כמה התקשורת מושלת בנו
הכותרות הכריזו על כך ששר הבטחון פיטר אלוף בשידור חי. ומיד נחלצו כל הפובלציסטים והוגי הדעות להביע את דעתם. איש איש ודעתו הוא. הללו אומרים שמצויין שסוף סוף שר בטחון מראה משילות, והללו אומרים שאוי ואבוי. (ולמעשה את כל הדעות האלה אנחנו כבר מכירים בע״פ).
יש רק בעיה אחת: כל הארוע לא היה ולא נברא.
מה היה שם? שאלו את השר מדוע הוא מבליג כשאלוף ממרה את פיו. והשר אמר שממילא כבר הוחלט מי יחליף את האלוף הזה.
עורך כלשהו נתן כותרת, ושועלי תקשורת ותיקים שיודעים איך התקשורת עובדת – לא טרחו כלל לראות את הראיון המקורי. או, גרוע מכך – ראו את הראיון המקורי אבל אחרי שמישהו כבר החליט מה הם יחשבו שהם ראו.
ואם שועלי תקשורת ותיקים נופלים בפח הזה – מה נאמר אנחנו?
תלמדו מכאן שיעור על כמה כלי התקשורת מושלים בנו. מישהו יכול לתת כותרת, וגם אם תראו את הראיון – אתם תהיו בטוחים שמה שהעורך החליט זה מה שראיתם.
זהירות.
החברה הישראלית נגד עם ישראל
עיתונאית ידועה הכותבת באחד מעיתוני השמאל, ״הארץ״ אם תהיתם, לא התאפקה וכתבה לאחרונה על ״שלוש הקבוצות שהצליחו להשניא את עצמן עד מוות על החברה הישראלית: ביביסטים, מתנחלים וחרדים״.
וזה כבר עובר את גבולות הסאטירה. יש ״העם״ ויש ״החברה הישראלית״. ולטענת הכותבת הנכבדה, רוב העם השניאו את עצמם על החברה הישראלית. היא לא מרגישה שזה קצת מגוחך?
ובכן, זהו הסיפור העצוב של קבוצת מיעוט שהחליטה שהיא החברה הישראלית, והיא לא מוכנה להפרד מהתדמית הזאת.
לכן היא לא מוכנה לקבל את התוצאות בקלפי.
לכן היא לא מוותרת על מוקדי הכח.
לכן היא מפרסמת פוסטים כאלה. זה אמנם מגוחך, אבל לרגע אחד, כשהם לוחצים ״שלח״ או ״פרסם״ הם מצליחים לרגע אחד להתנתק מהמציאות ולהרגיש החברה הישראלית.
וגם…. לכן הם משתוללים ברחובות באלימות ומשניאים את עצמם על החברה הישראלית.
פתאום הלך לישון מגזר עייף ושיכור בערב, תוך שהוא מנסה נואשות איכשהו להרגיש כי הוא עם.
נשארים בקונספציה
ועם התקרבות הבחירות, גורמים שונים במערכת חוזרים לדקלם את הדקלום הישן, ומסבירים מה הם למדו מהטבח האחרון: אם לא נשקם את עזה, הערבים יתרגזו ויעשו לנו עוד 7 באוקטובר. הלו. איפה אתם ואיפה המציאות?
קודם כל, למען ההגינות הייתם צריכים לפתוח בגילוי נאות: גם לפני שמחת תורה חשבנו שהערבים צריכים להשאר בארץ.
ואחרי הגילוי הנאות הזה, אולי תוסיפו עוד גילוי נאות אחד חשוב: המועמד שלכם, גדי אייזנקוט, יחד עם סגנו יאיר גולן, הם אלה שהחדירו לצה״ל את הגישה שהערבים יהיו כאן, אנחנו נהיה מעבר לגדר, והכל יהיה בסדר. הזאב יגור עם הכבש ורק נדאג לא להשמיע יותר מדי קולות כדי שלא להרגיז אותו. צבא קטן וחכם.
מה גורם לאנשים להשאר באותו ראש? הרצון לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה. תן לי לישון בשקט ולהמשיך להיות הצבר הישראלי, היפה, הנחמד. לחיות בשלום עם כל העולם ולשנוא את הדתיים.
אתם כולכם תכירו בכך שאני הישראלי הנחמד, ואם לא תכירו בכח – תזהרו ממני. אני אשרוף את הרחובות.
על מה הבחירות
על זה בדיוק אנחנו הולכים לבחירות. למעשה, על זה הם הבעירו את הרחובות. הם מוכנים לתת דמוקרטיה. למה לא? דמוקרטיה זה טוב. בתנאי שהם ימשיכו לשלוט.
ההבדלים האידאולוגיים בין ביבי לבנט (ואולי גם אייזנקוט) לא גדולים. הבחירות האלה הן על השאלה האם בממשלה ישבו סמוטריץ׳ ובן גביר, או יאיר גולן ומשה רדמן אבוטבול.
והאם יסכימו סוף סוף לכבד במדינה הזאת את עמדת העם, או שקבוצת מיעוט קטנה תמשיך לחשוב שהיא היא העם. ■
