1. אין חובה להתחפש בפורים
הדבר לא מוזכר בגמרא וגם לא בראשונים. הוא מופיע מאוחר יותר בספרי המנהגים והשולחן ערוך מזכיר אותו בהקשר לשאלה האם מותר להתחפש למין השני.
2. כשאלוקים עוטה מסכה
במגילה אסתר יש מתחפש מרכזי: הקב״ה. שמו נעדר מהמגילה, אך הוא מסתתר מאחורי הקלעים ומושך בחוטים כדי להוביל את הסיפור אל הסוף הטוב. ״אכן אתה אל מסתתר, אלוהי ישראל מושיע״ (ישעיהו מה,טו).
3. תחפושות וכיסויים בשושן
סיפור המגילה שופע מסכות והתחפשויות: אסתר מכסה את מוצאה היהודי ומסתירה את הקשר שלה למרדכי. מרדכי לובש שק ואפר. המן מלביש את מרדכי בלבוש מלכות ואליהו הנביא מתחפש לחרבונא, סריס המלך.
4. איזה יום מצחיק
אם משנכנס אדר מרבים בשמחה אז פורים הוא השיא. אין כמו תחפושות והופעה מצחיקה ומשעשעת כדי להעלות חיוך על הפנים ולהביא לשמחה.
הלבוש גם גורם לאבחנה ופירוד בין אנשים – האחד חנוט בחליפה יוקרתית והאחר עטוף בבגדי עבודה מלוכלכים. החלפת המלבושים מפילה מחיצות בין לבבות ומגדילה את האחדות, וזו אחת ממטרות הפורים.
5. השיטה של היצר
בחסידות מבואר שכוח הטומאה והרע בעולם מנסה להטעות את האדם: הוא לוקח עבירות ומעשים רעים ו׳מלביש אותם׳ יפה, כאילו הם הדבר הטוב והנכון. כך הוא מבלבל את האדם וגורם לו לחטוא. מנהג ההתחפשות בפורים, החג בו גברנו על שורש הרע בעולם – עמלק, מעורר אותנו להיות ערניים לְמָה שמסתתר מאחורי התחפושות.
אפשר להוסיף שגם בחיים אנחנו מושפעים מאד מחיצוניות והולכים שבי אחרי הַנִּרְאוּת והיח״צ. פורים מזכיר לנו כמה תחפושות, פוזות ופייק יש בעולם, וכמה חשוב להביט עמוק יותר אל הפנימיות.
6. שאף אחד לא יתבייש
הבעל שם טוב הסביר אחרת: מצווה לתת בפורים מתנות לאביונים, והצדקה המהודרת ביותר היא באופן חסוי – כשעני לא יודע מי נתן לו את הצדקה ולא ירגיש נבוך ומחויב כלפיו, והנותן לא ידע מי קיבל את תרומתו ולא יתנשא עליו. כאשר כולם מתחפשים לא ניתן לזהות מי הנותן ומי המקבל והצדקה הופכת להיות ״מתן בסתר״.
7. קוף בבית הכנסת
האם מותר להתפלל עם תחפושת? הכלל הרגיל הוא שיש לעמוד לפני ה׳ בתפילה בלבוש מכובד, כמי שעומד לפני מלך. אבל בפורים שתחפושת היא לבוש מקובל – מותר להתפלל איתה, כולל להיות חזן. עם זאת תחפושת שעלולה להסיח את דעת המתפללים, כמו למשל קוף, ראוי להסירה בעת התפילה.
8. אֲדוֹנִי המלכה
מה לגבי החלפת המין – גבר שמתחפש לאישה ולהפך? אומנם בתורה יש איסור של ״לא ילבש״, אבל כאשר המטרה היא לעורר צחוק ושמחה והדבר נעשה באופן שאינו פוגע בצניעות, יש שהתירו את הדבר, והיו שאסרו בכל מקרה.
יש שנהגו להתחפש בפורים דווקא לגויים זכר ליעקב שהתחפש לעשיו אחיו כדי לקבל את הברכה. יש בכך גם ביטוי לרעיון שגם כשישראל חוטאים ומתדמים לגויים – זה רק כלפי חוץ, סוג של ׳תחפושת׳, אך בתוכם פנימה יש נשמה יהודית טהורה וטובה.
9. מנהג לא יהודי
דעה יוצאת דופן יש לרב מזוז הטוען שאין למנהג הזה מקור יהודי והוא נוצר מהעתקה של הסילבטר הנוצרי בו נהגו החוגגים להתחפש. לשיטתו יש לבטל את הנוהג להתחפש שמוביל להרבה תקלות ומכשולים. למעשה, המנהג התקבל ברוב תפוצות ישראל והפך לאחד הסמלים של פורים.
10. לבטל את הגזירות
מספרים על הסבא משיפולי, מגדולי החסידות, שכאשר שהייתה גזירה רעה על היהודים, הוא אסף ביום הפורים כמה מחסידיו והם התחפשו לשרי הגויים ומלכיהם וערכו משפט בו קבעו את ביטול הגזירה וכך הצליחו להסיר גזירות קשות ולפעול עבור עם ישראל ישועות מופלאות. הרב מרדכי אליהו זצ״ל היה נוהג להקים בכל שושן פורים בית דין לגזירות טובות לאנשים הזקוקים לישועה, וממשיך בכך בנו הרב שמואל עד עצם היום הזה. ■
הרב יוני לביא מראשי ארגון קהלים ומרבני ברקאי
