלה החיילים שלו״.
״אתה חושב שמשהו ישתנה אצל ראש ההמשלה הנכנס יאיר לפיד? ״עד עכשיו הוא היה ראש מפלגה, הוא היה שר חוץ, בתקופת צוק איתן היה שר אוצר. היום הוא ראש הממשלה, זאת אומרת, אם יצטרכו מחר לצאת לקרב – הוא זה שיוציא את החיילים לקרב. אז השאלה היא איך הוא מוציא אותם לקרב לפני שהוא מחזיר את החיילים הקודמים הביתה. זה לא שהוא מנותק מהעניין, הוא היה בקבינט המדיני-ביטחוני בתקופת צוק איתן, כמו נתניהו, בוגי, גנץ ובנט – כולם.
01לפני כמה שבועות הגענו לנופש קצר בצפון – וילה עם…
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
היום כשאתה צריך להתייעץ על נושא מסוים, אתה מתייעץ איתו? ״אני מתייעץ איתו, וכמובן עם הרב של עוצמה יהודית – הרב דב ליאור, ועם מספר רבנים וחברים נוספים, כמו גם עם אנשי מקצוע בכל תחום״, הוא אומר ומדגיש: ״גם עם אישתי. היא לא רק שותפה אלא בת ברית שלי״. מתוך הדברים החל לספר על פגישתו עם אילה אשתו. כחלק מפעילותו הגן בן גביר על עצורים ממאחזים שונים, שם פגש את אילה לראשונה. ״אחרי שאמרו לי שהיא עקשנית נורא ולא מוכנה לשום דבר אמרתי לעצמי שזו תהיה אישתי. הזמנתי אותה לדייט ומשם זו היסטוריה. עדיין יש לנו ויכוח מי התחיל עם מי״. בעודנו מדברים, קיבל איתמר טלפון ואמר שמדובר בשיחה חשובה – היה זה רב חשוב בציונות הדתית. לאחר שהוא מסיים את השיחה, בן גביר מחייך ואומר: ״איזו סגירת מעגל. רבנים שהרבה שנים היו מדירים אותי, היום אני מגיע לישיבות שלהם ואני מתקבל באהדה גדולה. יש כאן תהליך גדול מאוד של הציונות הדתית שהיא עוברת״. בהמשך הראיון הוסיף ואמר בנושא כי התהליך היה משני כיוונים: הראשון – הציבור הציוני דתי מבין שהדברים שאיתמר צעק בעבר ותויג כקיצוני היו דברי אמת ומזדהה יותר עם הקו שלו כיום, והשני – הוא שגם הוא עצמו שינה דברים והתמתן בדעותיו מאז שהיה נער בן 16. כעת עובר יו״ר עוצמה יהודית ומספר על תקופת הגירוש מגוש קטיף וכיצד ישן עם אשתו אילה במלון נטוש יחד עם משפחת גופשטיין במטרה להתנגד למהלך. בסופו של דבר הוא הוצא מהמקום בצו מנהלי: ״חלק מהאנשים בגוש מבינים שזו הייתה טעות להגדיר אותנו כקיצוניים ולא לתת לנו לגיטימציה. זה נתן לגיטימציה למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס בנו וזו הייתה טעות, וגם המאבק היה צריך להיות יותר תקיף. הסיסמה ׳באהבה ננצח׳ הייתה אירוע לא נכון״. איתמר מבהיר באופן חד משמעי כי הוא נגד פגיעה בחיילים ואנשי הביטחון ולצד זאת מסביר כי מאז ההתנתקות הוא סובר שיש להיזהר בגינויים גם לפעולות שהוא לא מסכים איתן משום שהדבר נותן לגיטימציה לפגוע במבצעי הפעולה או באנשים סביבם. ״לא עם הכול אני מסכים, אבל אני יודע שהמערכת מחפשת לקחת אנשים כתרנגול כפרות ובזמני זה היה אני״. הוא מזדרז להוסיף: ״השמאל לעולם לא מגנה את אנשיו״. בעקבות האירוע מהימים האחרונים, שבו מספר מתיישבים תקפו לכאורה לוחמי צה״ל, הוא מדגיש שוב: ״יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם כמו לפגוע בחיילים, אבל אני כועס על בני גנץ ששולח חיילים כדי להתעמת עם יהודים. אני לא אתפלא אם האירוע היה מתוכנן גם, רגע לפני הבחירות. אני מדמיין את השיחה בין רן כוכב דובר צה״ל ובין בני גנץ שהוא אומר לו שהביאו לו מתנה רגע לפני הבחירות״. לדבריו של בן גביר הוא זוכה לאהדה בקרב חיילי צה״ל בשל העובדה שהוא רואה שהם מופקרים. בן גביר משוכנע שיקבל יותר מגנץ בקולות החיילים.
יש לא מעט להט״בים שתומכים במפלגה
מהן שלוש המטרות הראשונות שתקדם בכנסת הבאה?
״בשביל תנאים אני אכנס עם נתניהו לבד לחדר ונסגור את הדברים. אם אתה שואל האם הדברים יעלו בהסכמים הקואליציוניים – כן״. המטרה הראשונה שאותה מונה איתמר היא הפסקת ההפקרות הביטחונית על ידי מספר פעולות: קידום חוק חסינות לחיילים, שינוי נהלי פתיחה באש והרחבת הרישיונות להחזקת כלי נשק.
המטרה השנייה היא שינוי ורפורמה במערכת המשפט ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, והשלישית היא הדאגה לזהות היהודית במדינה. ״הדבר הכי חשוב לנו. חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מוצלחים במתמטיקה ובאנגלית, אבל לא מלמדים את העיקר, את הבסיס, את מורשת ישראל. חלק גדול מהתלמידים לא יודעים מה ההיסטוריה שלהם״. לדבריו, חובה שכל ילד יהודי בישראל ילמד יהדות.
נמשיך עם הזהות יהודית במדינה. מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
״כשאנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת אנחנו לא פוגעים בדתיים, אלא אנחנו פוגעים בחילונים, באח שלי החילוני, שרוצה לנפוש ולנוח בשבת והדבר יגרום לאנשים לעבוד בשבת וייקח מהם את יום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע״. אני מציין בפניו את אכיפת חוק יום המנוחה בשבת ושהדבר אינו מתקיים כיום, והוא התנגד לכך ומבהיר כי חובה לאכוף את החוק במדינה ולהכריח את הרשויות לפעול על פיו.
אנחנו מזכירים בפניו גם את עניין הלהט״בים ולדבריו, יש לא מעט מהם שתומכים במפלגה ובדרכה. ״יש כאלו עם אג׳נדה״, הוא מסביר, ״אבל אלו שמבינים את עמדותיי עובדים איתי בצמוד והם יודעים היטב שיש בינינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה, אבל חרף זאת גם הם רואים את הסכנות הגדולות למדינת ישראל ואני מזכיר כל הזמן שהם אחים שלי ויש לא מעט נושאים שאנו רואים עין בעין״.
מה הרב כהנא היה חושב על בן גביר היום?
״גם לרב כהנא היו שינויים. אדם לא נשאר במקום״. לדבריו, הוא היה אוהב את מסירות הנפש שלו, עם זאת הוא אומר כי אינו הולך בכל דבריו לפי תורת הרב כהנא הי״ד, אם בעניין גירוש כולל לערבים, חוק להפרדת חופים ומעצרים בהתאם. מאידך, מספר בן גביר, התמונה של הרב כהנא תלויה בביתו בעקבות מסירות הנפש שהייתה לו למען מדינת ישראל. כמי שנלחם למען יהודי ברית המועצות, נגד האנטישמיות ובעד עונש מוות למחבלים. ״רצחו אותו על קידוש ה׳ וצריך לזכור את הדברים האלו״.
כמי שנוהג לעלות להר הבית ולהראות בהר שהוא המנצח בסימן ה׳וי׳ המוכר, על אף האיומים כנגדו והגינויים כלפיו, אני מבקש לשמוע מה דעתו על הר הבית ועל נוכחות היהודים במקום. ״מה שמעציב אותי זו הצביעות של השמאל שתמיד אומרים שהם רוצים שוויון זכויות לכולם אבל בהר הבית פתאום אין שוויון ואין זכויות ליהודים והשמאל שותק. פתאום יהודי שעולה להר הבית הוא אזרח סוג ג. יהודי חייב לעבור במגנומטר בעוד הערבי לא. ליהודי אסור להתפלל ולערבי מותר ועוד דוגמאות אחרות״.
יש לך תומכים רבים ב׳ישראל הראשונה׳ – איך אתה מסביר את זה? ״הצלחתי לגעת בליבם של המונים – גם אנשי שמאל מהמעמד העליון, למרות שאני לא אוהב לקרוא לו ׳מעמד עליון׳ כי מבחינתי כל היהודים שווים״. עוד הוא אומר כי אנשים מתחברים לדבריו כי ההפקרות הביטחונית נוגעת בכולם וכי הם מאמינים שהוא לא בא כדי ׳לעשות עליהם סיבוב׳. לדבריו, הסקרים מעידים על מציאות טובה אך צריך לפעול כעת כדי להפוך את החלום למציאות. ״אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
תחילת השבוע בשכונת גבעת שאול בירושלים, אנחנו מתמקמים לקראת הראיון עם חבר הכנסת איתמר בן גביר. המאבטחים בחוץ בודקים את הנכנסים לקראת בואו של חבר הכנסת, גם צלמים מערוצים שונים מגיעים לאחר מכן כדי לצלם סרט דוקו על בן גביר ועל חייו האישיים והפוליטיים. לאחר דקות מספר שבהן הצוות הפרלמנטרי של איתמר מגיע, מגיע גם יו״ר עוצמה יהודית כשהוא מלא אנרגיות. הוא מחויך ואופטימי וכך הרגישה השיחה עימו לכל אורך הראיון. תחילה אנחנו מבקשים מבן גביר לספר על איתמר הילד, והוא מספר על ילד שגדל במבשרת ציון, בנם של שושנה וצדוק בן גביר, אימו משכונת הכורדים ואביו מבוני ירושלים. הוא מספר כי גדל בבית מסורתי אך לא דתי ומייד קופץ אל שנות נעוריו שבהן החל להשתתף בהפגנות. ההפגנה הראשונה הייתה בגיל 14. הוא עמד לבדו עם שלט מול נשים בשחור שהפגינו בכיכר פריז. כשגילה שהוא עם חולצה שחורה כמוהן התקשר לאבא וביקש שיקפיץ לו חולצה בצבע אחר. האבא צדוק בן גביר הגיע כמובן. משם המשיך לעוד פעילויות והכיר פעילים מתנועת ׳כך׳. בזמנו חשב כי התנועה קיצונית מידי בשבילו ולכן לא הצטרף אליה באותה תקופה, אולם הצטרף לתנועת מולדת של גנדי. בהמשך הכיר יותר לעומק את תנועת ׳כך׳, ראה את אהבת ארץ ישראל של אנשיה, נועם פדרמן וטירן פולק ״אנשים הגונים ונורמליים״, לדבריו, הצטרף לתנועה והפך להיות במהרה רכז נוער. בימים הללו היה עוד קטין והפך להיות דומיננטי מאוד והיה על הכוונת של המשטרה, שמצידה הגישה כתבי אישום רבים כנגדו. בן גביר הצעיר הבין כי אין בידו לקחת עו״ד לכל תיק ולכן החל ללמוד, בעודו בן 17 בלבד, משפטים בכדי לייצג את עצמו. בן גביר מעיד כי הדבר אכן עבד וכשהגיע לערעור בעליון מול השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון דאז, אמר לו השופט ברק שילך וילמד משפטים. ״קיבלתי את ההצעה והרגשתי שזה רעיון לא רע והלכתי ללמוד״. בגיל 17 הלך ללמוד אצל הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת ׳הרעיון היהודי׳.
היום כשאתה צריך להתייעץ על נושא מסוים, אתה מתייעץ איתו? ״אני מתייעץ איתו, וכמובן עם הרב של עוצמה יהודית – הרב דב ליאור, ועם מספר רבנים וחברים נוספים, כמו גם עם אנשי מקצוע בכל תחום״, הוא אומר ומדגיש: ״גם עם אישתי. היא לא רק שותפה אלא בת ברית שלי״. מתוך הדברים החל לספר על פגישתו עם אילה אשתו. כחלק מפעילותו הגן בן גביר על עצורים ממאחזים שונים, שם פגש את אילה לראשונה. ״אחרי שאמרו לי שהיא עקשנית נורא ולא מוכנה לשום דבר אמרתי לעצמי שזו תהיה אישתי. הזמנתי אותה לדייט ומשם זו היסטוריה. עדיין יש לנו ויכוח מי התחיל עם מי״. בעודנו מדברים, קיבל איתמר טלפון ואמר שמדובר בשיחה חשובה – היה זה רב חשוב בציונות הדתית. לאחר שהוא מסיים את השיחה, בן גביר מחייך ואומר: ״איזו סגירת מעגל. רבנים שהרבה שנים היו מדירים אותי, היום אני מגיע לישיבות שלהם ואני מתקבל באהדה גדולה. יש כאן תהליך גדול מאוד של הציונות הדתית שהיא עוברת״. בהמשך הראיון הוסיף ואמר בנושא כי התהליך היה משני כיוונים: הראשון – הציבור הציוני דתי מבין שהדברים שאיתמר צעק בעבר ותויג כקיצוני היו דברי אמת ומזדהה יותר עם הקו שלו כיום, והשני – הוא שגם הוא עצמו שינה דברים והתמתן בדעותיו מאז שהיה נער בן 16. כעת עובר יו״ר עוצמה יהודית ומספר על תקופת הגירוש מגוש קטיף וכיצד ישן עם אשתו אילה במלון נטוש יחד עם משפחת גופשטיין במטרה להתנגד למהלך. בסופו של דבר הוא הוצא מהמקום בצו מנהלי: ״חלק מהאנשים בגוש מבינים שזו הייתה טעות להגדיר אותנו כקיצוניים ולא לתת לנו לגיטימציה. זה נתן לגיטימציה למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס בנו וזו הייתה טעות, וגם המאבק היה צריך להיות יותר תקיף. הסיסמה ׳באהבה ננצח׳ הייתה אירוע לא נכון״. איתמר מבהיר באופן חד משמעי כי הוא נגד פגיעה בחיילים ואנשי הביטחון ולצד זאת מסביר כי מאז ההתנתקות הוא סובר שיש להיזהר בגינויים גם לפעולות שהוא לא מסכים איתן משום שהדבר נותן לגיטימציה לפגוע במבצעי הפעולה או באנשים סביבם. ״לא עם הכול אני מסכים, אבל אני יודע שהמערכת מחפשת לקחת אנשים כתרנגול כפרות ובזמני זה היה אני״. הוא מזדרז להוסיף: ״השמאל לעולם לא מגנה את אנשיו״. בעקבות האירוע מהימים האחרונים, שבו מספר מתיישבים תקפו לכאורה לוחמי צה״ל, הוא מדגיש שוב: ״יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם כמו לפגוע בחיילים, אבל אני כועס על בני גנץ ששולח חיילים כדי להתעמת עם יהודים. אני לא אתפלא אם האירוע היה מתוכנן גם, רגע לפני הבחירות. אני מדמיין את השיחה בין רן כוכב דובר צה״ל ובין בני גנץ שהוא אומר לו שהביאו לו מתנה רגע לפני הבחירות״. לדבריו של בן גביר הוא זוכה לאהדה בקרב חיילי צה״ל בשל העובדה שהוא רואה שהם מופקרים. בן גביר משוכנע שיקבל יותר מגנץ בקולות החיילים.
יש לא מעט להט״בים שתומכים במפלגה
מהן שלוש המטרות הראשונות שתקדם בכנסת הבאה?
״בשביל תנאים אני אכנס עם נתניהו לבד לחדר ונסגור את הדברים. אם אתה שואל האם הדברים יעלו בהסכמים הקואליציוניים – כן״. המטרה הראשונה שאותה מונה איתמר היא הפסקת ההפקרות הביטחונית על ידי מספר פעולות: קידום חוק חסינות לחיילים, שינוי נהלי פתיחה באש והרחבת הרישיונות להחזקת כלי נשק.
המטרה השנייה היא שינוי ורפורמה במערכת המשפט ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, והשלישית היא הדאגה לזהות היהודית במדינה. ״הדבר הכי חשוב לנו. חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מוצלחים במתמטיקה ובאנגלית, אבל לא מלמדים את העיקר, את הבסיס, את מורשת ישראל. חלק גדול מהתלמידים לא יודעים מה ההיסטוריה שלהם״. לדבריו, חובה שכל ילד יהודי בישראל ילמד יהדות.
נמשיך עם הזהות יהודית במדינה. מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
״כשאנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת אנחנו לא פוגעים בדתיים, אלא אנחנו פוגעים בחילונים, באח שלי החילוני, שרוצה לנפוש ולנוח בשבת והדבר יגרום לאנשים לעבוד בשבת וייקח מהם את יום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע״. אני מציין בפניו את אכיפת חוק יום המנוחה בשבת ושהדבר אינו מתקיים כיום, והוא התנגד לכך ומבהיר כי חובה לאכוף את החוק במדינה ולהכריח את הרשויות לפעול על פיו.
אנחנו מזכירים בפניו גם את עניין הלהט״בים ולדבריו, יש לא מעט מהם שתומכים במפלגה ובדרכה. ״יש כאלו עם אג׳נדה״, הוא מסביר, ״אבל אלו שמבינים את עמדותיי עובדים איתי בצמוד והם יודעים היטב שיש בינינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה, אבל חרף זאת גם הם רואים את הסכנות הגדולות למדינת ישראל ואני מזכיר כל הזמן שהם אחים שלי ויש לא מעט נושאים שאנו רואים עין בעין״.
מה הרב כהנא היה חושב על בן גביר היום?
״גם לרב כהנא היו שינויים. אדם לא נשאר במקום״. לדבריו, הוא היה אוהב את מסירות הנפש שלו, עם זאת הוא אומר כי אינו הולך בכל דבריו לפי תורת הרב כהנא הי״ד, אם בעניין גירוש כולל לערבים, חוק להפרדת חופים ומעצרים בהתאם. מאידך, מספר בן גביר, התמונה של הרב כהנא תלויה בביתו בעקבות מסירות הנפש שהייתה לו למען מדינת ישראל. כמי שנלחם למען יהודי ברית המועצות, נגד האנטישמיות ובעד עונש מוות למחבלים. ״רצחו אותו על קידוש ה׳ וצריך לזכור את הדברים האלו״.
כמי שנוהג לעלות להר הבית ולהראות בהר שהוא המנצח בסימן ה׳וי׳ המוכר, על אף האיומים כנגדו והגינויים כלפיו, אני מבקש לשמוע מה דעתו על הר הבית ועל נוכחות היהודים במקום. ״מה שמעציב אותי זו הצביעות של השמאל שתמיד אומרים שהם רוצים שוויון זכויות לכולם אבל בהר הבית פתאום אין שוויון ואין זכויות ליהודים והשמאל שותק. פתאום יהודי שעולה להר הבית הוא אזרח סוג ג. יהודי חייב לעבור במגנומטר בעוד הערבי לא. ליהודי אסור להתפלל ולערבי מותר ועוד דוגמאות אחרות״.
