יהדות

מבצע עץ האתרוגים בשכם

"המשכנו בשיחת ידידים עם הסוחר הערבי והצוות שלו, וכשסיימנו העמסנו את העץ ויצאנו חזרה״ • סיפור שהחל לפני כשנה, הסתיים בהצלחה גדולה לפני ראש השנה האחרון: סגן יו"ר מועצת שומרון, דוידי בן ציון, הרב אליהו שחור והחקלאי אריאל מלמד, נכנסו לשכם ויחד הם הוציאו עץ אתרוגים נדיר מהעיר הערבית

דוידי בן ציון ליד עץ אתרוגים

מצוות ארבעת המינים היא אחת המצוות החביבות ביותר ביהדות, והאתרוג הוא הפרי שבו נהגו לדקדק במיוחד. אגדות וסיפורים רבים סופרו במהלך השנים על האתרוגים למיניהם.
בתקופת היישוב הישן מקובל היה שהאתרוגים שגודלו בארץ בשיטות פרימיטיביות על ידי הפלחים הערבים, היו נקיים מחשש הרכבה. המקומות שבהם גודלו אתרוגים אלו הם אזור הגליל העליון הלבנוני וצפת, נצרת, אום אל-פחם, יריחו, כפרים שבסביבות ירושלים ובעיר שכם.
• אתרוגי ברוורמן – מוצאם הוא מהפרדסים באזור שכם שהיו מקובלים בירושלים כבלתי מורכבים.
• אתרוגי אורדנג (חדרה) – ייתכן שעצי האתרוגים שהובאו משכם שימשו כנות לזנים מיפו שהורכבו עליהם.
• אתרוגי חזון איש (הלפרין) – לפי תלמידי החזון איש הוא נהג להשתמש בזני אתרוגים שהיו מקובלים אצל בני ירושלים כבלתי מורכבים, בין היתר באתרוגים מאזור שכם, או באתרוגי ברוורמן שמקורם גם משכם.
• אתרוגי שלומאי – אתרוגים אלו גודלו על ידי שרגא פייבל שלומאי (שלומוביץ׳) לאחר התיישבותו בכפר הרא"ה. חלקם מקורם משכם.
הסיפור של אתרוגי שכם
לפני שנה הגיע אל דוידי בן ציון, סיו״ר מועצה אזורית שומרון, הרב אליהו שחור, רב ביישוב אלון מורה ור״מ בישיבה. הרב סיפר לו שאחד הספרים שהוא קרא, הספר של הרב קוק – ׳פרי עץ הדר׳ – מדבר על כך שהאתרוגים של שכם הם אתרוגים מפורסמים וידועים בהדרם ובחשיבותם.
דוידי שאל את הרב שחור כיצד הוא יוכל לעזור, והרב ביקש ממנו למצוא אתרוג כזה שממנו ניתן יהיה להוציא בעתיד עץ ולחדש את המסורת שאבדה במשך שנים.
״פניתי לחבר ממערכת הביטחון שמכיר טוב את שכם, וביקשתי ממנו לחפש את עץ האתרוגים הידוע״, מספר דוידי בן ציון בשיחה עם ׳גילוי דעת׳. החבר נרתם מייד למשימה, ובמשך חודשיים הוא חיפש את העץ, הסתובב, סייר, דיבר עם גורמי מפתח בשכם, פגש סוחרי פירות וחקלאים. לכולם הוא אמר שהוא מחפש אתרוג, אֻתְרֻנְגֵ׳ה בערבית, אף אחד לא מצא ולא ידע במה מדובר".
אחרי חודשיים נרשמה פריצת הדרך. החבר סיפר לדוידי שלאחד מהסוחרים יש עץ אתרוג בביתו והוא מוכן לתת לו ענף. ״אמרתי מעולה, ענף זה מעולה, אבל ביקשתי גם אתרוג. מענף נעשה ייחור ואת האתרוג נפתח בשביל גרעינים לעץ נוסף״.

