בדרך העולה לירושלים, עוד רגע נכנסים בשעריה של העיר, הריאות נמלאות באוויר פסגות וניחוחות העיר המיוחדת הזו עוטפים אותך כמו קסם. תערובת מרקמים של ישן וחדש, עדות וקהילות, קודש וחול. תפילה בכותל, קפיצה למרכז העיר , שוטטות בסמטאות שמספרות את סיפורה של העיר הקסומה בירת ישראל, עיר הקודש, מרכז חיי העם היהודי מאז ימי קדם ומושא כמיהתו וכיסופיו של העם בגלות.
בכ”ח באייר, נחגוג ונציין את יום ירושלים יום חג לאומי לציון 54 שנים לאיחוד העיר ירושלים לאחר הניצחון בקרב על בירת ישראל במלחמת ששת הימים. לכבוד היום המיוחד עליתי, לעיר הקודש, מרכז חיי העם היהודי מאז ימי קדם ומושא כמיהתו וכיסופיו של העם בגלות. כדי להיפגש עם משה ליאון, ראש עיריית ירושלים בשלוש השנים האחרונות.
ליאון בן 59, נשוי לסתווית, עובדת במשרד הביטחון, ואב לארבעה. הוא נולד וגדל בגבעתיים, למשפחה דתית לאומית ומתאר ילדות שמחה, של משפחה חמה עם שלושה ילדים. הוריו אנשי עמל שסימלו בעצם הווייתם את קיבוץ הגלויות שהביא לאיחוד העם היהודי בארצו, אביו יליד סלוניקי, אימו עלתה מתימן. עבור שניהם נושא החינוך והלימודים של ילדיהם היה תמיד בראש סדר העדיפויות. ליאון למד בתיכון “צייטלין” בתל אביב , והיה פעיל בשבט “רעות” בבני עקיבא, את שירותו הצבאי עשה בלהקת הרבנות הצבאית, אחריו פנה ללימודי תואר ראשון בראיית חשבון ותואר שני במשפטים. במשך שנים עסק בתחום במשרד פרטי, וקיבל על עצמו תפקידים חברתיים נוספים לצד עבודה זו. התשוקה לחיים שכל כולם עשייה הציבורית פרצה בו לראשונה כשהיה מנכ”ל משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו. אז הבין שהוא רוצה להמשיך להיות רק במקום של עשייה והשפעה חברתית.
למה דווקא עיריית ירושלים?
“ירושלים היא העיר הכי מאתגרת וחשובה בעולם, הלב הפועם של העם היהודי, היא מאגדת בתוכה את כל סוגי האוכלוסייה: יהודים וערבים יחד, חילונים, דתיים, חרדים, שמאל וימין, כל הקשת החברתית. והעומד בראשה צריך לדעת לנהל את כל הדבר הזה, לפתח, לקדם ולהביא להצלחות. צריך גם לדבר אל כולם, לדאוג לכולם ולגרום לכך שכל אחד מהתושבים יקבל את מה שהוא צריך. אני מרגיש שליחות עצומה בתפקיד שקיבלתי על עצמי ואני חושב שאני עושה את זה די טוב וגורם לכולם להרגיש שראש העיר הוא שלהם”.
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים
משה ליאון הוא איש חם בעל לשון מושחזת, דיבורו רהוט וניכר שהוא מנהל את העיר בנחישות, ביד רמה ובאהבה גדולה לעיר, לתושבים ולתפקיד שקיבל על עצמו. כשהוא מדבר על הוריו וילדיו ניכרת רגישותו הרבה והיכולת לשלב בין הרגש למעשה.
העובדה שבראשה של עיר הקודש המעורבת, עומד אדם דתי בעל כיפה סרוגה, איש הציונות הדתית מעוררת התנגדויות?
“המגזר הדתי לאומי שבו גדלתי, הוא מגזר מאחד, מקרב. בזכות החינוך שקיבלתי יש לי גם את הכלים הנכונים להנהיג את העיר המעורבת המאתגרת. ב”ה לשמחתי הציונות הדתית היא אוכלוסייה שמקובלת על כולם בעיר. יש לנו במועצת העיר מכל מגוון המגזרים והדעות, ויש ויכוחים לא קטנים בהרבה נושאים, בחינוך בניהול ועוד. כדי להצליח בכל תחום צריך להביא אותו לקונצנזוס וזה לא פשוט. אפילו כשאתה משקם פארק יש דיונים, ובהקמת בית כנסת, ובפתיחת גני ילדים. זה קורה דווקא בגלל מגוון האנשים והדעות. בסוף כולנו רוצים בטובת העיר ומגיעים לתוצאות טובות”.
באיזה תחום אתה מרגיש שעשית מהפכה בשנים האחרונות?
“נושא החינוך, הוא נושא קרוב מאוד לליבי מפני שינקתי אותו מבית. וגם כי אני חושב שזה הבסיס להצלחת העיר. זה תחום משמעותי שישאיר את הצעירים בעיר וימשוך עוד צעירים אליה. משפחות שמגיעות לעיר בוחנות דבר ראשון את נושא החינוך. ויש לנו בעיר רמת חינוך גבוהה מאוד, ומגוון רחב של מערכות. מצד אחד זה אתגר לא קטן להתאים לכל מגוון האנשים את החינוך המתאים להם, מצד שני זה ניתן לביצוע ואנחנו מצליחים לעמוד בזה. המטרה שלי היא להיות קשוב ולשמוע למה זקוקים. פתחנו לא מעט בתי ספר בשנתיים האחרונות, ממ”דים ותיכונים ואנחנו עוד ממשיכים לפתח ולשמור על הרמה.