יש לך תומכים רבים ב׳ישראל הראשונה׳ – איך אתה מסביר את זה? ״הצלחתי לגעת בליבם של המונים – גם אנשי שמאל מהמעמד העליון, למרות שאני לא אוהב לקרוא לו ׳מעמד עליון׳ כי מבחינתי כל היהודים שווים״. עוד הוא אומר כי אנשים מתחברים לדבריו כי ההפקרות הביטחונית נוגעת בכולם וכי הם מאמינים שהוא לא בא כדי ׳לעשות עליהם סיבוב׳. לדבריו, הסקרים מעידים על מציאות טובה אך צריך לפעול כעת כדי להפוך את החלום למציאות. ״אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
תחילת השבוע בשכונת גבעת שאול בירושלים, אנחנו מתמקמים לקראת הראיון עם חבר הכנסת איתמר בן גביר. המאבטחים בחוץ בודקים את הנכנסים לקראת בואו של חבר הכנסת, גם צלמים מערוצים שונים מגיעים לאחר מכן כדי לצלם סרט דוקו על בן גביר ועל חייו האישיים והפוליטיים. לאחר דקות מספר שבהן הצוות הפרלמנטרי של איתמר מגיע, מגיע גם יו״ר עוצמה יהודית כשהוא מלא אנרגיות. הוא מחויך ואופטימי וכך הרגישה השיחה עימו לכל אורך הראיון. תחילה אנחנו מבקשים מבן גביר לספר על איתמר הילד, והוא מספר על ילד שגדל במבשרת ציון, בנם של שושנה וצדוק בן גביר, אימו משכונת הכורדים ואביו מבוני ירושלים. הוא מספר כי גדל בבית מסורתי אך לא דתי ומייד קופץ אל שנות נעוריו שבהן החל להשתתף בהפגנות. ההפגנה הראשונה הייתה בגיל 14. הוא עמד לבדו עם שלט מול נשים בשחור שהפגינו בכיכר פריז. כשגילה שהוא עם חולצה שחורה כמוהן התקשר לאבא וביקש שיקפיץ לו חולצה בצבע אחר. האבא צדוק בן גביר הגיע כמובן. משם המשיך לעוד פעילויות והכיר פעילים מתנועת ׳כך׳. בזמנו חשב כי התנועה קיצונית מידי בשבילו ולכן לא הצטרף אליה באותה תקופה, אולם הצטרף לתנועת מולדת של גנדי. בהמשך הכיר יותר לעומק את תנועת ׳כך׳, ראה את אהבת ארץ ישראל של אנשיה, נועם פדרמן וטירן פולק ״אנשים הגונים ונורמליים״, לדבריו, הצטרף לתנועה והפך להיות במהרה רכז נוער. בימים הללו היה עוד קטין והפך להיות דומיננטי מאוד והיה על הכוונת של המשטרה, שמצידה הגישה כתבי אישום רבים כנגדו. בן גביר הצעיר הבין כי אין בידו לקחת עו״ד לכל תיק ולכן החל ללמוד, בעודו בן 17 בלבד, משפטים בכדי לייצג את עצמו. בן גביר מעיד כי הדבר אכן עבד וכשהגיע לערעור בעליון מול השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון דאז, אמר לו השופט ברק שילך וילמד משפטים. ״קיבלתי את ההצעה והרגשתי שזה רעיון לא רע והלכתי ללמוד״. בגיל 17 הלך ללמוד אצל הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת ׳הרעיון היהודי׳.
היום כשאתה צריך להתייעץ על נושא מסוים, אתה מתייעץ איתו? ״אני מתייעץ איתו, וכמובן עם הרב של עוצמה יהודית – הרב דב ליאור, ועם מספר רבנים וחברים נוספים, כמו גם עם אנשי מקצוע בכל תחום״, הוא אומר ומדגיש: ״גם עם אישתי. היא לא רק שותפה אלא בת ברית שלי״. מתוך הדברים החל לספר על פגישתו עם אילה אשתו. כחלק מפעילותו הגן בן גביר על עצורים ממאחזים שונים, שם פגש את אילה לראשונה. ״אחרי שאמרו לי שהיא עקשנית נורא ולא מוכנה לשום דבר אמרתי לעצמי שזו תהיה אישתי. הזמנתי אותה לדייט ומשם זו היסטוריה. עדיין יש לנו ויכוח מי התחיל עם מי״. בעודנו מדברים, קיבל איתמר טלפון ואמר שמדובר בשיחה חשובה – היה זה רב חשוב בציונות הדתית. לאחר שהוא מסיים את השיחה, בן גביר מחייך ואומר: ״איזו סגירת מעגל. רבנים שהרבה שנים היו מדירים אותי, היום אני מגיע לישיבות שלהם ואני מתקבל באהדה גדולה. יש כאן תהליך גדול מאוד של הציונות הדתית שהיא עוברת״. בהמשך הראיון הוסיף ואמר בנושא כי התהליך היה משני כיוונים: הראשון – הציבור הציוני דתי מבין שהדברים שאיתמר צעק בעבר ותויג כקיצוני היו דברי אמת ומזדהה יותר עם הקו שלו כיום, והשני – הוא שגם הוא עצמו שינה דברים והתמתן בדעותיו מאז שהיה נער בן 16. כעת עובר יו״ר עוצמה יהודית ומספר על תקופת הגירוש מגוש קטיף וכיצד ישן עם אשתו אילה במלון נטוש יחד עם משפחת גופשטיין במטרה להתנגד למהלך. בסופו של דבר הוא הוצא מהמקום בצו מנהלי: ״חלק מהאנשים בגוש מבינים שזו הייתה טעות להגדיר אותנו כקיצוניים ולא לתת לנו לגיטימציה. זה נתן לגיטימציה למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס בנו וזו הייתה טעות, וגם המאבק היה צריך להיות יותר תקיף. הסיסמה ׳באהבה ננצח׳ הייתה אירוע לא נכון״. איתמר מבהיר באופן חד משמעי כי הוא נגד פגיעה בחיילים ואנשי הביטחון ולצד זאת מסביר כי מאז ההתנתקות הוא סובר שיש להיזהר בגינויים גם לפעולות שהוא לא מסכים איתן משום שהדבר נותן לגיטימציה לפגוע במבצעי הפעולה או באנשים סביבם. ״לא עם הכול אני מסכים, אבל אני יודע שהמערכת מחפשת לקחת אנשים כתרנגול כפרות ובזמני זה היה אני״. הוא מזדרז להוסיף: ״השמאל לעולם לא מגנה את אנשיו״. בעקבות האירוע מהימים האחרונים, שבו מספר מתיישבים תקפו לכאורה לוחמי צה״ל, הוא מדגיש שוב: ״יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם כמו לפגוע בחיילים, אבל אני כועס על בני גנץ ששולח חיילים כדי להתעמת עם יהודים. אני לא אתפלא אם האירוע היה מתוכנן גם, רגע לפני הבחירות. אני מדמיין את השיחה בין רן כוכב דובר צה״ל ובין בני גנץ שהוא אומר לו שהביאו לו מתנה רגע לפני הבחירות״. לדבריו של בן גביר הוא זוכה לאהדה בקרב חיילי צה״ל בשל העובדה שהוא רואה שהם מופקרים. בן גביר משוכנע שיקבל יותר מגנץ בקולות החיילים.
יש לא מעט להט״בים שתומכים במפלגה
מהן שלוש המטרות הראשונות שתקדם בכנסת הבאה?
״בשביל תנאים אני אכנס עם נתניהו לבד לחדר ונסגור את הדברים. אם אתה שואל האם הדברים יעלו בהסכמים הקואליציוניים – כן״. המטרה הראשונה שאותה מונה איתמר היא הפסקת ההפקרות הביטחונית על ידי מספר פעולות: קידום חוק חסינות לחיילים, שינוי נהלי פתיחה באש והרחבת הרישיונות להחזקת כלי נשק.
המטרה השנייה היא שינוי ורפורמה במערכת המשפט ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, והשלישית היא הדאגה לזהות היהודית במדינה. ״הדבר הכי חשוב לנו. חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מוצלחים במתמטיקה ובאנגלית, אבל לא מלמדים את העיקר, את הבסיס, את מורשת ישראל. חלק גדול מהתלמידים לא יודעים מה ההיסטוריה שלהם״. לדבריו, חובה שכל ילד יהודי בישראל ילמד יהדות.
נמשיך עם הזהות יהודית במדינה. מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
״כשאנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת אנחנו לא פוגעים בדתיים, אלא אנחנו פוגעים בחילונים, באח שלי החילוני, שרוצה לנפוש ולנוח בשבת והדבר יגרום לאנשים לעבוד בשבת וייקח מהם את יום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע״. אני מציין בפניו את אכיפת חוק יום המנוחה בשבת ושהדבר אינו מתקיים כיום, והוא התנגד לכך ומבהיר כי חובה לאכוף את החוק במדינה ולהכריח את הרשויות לפעול על פיו.
אנחנו מזכירים בפניו גם את עניין הלהט״בים ולדבריו, יש לא מעט מהם שתומכים במפלגה ובדרכה. ״יש כאלו עם אג׳נדה״, הוא מסביר, ״אבל אלו שמבינים את עמדותיי עובדים איתי בצמוד והם יודעים היטב שיש בינינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה, אבל חרף זאת גם הם רואים את הסכנות הגדולות למדינת ישראל ואני מזכיר כל הזמן שהם אחים שלי ויש לא מעט נושאים שאנו רואים עין בעין״.
מה הרב כהנא היה חושב על בן גביר היום?
״גם לרב כהנא היו שינויים. אדם לא נשאר במקום״. לדבריו, הוא היה אוהב את מסירות הנפש שלו, עם זאת הוא אומר כי אינו הולך בכל דבריו לפי תורת הרב כהנא הי״ד, אם בעניין גירוש כולל לערבים, חוק להפרדת חופים ומעצרים בהתאם. מאידך, מספר בן גביר, התמונה של הרב כהנא תלויה בביתו בעקבות מסירות הנפש שהייתה לו למען מדינת ישראל. כמי שנלחם למען יהודי ברית המועצות, נגד האנטישמיות ובעד עונש מוות למחבלים. ״רצחו אותו על קידוש ה׳ וצריך לזכור את הדברים האלו״.
כמי שנוהג לעלות להר הבית ולהראות בהר שהוא המנצח בסימן ה׳וי׳ המוכר, על אף האיומים כנגדו והגינויים כלפיו, אני מבקש לשמוע מה דעתו על הר הבית ועל נוכחות היהודים במקום. ״מה שמעציב אותי זו הצביעות של השמאל שתמיד אומרים שהם רוצים שוויון זכויות לכולם אבל בהר הבית פתאום אין שוויון ואין זכויות ליהודים והשמאל שותק. פתאום יהודי שעולה להר הבית הוא אזרח סוג ג. יהודי חייב לעבור במגנומטר בעוד הערבי לא. ליהודי אסור להתפלל ולערבי מותר ועוד דוגמאות אחרות״.
יש לך תומכים רבים ב׳ישראל הראשונה׳ – איך אתה מסביר את זה? ״הצלחתי לגעת בליבם של המונים – גם אנשי שמאל מהמעמד העליון, למרות שאני לא אוהב לקרוא לו ׳מעמד עליון׳ כי מבחינתי כל היהודים שווים״. עוד הוא אומר כי אנשים מתחברים לדבריו כי ההפקרות הביטחונית נוגעת בכולם וכי הם מאמינים שהוא לא בא כדי ׳לעשות עליהם סיבוב׳. לדבריו, הסקרים מעידים על מציאות טובה אך צריך לפעול כעת כדי להפוך את החלום למציאות. ״אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
ביו"ש, ארץ התנ"ך, מאות אתרי מורשת שמעידים ומאששים את חיי היהודים על הארץ הזו. כמעט בכל הר או גבעה ניתן למצוא שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות והעם העתיק ביותר מבין שלל הממצאים הוא העם היהודי. אתרי המורשת ביהודה ושומרון מנוהלים באופן מנוכר והזוי, במקרים רבים הבעלות עליהם מוגדרת כפלשתינית פרטית על אף שאין שום הצדקה וביסוס להגדרה מקוממת זאת. על מנת להבין את שורשי התופעה צריך לחזור אחורה למלחמת העצמאות אל מה שמכונה ׳הנכבה׳ או אולי אפילו למרד הערבי הגדול בו למעשה החלה החרבת הכפרים השיטתית על ידי השלטון הבריטי. על פניו נראה שההימנעות מהכרה בבעלות היהודית על אתרי ארכאולוגיה נעוצה בחשש שהכרה כזו עלולה לחשוף את מדינת ישראל בפני תביעה דומה להשיב את הבעלות הערבית על אתרים רבים במדינת ישראל. יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל קרב ובא ויחד איתו צפה ועולה לא פעם לשולחן הדיונים שאלת הבסיס המוסרי להקמת מדינת ישראל. לא פעם אוהבים אנשי שמאל לנופף בפגם המוסרי, בטענה שעשרות כפרים ערביים הוחרבו בתקופת מלחמת העצמאות ועל חורבותיהם הוקמו יישובים וערים יהודיות שנמצאים היום בלב הקונצנזוס הלאומי. מרביתו של השמאל הישראלי איננו מעוניין להחזיר את המצב לקדמותו, אך באופן אבסורדי מיעוט קיצוני מעוניין להשליך את האחריות לתיקון ה׳עוול׳ לשטחי יו"ש שנכבשו לאחר הקמת המדינה ומפציר בפני מקבלי ההחלטות לעוזבם לטובת האוכלוסייה הערבית ולא לבצע בהם פעולות התנחלות יהודיות. עיקרה של הטענה היא, לא לחזור שוב על אותה הבעיה אך טמונה בה גם רמיזה – יתכן ושטחים אלו יפצו על הטרגדיה ויביאו סוף סוף את השלום המיוחל. למרבה האירוניה, מרביתם של הכפרים הערביים ביו"ש יושבים כיום על חורבותיהם של שרידים קדומים שנותרו עוד מתקופת ההתנחלות היהודית בארץ לפני יותר מ-2000 שנה. למעשה, שטחי יו"ש הם מודל עתיק של אותה הנַכְּבָּה בדיוק. יתרה מכך, חלק ניכר מערביי יו"ש בזמן מלחמת ששת הימים היו פליטי 48, כך עולה מנתונים רשמיים שפורסמו, אחד מכל שלושה ערבים בשטחי יו"ש הוא פליט ממלחמת העצמאות. האיוולת ברורה. הרצון לתקן עיוות על חשבון הנצחת עיוות זהה הוא לא סביר ולא הגיוני. אם דרוש תיקון התיקון צריך להתבצע באותו השטח שבו קרתה הטעות ואם מעשה הקמת המדינה מוצדק אזי יש להביט למציאות בעיניים ולהודות בה. בראי היסטורי ניתן לקבוע בוודאות שההתקוממות הערבית היא זאת שהביאה עליהם את חורבנם. אילולי היו נלחמים בנו היו זוכים לחיות לצידנו ללא הפרעה. על אף שהוגלינו מארצנו, כאשר חזרנו הביתה התנועה הציונית עסקה בגאולת האדמה בכסף מלא בדיוק כפי שאבינו הקדמון רכש את מערת המכפלה למרות ההבטחה האלוקית שקיבל. חשוב לציין שהחרבת הכפרים הערביים התחילה עוד בשלהי השלטון הבריטי לאחר המרד הגדול במהלכו הוחרבו והועלו באש על ידי הצבא הבריטי קרוב ל-40 כפרים ואף הוגלו אלפי ערבים. בסקר חרום שנערך מיד לאחר מלחמת ששת הימים על ידי משרד הביטחון אותרו מאות אתרים ארכיאולוגיים מתקופת ההתנחלות הישראלית ואף מתקופות קדומות המוכיחות ללא ספק את קיומו של השלטון היהודי בארץ. הנתונים מראים שלא רק שלטון היה כאן, אלא התיישבות של ממש בכל רחבי יו"ש. לנתון זה השלכות רוחב עצומות, למשל, בשאלת הבעלות על הקרקעות ביו"ש, אך למרבה הפלא איש כמעט אינו מתייחס לכך ברצינות. כאשר מגיע ערבי ובידו קושאן תורכי מלפני יותר מ-200 שנה מתייחסים אל זה כקודש קודשים ומעניקים לו זכויות גם אם הוא הפקיר את אדמתו ולא השתמש בה משך דורות, אך מדוע שרידי התנחלות יהודי אינם נחשבים כהוכחת בעלות על הקרקע? מי שאולי האשם הגדול ב"נַכְּבָּה היהודית" הוא מי שהיה אמון על שמירת אדמות המולדת, הלא הוא ה"מנהל האזרחי". המנהל אימץ במשך שנים גישה לפיה אדמות יו"ש הן פלשתיניות פרטיות עד שיוכח אחרת. כתוצאה מכך תוקנו במרוצת השנים מאות תקנות הפוגעות באופן שיטתי ביהודים ומעדיפות אוטומטית את הנרטיב הערבי. קחו למשל את הנתון המדהים הזה: המנהל האזרחי מסרב לאשר חפירות ארכיאולוגיות בשטחי סקר! מדוע? כי לטענת אנשיו יתכן שאדמות אלו הנן פלשתיניות פרטיות ומשום כך לא ניתן לאשר שימוש בהן אפילו למטרות חפירות הצלה. ממלכת יהודה וממלכת ישראל שלטו יחד במרביתה של הארץ במשך מאות שנים. הממצאים הראשונים של המחקר הארכיאולוגי מראים שבתקופה זו אדמות יו"ש יושבו בצפיפות על ידי היהודים. מרביתן של מדרגות העיבוד, ׳טרסות׳ (שנחשבות גם הן אוטומטיות כקרקעות פלשתיניות פרטיות) נבנו בתקופה זו, ועשרות יישובים נפרסו לאורך ולרוחב הארץ. מה שמדהים לא פחות הוא השתמרותן של שמות האתרים כפי שהם מופיעים עוד בספר יהושע. תקוע, חלחול, דביר ובית ענות הם רק חלק קטן מן היישובים היהודיים שעל חורבותיהם יושבים כיום כפרים ערביים. קחו בחשבון שהמחקר הארכיאולוגי מתרחש 2,000 שנה אחרי המאורעות אז אם מוצאים עשרות אתרים ובהם סימני חיים, הווי אומר שהחיים כאן היו ממש אינטנסיביים וצפופים, קחו גם בחשבון שאוכלוסייה הערבית דאגה להשמיד כמה שיותר סממני זיהוי יהודיים, תוסיפו לזה את העובדה שהמנהל האזרחי לא מאפשר מחקר רציני ארכיאולוגי ומכאן תבינו את העוצמה של כל מטבע או חרס שנמצא למרות כל זאת במעמקי האדמה. חקר הארכיאולוגיה צריך גם הוא לעבור שינוי קטן. מרביתם של החוקרים מתמכרים לעבר עד כדי כך שהם אינם מסוגלים לדמיין אפילו פגיעה קלה שבקלים בממצאים ההיסטוריים. הגדילו לעשות מספר חוקרים שאף הציעו לכסות אתרי מורשת שלמים על מנת לשמור אותם באופן המיטבי ביותר לאלפי השנים הבאות. מה שקורה בינתיים בשטח, הוא כמובן הפוך לחלוטין וזאת בשל אוזלת היד המכוונת של המנהל האזרחי. הערבים לא מפספסים הזדמנות להרוס ולהשמיד את שרידי החיים היהודיים שהיו כאן ועל הדרך אף הורסים אתרים בעלי חשיבות בין לאומית כדוגמת מזבח יהושוע בין נון. תכלית הממצאים ההיסטוריים היא להוכיח לכל את דבר זכותנו על הארץ ויחד עם זאת להשתלב ממש בחיים החדשים שהולכים ונבנים בארץ הזו. אין יותר מרגש לנסוע בדרך האבות המקורית ומאידך גיסא אין מנוס מלהתאים אותה למציאות החדשה בחלק מהמקטעים. אך שימו לב עד כמה השילוב בין העבר הרחוק למציאות העכשווית מייצר את העוצמה שלנו כעם העתיק ביותר בעולם. הגיע הזמן ששטחי הארכיאולוגיה יוכללו באדמות המדינה ויוקצו לאחר חפירה ושימור להתיישבות המחודשת של העם החוזר לארצו לאחר 2,000 שנות גלות. ■