4 חברי העוסקים במלאכת עץ האתרוג
דוידי בן ציון ועוד 2 אנשים

חלפו מספר חודשים נוספים, ודוידי נפגש עם החבר במהלך ביקור בקבר יוסף. ״החבר אמר לי: ׳דוידי, מילה שלי זאת מילה, לא שכחתי. מה שהתחייבתי אעמוד בו. שבוע הבא אנחנו הולכים׳. קבענו זמן ומקום, ושוב, יום לפני כן החבר שלח לי הודעה עם דחייה בשל המציאות הביטחונית במרחב שכם. מדובר באחד הכפרים באזור שכם, יש צורך בכניסה מבצעית-מסוערבת. דחינו שוב״.
נכנסים לשכם
החבר התקשר לדוידי פעם נוספת לפני כחודש. ״׳דוידי, דיברתי עם הסוחר, אנחנו הולכים אליו מחר כי אם לא זה כבר לא יקרה׳, כך החבר אמר לי. התקשרתי לרב שחור, התקשרתי גם לאחד החקלאים באלון מורה, אריאל מלמד״. דוידי עדכן את השניים וביקש מהם להצטרף אליו, ״ביקשתי מהם לפנות את הבוקר שלהם לארבע שעות. נפגשנו מחוץ לשכם, הורדנו כיפות, הכנסנו ציציות ועלינו על אחד הרכבים שם״.

דוידי בן ציון ליד עץ אתרוגים

פעם ראשונה שאתה נכנס ככה לשכם?
״כן. הגענו לנקודה מסוימת ועברנו ארבעתנו לרכב של סוחר החקלאות הערבי שחיכה לנו באותה נקודה בשכם. החבר אמר לנו שאם עוצרים אותנו אסור לנו לדבר, רק הוא. הגענו למקום והסוחר הכניס אותנו לבית שלו, אירח אותנו בצורה מאוד יפה ומרשימה. כמו מלכים״.
״ואז״, כך מספר בן ציון, ״התגלתה ההפתעה – הסוחר התכוון לתת לנו את כל העץ. התחלנו לעבוד כדי להוציא את כל העץ עם השורשים שלו, והצלחנו״.
״המשכנו בשיחת ידידים עם הסוחר הערבי והצוות שלו, וכשסיימנו העמסנו את העץ ויצאנו חזרה לרכב של החבר, יצאנו משכם, עלינו על הרכב שלנו ועוד באותו היום שתלנו את העץ עם גוש האדמה באדנית גדולה כיוון שזה היה עוד בשנת שמיטה, לא יכולנו לשתול ישירות באדמה. אחרי ראש השנה אריאל מלמד שתל את העץ באלון מורה, ובמקביל מנסים להוציא ייחורים מהענפים, ומהפירות שתילים נוספים״.
למה גם הרב שחור היה צריך להיכנס לשכם?
״הרב היה איתנו כדי לראות בעיניו את העץ, לראות בדיוק מהיכן הוצאנו אותו. הכול היה בפיקוח שלו כדי לשמור על המסורת. הרב שחור גם תחקר את הסוחר מהיכן העץ, והסוחר סיפר שעד לפני 50 שנה היו הרבה עצים כאלה בשכם, חרדים ורבנים היו מגיעים לבחור להם אתרוגים בשכם אבל המצב הביטחוני הפסיק את המנהג״.
על העץ מספר דוידי: ״מדובר בעץ בן 10 שהוא עצמו ייחור מעץ אחר שמקורו כנראה בתוך הקסבה של שכם ממש. היו על העץ שישה אתרוגים ואת אחד מהם העברנו לפרופסור זהר עמר (מרצה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, אחד מתחומי ההתמחות שלו הוא זיהוי צמחים, א״ה), יחד עם צילומים. פרופ׳ עמר אמר לנו שמדובר באתרוג אמיתי, לא מורכב, מהודר״.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…