ביד אחת הם מחזיקים שלטים שכתוב עליהם דמוקרטיה, וביד השניה הם תומכים בשליט על, פוסק עליון, שממנה את אנשיו ושולט במדינה.
ביד אחת הם דורשים לגייס חרדים וביד השניה הם כועסים על בני ישיבות שיצאו בעת שירת נשים.
בני הישיבות האלה לא מחו, לא בקשו לבטל את שירת הנשים (למה? לעזאזל, למה בצה"ל יש שירת נשים ולמה בני הישיבות כ"כ כנועים שכל מה שהם מבקשים זה לצאת. למה ברור לנו שעלינו להיות כנועים ולהסכים לכך שצה"ל יעבור על התורה?). בני הישיבות רק יצאו. אבל הבקורת משמאל לא אחרה לבוא: הם מוחקים את הנשים. הם משפילים את האשה.
ברור. אם לא רוצים לתת לנשים להיות קרביות או לא רוצים לשמוע שירת נשים – פשוט מוחקים אותן. מה זה מוחקים? עם טיפקס. ממש מחיקה. מחיקה זאת לא מלה. אם היא לא קרבית – היא פשוט מחוקה. ובכלל, מאד משפיל את האשה שגבר לא מוכן להסתכל על הגוף שלה. התרבות של היום, עם שלטי החוצות שהופכים את גוף האשה לפרסומת, הם מכבדים את הנשים. אבל מי שלא מסתכל – אוי לא. הוא מוחק נשים.
ומי שחושב שנשים לא צריכות להיות ביחידה קרבית – בכלל אוי ואבוי. מוחקים את ציבור הנשים. כי בשביל מה נועד צה"ל אם לא כדי לתת לנשים תחושה שמעריכים אותן, ואיך יעריכו אותן אם לא יתנו להן להיות קרביות ולישון עם לוחמים גברים? מי שלא נותן להן את זה – ברור, הוא פרימיטיבי, הוא לא מעריך נשים.
***
בעולם שבו דמוקרטיה היא משטר שבו שליט עליון שאינו נבחר מחליט בכל דבר, בעולם כזה גם מי שלא רוצה לישון עם נשים ולגעת בגוף של נשים הוא לא מכבד נשים, ומי שרוצה נשים בשלטי חוצות הוא מכבד נשים.
***
ועכשו הם רוצים לגייס חרדים?
אז לא, רוב אלה שצועקים על גיוס חרדים לא רוצים לגייס חרדים. הם רק רוצים לכעוס על החרדים על כך שהם לא מתגייסים. הם רק רוצים לשנוא את החרדים. אם חלילה תקום ממשלה בלי חרדים – שיעורי הגיוס של החרדים רק ירדו. כולם יודעים את זה.
לאחרונה יצא המרצע מן השק. בסקר שנערך בקרב הציבור שרוצה לגייס חרדים הם נשאלו מה עדיף, לגייס חרדים או להפיל את נתניהו. לא הופתענו מהתוצאות.
אין כאן רצון לתקן. יש כאן שנאה.
***
אני קורא את השיח בעניין גיוס חרדים, ואני רואה מעט מאד ענייניות והרבה מאד אמוציות רגשיות. ליתר דיוק שנאה.
גם כעת, וככל הנראה גם כשירכיבו קואליציה אחרי הבחירות, צריך לבחור בין שתי אפשרויות:
אפשרות א: קואליציה כמו היום, המשך תנופת בניה ביו"ש, המשך מפעל החוות והתבססות בשטח, המשך ההתקדמות בירושלים ובהר הבית, המשך המצב שיהודים הולכים בבטחון במקומות רבים ביו"ש, נצחון בחזיתות השונות, ואולי גם התקדמות ברפורמה המשפטית והמשך יציאת עזתים מעזה. המחיר: חוק הגיוס.
אפשרות ב (לא בטוח שהיא אפשרית אבל אולי): קואליציה בלי חרדים. לא יהיה חוק גיוס (אבל זה לא אומר שהחרדים יתגייסו, כנראה שלא). הפסקת תנופת הבניה ביו"ש, יחזור המנהל האזרחי הרע כמו שהכרנו פעם, ביסוס ועיגון בחוק של שלטון היועהמ"שים, השופטים והפקידים. אבל הי, לא יהיה חוק גיוס.
אלה שתי האפשרויות. תבחרו.
אבל כשאני מניח את שתי האפשרויות בפני אנשים, הם רק מספרים לי כמה החרדים הם אנשים רעים. מרוב רוע אתם כנראה רוצים אותם בצה"ל. ואין ספק שאתם עושים להם חשק להתגייס…
***
מי שממש חשוב לו ממשלה בלי חרדים יכול היה לעשות את זה מזמן: להצטרף לממשלת נתניהו. אבל מה זה שוה לגייס חרדים אם לא מעיפים את נתניהו?
***
לאחרונה הציבור אוהב לעסוק בשאלה מהי ההגדרה המדעית-זואולוגית המדויקת של אידיוט שימושי. אז אביע אף אני את דעתי הלא חשובה על השאלה הלא חשובה הזאת.
בפוליטיקה הקיימת, צריך לחפש שותפים קואליציוניים. השותף הקואליציוני הוא לא אתה והוא לא כוס התה שלך. לכן, אתה בהחלט יכול לחשוב שכדאי ללכת עם שותף מסויים שלא בדיוק חושב כמוך, ואתה עדיין לא אידיוט שימושי. אידיוט שימושי הוא מי שהתפתה ללכת עם מישהו תמורת עניין שהמפתה עצמו לא מעוניין בו. מישהו שפיתה אותך לעסוק בנושא מסויים, כשהוא עצמו רק רוצה למשוך אותך, ולאו דוקא לטובתך. כמו מבצע חינם בסופר, שמרוב שהוא חינם אתה יוצא ממנו בארנק ריק, כי במקום לשקול מחיר מול רווח גורמים לך לראות רק חלק קטן מהתמונה. האידיוט השימושי מסתנוור מהמבצעים של המוצרים הצבעוניים והמפתים במחירי הפסד בכניסה, והוא בכלל לא מבין שהעיסקה האמיתית היא המוצרים שהוא קנה במדפים האחוריים במחיר מופקע. (ובמקרה הנוכחי: הוא לא מבין שגם את המוצר הצבעוני מהמבצע לא מתכוונים באמת למכור לו).
***
מה שמוביל חלקים גדולים בעם זה לא חשיבה ריאלית שעוסקת בשאלה מה אני יכול להרויח ומה להפסיד, אלא שנאה. לפעמים זו שנאה לסטראוטיפ, ולא לאדם כמו שהוא.
אנחנו מאד רוצים את החרדים בצבא, ואנחנו גם מאד רוצים שהצבא יהיה צבא ה', שלוחם על ארץ הקודש כי כך היא המצוה. ושומר על קדושת המחנה.
אנחנו בדרך לשם, וגם נגיע לשם בע"ה. אבל עוד רחוקה הדרך.
***
מה שכן, הגיע הזמן להפסיק לבקש את קדושת המחנה בשם הטיעון "לא מתאים לאמונה שלי" ולהתחיל לדבר על קדושת המחנה בשם הטיעון שכך נכון. ■