ביום שני השבוע חולקו עשרה רכבי ביטחון חדשים לרבש"צים במועצה האזורית הר חברון. עשרת הרכבים החדשים שהחליפו עשרה רכבים ותיקים, נמסרו בנוסף לשלושה שנמסרו שבמהלך השנה, ושניים שנוספו למחלקת קרקעות, ובסך הכל במועצה מרוצים מ-15 רכבים חדשים. לא רבים מכירים עד כמה חשובים רכבי הביטחון – הן בפעילות הביטחון השוטפת, והן בעתות חירום. “רכב הביטחון היישובי משמש את הרבש"ץ והמאבטחים ביישוב לביצוע הפעולות הנדרשות בהגנה על התושבים, ובאירוע חירום מסייע בהגעה מהירה לזירת האירוע, עם הציוד הנדרש לשלבים השונים באירוע", מסביר מנהל מחלקת הביטחון במועצה, נדב צחור. בסוף אוקטובר 2022 נרצח רונן חנניה הי״ד, תושב קריית ארבע על ידי מחבל ערבי, מוחמד ג'עברי. בפיגוע נפצע קשה החובש עופר אוחנה ומאבטח נוסף שהגיעו למקום כדי לטפל בחנניה ובנו. לאחר מכן הגיעו לזירה הרבש"ץ של קריית ארבע שדרס את המחבל שחוסל בהמשך על ידי חייל בחופשה. הרכבים החדשים, כמו רוב מוחלט של הרכבים מוגנים נגד אבנים אולם לא נגד ירי, "לכן, בניגוד לאירוע המוכר ליד קרית ארבע, כאן אין סיפורי גבורה כאלה ב"ה. הרכב כפי שציינתי מסייע לרבש"ץ בהקשרי הגעה מהירה והציוד הנחווה הנדרש עבורו לטיפול באירועים". רכישת הרכבים החדשים לא זולה כלל וכלל. משרד הביטחון ופיקוד העורף מעבירים 145,000 שקלים עבור כל רכב, והמועצה נדרשת להשלים את השאר. בסך הכל מחירו של רכב כולל אבזור מתאים עומד על כרבע מיליון שקלים. ברכבי הביטחון עושים שימוש יומיומי 7\24 ובכל רכב נוהגים במהלך היום והלילה מספר אנשים – הרבש"ץ והמאבטחים, כל ישוב והסידור שלו – ומשכך לתחזוקת הרכב חשיבות גדולה מהרגיל. נדב צחור מפרט: “פיקוד העורף מתקצב את המועצה בתקציב אחזקה דיפרנציאלי המשתנה בין היישובים בהתאם לנוסחה מוגדרת המחשבת את גודל הישוב, ובהתאם את התקציב המוגדר לביטוחים, טיפולים משתנים וכו'. בכל מצב של עלויות נוספות המועצה סופגת את העלויות". נציין כי תקציב לשדרוג רכבי ביטחון מגיע אחת לשש שנים בסיוע היחידה להתיישבות במשרד הביטחון ופיקוד העורף, בהתאם לתקציב מדינה ותיעדופים של פיקוד מרכז. היישובים המאושרים: תלם, אדורה, נגוהות, בית חג"י, מעלה חבר, טנא-עומרים, שמעה, שני, סוסיה ואשכולות. ראש המועצה יוחאי דמרי אומר כי החלפת צי הרכב הבטחוני לצי חדש ואיכותי, מהווה נדבך חשוב וחיוני במעטפת הבטחון של כל ישוב וישוב וביחוד בימים אלו של מציאות ביטחונית לא פשוטה. “זה הזמן לומר תודה לכל העוסקים במלאכה – הן ליחידה להתיישבות במשרד הביטחון, פיקוד העורף, למליאת המועצה על הוספת התקציב הנדרש, למנכ"לית, לגזבר, לקצין הביטחון בתעבורה חיים תבו, ולמחלקת הבטחון המסורה והאיכותית. וכמובן לרבש"צים היקרים והאהובים, אנו בטוחים שהכלים יהיו לעזר רב. תתחדשו, וכשאתם שומרים עלינו תזכרו לשמור גם על הנוהגים בכלים, ועל הכלים עצמם". דבריו של ראש המועצה והבקשה לשמירה על הנהגים והרכבים לא נאמרים ללא ביסוס. לרוב הנסיעה ברכבי הביטחון נעשית במהירות נמוכה בתוך הישובים, אולם בעת הצורך – התראות ממצלמות האבטחה, התראות על גדר הביטחון, ואירועי חירום שונים – הנסיעה נעשית פחות בטוחה בשל דרכי ביטחון לא סלולות ונהיגה שאינה זהירה מספיק. כך למשל, בינואר 2023 אירעו שלוש תאונות תוך ארבעה ימים במהלך נסיעות ברכבי ביטחון ביהודה ושומרון. “תעשו עצירה מהמרוץ היום יומי, תנו תדריך לנהגים ברכבים, תוודאו שכל סייר מבין את משימתו ואחריותו – השבתת הרכבים פוגעת בביטחון היישוב, וכמובן סכנת חיים בתאונה", נכתב בהודעה שנשלחה לרבש"צים. ■
את אסתר פולארד כולנו הכרנו בתור מי שהלכה ממקום למקום, מדלת לדלת, מלשכה ללשכה, כדי למצוא את הדרך שתוביל לשחרורו של בעלה מהכלא האמריקאי בו נמק במשך עשרות שנים ארוכות. אך בין מאמץ אחד למשנהו הייתה לאסתר מטלה נוספת שלקחה על עצמה בשביל בעלה יהונתן. שליחות מיוחדת אותה לא יכול היה לעשות ממקום שביו. במשך כל השנים בהן היה מאחורי סורג ובריח לא פסק יהונתן מלעקוב ולשמוע על המתרחש בארץ ישראל. הקורבנות והנפגעים בפיגועי הטרור הנוראיים לא נעלמו מעיניו ומליבו. את הדרך להביע בפניהם את תנחומו וכאבו על אובדנם או לחזק אותם בעת משבר מצא יהונתן באמצעות מי שהייתה שליחתו המסורה ושותפתו לדרך, שביום ראשון הקרוב יחול יום השנה הראשון לפטירתה. "לחבוש קצת את הפצע הנורא" "בזמן שאנחנו ישבנו שבעה אסתר הגיעה אלינו ואמרה שהיא באה בשליחות בעלה להביא לנו מתנות לילדים היתומים, נשארו שלושה והיא הביאה בשבילם שלושה דובים נחמדים לתת להם", מספר הרב יהודה בן ישי, אביה של רותי פוגל שנרצחה בפיגוע הנוראי באיתמר, יחד עם בעלה אודי ושלושת ילדיהם, יואב, אלעד והדס. "מאוד התרגשנו מזה". "היא אמרה שבעלה ביקש ממנה לבוא ולעודד אותנו, לחזק אותנו. זה היה לחבוש קצת את הפצע הנורא שהיה, כאשר שמישהו כל כך רחוק בתנאים כאלה, חושב עלינו. זה היה חיבוק חשוב ומשמעותי, שאי אפשר לשכוח. כמובן סגרנו מעגל כשנסענו לבקר את יהונתן בכלא בארה"ב". הרב בן ישי ביקש מאסתר לבדוק את האפשרות לנסוע ביחד עם הנכדה הגדולה, תמר, כדי לבקר את יהונתן בכלא. הדברים אכן הצליחו להסתדר ולאחר מבצע התארגנות רציני מאוד ברוך השם הפגישה יצאה לדרך למרות מאסרו של יהונתן. "ראיתי איפה הוא יושב, איפה הוא נמצא ואיך הייתה לו מחשבה לשלוח את אסתר אלינו אלפי קילומטרים משם. איך היה רגיש לכל דבר ולמה שקרה אצלנו. הם היו עם מבט מאוד כללי, התעלמו מהמציאות האישית שלהם וחשבו על העם. אנחנו יודעים עד כמה יהונתן מסר את נפשו על כך. השתוממתי מזה שאדם שסובל כל כך הרבה – המחשבה העיקרית שלו היא לנחם את המשפחה הזאת. ראיתי כמה הוא מחובר וקשור לכלל. "כשהלכנו לבקר אותו הוא היה אבל על אביו והרשויות לא הרשו לו ללכת להלוויה. אנחנו בהשגחה מדהימה הגענו אליו באותו זמן. הוא שלח את אסתר אלינו לניחום אבלים והגענו אליו כשהוא אבל. החזרנו לו טובה כביכול". הרב בן ישי מספר על הקשר העמוק אליו נחשף בין יהונתן ואסתר במהלך התקופה בה זכה להכיר אותם. "התרשמתי כל הזמן כמה היא דואגת לו כמה היא מרגישה אחריות עצומה על גורלו של יהונתן. כמה הקשר בניהם היה קשר מיוחד, של אדם אחד שחולק לשניים. אחד בבית סוהר ואחד בחוץ, כאשר חלק אחד עושה כל מה שהוא יכול כדי שהחלק השני ייצא לחופשי. הרגשתי שהיא חיה בתחושת שליחות להוציא את יהונתן מבית הסוהר ושיזכה להגיע לארץ". "יהונתן מתפלל לשלומו" ליה ירד היא אם לתשעה. בשנת תשס"א פצמ"ר שנורה אל עבר היישוב עצמונה בו התגוררה עם משפחתה פצע את בנה השביעי, אריאל בן השנה, והותיר אותו במצב קשה. "אריאל היה מאושפז שלושה שבועות בסורוקה ותקופה ארוכה לאחר מכן בשיקום בבית החולים אלי"ן", מספרת ירד, "בזמן שאריאל היה מאושפז הגיעו לבקר אותנו שתי נשים. אחת מהן הייתה אסתר פולארד. היא אמרה לנו שהיא הגיעה בשליחות בעלה הנמצא בכלא, וביקש ממנה להגיע לבקר את בננו. היא הביאה איתה מתנה בשביל אריאל, מכונית גדולה. יהונתן ביקש ממנה לקנות". "כיום אריאל בן 23, סיים בגרויות, בעל רישיון נהיגה, לומד בישיבה גבוהה ועושה שירות לאומי. כשהוא נפצע אמרו לנו שאולי הוא לא יחיה, או שיהיה צמח או בעל נכות רצינית. אני זוכרת שאסתר הגיעה לבקר בערך חודש לאחר שנפצע. היא מסרה שיהונתן מתפלל לשלומו והביאה את המתנה. שמעתי מאחרים שאסתר ביקרה עוד הרבה נפגעים ומסרה להם את התפילות והאיחולים של יהונתן. אני כל הזמן זוכרת מאז את הביקור הזה שלה". "אחרי שיהונתן שוחרר והם הגיעו לארץ, רצינו מאוד לפגוש אותם ולהגיד ליהונתן 'הנה הילד שהתפללת עליו', אבל אמרו לנו שאסתר צריכה מאוד להישמר בגלל שהיא חולה ולא יכולה להיפגש איתנו אז לא פגשנו אותה, אבל הגענו עם אריאל בשבעה ליהונתן והוא סיפר לנו גם על אסתר וגם על הקשר לגוש קטיף. קיווינו שהם יחיו ביחד הרבה זמן בארץ אחרי שיהונתן שוחרר, לצערנו זה לא קרה". "לא היה יום שלא בכינו על כך" בשל תנאי המאסר הנוקשים של יהונתן, הוא ואסתר מעולם לא זכו להביא ילדים משלהם לעולם. כעת יהונתן רוצה לגמול חסד לאסתר ולהנציח את זכרה באופן ראוי ומשמעותי כיאה לפועלה למען עם ישראל במשך שנות חייה ולהקים את 'מרכז ילדי אסתר – מרכז לחינוך יהודי מהגיל הרך ועד בני נוער שימוקם בעיר תל אביב'". ביום ראשון הקרוב, היום בו ימלאו שנים עשר חודשים לפטירתה של אסתר ע"ה – יתקיים ערב שגרירים מיוחד במלון 'רמדה' בירושלים, ביחד עם יהונתן, בו כל אחד כפי כוחו יוכל להגשים את חלומו ולהכיר טובה עצומה לאסתר על כל מה שעשתה למען יהונתן בפרט ועם ישראל בכלל. "לצד הפעילות הבלתי פוסקת שלה למען שחרורי והשבתי לארץ ישראל, אסתר עשתה הכול כדי להשמיע את קולי ולהיות שליחה עבורי במקומות שאליהם לא הייתה לי אפשרות להגיע", מספר לנו יהונתן פולארד, "הדבר המשמעותי ביותר עבורי היה העובדה שאסתר כיתתה את רגליה פעם אחר פעם לבתיהן של משפחות שכולות ונפגעי טרור על מנת לנסות לנחם, לעודד ולחזק את מי שנשאו את כאביו של עם ישראל באופן האישי ביותר. היו מקרים שבהם הביקור החד פעמי התפתח לקשרים משמעותיים מאוד שהמשיכו במשך שנים וממשיכים גם היום. זו בעיני אחת הדוגמאות המייצגות ביותר למי ומה הייתה אסתר עבורי ועבור עם ישראל.
"אסתר הייתה מורה במקצועה ולאורך כל המאבק לשחרורי מה שהיא עשתה בעצם זה להמשיך ללמד. היא לימדה אותי כיצד לא לאבד אמונה ותקווה וסייעה לי לצאת מהכלא אדם טוב ושלם יותר מאיך שנכנסתי אליו 30 שנה לפני כן. היא לימדה את עם ישראל כולו מהי ערבות הדדית ומחויבות בלתי מתפשרת לצדק". "הכאב הגדול ביותר שלנו היה העובדה שלא זכינו להביא ילדים לעולם. לא היה יום שלא בכינו על כך. לקראת סוף השבעה חשבתי על כך שיש עדיין דבר אחד שאני יכול לעשות למענה וימלא חלק מהחוסר הזה – הקמת מרכז חינוך יהודי לילדים. אני עובד כבר קרוב לשנה יחד עם שותפים יקרים בכדי להפוך את החלום הזה למציאות וכעת אנו מתקרבים לרגע המשמעותי ביותר בדרך להגשמת החלום הזה". "אני הבנתי שכמו המאבק לשחרורי – זה חייב לבוא מהעם", אומר פולארד, "ביום ראשון הקרוב יתקיים בירושלים אירוע מיוחד שאליו יגיעו בעזרת השם כל מי שרוצה לקחת חלק בקמפיין ויחד נצא בשבוע הקרוב לזכות את כל עם ישראל לקחת חלק בהנצחתה של אסתר באמצעות מאות ואלפי ילדים שיתחנכו לזהות יהודית ולאחדות ישראל לעילוי נשמתה. אני מתרגש מאוד מהמחשבה שאפגוש כל כך הרבה אנשים שעשו כל כך הרבה למעני ומתפלל שיחד נצליח במשימה".
לפני מספר שבועות התקיים בקהילת קוברסדורף-בורגנלנד שבאוסטריה מאורע מרגש. סימפוזיון שאורגן על ידי תנועת המזרחי בווינה בראשות נחמיה גנג על אודות ׳שבע הקהילות׳ היהודיות שהתקיימו בבורגנלנד עד מלחמת העולם השנייה. יום העיון כלל שלושה מושבים. הראשון, הקהילה – גנג עסק באוסקר דויטש, נשיא המזרחי בווינה ובפועלו, ופרופסור שלמה שפיצר מאוניברסיטת בר-אילן נאם על רבני שבע הקהילות. את המושב השני פתח הרב יוסף פרדס, רב קהילת המזרחי בווינה, בשאלה האם יש מקום לחדש מבנה בית כנסת על פי ההלכה, וכן פטר אדם נשא דברים בנושא הארכיטקטורה של בית הכנסת בקוברסדורף ושחזורו. מושב שלישי עסק בשואה באזור בורגנלנד. שושנה דויצן-ינסן דיברה על סופה של קהילת קוברסדורף בימי שלטון הנאצים, ומיכאל ריגלר דיבר על הגירוש מבורגנלנד לווינה, הבריחה ממנה ודרך הנדודים עד בואנו לארץ ישראל. ביום הכנס חידשו אנשי המקום את מבנה בית הכנסת ששרד את תקופת השואה. חשוב לציין שכיום לא חיים במקום יהודים, המשפחות האחרונות שחיו בקהילה גורשו ממנה כאשר המשטר הנאצי השתלט על העיירה. שבע הקהילות היהודיות בבורגנלנד היו שבע קהילות יהודיות ובהן מאות משפחות יהודיות. כאשר סופחה אוסטריה לגרמניה בשנת תרצ״ח-1938 היה גורל יהודיה כגורל יהודי גרמניה – רדיפות ונישול הרכוש. יהודי הקהילות נאלצו לעזוב את יישוביהם שבהם חיו מאות בשנים בתוך זמן קצר, ולעקור למקומות אחרים, בעיקר לעיר הבירה וינה. כל בתי הכנסת נהרסו בפקודת הנאצים, אולם בית כנסת אחד שרד בעיירה קוברסדורף בשל אסון שפקד את מבצע ההריסה – ילדה נהרגה בעת הפיצוץ, ויש אומרים שזו הייתה בתו של מבצע הפיצוץ. בית הכנסת המשוחזר מבנה אבן מרשים בגודלו וביופיו נשאר עומד על מקומו כאבן שאין לה הופכין. אנשי המקום שדדו את תכולתו – ספסלים, סטנדרים ואף לחלונות הוויטראז׳ שלחו את ידם. בית הכנסת עמד בשיממונו, קוצים ודרדרים הקיפוהו וקירות האבן החלו להתפורר. ׳מקדש המעט׳ הפך לחורבה ממש. לפני מספר שנים נרכש המבנה על ידי ׳הוועד היהודי של יהודי אוסטריה׳ והוחלט לשקמו. תמונות מהעבר הרחוק ששרדו בארכיונים אפשרו לשחזר את פנים בית הכנסת. פנים בית הכנסת כלל אולם תפילה רחב ידיים, חלונות גבוהים מצוירים, ומעל לארון הקודש התנוסס חלון עגול מצויר. האדריכל וחבר עובדיו מצאו את החלון המקורי בביתו של תושב המקום והחזירוהו למקומו, והוא עתה מתנוסס ביופיו במקומו הקבוע. עובדי השחזור התקינו ארון קודש העשוי שני קירות אבן ולצידם ציור פרוכת. כיוון שבית הכנסת אינו משמש לתפילה, לא הוקמה בו בימה לקריאת התורה ו׳עמוד׳ עבור החזן. נורות חשמל חדשות הותקנו באולם התפילה, וכן נבנתה עזרת נשים כפי שהייתה במקורה. הכניסה לעזרת הנשים היא בגרם מדרגות לולייני בכניסה נפרדת, כיאה לבית כנסת שרוב יהודיה היו שומרי מצוות. אגב, כאשר גורשו אחרוני היהודים מהמקום השכילו היהודים וקברו את שלושה עשר ספרי התורה בבית הקברות היהודי, ומצבה הוקמה על מקום קבורתם. בשחזור נוספו פרוזדור המוליך אל בית הכנסת, מטבחון, שירותים ועוד. החצר נוקתה היטב וגדר אבן ועץ מקוריים מקיפים את בית הכנסת. הבניין מתנוסס עתה לתפארה, ולידו בתים שבחלקם חיו פעם יהודי המקום. הוזמנתי גם אנוכי לטקס חנוכת הבניין על ידי נחמיה גנג העומד בראש ארגון המזרחי בווינה, מכיוון שמקור משפחתנו בקוברסדורף. סבי, ר׳ משה ריגלר זצ״ל, היה ראש הקהל בעיירה, ואבי ז״ל נולד בה וחי במקום עד נישואיו לאימי ז״ל שנולדה בפראואנקירכן, אף עיירה זו אחת מ׳שבע קהילות׳ בבורגנלנד. ביום העיון לקחו חלק כ-60 איש ואישה ורוב הנוכחים היו בני המקום שמצפונם התעורר באיחור של שמונים שנה. מספר יהודים מווינה השתתפו ביום העיון שכלל נאומים, ברכות, דברים מפי מלומדים על תולדות היהודים בבורגנלנד, וכן מידע על עבודת המשחזרים, ואנוכי סיפרתי את דבר הצלת משפחתנו וסירוב הבריטים להישארות נוסעי האוניה בארץ, הגירוש למאוריציוס, השהייה שם במשך חמש שנים בתנאי בית סוהר, ושובנו לארץ ישראל בחודש אלול תש״ה. כל השיחות התנהלו בשפה הגרמנית, ורק קומץ היהודים שהשתתפו בכנס זכרו את אשר אירע לפני כ-84 שנה. אציין שוב כי ככל כנראה המבנה לא ישרת עוד לצורכי תפילה, אלא לצרכים תרבותיים אחרים שעליהם תחליט עירית קוברסדורף.
משפחת גולדין מתנהלת בשמונה השנים האחרונות בצורה רגילה ככל האפשר. על אף סדר יומו העמוס, ממשיך שמחה גולדין, לצד רעייתו לאה, להיאבק למען שחרור בנו הדר שנחטף על ידי ארגון הטרור חמאס במהלך הפסקת אש ב-01 לאוגוסט 2014, בעיצומו של מבצע ״צוק איתן״ ברצועת עזה. מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב שהתנהל בעזה בין התאריכים ביולי 08 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד). המבצע הוכרז בעקבות ירי ארטילרי משמעותי שביצעו ארגוני הטרור ברצועת עזה לעבר יישוב דרום ישראל, והחל לאחר מבצע "שובו אחים" למציאת שלושת הנערים היהודים שנחטפו בידי טרוריסטים מוסלמים, ורציחתם ב-12 ביוני אותה שנה. שמונה שנים חלפו וההורים ממשיכים במאבק החשוב מול ממשלות ישראל. בשיחה נוקבת עמו, מדגיש שמחה גולדין את מרכזיותו של שר הביטחון בני גנץ באי השבת הבנים, שכן שבאותה העת כיהן גנץ כרמטכ״ל ואליו הוא מפנה את עיקר טענותיו. ״הוא זה שהוציא את החיילים לקרב ולא החזיר אותם. יותר משנתיים הוא כבר שר ביטחון ולא רק שהוא לא עושה שום דבר בשביל להחזיר אותם, הוא עושה ההפך״. גולדין מסביר את דבריו, ואומר כי גנץ ״מכניס פועלים מעזה ולא מתנה את המהלך בהשבת החיילים, זה דבר שלא עשו מאז 2014״. לקראת חג הקורבן (עיד אל-אדחא) שמתקיים השנה בתאריכים 09-13 ביולי, הודיע בתחילת השבוע (א') מתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון, אלוף רסאן עליאן, על שורת צעדים אזרחיים לאוכלוסייה הפלשתינית בשטחי יו"ש, לאחר שאושרו על ידי השר גנץ בכפוף להערכת מצב ביטחונית. הצעדים האזרחיים לתושבי יהודה ושומרון: ביקורי משפחות בישראל. מכסה של 500 היתרי יציאה לחו"ל דרך נמל התעופה בן גוריון. מכסה של 200 היתרים לביקור בעיר אילת. הרחבת שעות פעילות המעברים. הצעדים האזרחיים לתושבי רצועת עזה: מכסה של 400 היתרי ביקור בירושלים; עבור גברים מעל גיל 55 ונשים מעל גיל 50. מה אתה חושב על ההקלות של גנץ לקראת חג הקורבן? ״הכל לכבוד החג שלהם, את החגים שלנו הוא לא סופר. לפני שנה היה מבצע שומר החומות שבסופו גנץ הצהיר על ׳שין תמורת שין׳ – לא יהיה שיקום בעזה אלא בהשבת החיילים. הוא פועל בדיוק הפוך על אף הצהרתו״. כל שנה בתאריך י׳ בתמוז מתקיים ׳יום צוק איתן׳. השנה מכיוון שהתאריך נופל בשבת האירוע יתקיים ביום ראשון. גולדין מספר כי ״מדובר באירוע ממלכתי בהר הרצל ובמשך ארבע השנים האחרונות אנחנו, ההורים של הדר, לא נכנסים פנימה ועומדים שם בחוץ עם הרבה מאוד מפגינים אחרים. חלק מהמשפחות השכולות עומדות בחוץ לבושות בחולצות עליהן נכתב ׳צוק איתן לא נגמר עד שובם של אורון והדר׳, וחלק נכנסות פנימה. גנץ יוצא ומדבר איתנו ומבטיח ושוב מבטיח לפעול״.
״בשנתיים האחרונות הצוות של הדר הצליח לתפוס לשיחה קצרה את גנץ, והחבר׳ה אמרו לו – ׳היית המפקד שלנו בצוק איתן, שלחת אותנו לרצועת עזה, מה אתה הולך לעשות?׳.
לפני שלוש שנים הוא אמר להם שהוא עדיין חסר כוח פוליטי, שהוא לא משפיע על כלום וברגע שיהיה לו הכוח הפוליטי זה יהיה אחרת. בשנה שעברה הוא שוב אמר שיפעל בנידון״. השנה, כך לטענתו של גולדין, ״הצוות של הדר לא יגיעו כי הם כולם במילואים. אני חלילה לא אומר ששלחו אותם למילואים בתקופה הזאת בכוונה כדי שלא יגיעו״.
מה לדעתך הקשר של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לכך שהדר עדייו לא שב? ״עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש פה מחדל. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו התחיל במחדל בכך שלא העמיד שום רף, שום תנאי בכל מה שנכנס לעזה כדי להביא את החיילים וגם את האזרחים השבויים בעזה. נפתלי בנט המשיך את זה בשנה האחרונה בצורה משוכללת אף יותר, זאת אומרת הכל נכנס ואין שום דרישה להביא את החיילים. ועכשיו גנץ ממשיך את הסיפור. הדרישה שלי מראש הממשלה יאיר לפיד ומהרמטכ״ל אביב כוכבי, לתקן את זה. אלה החיילים שלו״.
״אתה חושב שמשהו ישתנה אצל ראש ההמשלה הנכנס יאיר לפיד? ״עד עכשיו הוא היה ראש מפלגה, הוא היה שר חוץ, בתקופת צוק איתן היה שר אוצר. היום הוא ראש הממשלה, זאת אומרת, אם יצטרכו מחר לצאת לקרב – הוא זה שיוציא את החיילים לקרב. אז השאלה היא איך הוא מוציא אותם לקרב לפני שהוא מחזיר את החיילים הקודמים הביתה. זה לא שהוא מנותק מהעניין, הוא היה בקבינט המדיני-ביטחוני בתקופת צוק איתן, כמו נתניהו, בוגי, גנץ ובנט – כולם.
01לפני כמה שבועות הגענו לנופש קצר בצפון – וילה עם…
חינוך וחברה
לא באתי להיות שר המים
ישבנו לשיחה עם יו״ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר. דיברנו על הילדות, תחילת הדרך, הרב כהנא, אילה רעייתו, וגם על הלה״טבים שתומכים בו: ״הם יודעים היטב שיש בנינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה״
תום קליינר וצבי גולדברג
אוקטובר 26, 2022
היום כשאתה צריך להתייעץ על נושא מסוים, אתה מתייעץ איתו? ״אני מתייעץ איתו, וכמובן עם הרב של עוצמה יהודית – הרב דב ליאור, ועם מספר רבנים וחברים נוספים, כמו גם עם אנשי מקצוע בכל תחום״, הוא אומר ומדגיש: ״גם עם אישתי. היא לא רק שותפה אלא בת ברית שלי״. מתוך הדברים החל לספר על פגישתו עם אילה אשתו. כחלק מפעילותו הגן בן גביר על עצורים ממאחזים שונים, שם פגש את אילה לראשונה. ״אחרי שאמרו לי שהיא עקשנית נורא ולא מוכנה לשום דבר אמרתי לעצמי שזו תהיה אישתי. הזמנתי אותה לדייט ומשם זו היסטוריה. עדיין יש לנו ויכוח מי התחיל עם מי״. בעודנו מדברים, קיבל איתמר טלפון ואמר שמדובר בשיחה חשובה – היה זה רב חשוב בציונות הדתית. לאחר שהוא מסיים את השיחה, בן גביר מחייך ואומר: ״איזו סגירת מעגל. רבנים שהרבה שנים היו מדירים אותי, היום אני מגיע לישיבות שלהם ואני מתקבל באהדה גדולה. יש כאן תהליך גדול מאוד של הציונות הדתית שהיא עוברת״. בהמשך הראיון הוסיף ואמר בנושא כי התהליך היה משני כיוונים: הראשון – הציבור הציוני דתי מבין שהדברים שאיתמר צעק בעבר ותויג כקיצוני היו דברי אמת ומזדהה יותר עם הקו שלו כיום, והשני – הוא שגם הוא עצמו שינה דברים והתמתן בדעותיו מאז שהיה נער בן 16. כעת עובר יו״ר עוצמה יהודית ומספר על תקופת הגירוש מגוש קטיף וכיצד ישן עם אשתו אילה במלון נטוש יחד עם משפחת גופשטיין במטרה להתנגד למהלך. בסופו של דבר הוא הוצא מהמקום בצו מנהלי: ״חלק מהאנשים בגוש מבינים שזו הייתה טעות להגדיר אותנו כקיצוניים ולא לתת לנו לגיטימציה. זה נתן לגיטימציה למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס בנו וזו הייתה טעות, וגם המאבק היה צריך להיות יותר תקיף. הסיסמה ׳באהבה ננצח׳ הייתה אירוע לא נכון״. איתמר מבהיר באופן חד משמעי כי הוא נגד פגיעה בחיילים ואנשי הביטחון ולצד זאת מסביר כי מאז ההתנתקות הוא סובר שיש להיזהר בגינויים גם לפעולות שהוא לא מסכים איתן משום שהדבר נותן לגיטימציה לפגוע במבצעי הפעולה או באנשים סביבם. ״לא עם הכול אני מסכים, אבל אני יודע שהמערכת מחפשת לקחת אנשים כתרנגול כפרות ובזמני זה היה אני״. הוא מזדרז להוסיף: ״השמאל לעולם לא מגנה את אנשיו״. בעקבות האירוע מהימים האחרונים, שבו מספר מתיישבים תקפו לכאורה לוחמי צה״ל, הוא מדגיש שוב: ״יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם כמו לפגוע בחיילים, אבל אני כועס על בני גנץ ששולח חיילים כדי להתעמת עם יהודים. אני לא אתפלא אם האירוע היה מתוכנן גם, רגע לפני הבחירות. אני מדמיין את השיחה בין רן כוכב דובר צה״ל ובין בני גנץ שהוא אומר לו שהביאו לו מתנה רגע לפני הבחירות״. לדבריו של בן גביר הוא זוכה לאהדה בקרב חיילי צה״ל בשל העובדה שהוא רואה שהם מופקרים. בן גביר משוכנע שיקבל יותר מגנץ בקולות החיילים.
יש לא מעט להט״בים שתומכים במפלגה
מהן שלוש המטרות הראשונות שתקדם בכנסת הבאה?
״בשביל תנאים אני אכנס עם נתניהו לבד לחדר ונסגור את הדברים. אם אתה שואל האם הדברים יעלו בהסכמים הקואליציוניים – כן״. המטרה הראשונה שאותה מונה איתמר היא הפסקת ההפקרות הביטחונית על ידי מספר פעולות: קידום חוק חסינות לחיילים, שינוי נהלי פתיחה באש והרחבת הרישיונות להחזקת כלי נשק.
המטרה השנייה היא שינוי ורפורמה במערכת המשפט ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, והשלישית היא הדאגה לזהות היהודית במדינה. ״הדבר הכי חשוב לנו. חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מוצלחים במתמטיקה ובאנגלית, אבל לא מלמדים את העיקר, את הבסיס, את מורשת ישראל. חלק גדול מהתלמידים לא יודעים מה ההיסטוריה שלהם״. לדבריו, חובה שכל ילד יהודי בישראל ילמד יהדות.
נמשיך עם הזהות יהודית במדינה. מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
״כשאנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת אנחנו לא פוגעים בדתיים, אלא אנחנו פוגעים בחילונים, באח שלי החילוני, שרוצה לנפוש ולנוח בשבת והדבר יגרום לאנשים לעבוד בשבת וייקח מהם את יום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע״. אני מציין בפניו את אכיפת חוק יום המנוחה בשבת ושהדבר אינו מתקיים כיום, והוא התנגד לכך ומבהיר כי חובה לאכוף את החוק במדינה ולהכריח את הרשויות לפעול על פיו.
אנחנו מזכירים בפניו גם את עניין הלהט״בים ולדבריו, יש לא מעט מהם שתומכים במפלגה ובדרכה. ״יש כאלו עם אג׳נדה״, הוא מסביר, ״אבל אלו שמבינים את עמדותיי עובדים איתי בצמוד והם יודעים היטב שיש בינינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה, אבל חרף זאת גם הם רואים את הסכנות הגדולות למדינת ישראל ואני מזכיר כל הזמן שהם אחים שלי ויש לא מעט נושאים שאנו רואים עין בעין״.
מה הרב כהנא היה חושב על בן גביר היום?
״גם לרב כהנא היו שינויים. אדם לא נשאר במקום״. לדבריו, הוא היה אוהב את מסירות הנפש שלו, עם זאת הוא אומר כי אינו הולך בכל דבריו לפי תורת הרב כהנא הי״ד, אם בעניין גירוש כולל לערבים, חוק להפרדת חופים ומעצרים בהתאם. מאידך, מספר בן גביר, התמונה של הרב כהנא תלויה בביתו בעקבות מסירות הנפש שהייתה לו למען מדינת ישראל. כמי שנלחם למען יהודי ברית המועצות, נגד האנטישמיות ובעד עונש מוות למחבלים. ״רצחו אותו על קידוש ה׳ וצריך לזכור את הדברים האלו״.
כמי שנוהג לעלות להר הבית ולהראות בהר שהוא המנצח בסימן ה׳וי׳ המוכר, על אף האיומים כנגדו והגינויים כלפיו, אני מבקש לשמוע מה דעתו על הר הבית ועל נוכחות היהודים במקום. ״מה שמעציב אותי זו הצביעות של השמאל שתמיד אומרים שהם רוצים שוויון זכויות לכולם אבל בהר הבית פתאום אין שוויון ואין זכויות ליהודים והשמאל שותק. פתאום יהודי שעולה להר הבית הוא אזרח סוג ג. יהודי חייב לעבור במגנומטר בעוד הערבי לא. ליהודי אסור להתפלל ולערבי מותר ועוד דוגמאות אחרות״.
יש לך תומכים רבים ב׳ישראל הראשונה׳ – איך אתה מסביר את זה? ״הצלחתי לגעת בליבם של המונים – גם אנשי שמאל מהמעמד העליון, למרות שאני לא אוהב לקרוא לו ׳מעמד עליון׳ כי מבחינתי כל היהודים שווים״. עוד הוא אומר כי אנשים מתחברים לדבריו כי ההפקרות הביטחונית נוגעת בכולם וכי הם מאמינים שהוא לא בא כדי ׳לעשות עליהם סיבוב׳. לדבריו, הסקרים מעידים על מציאות טובה אך צריך לפעול כעת כדי להפוך את החלום למציאות. ״אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
תחילת השבוע בשכונת גבעת שאול בירושלים, אנחנו מתמקמים לקראת הראיון עם חבר הכנסת איתמר בן גביר. המאבטחים בחוץ בודקים את הנכנסים לקראת בואו של חבר הכנסת, גם צלמים מערוצים שונים מגיעים לאחר מכן כדי לצלם סרט דוקו על בן גביר ועל חייו האישיים והפוליטיים. לאחר דקות מספר שבהן הצוות הפרלמנטרי של איתמר מגיע, מגיע גם יו״ר עוצמה יהודית כשהוא מלא אנרגיות. הוא מחויך ואופטימי וכך הרגישה השיחה עימו לכל אורך הראיון. תחילה אנחנו מבקשים מבן גביר לספר על איתמר הילד, והוא מספר על ילד שגדל במבשרת ציון, בנם של שושנה וצדוק בן גביר, אימו משכונת הכורדים ואביו מבוני ירושלים. הוא מספר כי גדל בבית מסורתי אך לא דתי ומייד קופץ אל שנות נעוריו שבהן החל להשתתף בהפגנות. ההפגנה הראשונה הייתה בגיל 14. הוא עמד לבדו עם שלט מול נשים בשחור שהפגינו בכיכר פריז. כשגילה שהוא עם חולצה שחורה כמוהן התקשר לאבא וביקש שיקפיץ לו חולצה בצבע אחר. האבא צדוק בן גביר הגיע כמובן. משם המשיך לעוד פעילויות והכיר פעילים מתנועת ׳כך׳. בזמנו חשב כי התנועה קיצונית מידי בשבילו ולכן לא הצטרף אליה באותה תקופה, אולם הצטרף לתנועת מולדת של גנדי. בהמשך הכיר יותר לעומק את תנועת ׳כך׳, ראה את אהבת ארץ ישראל של אנשיה, נועם פדרמן וטירן פולק ״אנשים הגונים ונורמליים״, לדבריו, הצטרף לתנועה והפך להיות במהרה רכז נוער. בימים הללו היה עוד קטין והפך להיות דומיננטי מאוד והיה על הכוונת של המשטרה, שמצידה הגישה כתבי אישום רבים כנגדו. בן גביר הצעיר הבין כי אין בידו לקחת עו״ד לכל תיק ולכן החל ללמוד, בעודו בן 17 בלבד, משפטים בכדי לייצג את עצמו. בן גביר מעיד כי הדבר אכן עבד וכשהגיע לערעור בעליון מול השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון דאז, אמר לו השופט ברק שילך וילמד משפטים. ״קיבלתי את ההצעה והרגשתי שזה רעיון לא רע והלכתי ללמוד״. בגיל 17 הלך ללמוד אצל הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת ׳הרעיון היהודי׳.
היום כשאתה צריך להתייעץ על נושא מסוים, אתה מתייעץ איתו? ״אני מתייעץ איתו, וכמובן עם הרב של עוצמה יהודית – הרב דב ליאור, ועם מספר רבנים וחברים נוספים, כמו גם עם אנשי מקצוע בכל תחום״, הוא אומר ומדגיש: ״גם עם אישתי. היא לא רק שותפה אלא בת ברית שלי״. מתוך הדברים החל לספר על פגישתו עם אילה אשתו. כחלק מפעילותו הגן בן גביר על עצורים ממאחזים שונים, שם פגש את אילה לראשונה. ״אחרי שאמרו לי שהיא עקשנית נורא ולא מוכנה לשום דבר אמרתי לעצמי שזו תהיה אישתי. הזמנתי אותה לדייט ומשם זו היסטוריה. עדיין יש לנו ויכוח מי התחיל עם מי״. בעודנו מדברים, קיבל איתמר טלפון ואמר שמדובר בשיחה חשובה – היה זה רב חשוב בציונות הדתית. לאחר שהוא מסיים את השיחה, בן גביר מחייך ואומר: ״איזו סגירת מעגל. רבנים שהרבה שנים היו מדירים אותי, היום אני מגיע לישיבות שלהם ואני מתקבל באהדה גדולה. יש כאן תהליך גדול מאוד של הציונות הדתית שהיא עוברת״. בהמשך הראיון הוסיף ואמר בנושא כי התהליך היה משני כיוונים: הראשון – הציבור הציוני דתי מבין שהדברים שאיתמר צעק בעבר ותויג כקיצוני היו דברי אמת ומזדהה יותר עם הקו שלו כיום, והשני – הוא שגם הוא עצמו שינה דברים והתמתן בדעותיו מאז שהיה נער בן 16. כעת עובר יו״ר עוצמה יהודית ומספר על תקופת הגירוש מגוש קטיף וכיצד ישן עם אשתו אילה במלון נטוש יחד עם משפחת גופשטיין במטרה להתנגד למהלך. בסופו של דבר הוא הוצא מהמקום בצו מנהלי: ״חלק מהאנשים בגוש מבינים שזו הייתה טעות להגדיר אותנו כקיצוניים ולא לתת לנו לגיטימציה. זה נתן לגיטימציה למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס בנו וזו הייתה טעות, וגם המאבק היה צריך להיות יותר תקיף. הסיסמה ׳באהבה ננצח׳ הייתה אירוע לא נכון״. איתמר מבהיר באופן חד משמעי כי הוא נגד פגיעה בחיילים ואנשי הביטחון ולצד זאת מסביר כי מאז ההתנתקות הוא סובר שיש להיזהר בגינויים גם לפעולות שהוא לא מסכים איתן משום שהדבר נותן לגיטימציה לפגוע במבצעי הפעולה או באנשים סביבם. ״לא עם הכול אני מסכים, אבל אני יודע שהמערכת מחפשת לקחת אנשים כתרנגול כפרות ובזמני זה היה אני״. הוא מזדרז להוסיף: ״השמאל לעולם לא מגנה את אנשיו״. בעקבות האירוע מהימים האחרונים, שבו מספר מתיישבים תקפו לכאורה לוחמי צה״ל, הוא מדגיש שוב: ״יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם כמו לפגוע בחיילים, אבל אני כועס על בני גנץ ששולח חיילים כדי להתעמת עם יהודים. אני לא אתפלא אם האירוע היה מתוכנן גם, רגע לפני הבחירות. אני מדמיין את השיחה בין רן כוכב דובר צה״ל ובין בני גנץ שהוא אומר לו שהביאו לו מתנה רגע לפני הבחירות״. לדבריו של בן גביר הוא זוכה לאהדה בקרב חיילי צה״ל בשל העובדה שהוא רואה שהם מופקרים. בן גביר משוכנע שיקבל יותר מגנץ בקולות החיילים.
יש לא מעט להט״בים שתומכים במפלגה
מהן שלוש המטרות הראשונות שתקדם בכנסת הבאה?
״בשביל תנאים אני אכנס עם נתניהו לבד לחדר ונסגור את הדברים. אם אתה שואל האם הדברים יעלו בהסכמים הקואליציוניים – כן״. המטרה הראשונה שאותה מונה איתמר היא הפסקת ההפקרות הביטחונית על ידי מספר פעולות: קידום חוק חסינות לחיילים, שינוי נהלי פתיחה באש והרחבת הרישיונות להחזקת כלי נשק.
המטרה השנייה היא שינוי ורפורמה במערכת המשפט ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, והשלישית היא הדאגה לזהות היהודית במדינה. ״הדבר הכי חשוב לנו. חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מוצלחים במתמטיקה ובאנגלית, אבל לא מלמדים את העיקר, את הבסיס, את מורשת ישראל. חלק גדול מהתלמידים לא יודעים מה ההיסטוריה שלהם״. לדבריו, חובה שכל ילד יהודי בישראל ילמד יהדות.
נמשיך עם הזהות יהודית במדינה. מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
״כשאנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת אנחנו לא פוגעים בדתיים, אלא אנחנו פוגעים בחילונים, באח שלי החילוני, שרוצה לנפוש ולנוח בשבת והדבר יגרום לאנשים לעבוד בשבת וייקח מהם את יום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע״. אני מציין בפניו את אכיפת חוק יום המנוחה בשבת ושהדבר אינו מתקיים כיום, והוא התנגד לכך ומבהיר כי חובה לאכוף את החוק במדינה ולהכריח את הרשויות לפעול על פיו.
אנחנו מזכירים בפניו גם את עניין הלהט״בים ולדבריו, יש לא מעט מהם שתומכים במפלגה ובדרכה. ״יש כאלו עם אג׳נדה״, הוא מסביר, ״אבל אלו שמבינים את עמדותיי עובדים איתי בצמוד והם יודעים היטב שיש בינינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה, אבל חרף זאת גם הם רואים את הסכנות הגדולות למדינת ישראל ואני מזכיר כל הזמן שהם אחים שלי ויש לא מעט נושאים שאנו רואים עין בעין״.
מה הרב כהנא היה חושב על בן גביר היום?
״גם לרב כהנא היו שינויים. אדם לא נשאר במקום״. לדבריו, הוא היה אוהב את מסירות הנפש שלו, עם זאת הוא אומר כי אינו הולך בכל דבריו לפי תורת הרב כהנא הי״ד, אם בעניין גירוש כולל לערבים, חוק להפרדת חופים ומעצרים בהתאם. מאידך, מספר בן גביר, התמונה של הרב כהנא תלויה בביתו בעקבות מסירות הנפש שהייתה לו למען מדינת ישראל. כמי שנלחם למען יהודי ברית המועצות, נגד האנטישמיות ובעד עונש מוות למחבלים. ״רצחו אותו על קידוש ה׳ וצריך לזכור את הדברים האלו״.
כמי שנוהג לעלות להר הבית ולהראות בהר שהוא המנצח בסימן ה׳וי׳ המוכר, על אף האיומים כנגדו והגינויים כלפיו, אני מבקש לשמוע מה דעתו על הר הבית ועל נוכחות היהודים במקום. ״מה שמעציב אותי זו הצביעות של השמאל שתמיד אומרים שהם רוצים שוויון זכויות לכולם אבל בהר הבית פתאום אין שוויון ואין זכויות ליהודים והשמאל שותק. פתאום יהודי שעולה להר הבית הוא אזרח סוג ג. יהודי חייב לעבור במגנומטר בעוד הערבי לא. ליהודי אסור להתפלל ולערבי מותר ועוד דוגמאות אחרות״.
יש לך תומכים רבים ב׳ישראל הראשונה׳ – איך אתה מסביר את זה? ״הצלחתי לגעת בליבם של המונים – גם אנשי שמאל מהמעמד העליון, למרות שאני לא אוהב לקרוא לו ׳מעמד עליון׳ כי מבחינתי כל היהודים שווים״. עוד הוא אומר כי אנשים מתחברים לדבריו כי ההפקרות הביטחונית נוגעת בכולם וכי הם מאמינים שהוא לא בא כדי ׳לעשות עליהם סיבוב׳. לדבריו, הסקרים מעידים על מציאות טובה אך צריך לפעול כעת כדי להפוך את החלום למציאות. ״אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
היום כשאתה צריך להתייעץ על נושא מסוים, אתה מתייעץ איתו? ״אני מתייעץ איתו, וכמובן עם הרב של עוצמה יהודית – הרב דב ליאור, ועם מספר רבנים וחברים נוספים, כמו גם עם אנשי מקצוע בכל תחום״, הוא אומר ומדגיש: ״גם עם אישתי. היא לא רק שותפה אלא בת ברית שלי״. מתוך הדברים החל לספר על פגישתו עם אילה אשתו. כחלק מפעילותו הגן בן גביר על עצורים ממאחזים שונים, שם פגש את אילה לראשונה. ״אחרי שאמרו לי שהיא עקשנית נורא ולא מוכנה לשום דבר אמרתי לעצמי שזו תהיה אישתי. הזמנתי אותה לדייט ומשם זו היסטוריה. עדיין יש לנו ויכוח מי התחיל עם מי״. בעודנו מדברים, קיבל איתמר טלפון ואמר שמדובר בשיחה חשובה – היה זה רב חשוב בציונות הדתית. לאחר שהוא מסיים את השיחה, בן גביר מחייך ואומר: ״איזו סגירת מעגל. רבנים שהרבה שנים היו מדירים אותי, היום אני מגיע לישיבות שלהם ואני מתקבל באהדה גדולה. יש כאן תהליך גדול מאוד של הציונות הדתית שהיא עוברת״. בהמשך הראיון הוסיף ואמר בנושא כי התהליך היה משני כיוונים: הראשון – הציבור הציוני דתי מבין שהדברים שאיתמר צעק בעבר ותויג כקיצוני היו דברי אמת ומזדהה יותר עם הקו שלו כיום, והשני – הוא שגם הוא עצמו שינה דברים והתמתן בדעותיו מאז שהיה נער בן 16. כעת עובר יו״ר עוצמה יהודית ומספר על תקופת הגירוש מגוש קטיף וכיצד ישן עם אשתו אילה במלון נטוש יחד עם משפחת גופשטיין במטרה להתנגד למהלך. בסופו של דבר הוא הוצא מהמקום בצו מנהלי: ״חלק מהאנשים בגוש מבינים שזו הייתה טעות להגדיר אותנו כקיצוניים ולא לתת לנו לגיטימציה. זה נתן לגיטימציה למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס בנו וזו הייתה טעות, וגם המאבק היה צריך להיות יותר תקיף. הסיסמה ׳באהבה ננצח׳ הייתה אירוע לא נכון״. איתמר מבהיר באופן חד משמעי כי הוא נגד פגיעה בחיילים ואנשי הביטחון ולצד זאת מסביר כי מאז ההתנתקות הוא סובר שיש להיזהר בגינויים גם לפעולות שהוא לא מסכים איתן משום שהדבר נותן לגיטימציה לפגוע במבצעי הפעולה או באנשים סביבם. ״לא עם הכול אני מסכים, אבל אני יודע שהמערכת מחפשת לקחת אנשים כתרנגול כפרות ובזמני זה היה אני״. הוא מזדרז להוסיף: ״השמאל לעולם לא מגנה את אנשיו״. בעקבות האירוע מהימים האחרונים, שבו מספר מתיישבים תקפו לכאורה לוחמי צה״ל, הוא מדגיש שוב: ״יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם כמו לפגוע בחיילים, אבל אני כועס על בני גנץ ששולח חיילים כדי להתעמת עם יהודים. אני לא אתפלא אם האירוע היה מתוכנן גם, רגע לפני הבחירות. אני מדמיין את השיחה בין רן כוכב דובר צה״ל ובין בני גנץ שהוא אומר לו שהביאו לו מתנה רגע לפני הבחירות״. לדבריו של בן גביר הוא זוכה לאהדה בקרב חיילי צה״ל בשל העובדה שהוא רואה שהם מופקרים. בן גביר משוכנע שיקבל יותר מגנץ בקולות החיילים.
יש לא מעט להט״בים שתומכים במפלגה
מהן שלוש המטרות הראשונות שתקדם בכנסת הבאה?
״בשביל תנאים אני אכנס עם נתניהו לבד לחדר ונסגור את הדברים. אם אתה שואל האם הדברים יעלו בהסכמים הקואליציוניים – כן״. המטרה הראשונה שאותה מונה איתמר היא הפסקת ההפקרות הביטחונית על ידי מספר פעולות: קידום חוק חסינות לחיילים, שינוי נהלי פתיחה באש והרחבת הרישיונות להחזקת כלי נשק.
המטרה השנייה היא שינוי ורפורמה במערכת המשפט ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, והשלישית היא הדאגה לזהות היהודית במדינה. ״הדבר הכי חשוב לנו. חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מוצלחים במתמטיקה ובאנגלית, אבל לא מלמדים את העיקר, את הבסיס, את מורשת ישראל. חלק גדול מהתלמידים לא יודעים מה ההיסטוריה שלהם״. לדבריו, חובה שכל ילד יהודי בישראל ילמד יהדות.
נמשיך עם הזהות יהודית במדינה. מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
״כשאנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת אנחנו לא פוגעים בדתיים, אלא אנחנו פוגעים בחילונים, באח שלי החילוני, שרוצה לנפוש ולנוח בשבת והדבר יגרום לאנשים לעבוד בשבת וייקח מהם את יום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע״. אני מציין בפניו את אכיפת חוק יום המנוחה בשבת ושהדבר אינו מתקיים כיום, והוא התנגד לכך ומבהיר כי חובה לאכוף את החוק במדינה ולהכריח את הרשויות לפעול על פיו.
אנחנו מזכירים בפניו גם את עניין הלהט״בים ולדבריו, יש לא מעט מהם שתומכים במפלגה ובדרכה. ״יש כאלו עם אג׳נדה״, הוא מסביר, ״אבל אלו שמבינים את עמדותיי עובדים איתי בצמוד והם יודעים היטב שיש בינינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה, אבל חרף זאת גם הם רואים את הסכנות הגדולות למדינת ישראל ואני מזכיר כל הזמן שהם אחים שלי ויש לא מעט נושאים שאנו רואים עין בעין״.
מה הרב כהנא היה חושב על בן גביר היום?
״גם לרב כהנא היו שינויים. אדם לא נשאר במקום״. לדבריו, הוא היה אוהב את מסירות הנפש שלו, עם זאת הוא אומר כי אינו הולך בכל דבריו לפי תורת הרב כהנא הי״ד, אם בעניין גירוש כולל לערבים, חוק להפרדת חופים ומעצרים בהתאם. מאידך, מספר בן גביר, התמונה של הרב כהנא תלויה בביתו בעקבות מסירות הנפש שהייתה לו למען מדינת ישראל. כמי שנלחם למען יהודי ברית המועצות, נגד האנטישמיות ובעד עונש מוות למחבלים. ״רצחו אותו על קידוש ה׳ וצריך לזכור את הדברים האלו״.
כמי שנוהג לעלות להר הבית ולהראות בהר שהוא המנצח בסימן ה׳וי׳ המוכר, על אף האיומים כנגדו והגינויים כלפיו, אני מבקש לשמוע מה דעתו על הר הבית ועל נוכחות היהודים במקום. ״מה שמעציב אותי זו הצביעות של השמאל שתמיד אומרים שהם רוצים שוויון זכויות לכולם אבל בהר הבית פתאום אין שוויון ואין זכויות ליהודים והשמאל שותק. פתאום יהודי שעולה להר הבית הוא אזרח סוג ג. יהודי חייב לעבור במגנומטר בעוד הערבי לא. ליהודי אסור להתפלל ולערבי מותר ועוד דוגמאות אחרות״.
יש לך תומכים רבים ב׳ישראל הראשונה׳ – איך אתה מסביר את זה? ״הצלחתי לגעת בליבם של המונים – גם אנשי שמאל מהמעמד העליון, למרות שאני לא אוהב לקרוא לו ׳מעמד עליון׳ כי מבחינתי כל היהודים שווים״. עוד הוא אומר כי אנשים מתחברים לדבריו כי ההפקרות הביטחונית נוגעת בכולם וכי הם מאמינים שהוא לא בא כדי ׳לעשות עליהם סיבוב׳. לדבריו, הסקרים מעידים על מציאות טובה אך צריך לפעול כעת כדי להפוך את החלום למציאות. ״אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
תחילת השבוע בשכונת גבעת שאול בירושלים, אנחנו מתמקמים לקראת הראיון עם חבר הכנסת איתמר בן גביר. המאבטחים בחוץ בודקים את הנכנסים לקראת בואו של חבר הכנסת, גם צלמים מערוצים שונים מגיעים לאחר מכן כדי לצלם סרט דוקו על בן גביר ועל חייו האישיים והפוליטיים. לאחר דקות מספר שבהן הצוות הפרלמנטרי של איתמר מגיע, מגיע גם יו״ר עוצמה יהודית כשהוא מלא אנרגיות. הוא מחויך ואופטימי וכך הרגישה השיחה עימו לכל אורך הראיון. תחילה אנחנו מבקשים מבן גביר לספר על איתמר הילד, והוא מספר על ילד שגדל במבשרת ציון, בנם של שושנה וצדוק בן גביר, אימו משכונת הכורדים ואביו מבוני ירושלים. הוא מספר כי גדל בבית מסורתי אך לא דתי ומייד קופץ אל שנות נעוריו שבהן החל להשתתף בהפגנות. ההפגנה הראשונה הייתה בגיל 14. הוא עמד לבדו עם שלט מול נשים בשחור שהפגינו בכיכר פריז. כשגילה שהוא עם חולצה שחורה כמוהן התקשר לאבא וביקש שיקפיץ לו חולצה בצבע אחר. האבא צדוק בן גביר הגיע כמובן. משם המשיך לעוד פעילויות והכיר פעילים מתנועת ׳כך׳. בזמנו חשב כי התנועה קיצונית מידי בשבילו ולכן לא הצטרף אליה באותה תקופה, אולם הצטרף לתנועת מולדת של גנדי. בהמשך הכיר יותר לעומק את תנועת ׳כך׳, ראה את אהבת ארץ ישראל של אנשיה, נועם פדרמן וטירן פולק ״אנשים הגונים ונורמליים״, לדבריו, הצטרף לתנועה והפך להיות במהרה רכז נוער. בימים הללו היה עוד קטין והפך להיות דומיננטי מאוד והיה על הכוונת של המשטרה, שמצידה הגישה כתבי אישום רבים כנגדו. בן גביר הצעיר הבין כי אין בידו לקחת עו״ד לכל תיק ולכן החל ללמוד, בעודו בן 17 בלבד, משפטים בכדי לייצג את עצמו. בן גביר מעיד כי הדבר אכן עבד וכשהגיע לערעור בעליון מול השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון דאז, אמר לו השופט ברק שילך וילמד משפטים. ״קיבלתי את ההצעה והרגשתי שזה רעיון לא רע והלכתי ללמוד״. בגיל 17 הלך ללמוד אצל הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת ׳הרעיון היהודי׳.
היום כשאתה צריך להתייעץ על נושא מסוים, אתה מתייעץ איתו? ״אני מתייעץ איתו, וכמובן עם הרב של עוצמה יהודית – הרב דב ליאור, ועם מספר רבנים וחברים נוספים, כמו גם עם אנשי מקצוע בכל תחום״, הוא אומר ומדגיש: ״גם עם אישתי. היא לא רק שותפה אלא בת ברית שלי״. מתוך הדברים החל לספר על פגישתו עם אילה אשתו. כחלק מפעילותו הגן בן גביר על עצורים ממאחזים שונים, שם פגש את אילה לראשונה. ״אחרי שאמרו לי שהיא עקשנית נורא ולא מוכנה לשום דבר אמרתי לעצמי שזו תהיה אישתי. הזמנתי אותה לדייט ומשם זו היסטוריה. עדיין יש לנו ויכוח מי התחיל עם מי״. בעודנו מדברים, קיבל איתמר טלפון ואמר שמדובר בשיחה חשובה – היה זה רב חשוב בציונות הדתית. לאחר שהוא מסיים את השיחה, בן גביר מחייך ואומר: ״איזו סגירת מעגל. רבנים שהרבה שנים היו מדירים אותי, היום אני מגיע לישיבות שלהם ואני מתקבל באהדה גדולה. יש כאן תהליך גדול מאוד של הציונות הדתית שהיא עוברת״. בהמשך הראיון הוסיף ואמר בנושא כי התהליך היה משני כיוונים: הראשון – הציבור הציוני דתי מבין שהדברים שאיתמר צעק בעבר ותויג כקיצוני היו דברי אמת ומזדהה יותר עם הקו שלו כיום, והשני – הוא שגם הוא עצמו שינה דברים והתמתן בדעותיו מאז שהיה נער בן 16. כעת עובר יו״ר עוצמה יהודית ומספר על תקופת הגירוש מגוש קטיף וכיצד ישן עם אשתו אילה במלון נטוש יחד עם משפחת גופשטיין במטרה להתנגד למהלך. בסופו של דבר הוא הוצא מהמקום בצו מנהלי: ״חלק מהאנשים בגוש מבינים שזו הייתה טעות להגדיר אותנו כקיצוניים ולא לתת לנו לגיטימציה. זה נתן לגיטימציה למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס בנו וזו הייתה טעות, וגם המאבק היה צריך להיות יותר תקיף. הסיסמה ׳באהבה ננצח׳ הייתה אירוע לא נכון״. איתמר מבהיר באופן חד משמעי כי הוא נגד פגיעה בחיילים ואנשי הביטחון ולצד זאת מסביר כי מאז ההתנתקות הוא סובר שיש להיזהר בגינויים גם לפעולות שהוא לא מסכים איתן משום שהדבר נותן לגיטימציה לפגוע במבצעי הפעולה או באנשים סביבם. ״לא עם הכול אני מסכים, אבל אני יודע שהמערכת מחפשת לקחת אנשים כתרנגול כפרות ובזמני זה היה אני״. הוא מזדרז להוסיף: ״השמאל לעולם לא מגנה את אנשיו״. בעקבות האירוע מהימים האחרונים, שבו מספר מתיישבים תקפו לכאורה לוחמי צה״ל, הוא מדגיש שוב: ״יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם כמו לפגוע בחיילים, אבל אני כועס על בני גנץ ששולח חיילים כדי להתעמת עם יהודים. אני לא אתפלא אם האירוע היה מתוכנן גם, רגע לפני הבחירות. אני מדמיין את השיחה בין רן כוכב דובר צה״ל ובין בני גנץ שהוא אומר לו שהביאו לו מתנה רגע לפני הבחירות״. לדבריו של בן גביר הוא זוכה לאהדה בקרב חיילי צה״ל בשל העובדה שהוא רואה שהם מופקרים. בן גביר משוכנע שיקבל יותר מגנץ בקולות החיילים.
יש לא מעט להט״בים שתומכים במפלגה
מהן שלוש המטרות הראשונות שתקדם בכנסת הבאה?
״בשביל תנאים אני אכנס עם נתניהו לבד לחדר ונסגור את הדברים. אם אתה שואל האם הדברים יעלו בהסכמים הקואליציוניים – כן״. המטרה הראשונה שאותה מונה איתמר היא הפסקת ההפקרות הביטחונית על ידי מספר פעולות: קידום חוק חסינות לחיילים, שינוי נהלי פתיחה באש והרחבת הרישיונות להחזקת כלי נשק.
המטרה השנייה היא שינוי ורפורמה במערכת המשפט ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, והשלישית היא הדאגה לזהות היהודית במדינה. ״הדבר הכי חשוב לנו. חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מוצלחים במתמטיקה ובאנגלית, אבל לא מלמדים את העיקר, את הבסיס, את מורשת ישראל. חלק גדול מהתלמידים לא יודעים מה ההיסטוריה שלהם״. לדבריו, חובה שכל ילד יהודי בישראל ילמד יהדות.
נמשיך עם הזהות יהודית במדינה. מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
״כשאנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת אנחנו לא פוגעים בדתיים, אלא אנחנו פוגעים בחילונים, באח שלי החילוני, שרוצה לנפוש ולנוח בשבת והדבר יגרום לאנשים לעבוד בשבת וייקח מהם את יום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע״. אני מציין בפניו את אכיפת חוק יום המנוחה בשבת ושהדבר אינו מתקיים כיום, והוא התנגד לכך ומבהיר כי חובה לאכוף את החוק במדינה ולהכריח את הרשויות לפעול על פיו.
אנחנו מזכירים בפניו גם את עניין הלהט״בים ולדבריו, יש לא מעט מהם שתומכים במפלגה ובדרכה. ״יש כאלו עם אג׳נדה״, הוא מסביר, ״אבל אלו שמבינים את עמדותיי עובדים איתי בצמוד והם יודעים היטב שיש בינינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה, אבל חרף זאת גם הם רואים את הסכנות הגדולות למדינת ישראל ואני מזכיר כל הזמן שהם אחים שלי ויש לא מעט נושאים שאנו רואים עין בעין״.
מה הרב כהנא היה חושב על בן גביר היום?
״גם לרב כהנא היו שינויים. אדם לא נשאר במקום״. לדבריו, הוא היה אוהב את מסירות הנפש שלו, עם זאת הוא אומר כי אינו הולך בכל דבריו לפי תורת הרב כהנא הי״ד, אם בעניין גירוש כולל לערבים, חוק להפרדת חופים ומעצרים בהתאם. מאידך, מספר בן גביר, התמונה של הרב כהנא תלויה בביתו בעקבות מסירות הנפש שהייתה לו למען מדינת ישראל. כמי שנלחם למען יהודי ברית המועצות, נגד האנטישמיות ובעד עונש מוות למחבלים. ״רצחו אותו על קידוש ה׳ וצריך לזכור את הדברים האלו״.
כמי שנוהג לעלות להר הבית ולהראות בהר שהוא המנצח בסימן ה׳וי׳ המוכר, על אף האיומים כנגדו והגינויים כלפיו, אני מבקש לשמוע מה דעתו על הר הבית ועל נוכחות היהודים במקום. ״מה שמעציב אותי זו הצביעות של השמאל שתמיד אומרים שהם רוצים שוויון זכויות לכולם אבל בהר הבית פתאום אין שוויון ואין זכויות ליהודים והשמאל שותק. פתאום יהודי שעולה להר הבית הוא אזרח סוג ג. יהודי חייב לעבור במגנומטר בעוד הערבי לא. ליהודי אסור להתפלל ולערבי מותר ועוד דוגמאות אחרות״.
יש לך תומכים רבים ב׳ישראל הראשונה׳ – איך אתה מסביר את זה? ״הצלחתי לגעת בליבם של המונים – גם אנשי שמאל מהמעמד העליון, למרות שאני לא אוהב לקרוא לו ׳מעמד עליון׳ כי מבחינתי כל היהודים שווים״. עוד הוא אומר כי אנשים מתחברים לדבריו כי ההפקרות הביטחונית נוגעת בכולם וכי הם מאמינים שהוא לא בא כדי ׳לעשות עליהם סיבוב׳. לדבריו, הסקרים מעידים על מציאות טובה אך צריך לפעול כעת כדי להפוך את החלום למציאות. ״אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
תחילת השבוע בשכונת גבעת שאול בירושלים, אנחנו מתמקמים לקראת הראיון עם חבר הכנסת איתמר בן גביר. המאבטחים בחוץ בודקים את הנכנסים לקראת בואו של חבר הכנסת, גם צלמים מערוצים שונים מגיעים לאחר מכן כדי לצלם סרט דוקו על בן גביר ועל חייו האישיים והפוליטיים. לאחר דקות מספר שבהן הצוות הפרלמנטרי של איתמר מגיע, מגיע גם יו״ר עוצמה יהודית כשהוא מלא אנרגיות. הוא מחויך ואופטימי וכך הרגישה השיחה עימו לכל אורך הראיון. תחילה אנחנו מבקשים מבן גביר לספר על איתמר הילד, והוא מספר על ילד שגדל במבשרת ציון, בנם של שושנה וצדוק בן גביר, אימו משכונת הכורדים ואביו מבוני ירושלים. הוא מספר כי גדל בבית מסורתי אך לא דתי ומייד קופץ אל שנות נעוריו שבהן החל להשתתף בהפגנות. ההפגנה הראשונה הייתה בגיל 14. הוא עמד לבדו עם שלט מול נשים בשחור שהפגינו בכיכר פריז. כשגילה שהוא עם חולצה שחורה כמוהן התקשר לאבא וביקש שיקפיץ לו חולצה בצבע אחר. האבא צדוק בן גביר הגיע כמובן. משם המשיך לעוד פעילויות והכיר פעילים מתנועת ׳כך׳. בזמנו חשב כי התנועה קיצונית מידי בשבילו ולכן לא הצטרף אליה באותה תקופה, אולם הצטרף לתנועת מולדת של גנדי. בהמשך הכיר יותר לעומק את תנועת ׳כך׳, ראה את אהבת ארץ ישראל של אנשיה, נועם פדרמן וטירן פולק ״אנשים הגונים ונורמליים״, לדבריו, הצטרף לתנועה והפך להיות במהרה רכז נוער. בימים הללו היה עוד קטין והפך להיות דומיננטי מאוד והיה על הכוונת של המשטרה, שמצידה הגישה כתבי אישום רבים כנגדו. בן גביר הצעיר הבין כי אין בידו לקחת עו״ד לכל תיק ולכן החל ללמוד, בעודו בן 17 בלבד, משפטים בכדי לייצג את עצמו. בן גביר מעיד כי הדבר אכן עבד וכשהגיע לערעור בעליון מול השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון דאז, אמר לו השופט ברק שילך וילמד משפטים. ״קיבלתי את ההצעה והרגשתי שזה רעיון לא רע והלכתי ללמוד״. בגיל 17 הלך ללמוד אצל הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת ׳הרעיון היהודי׳.
היום כשאתה צריך להתייעץ על נושא מסוים, אתה מתייעץ איתו? ״אני מתייעץ איתו, וכמובן עם הרב של עוצמה יהודית – הרב דב ליאור, ועם מספר רבנים וחברים נוספים, כמו גם עם אנשי מקצוע בכל תחום״, הוא אומר ומדגיש: ״גם עם אישתי. היא לא רק שותפה אלא בת ברית שלי״. מתוך הדברים החל לספר על פגישתו עם אילה אשתו. כחלק מפעילותו הגן בן גביר על עצורים ממאחזים שונים, שם פגש את אילה לראשונה. ״אחרי שאמרו לי שהיא עקשנית נורא ולא מוכנה לשום דבר אמרתי לעצמי שזו תהיה אישתי. הזמנתי אותה לדייט ומשם זו היסטוריה. עדיין יש לנו ויכוח מי התחיל עם מי״. בעודנו מדברים, קיבל איתמר טלפון ואמר שמדובר בשיחה חשובה – היה זה רב חשוב בציונות הדתית. לאחר שהוא מסיים את השיחה, בן גביר מחייך ואומר: ״איזו סגירת מעגל. רבנים שהרבה שנים היו מדירים אותי, היום אני מגיע לישיבות שלהם ואני מתקבל באהדה גדולה. יש כאן תהליך גדול מאוד של הציונות הדתית שהיא עוברת״. בהמשך הראיון הוסיף ואמר בנושא כי התהליך היה משני כיוונים: הראשון – הציבור הציוני דתי מבין שהדברים שאיתמר צעק בעבר ותויג כקיצוני היו דברי אמת ומזדהה יותר עם הקו שלו כיום, והשני – הוא שגם הוא עצמו שינה דברים והתמתן בדעותיו מאז שהיה נער בן 16. כעת עובר יו״ר עוצמה יהודית ומספר על תקופת הגירוש מגוש קטיף וכיצד ישן עם אשתו אילה במלון נטוש יחד עם משפחת גופשטיין במטרה להתנגד למהלך. בסופו של דבר הוא הוצא מהמקום בצו מנהלי: ״חלק מהאנשים בגוש מבינים שזו הייתה טעות להגדיר אותנו כקיצוניים ולא לתת לנו לגיטימציה. זה נתן לגיטימציה למשטרה ולכוחות הביטחון להיכנס בנו וזו הייתה טעות, וגם המאבק היה צריך להיות יותר תקיף. הסיסמה ׳באהבה ננצח׳ הייתה אירוע לא נכון״. איתמר מבהיר באופן חד משמעי כי הוא נגד פגיעה בחיילים ואנשי הביטחון ולצד זאת מסביר כי מאז ההתנתקות הוא סובר שיש להיזהר בגינויים גם לפעולות שהוא לא מסכים איתן משום שהדבר נותן לגיטימציה לפגוע במבצעי הפעולה או באנשים סביבם. ״לא עם הכול אני מסכים, אבל אני יודע שהמערכת מחפשת לקחת אנשים כתרנגול כפרות ובזמני זה היה אני״. הוא מזדרז להוסיף: ״השמאל לעולם לא מגנה את אנשיו״. בעקבות האירוע מהימים האחרונים, שבו מספר מתיישבים תקפו לכאורה לוחמי צה״ל, הוא מדגיש שוב: ״יש קווים אדומים שאסור לעבור אותם כמו לפגוע בחיילים, אבל אני כועס על בני גנץ ששולח חיילים כדי להתעמת עם יהודים. אני לא אתפלא אם האירוע היה מתוכנן גם, רגע לפני הבחירות. אני מדמיין את השיחה בין רן כוכב דובר צה״ל ובין בני גנץ שהוא אומר לו שהביאו לו מתנה רגע לפני הבחירות״. לדבריו של בן גביר הוא זוכה לאהדה בקרב חיילי צה״ל בשל העובדה שהוא רואה שהם מופקרים. בן גביר משוכנע שיקבל יותר מגנץ בקולות החיילים.
יש לא מעט להט״בים שתומכים במפלגה
מהן שלוש המטרות הראשונות שתקדם בכנסת הבאה?
״בשביל תנאים אני אכנס עם נתניהו לבד לחדר ונסגור את הדברים. אם אתה שואל האם הדברים יעלו בהסכמים הקואליציוניים – כן״. המטרה הראשונה שאותה מונה איתמר היא הפסקת ההפקרות הביטחונית על ידי מספר פעולות: קידום חוק חסינות לחיילים, שינוי נהלי פתיחה באש והרחבת הרישיונות להחזקת כלי נשק.
המטרה השנייה היא שינוי ורפורמה במערכת המשפט ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, והשלישית היא הדאגה לזהות היהודית במדינה. ״הדבר הכי חשוב לנו. חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מוצלחים במתמטיקה ובאנגלית, אבל לא מלמדים את העיקר, את הבסיס, את מורשת ישראל. חלק גדול מהתלמידים לא יודעים מה ההיסטוריה שלהם״. לדבריו, חובה שכל ילד יהודי בישראל ילמד יהדות.
נמשיך עם הזהות יהודית במדינה. מה דעתך על תחבורה ציבורית בשבת?
״כשאנחנו מפעילים תחבורה ציבורית בשבת אנחנו לא פוגעים בדתיים, אלא אנחנו פוגעים בחילונים, באח שלי החילוני, שרוצה לנפוש ולנוח בשבת והדבר יגרום לאנשים לעבוד בשבת וייקח מהם את יום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע״. אני מציין בפניו את אכיפת חוק יום המנוחה בשבת ושהדבר אינו מתקיים כיום, והוא התנגד לכך ומבהיר כי חובה לאכוף את החוק במדינה ולהכריח את הרשויות לפעול על פיו.
אנחנו מזכירים בפניו גם את עניין הלהט״בים ולדבריו, יש לא מעט מהם שתומכים במפלגה ובדרכה. ״יש כאלו עם אג׳נדה״, הוא מסביר, ״אבל אלו שמבינים את עמדותיי עובדים איתי בצמוד והם יודעים היטב שיש בינינו אי הסכמות כמו בנושא חתונה כדת משה וישראל או מצעדי הגאווה, אבל חרף זאת גם הם רואים את הסכנות הגדולות למדינת ישראל ואני מזכיר כל הזמן שהם אחים שלי ויש לא מעט נושאים שאנו רואים עין בעין״.
מה הרב כהנא היה חושב על בן גביר היום?
״גם לרב כהנא היו שינויים. אדם לא נשאר במקום״. לדבריו, הוא היה אוהב את מסירות הנפש שלו, עם זאת הוא אומר כי אינו הולך בכל דבריו לפי תורת הרב כהנא הי״ד, אם בעניין גירוש כולל לערבים, חוק להפרדת חופים ומעצרים בהתאם. מאידך, מספר בן גביר, התמונה של הרב כהנא תלויה בביתו בעקבות מסירות הנפש שהייתה לו למען מדינת ישראל. כמי שנלחם למען יהודי ברית המועצות, נגד האנטישמיות ובעד עונש מוות למחבלים. ״רצחו אותו על קידוש ה׳ וצריך לזכור את הדברים האלו״.
כמי שנוהג לעלות להר הבית ולהראות בהר שהוא המנצח בסימן ה׳וי׳ המוכר, על אף האיומים כנגדו והגינויים כלפיו, אני מבקש לשמוע מה דעתו על הר הבית ועל נוכחות היהודים במקום. ״מה שמעציב אותי זו הצביעות של השמאל שתמיד אומרים שהם רוצים שוויון זכויות לכולם אבל בהר הבית פתאום אין שוויון ואין זכויות ליהודים והשמאל שותק. פתאום יהודי שעולה להר הבית הוא אזרח סוג ג. יהודי חייב לעבור במגנומטר בעוד הערבי לא. ליהודי אסור להתפלל ולערבי מותר ועוד דוגמאות אחרות״.
יש לך תומכים רבים ב׳ישראל הראשונה׳ – איך אתה מסביר את זה? ״הצלחתי לגעת בליבם של המונים – גם אנשי שמאל מהמעמד העליון, למרות שאני לא אוהב לקרוא לו ׳מעמד עליון׳ כי מבחינתי כל היהודים שווים״. עוד הוא אומר כי אנשים מתחברים לדבריו כי ההפקרות הביטחונית נוגעת בכולם וכי הם מאמינים שהוא לא בא כדי ׳לעשות עליהם סיבוב׳. לדבריו, הסקרים מעידים על מציאות טובה אך צריך לפעול כעת כדי להפוך את החלום למציאות. ״אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה״.
״לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק״ הראיון נעצר. לפתע נכנסת לחדר אילה בן גביר, רעייתו של איתמר, ומתיישבת לידו. שאלנו גם אותה מי התחיל עם מי, אולי נצליח לסיים את הסיפור, אך עדיין אין הסכמה בנידון – היא טוענת שהוא התחיל איתה ואיתמר כאמור אומר הפוך. ״הוא טוען שהקמתי מאחז כדי להתחיל איתו״, היא צוחקת. ממשיכים. בן גביר מתייחס לפוליטיקאים שעברו על כל הדברים שעליהם פעלו בעבר, שהצביעו נגד מה שניסו לקדם כל השנים. מהם הוא נדהם. על השאלה כיצד יפעל בתוך משמעת קואליציונית הוא משיב כי גם באופוזיציה יש משמעת ולא תמיד רווים ממנה נחת, אך לבסוף פועלים כגוש ואם כולם שומרים על הקו שלהם אז לא תהיה שום בעיה, ״גם לי יש קווים אדומים שעליהם לא אשתוק, אבל אני לא בא כדי לפוצץ. צריך להקים ממשלת ימין יציבה אבל זאת חייבת להיות ימין מלא-מלא״. הוא מוסיף ומספר כי באחת הפגישות עם נתניהו שאל אותו מדוע מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה למרות שהפגין נגדו על כך, ונתניהו ענה לו מנגד – ״לא צעקת חזק מספיק״. מתוך כך ממשיך בן גביר ואומר: ״אני לא באתי לעמוד מחוץ לחדרי הישיבות – עמדתי שם מספיק. באתי להיות בעמדת השפעה״. ״אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין״ איתמר ואילה נישאו לפני 18 שנים. הוא פעיל ציבור מזה שנים רבות כאמור, והיא מורה ללשון. לזוג שישה ילדים, והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שבקריית ארבע. אתה מצליח ללמוד תורה? ״הכי כיף זה עם הילדים. לצערי בימי החול אני לא מצליח ללמוד. זה מעציב אותי אבל אני יודע שאני עוסק במצוות אחרות, לגבי תפילות – אני מצליח כיום להתפלל את רוב התפילות במניין. לקחתי על עצמי ואני משתדל לשמור על כך״. יש לו סדר לימוד מסילת ישרים של הרמח״ל ואור הרעיון של הרב כהנא עם בנותיו הלל ואמונה אסתר. הוא אוהב ללמוד תנ״ך והלכה. גם עם בנו הקטן בן הארבע וחצי, אורי צבי, הוא לומד מעט בשבת. אנחנו מבקשים מבן גביר שיספר על שלוש דמויות היסטוריות שהן מודל לחיקוי עבורו. בראש ובראשונה הוא מציין את דוד המלך. לדבריו דוד הצליח לשלב נכונה בין הלימוד, הצניעות והענווה יחד עם התקיפות והעוצמה. ״דוד נקרא ׳עדינו העצני׳, שהיה עדין כתולעת מצד אחד בלימוד התורה שלו אבל קשה כעץ כלפי אויביו מהצד השני״. הדמות השנייה – רבי עקיבא. ״לא רק מסירות הנפש שלו אלא גם האופטימיות שלו על המציאות. כששועל יוצא מבית קודש הקודשים והוא יכול להסתכל ולהגיד שאין מה לבכות – זו הסתכלות אופטימית״. השלישי הוא מייסד ומפקד הלח״י, אברהם (יאיר) שטרן. ״אנחנו חייבים לו המון ובהיסטוריה יש סילוף שבו מדברים על אנשי ההגנה והתרומה הגדולה שהם תרמו בהקמת המדינה, אך יאיר וחבריו לא רק חלמו אלא גם הגשימו את החלום״. אתה משייך את עצמך למגזר כלשהו? ״אני פועל רבות לטובת הציונות הדתית. הייתי הראשון שיזם דיונים בוועדות בכנסת סביב הנושא של הורדת שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות, אבל אותי מעניין החיבור לכלל החברה הישראלית. אני פועל לייצוג כלל המגזרים בחברה, גם של החרדים, של המסורתיים והחילוניים, כולם אחיי. העובדה – תראה את הרשימה שגיבשנו. מדובר ברשימה חוצת מגזרים שאומרת שאנחנו מייצגים את כלל חלקי החברה במדינה״. ״פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה״ נחזור לפוליטיקה. מה דעתך על איילת שקד? הייתם בקשר טוב בעבר. ״היינו בקשר בעבר אבל היום אני לא מדבר איתה. יש לי אכזבה עמוקה ממנה. פעם חשבתי שאיילת ראויה להנהגה, אך ראיתי את ההתנהלות שלה לכל אורך הדרך, כשבנט לא רצה אותנו ובמקום להגיד לו 'עד כאן' היא התנהלה כעבד נרצע וכעושה דברו״, תוקף בן גביר. הוא מסביר כי שקד מוציאה כותרות על כוונותיה לעשות דברים גדולים, שבסוף נותרים ללא ביצוע בפועל. כמו כן הוא מזכיר כי למרות הצהרתה לשלול למחבל את אזרחותו והסמכות שבידיה לכך, דבר לא נעשה ואין כל אזכור על כך מאז. מה לגבי נתניהו? אתה סומך עליו שיקים איתכם ממשלה? ״אני שומע שהוא אומר שהוא רוצה ממשלת ימין ומתפלל שהוא מכוון לכך, אבל זה בסוף תלוי בנו. ככל שאנחנו בציונות הדתית נהיה חזקים יותר אז תהיה ממשלת ימין מלא-מלא״, אומר בן גביר. הוא מוסיף ופונה לציבור הציונות הדתית, ובעיקר לאלו החושבים להצביע לשקד ואומר כי הבית הוא במפלגת הציונות הדתית. ״אני מכיר אתכם. אתם אוהבים את מדינת ישראל, את עם ישראל ואת הארץ. נכון שלא על הכול מסכימים, אבל ללכת להצביע לשקד זו טעות. גם להצביע לגנץ וכהנא שאיתו זו טעות גדולה. צריך להבין שגנץ הוא שמאל מוחלט ולזכור שהוא ישב עם התנועה האסלאמית והזמין את אבו מאזן לביתו״. כשאנחנו שואלים את בן גביר אלו תיקים ירצה בממשלה הבאה שתקום, הוא משיב כמו פוליטיקאים רבים ואומר שלא מחלקים את עור הדוב לפני שצדים אותו. יחד עם זאת הוא טוען כי הוא לא בא להיות 'שר המים'. מודאג משאננות הציבור בן גביר מרבה לבקר את המשטרה בחודשים האחרונים, ולדבריו אלה השינויים והתיקונים שצריך לבצע בארגון. הדבר הראשון – העלאת משכורות השוטרים. השני – גיוס שוטרים ממכינות וישיבות דתיות ובכך לפתוח את המשטרה גם לציבור הציונות הדתית. ״בשביל זה צריך שר שייתן גב לכך שדתיים לאומיים ישרתו במשטרה עם כל התנאים של דתיים״. לשיטתו, ברגע שהמשטרה תאפשר תנאים מתאימים לדתיים, הציבור הציוני דתי ינהר בהמוניו למשטרה. עוד מוסיף ואומר כי צריך לחזק את מערך המתנדבים של המשטרה. יו״ר עוצמה יהודית מדגיש כי לצד הטיפול במחסור כוח האדם במשטרה, יש לדאוג לשינוי הוראות הפתיחה באש: ״זה נכון שיש מחסור בכוח אדם במשטרה, אבל אם כשזורקים על השוטרים בקבוקי תבערה הם יכולים להגיב רק ברימוני הלם, אתה יכול להוסיף גם עוד 20,000 שוטרים וזה לא יעזור״. מה דעתך על יישום החוק הצרפתי? ״אני חושב שבכל מדינה נורמלית הדבר צריך להתקיים. לא יכול להיות שיועץ משפטי יכול לזרוק ראש ממשלה ושרים בהינף אצבע. הדבר הזה לא יכול להיות ואני בעד החוק הצרפתי ולא מהיום, אלא מאז שהתחלתי ללמוד משפטים. זה דבר שהוא מחויב במציאות״. לבסוף, בשיחה צדדית, איתמר אומר שהוא מודאג מהשאננות בציבור. אני מבקש שירחיב מעט והוא אומר כי הוא רואה בציבור תופעה מדאיגה שהציבור חושב שהציונות הדתית תקבל הרבה מנדטים ומרשה לעצמו להיות רגוע ושלו לקראת הבחירות בשבוע הבא. ״אסור להיות באופוריה״ אמר בן גביר, ״אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא נהיה ערניים – זה עלול לחמוק לנו מבין הידיים״.
ביו"ש, ארץ התנ"ך, מאות אתרי מורשת שמעידים ומאששים את חיי היהודים על הארץ הזו. כמעט בכל הר או גבעה ניתן למצוא שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות והעם העתיק ביותר מבין שלל הממצאים הוא העם היהודי. אתרי המורשת ביהודה ושומרון מנוהלים באופן מנוכר והזוי, במקרים רבים הבעלות עליהם מוגדרת כפלשתינית פרטית על אף שאין שום הצדקה וביסוס להגדרה מקוממת זאת. על מנת להבין את שורשי התופעה צריך לחזור אחורה למלחמת העצמאות אל מה שמכונה ׳הנכבה׳ או אולי אפילו למרד הערבי הגדול בו למעשה החלה החרבת הכפרים השיטתית על ידי השלטון הבריטי. על פניו נראה שההימנעות מהכרה בבעלות היהודית על אתרי ארכאולוגיה נעוצה בחשש שהכרה כזו עלולה לחשוף את מדינת ישראל בפני תביעה דומה להשיב את הבעלות הערבית על אתרים רבים במדינת ישראל. יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל קרב ובא ויחד איתו צפה ועולה לא פעם לשולחן הדיונים שאלת הבסיס המוסרי להקמת מדינת ישראל. לא פעם אוהבים אנשי שמאל לנופף בפגם המוסרי, בטענה שעשרות כפרים ערביים הוחרבו בתקופת מלחמת העצמאות ועל חורבותיהם הוקמו יישובים וערים יהודיות שנמצאים היום בלב הקונצנזוס הלאומי. מרביתו של השמאל הישראלי איננו מעוניין להחזיר את המצב לקדמותו, אך באופן אבסורדי מיעוט קיצוני מעוניין להשליך את האחריות לתיקון ה׳עוול׳ לשטחי יו"ש שנכבשו לאחר הקמת המדינה ומפציר בפני מקבלי ההחלטות לעוזבם לטובת האוכלוסייה הערבית ולא לבצע בהם פעולות התנחלות יהודיות. עיקרה של הטענה היא, לא לחזור שוב על אותה הבעיה אך טמונה בה גם רמיזה – יתכן ושטחים אלו יפצו על הטרגדיה ויביאו סוף סוף את השלום המיוחל. למרבה האירוניה, מרביתם של הכפרים הערביים ביו"ש יושבים כיום על חורבותיהם של שרידים קדומים שנותרו עוד מתקופת ההתנחלות היהודית בארץ לפני יותר מ-2000 שנה. למעשה, שטחי יו"ש הם מודל עתיק של אותה הנַכְּבָּה בדיוק. יתרה מכך, חלק ניכר מערביי יו"ש בזמן מלחמת ששת הימים היו פליטי 48, כך עולה מנתונים רשמיים שפורסמו, אחד מכל שלושה ערבים בשטחי יו"ש הוא פליט ממלחמת העצמאות. האיוולת ברורה. הרצון לתקן עיוות על חשבון הנצחת עיוות זהה הוא לא סביר ולא הגיוני. אם דרוש תיקון התיקון צריך להתבצע באותו השטח שבו קרתה הטעות ואם מעשה הקמת המדינה מוצדק אזי יש להביט למציאות בעיניים ולהודות בה. בראי היסטורי ניתן לקבוע בוודאות שההתקוממות הערבית היא זאת שהביאה עליהם את חורבנם. אילולי היו נלחמים בנו היו זוכים לחיות לצידנו ללא הפרעה. על אף שהוגלינו מארצנו, כאשר חזרנו הביתה התנועה הציונית עסקה בגאולת האדמה בכסף מלא בדיוק כפי שאבינו הקדמון רכש את מערת המכפלה למרות ההבטחה האלוקית שקיבל. חשוב לציין שהחרבת הכפרים הערביים התחילה עוד בשלהי השלטון הבריטי לאחר המרד הגדול במהלכו הוחרבו והועלו באש על ידי הצבא הבריטי קרוב ל-40 כפרים ואף הוגלו אלפי ערבים. בסקר חרום שנערך מיד לאחר מלחמת ששת הימים על ידי משרד הביטחון אותרו מאות אתרים ארכיאולוגיים מתקופת ההתנחלות הישראלית ואף מתקופות קדומות המוכיחות ללא ספק את קיומו של השלטון היהודי בארץ. הנתונים מראים שלא רק שלטון היה כאן, אלא התיישבות של ממש בכל רחבי יו"ש. לנתון זה השלכות רוחב עצומות, למשל, בשאלת הבעלות על הקרקעות ביו"ש, אך למרבה הפלא איש כמעט אינו מתייחס לכך ברצינות. כאשר מגיע ערבי ובידו קושאן תורכי מלפני יותר מ-200 שנה מתייחסים אל זה כקודש קודשים ומעניקים לו זכויות גם אם הוא הפקיר את אדמתו ולא השתמש בה משך דורות, אך מדוע שרידי התנחלות יהודי אינם נחשבים כהוכחת בעלות על הקרקע? מי שאולי האשם הגדול ב"נַכְּבָּה היהודית" הוא מי שהיה אמון על שמירת אדמות המולדת, הלא הוא ה"מנהל האזרחי". המנהל אימץ במשך שנים גישה לפיה אדמות יו"ש הן פלשתיניות פרטיות עד שיוכח אחרת. כתוצאה מכך תוקנו במרוצת השנים מאות תקנות הפוגעות באופן שיטתי ביהודים ומעדיפות אוטומטית את הנרטיב הערבי. קחו למשל את הנתון המדהים הזה: המנהל האזרחי מסרב לאשר חפירות ארכיאולוגיות בשטחי סקר! מדוע? כי לטענת אנשיו יתכן שאדמות אלו הנן פלשתיניות פרטיות ומשום כך לא ניתן לאשר שימוש בהן אפילו למטרות חפירות הצלה. ממלכת יהודה וממלכת ישראל שלטו יחד במרביתה של הארץ במשך מאות שנים. הממצאים הראשונים של המחקר הארכיאולוגי מראים שבתקופה זו אדמות יו"ש יושבו בצפיפות על ידי היהודים. מרביתן של מדרגות העיבוד, ׳טרסות׳ (שנחשבות גם הן אוטומטיות כקרקעות פלשתיניות פרטיות) נבנו בתקופה זו, ועשרות יישובים נפרסו לאורך ולרוחב הארץ. מה שמדהים לא פחות הוא השתמרותן של שמות האתרים כפי שהם מופיעים עוד בספר יהושע. תקוע, חלחול, דביר ובית ענות הם רק חלק קטן מן היישובים היהודיים שעל חורבותיהם יושבים כיום כפרים ערביים. קחו בחשבון שהמחקר הארכיאולוגי מתרחש 2,000 שנה אחרי המאורעות אז אם מוצאים עשרות אתרים ובהם סימני חיים, הווי אומר שהחיים כאן היו ממש אינטנסיביים וצפופים, קחו גם בחשבון שאוכלוסייה הערבית דאגה להשמיד כמה שיותר סממני זיהוי יהודיים, תוסיפו לזה את העובדה שהמנהל האזרחי לא מאפשר מחקר רציני ארכיאולוגי ומכאן תבינו את העוצמה של כל מטבע או חרס שנמצא למרות כל זאת במעמקי האדמה. חקר הארכיאולוגיה צריך גם הוא לעבור שינוי קטן. מרביתם של החוקרים מתמכרים לעבר עד כדי כך שהם אינם מסוגלים לדמיין אפילו פגיעה קלה שבקלים בממצאים ההיסטוריים. הגדילו לעשות מספר חוקרים שאף הציעו לכסות אתרי מורשת שלמים על מנת לשמור אותם באופן המיטבי ביותר לאלפי השנים הבאות. מה שקורה בינתיים בשטח, הוא כמובן הפוך לחלוטין וזאת בשל אוזלת היד המכוונת של המנהל האזרחי. הערבים לא מפספסים הזדמנות להרוס ולהשמיד את שרידי החיים היהודיים שהיו כאן ועל הדרך אף הורסים אתרים בעלי חשיבות בין לאומית כדוגמת מזבח יהושוע בין נון. תכלית הממצאים ההיסטוריים היא להוכיח לכל את דבר זכותנו על הארץ ויחד עם זאת להשתלב ממש בחיים החדשים שהולכים ונבנים בארץ הזו. אין יותר מרגש לנסוע בדרך האבות המקורית ומאידך גיסא אין מנוס מלהתאים אותה למציאות החדשה בחלק מהמקטעים. אך שימו לב עד כמה השילוב בין העבר הרחוק למציאות העכשווית מייצר את העוצמה שלנו כעם העתיק ביותר בעולם. הגיע הזמן ששטחי הארכיאולוגיה יוכללו באדמות המדינה ויוקצו לאחר חפירה ושימור להתיישבות המחודשת של העם החוזר לארצו לאחר 2,000 שנות גלות. ■
ביום שני השבוע חולקו עשרה רכבי ביטחון חדשים לרבש"צים במועצה האזורית הר חברון. עשרת הרכבים החדשים שהחליפו עשרה רכבים ותיקים, נמסרו בנוסף לשלושה שנמסרו שבמהלך השנה, ושניים שנוספו למחלקת קרקעות, ובסך הכל במועצה מרוצים מ-15 רכבים חדשים. לא רבים מכירים עד כמה חשובים רכבי הביטחון – הן בפעילות הביטחון השוטפת, והן בעתות חירום. “רכב הביטחון היישובי משמש את הרבש"ץ והמאבטחים ביישוב לביצוע הפעולות הנדרשות בהגנה על התושבים, ובאירוע חירום מסייע בהגעה מהירה לזירת האירוע, עם הציוד הנדרש לשלבים השונים באירוע", מסביר מנהל מחלקת הביטחון במועצה, נדב צחור. בסוף אוקטובר 2022 נרצח רונן חנניה הי״ד, תושב קריית ארבע על ידי מחבל ערבי, מוחמד ג'עברי. בפיגוע נפצע קשה החובש עופר אוחנה ומאבטח נוסף שהגיעו למקום כדי לטפל בחנניה ובנו. לאחר מכן הגיעו לזירה הרבש"ץ של קריית ארבע שדרס את המחבל שחוסל בהמשך על ידי חייל בחופשה. הרכבים החדשים, כמו רוב מוחלט של הרכבים מוגנים נגד אבנים אולם לא נגד ירי, "לכן, בניגוד לאירוע המוכר ליד קרית ארבע, כאן אין סיפורי גבורה כאלה ב"ה. הרכב כפי שציינתי מסייע לרבש"ץ בהקשרי הגעה מהירה והציוד הנחווה הנדרש עבורו לטיפול באירועים". רכישת הרכבים החדשים לא זולה כלל וכלל. משרד הביטחון ופיקוד העורף מעבירים 145,000 שקלים עבור כל רכב, והמועצה נדרשת להשלים את השאר. בסך הכל מחירו של רכב כולל אבזור מתאים עומד על כרבע מיליון שקלים. ברכבי הביטחון עושים שימוש יומיומי 7\24 ובכל רכב נוהגים במהלך היום והלילה מספר אנשים – הרבש"ץ והמאבטחים, כל ישוב והסידור שלו – ומשכך לתחזוקת הרכב חשיבות גדולה מהרגיל. נדב צחור מפרט: “פיקוד העורף מתקצב את המועצה בתקציב אחזקה דיפרנציאלי המשתנה בין היישובים בהתאם לנוסחה מוגדרת המחשבת את גודל הישוב, ובהתאם את התקציב המוגדר לביטוחים, טיפולים משתנים וכו'. בכל מצב של עלויות נוספות המועצה סופגת את העלויות". נציין כי תקציב לשדרוג רכבי ביטחון מגיע אחת לשש שנים בסיוע היחידה להתיישבות במשרד הביטחון ופיקוד העורף, בהתאם לתקציב מדינה ותיעדופים של פיקוד מרכז. היישובים המאושרים: תלם, אדורה, נגוהות, בית חג"י, מעלה חבר, טנא-עומרים, שמעה, שני, סוסיה ואשכולות. ראש המועצה יוחאי דמרי אומר כי החלפת צי הרכב הבטחוני לצי חדש ואיכותי, מהווה נדבך חשוב וחיוני במעטפת הבטחון של כל ישוב וישוב וביחוד בימים אלו של מציאות ביטחונית לא פשוטה. “זה הזמן לומר תודה לכל העוסקים במלאכה – הן ליחידה להתיישבות במשרד הביטחון, פיקוד העורף, למליאת המועצה על הוספת התקציב הנדרש, למנכ"לית, לגזבר, לקצין הביטחון בתעבורה חיים תבו, ולמחלקת הבטחון המסורה והאיכותית. וכמובן לרבש"צים היקרים והאהובים, אנו בטוחים שהכלים יהיו לעזר רב. תתחדשו, וכשאתם שומרים עלינו תזכרו לשמור גם על הנוהגים בכלים, ועל הכלים עצמם". דבריו של ראש המועצה והבקשה לשמירה על הנהגים והרכבים לא נאמרים ללא ביסוס. לרוב הנסיעה ברכבי הביטחון נעשית במהירות נמוכה בתוך הישובים, אולם בעת הצורך – התראות ממצלמות האבטחה, התראות על גדר הביטחון, ואירועי חירום שונים – הנסיעה נעשית פחות בטוחה בשל דרכי ביטחון לא סלולות ונהיגה שאינה זהירה מספיק. כך למשל, בינואר 2023 אירעו שלוש תאונות תוך ארבעה ימים במהלך נסיעות ברכבי ביטחון ביהודה ושומרון. “תעשו עצירה מהמרוץ היום יומי, תנו תדריך לנהגים ברכבים, תוודאו שכל סייר מבין את משימתו ואחריותו – השבתת הרכבים פוגעת בביטחון היישוב, וכמובן סכנת חיים בתאונה", נכתב בהודעה שנשלחה לרבש"צים. ■
את אסתר פולארד כולנו הכרנו בתור מי שהלכה ממקום למקום, מדלת לדלת, מלשכה ללשכה, כדי למצוא את הדרך שתוביל לשחרורו של בעלה מהכלא האמריקאי בו נמק במשך עשרות שנים ארוכות. אך בין מאמץ אחד למשנהו הייתה לאסתר מטלה נוספת שלקחה על עצמה בשביל בעלה יהונתן. שליחות מיוחדת אותה לא יכול היה לעשות ממקום שביו. במשך כל השנים בהן היה מאחורי סורג ובריח לא פסק יהונתן מלעקוב ולשמוע על המתרחש בארץ ישראל. הקורבנות והנפגעים בפיגועי הטרור הנוראיים לא נעלמו מעיניו ומליבו. את הדרך להביע בפניהם את תנחומו וכאבו על אובדנם או לחזק אותם בעת משבר מצא יהונתן באמצעות מי שהייתה שליחתו המסורה ושותפתו לדרך, שביום ראשון הקרוב יחול יום השנה הראשון לפטירתה. "לחבוש קצת את הפצע הנורא" "בזמן שאנחנו ישבנו שבעה אסתר הגיעה אלינו ואמרה שהיא באה בשליחות בעלה להביא לנו מתנות לילדים היתומים, נשארו שלושה והיא הביאה בשבילם שלושה דובים נחמדים לתת להם", מספר הרב יהודה בן ישי, אביה של רותי פוגל שנרצחה בפיגוע הנוראי באיתמר, יחד עם בעלה אודי ושלושת ילדיהם, יואב, אלעד והדס. "מאוד התרגשנו מזה". "היא אמרה שבעלה ביקש ממנה לבוא ולעודד אותנו, לחזק אותנו. זה היה לחבוש קצת את הפצע הנורא שהיה, כאשר שמישהו כל כך רחוק בתנאים כאלה, חושב עלינו. זה היה חיבוק חשוב ומשמעותי, שאי אפשר לשכוח. כמובן סגרנו מעגל כשנסענו לבקר את יהונתן בכלא בארה"ב". הרב בן ישי ביקש מאסתר לבדוק את האפשרות לנסוע ביחד עם הנכדה הגדולה, תמר, כדי לבקר את יהונתן בכלא. הדברים אכן הצליחו להסתדר ולאחר מבצע התארגנות רציני מאוד ברוך השם הפגישה יצאה לדרך למרות מאסרו של יהונתן. "ראיתי איפה הוא יושב, איפה הוא נמצא ואיך הייתה לו מחשבה לשלוח את אסתר אלינו אלפי קילומטרים משם. איך היה רגיש לכל דבר ולמה שקרה אצלנו. הם היו עם מבט מאוד כללי, התעלמו מהמציאות האישית שלהם וחשבו על העם. אנחנו יודעים עד כמה יהונתן מסר את נפשו על כך. השתוממתי מזה שאדם שסובל כל כך הרבה – המחשבה העיקרית שלו היא לנחם את המשפחה הזאת. ראיתי כמה הוא מחובר וקשור לכלל. "כשהלכנו לבקר אותו הוא היה אבל על אביו והרשויות לא הרשו לו ללכת להלוויה. אנחנו בהשגחה מדהימה הגענו אליו באותו זמן. הוא שלח את אסתר אלינו לניחום אבלים והגענו אליו כשהוא אבל. החזרנו לו טובה כביכול". הרב בן ישי מספר על הקשר העמוק אליו נחשף בין יהונתן ואסתר במהלך התקופה בה זכה להכיר אותם. "התרשמתי כל הזמן כמה היא דואגת לו כמה היא מרגישה אחריות עצומה על גורלו של יהונתן. כמה הקשר בניהם היה קשר מיוחד, של אדם אחד שחולק לשניים. אחד בבית סוהר ואחד בחוץ, כאשר חלק אחד עושה כל מה שהוא יכול כדי שהחלק השני ייצא לחופשי. הרגשתי שהיא חיה בתחושת שליחות להוציא את יהונתן מבית הסוהר ושיזכה להגיע לארץ". "יהונתן מתפלל לשלומו" ליה ירד היא אם לתשעה. בשנת תשס"א פצמ"ר שנורה אל עבר היישוב עצמונה בו התגוררה עם משפחתה פצע את בנה השביעי, אריאל בן השנה, והותיר אותו במצב קשה. "אריאל היה מאושפז שלושה שבועות בסורוקה ותקופה ארוכה לאחר מכן בשיקום בבית החולים אלי"ן", מספרת ירד, "בזמן שאריאל היה מאושפז הגיעו לבקר אותנו שתי נשים. אחת מהן הייתה אסתר פולארד. היא אמרה לנו שהיא הגיעה בשליחות בעלה הנמצא בכלא, וביקש ממנה להגיע לבקר את בננו. היא הביאה איתה מתנה בשביל אריאל, מכונית גדולה. יהונתן ביקש ממנה לקנות". "כיום אריאל בן 23, סיים בגרויות, בעל רישיון נהיגה, לומד בישיבה גבוהה ועושה שירות לאומי. כשהוא נפצע אמרו לנו שאולי הוא לא יחיה, או שיהיה צמח או בעל נכות רצינית. אני זוכרת שאסתר הגיעה לבקר בערך חודש לאחר שנפצע. היא מסרה שיהונתן מתפלל לשלומו והביאה את המתנה. שמעתי מאחרים שאסתר ביקרה עוד הרבה נפגעים ומסרה להם את התפילות והאיחולים של יהונתן. אני כל הזמן זוכרת מאז את הביקור הזה שלה". "אחרי שיהונתן שוחרר והם הגיעו לארץ, רצינו מאוד לפגוש אותם ולהגיד ליהונתן 'הנה הילד שהתפללת עליו', אבל אמרו לנו שאסתר צריכה מאוד להישמר בגלל שהיא חולה ולא יכולה להיפגש איתנו אז לא פגשנו אותה, אבל הגענו עם אריאל בשבעה ליהונתן והוא סיפר לנו גם על אסתר וגם על הקשר לגוש קטיף. קיווינו שהם יחיו ביחד הרבה זמן בארץ אחרי שיהונתן שוחרר, לצערנו זה לא קרה". "לא היה יום שלא בכינו על כך" בשל תנאי המאסר הנוקשים של יהונתן, הוא ואסתר מעולם לא זכו להביא ילדים משלהם לעולם. כעת יהונתן רוצה לגמול חסד לאסתר ולהנציח את זכרה באופן ראוי ומשמעותי כיאה לפועלה למען עם ישראל במשך שנות חייה ולהקים את 'מרכז ילדי אסתר – מרכז לחינוך יהודי מהגיל הרך ועד בני נוער שימוקם בעיר תל אביב'". ביום ראשון הקרוב, היום בו ימלאו שנים עשר חודשים לפטירתה של אסתר ע"ה – יתקיים ערב שגרירים מיוחד במלון 'רמדה' בירושלים, ביחד עם יהונתן, בו כל אחד כפי כוחו יוכל להגשים את חלומו ולהכיר טובה עצומה לאסתר על כל מה שעשתה למען יהונתן בפרט ועם ישראל בכלל. "לצד הפעילות הבלתי פוסקת שלה למען שחרורי והשבתי לארץ ישראל, אסתר עשתה הכול כדי להשמיע את קולי ולהיות שליחה עבורי במקומות שאליהם לא הייתה לי אפשרות להגיע", מספר לנו יהונתן פולארד, "הדבר המשמעותי ביותר עבורי היה העובדה שאסתר כיתתה את רגליה פעם אחר פעם לבתיהן של משפחות שכולות ונפגעי טרור על מנת לנסות לנחם, לעודד ולחזק את מי שנשאו את כאביו של עם ישראל באופן האישי ביותר. היו מקרים שבהם הביקור החד פעמי התפתח לקשרים משמעותיים מאוד שהמשיכו במשך שנים וממשיכים גם היום. זו בעיני אחת הדוגמאות המייצגות ביותר למי ומה הייתה אסתר עבורי ועבור עם ישראל.
"אסתר הייתה מורה במקצועה ולאורך כל המאבק לשחרורי מה שהיא עשתה בעצם זה להמשיך ללמד. היא לימדה אותי כיצד לא לאבד אמונה ותקווה וסייעה לי לצאת מהכלא אדם טוב ושלם יותר מאיך שנכנסתי אליו 30 שנה לפני כן. היא לימדה את עם ישראל כולו מהי ערבות הדדית ומחויבות בלתי מתפשרת לצדק". "הכאב הגדול ביותר שלנו היה העובדה שלא זכינו להביא ילדים לעולם. לא היה יום שלא בכינו על כך. לקראת סוף השבעה חשבתי על כך שיש עדיין דבר אחד שאני יכול לעשות למענה וימלא חלק מהחוסר הזה – הקמת מרכז חינוך יהודי לילדים. אני עובד כבר קרוב לשנה יחד עם שותפים יקרים בכדי להפוך את החלום הזה למציאות וכעת אנו מתקרבים לרגע המשמעותי ביותר בדרך להגשמת החלום הזה". "אני הבנתי שכמו המאבק לשחרורי – זה חייב לבוא מהעם", אומר פולארד, "ביום ראשון הקרוב יתקיים בירושלים אירוע מיוחד שאליו יגיעו בעזרת השם כל מי שרוצה לקחת חלק בקמפיין ויחד נצא בשבוע הקרוב לזכות את כל עם ישראל לקחת חלק בהנצחתה של אסתר באמצעות מאות ואלפי ילדים שיתחנכו לזהות יהודית ולאחדות ישראל לעילוי נשמתה. אני מתרגש מאוד מהמחשבה שאפגוש כל כך הרבה אנשים שעשו כל כך הרבה למעני ומתפלל שיחד נצליח במשימה".
לפני מספר שבועות התקיים בקהילת קוברסדורף-בורגנלנד שבאוסטריה מאורע מרגש. סימפוזיון שאורגן על ידי תנועת המזרחי בווינה בראשות נחמיה גנג על אודות ׳שבע הקהילות׳ היהודיות שהתקיימו בבורגנלנד עד מלחמת העולם השנייה. יום העיון כלל שלושה מושבים. הראשון, הקהילה – גנג עסק באוסקר דויטש, נשיא המזרחי בווינה ובפועלו, ופרופסור שלמה שפיצר מאוניברסיטת בר-אילן נאם על רבני שבע הקהילות. את המושב השני פתח הרב יוסף פרדס, רב קהילת המזרחי בווינה, בשאלה האם יש מקום לחדש מבנה בית כנסת על פי ההלכה, וכן פטר אדם נשא דברים בנושא הארכיטקטורה של בית הכנסת בקוברסדורף ושחזורו. מושב שלישי עסק בשואה באזור בורגנלנד. שושנה דויצן-ינסן דיברה על סופה של קהילת קוברסדורף בימי שלטון הנאצים, ומיכאל ריגלר דיבר על הגירוש מבורגנלנד לווינה, הבריחה ממנה ודרך הנדודים עד בואנו לארץ ישראל. ביום הכנס חידשו אנשי המקום את מבנה בית הכנסת ששרד את תקופת השואה. חשוב לציין שכיום לא חיים במקום יהודים, המשפחות האחרונות שחיו בקהילה גורשו ממנה כאשר המשטר הנאצי השתלט על העיירה. שבע הקהילות היהודיות בבורגנלנד היו שבע קהילות יהודיות ובהן מאות משפחות יהודיות. כאשר סופחה אוסטריה לגרמניה בשנת תרצ״ח-1938 היה גורל יהודיה כגורל יהודי גרמניה – רדיפות ונישול הרכוש. יהודי הקהילות נאלצו לעזוב את יישוביהם שבהם חיו מאות בשנים בתוך זמן קצר, ולעקור למקומות אחרים, בעיקר לעיר הבירה וינה. כל בתי הכנסת נהרסו בפקודת הנאצים, אולם בית כנסת אחד שרד בעיירה קוברסדורף בשל אסון שפקד את מבצע ההריסה – ילדה נהרגה בעת הפיצוץ, ויש אומרים שזו הייתה בתו של מבצע הפיצוץ. בית הכנסת המשוחזר מבנה אבן מרשים בגודלו וביופיו נשאר עומד על מקומו כאבן שאין לה הופכין. אנשי המקום שדדו את תכולתו – ספסלים, סטנדרים ואף לחלונות הוויטראז׳ שלחו את ידם. בית הכנסת עמד בשיממונו, קוצים ודרדרים הקיפוהו וקירות האבן החלו להתפורר. ׳מקדש המעט׳ הפך לחורבה ממש. לפני מספר שנים נרכש המבנה על ידי ׳הוועד היהודי של יהודי אוסטריה׳ והוחלט לשקמו. תמונות מהעבר הרחוק ששרדו בארכיונים אפשרו לשחזר את פנים בית הכנסת. פנים בית הכנסת כלל אולם תפילה רחב ידיים, חלונות גבוהים מצוירים, ומעל לארון הקודש התנוסס חלון עגול מצויר. האדריכל וחבר עובדיו מצאו את החלון המקורי בביתו של תושב המקום והחזירוהו למקומו, והוא עתה מתנוסס ביופיו במקומו הקבוע. עובדי השחזור התקינו ארון קודש העשוי שני קירות אבן ולצידם ציור פרוכת. כיוון שבית הכנסת אינו משמש לתפילה, לא הוקמה בו בימה לקריאת התורה ו׳עמוד׳ עבור החזן. נורות חשמל חדשות הותקנו באולם התפילה, וכן נבנתה עזרת נשים כפי שהייתה במקורה. הכניסה לעזרת הנשים היא בגרם מדרגות לולייני בכניסה נפרדת, כיאה לבית כנסת שרוב יהודיה היו שומרי מצוות. אגב, כאשר גורשו אחרוני היהודים מהמקום השכילו היהודים וקברו את שלושה עשר ספרי התורה בבית הקברות היהודי, ומצבה הוקמה על מקום קבורתם. בשחזור נוספו פרוזדור המוליך אל בית הכנסת, מטבחון, שירותים ועוד. החצר נוקתה היטב וגדר אבן ועץ מקוריים מקיפים את בית הכנסת. הבניין מתנוסס עתה לתפארה, ולידו בתים שבחלקם חיו פעם יהודי המקום. הוזמנתי גם אנוכי לטקס חנוכת הבניין על ידי נחמיה גנג העומד בראש ארגון המזרחי בווינה, מכיוון שמקור משפחתנו בקוברסדורף. סבי, ר׳ משה ריגלר זצ״ל, היה ראש הקהל בעיירה, ואבי ז״ל נולד בה וחי במקום עד נישואיו לאימי ז״ל שנולדה בפראואנקירכן, אף עיירה זו אחת מ׳שבע קהילות׳ בבורגנלנד. ביום העיון לקחו חלק כ-60 איש ואישה ורוב הנוכחים היו בני המקום שמצפונם התעורר באיחור של שמונים שנה. מספר יהודים מווינה השתתפו ביום העיון שכלל נאומים, ברכות, דברים מפי מלומדים על תולדות היהודים בבורגנלנד, וכן מידע על עבודת המשחזרים, ואנוכי סיפרתי את דבר הצלת משפחתנו וסירוב הבריטים להישארות נוסעי האוניה בארץ, הגירוש למאוריציוס, השהייה שם במשך חמש שנים בתנאי בית סוהר, ושובנו לארץ ישראל בחודש אלול תש״ה. כל השיחות התנהלו בשפה הגרמנית, ורק קומץ היהודים שהשתתפו בכנס זכרו את אשר אירע לפני כ-84 שנה. אציין שוב כי ככל כנראה המבנה לא ישרת עוד לצורכי תפילה, אלא לצרכים תרבותיים אחרים שעליהם תחליט עירית קוברסדורף.
משפחת גולדין מתנהלת בשמונה השנים האחרונות בצורה רגילה ככל האפשר. על אף סדר יומו העמוס, ממשיך שמחה גולדין, לצד רעייתו לאה, להיאבק למען שחרור בנו הדר שנחטף על ידי ארגון הטרור חמאס במהלך הפסקת אש ב-01 לאוגוסט 2014, בעיצומו של מבצע ״צוק איתן״ ברצועת עזה. מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב שהתנהל בעזה בין התאריכים ביולי 08 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד). המבצע הוכרז בעקבות ירי ארטילרי משמעותי שביצעו ארגוני הטרור ברצועת עזה לעבר יישוב דרום ישראל, והחל לאחר מבצע "שובו אחים" למציאת שלושת הנערים היהודים שנחטפו בידי טרוריסטים מוסלמים, ורציחתם ב-12 ביוני אותה שנה. שמונה שנים חלפו וההורים ממשיכים במאבק החשוב מול ממשלות ישראל. בשיחה נוקבת עמו, מדגיש שמחה גולדין את מרכזיותו של שר הביטחון בני גנץ באי השבת הבנים, שכן שבאותה העת כיהן גנץ כרמטכ״ל ואליו הוא מפנה את עיקר טענותיו. ״הוא זה שהוציא את החיילים לקרב ולא החזיר אותם. יותר משנתיים הוא כבר שר ביטחון ולא רק שהוא לא עושה שום דבר בשביל להחזיר אותם, הוא עושה ההפך״. גולדין מסביר את דבריו, ואומר כי גנץ ״מכניס פועלים מעזה ולא מתנה את המהלך בהשבת החיילים, זה דבר שלא עשו מאז 2014״. לקראת חג הקורבן (עיד אל-אדחא) שמתקיים השנה בתאריכים 09-13 ביולי, הודיע בתחילת השבוע (א') מתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון, אלוף רסאן עליאן, על שורת צעדים אזרחיים לאוכלוסייה הפלשתינית בשטחי יו"ש, לאחר שאושרו על ידי השר גנץ בכפוף להערכת מצב ביטחונית. הצעדים האזרחיים לתושבי יהודה ושומרון: ביקורי משפחות בישראל. מכסה של 500 היתרי יציאה לחו"ל דרך נמל התעופה בן גוריון. מכסה של 200 היתרים לביקור בעיר אילת. הרחבת שעות פעילות המעברים. הצעדים האזרחיים לתושבי רצועת עזה: מכסה של 400 היתרי ביקור בירושלים; עבור גברים מעל גיל 55 ונשים מעל גיל 50. מה אתה חושב על ההקלות של גנץ לקראת חג הקורבן? ״הכל לכבוד החג שלהם, את החגים שלנו הוא לא סופר. לפני שנה היה מבצע שומר החומות שבסופו גנץ הצהיר על ׳שין תמורת שין׳ – לא יהיה שיקום בעזה אלא בהשבת החיילים. הוא פועל בדיוק הפוך על אף הצהרתו״. כל שנה בתאריך י׳ בתמוז מתקיים ׳יום צוק איתן׳. השנה מכיוון שהתאריך נופל בשבת האירוע יתקיים ביום ראשון. גולדין מספר כי ״מדובר באירוע ממלכתי בהר הרצל ובמשך ארבע השנים האחרונות אנחנו, ההורים של הדר, לא נכנסים פנימה ועומדים שם בחוץ עם הרבה מאוד מפגינים אחרים. חלק מהמשפחות השכולות עומדות בחוץ לבושות בחולצות עליהן נכתב ׳צוק איתן לא נגמר עד שובם של אורון והדר׳, וחלק נכנסות פנימה. גנץ יוצא ומדבר איתנו ומבטיח ושוב מבטיח לפעול״.
״בשנתיים האחרונות הצוות של הדר הצליח לתפוס לשיחה קצרה את גנץ, והחבר׳ה אמרו לו – ׳היית המפקד שלנו בצוק איתן, שלחת אותנו לרצועת עזה, מה אתה הולך לעשות?׳.
לפני שלוש שנים הוא אמר להם שהוא עדיין חסר כוח פוליטי, שהוא לא משפיע על כלום וברגע שיהיה לו הכוח הפוליטי זה יהיה אחרת. בשנה שעברה הוא שוב אמר שיפעל בנידון״. השנה, כך לטענתו של גולדין, ״הצוות של הדר לא יגיעו כי הם כולם במילואים. אני חלילה לא אומר ששלחו אותם למילואים בתקופה הזאת בכוונה כדי שלא יגיעו״.
מה לדעתך הקשר של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לכך שהדר עדייו לא שב? ״עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש פה מחדל. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו התחיל במחדל בכך שלא העמיד שום רף, שום תנאי בכל מה שנכנס לעזה כדי להביא את החיילים וגם את האזרחים השבויים בעזה. נפתלי בנט המשיך את זה בשנה האחרונה בצורה משוכללת אף יותר, זאת אומרת הכל נכנס ואין שום דרישה להביא את החיילים. ועכשיו גנץ ממשיך את הסיפור. הדרישה שלי מראש הממשלה יאיר לפיד ומהרמטכ״ל אביב כוכבי, לתקן את זה. אלה החיילים שלו״.
״אתה חושב שמשהו ישתנה אצל ראש ההמשלה הנכנס יאיר לפיד? ״עד עכשיו הוא היה ראש מפלגה, הוא היה שר חוץ, בתקופת צוק איתן היה שר אוצר. היום הוא ראש הממשלה, זאת אומרת, אם יצטרכו מחר לצאת לקרב – הוא זה שיוציא את החיילים לקרב. אז השאלה היא איך הוא מוציא אותם לקרב לפני שהוא מחזיר את החיילים הקודמים הביתה. זה לא שהוא מנותק מהעניין, הוא היה בקבינט המדיני-ביטחוני בתקופת צוק איתן, כמו נתניהו, בוגי, גנץ ובנט – כולם.