נושא נוסף שמאוד חשוב לי ואני מרגיש שעשינו בו מהפכה, זה ניקיון העיר, היום ירושלים היא אחת הערים הנקיות ביותר בארץ”.
דווקא במגזר הדתי לאומי יש התרחבות והאוכלוסייה גדלה ותופסת עוד נתחים בעיר. אני עושה הכול כדי שזה ימשיך ויתפתח, כולל לדאוג לחינוך מתאים ותרבות. יש תנופת בנייה רחבה בעיר, בהר חוצבים, בירכתי העיר, בגבעת רם, בגבעת שאול ובעוד מקומות.
איך אתם מתמודדים עם בעיית ההגירה מהעיר למקומות אחרים?
“היום ירושלים נמצאת בגידול ניכר. העיר גודלת ומתפתחת. דווקא במגזר הדתי לאומי יש התרחבות והאוכלוסייה גדלה ותופסת עוד נתחים בעיר. אני עושה הכול כדי שזה ימשיך ויתפתח, כולל לדאוג לחינוך מתאים ותרבות. יש תנופת בנייה רחבה בעיר, בהר חוצבים, בירכתי העיר, בגבעת רם, בגבעת שאול ובעוד מקומות… אנחנו מדברים על מיליון מטרים בשלבי בניה, אנחנו מתכוננים לקראת התחדשות עירונית.
בימים אלה אנחנו פועלים לקידום עוד אלפי מקומות תעסוקה, וכמו שכבר אמרתי משקיעים מאוד בחינוך, בבניה בתשתיות ובתרבות. כל אלה הופכים את ירושלים לאטרקטיבית לתושבים ולמצטרפים”.
איך השפיעה הקורונה על העיר?
“כמו על כולם עברנו שנה לא פשוטה. בעיצומו של מבצע החיסונים, בירושלים התחסנו כ-80% מהתושבים וזה הישג אדיר. השתדלנו לעשות כל מה שאפשר כדי לעזור לאוכלוסיות החלשות וגם לבעלי העסקים, הלכנו לקראתם, אפשרנו להוציא שולחנות החוצה, השתדלנו לתת מענה. יש נזקים. אבל אני מאמין שבקרוב נצא מהמשבר ואנחנו לקראת צמיחה מחודשת”.
מה קורה בענף התיירות בירושלים?
“מובן שכרגע אין לנו תיירות נכנסת וזה מקשה על בתי המלון ואתרי התיירות, וגם על הסוחרים. אני מקווה שלאט לאט יפתחו השערים בעולם והתיירים יחזרו לעיר. כרגע, רוב בעלי העסקים חזרו לפעול. יזמנו מופעי רחוב חינמיים, ליצור אוירה טובה ושמחה של חזרה לשגרה, ולאפשר לתושבים ולמטיילים לצאת ולהנות מהעסקים ומהתרבות. לקראת הקיץ אנחנו מתכוננים להופעות שיהיו ערב ערב בגן הפעמון, יריד ‘חוצות היוצר’, ופסטיבלים נוספים, העיר תהיה מרתקת ופעילה ותמשוך אליה תיירים רבים”.
איפה תהיה ירושלים בעוד 10 שנים?
“אני רואה את ירושלים גדלה ומתפתחת בירת ההייטק של מדינת ישראל. בירושלים משתלבים עבר ועתיד, אני מסתכל על העבר המפואר על ההיסטוריה של עיר הקודש ועל העתיד, עיר בעלת עוצמה כלכלית, עשירה עם אין סוף מקומות תעסוקה חזקים, עיר שהיא אבן שואבת לתיירים מכל העולם. עיר שגרים בה יחד באחדות ובאהבה מכל גוני החברה הישראלית באיכות חיים, חינוך טוב, תרבות ותיירות”.
אתה ראש עיר זמין?
התושב הפשוט יכול לפנות אליך?
“מציע שתשאלו את התושבים…
אני חושב שאני ראש עיר הכי זמין, אני מאוד נגיש, עונה להודעות ווטסאפ, קשוב לתושבים, אני מעורב בכל מה שקורה בעיר. אני מעורה בבעיות ומטפל בהם הרבה פעמים באופן אישי. ירושלים היא עיר מובהקת בסיוע לאוכלוסייה החלשה, ואנחנו עושים הכול שהחלשים יקבלו גם סיוע מהחזקים. יש לנו שירותי רווחה מהטובים ביותר, בעירייה יש אנשים טובים שמגיעים לעבוד ולתת מעצמם, אנחנו יחד משתדלים להיות קשובים ולתת מענה לכל מה שאפשר”.
תאר לי יום בחייו של ראש עיריית ירושלים?
“אין יום. עבודתו של ראש העיר היא 24 שעות. אני מחובר כל היום לטלפון ולעשייה, אני מתעורר מוקדם ב-5:30 ואני כבר יוצא לסיבוב בעיר, כל פעם לשכונה אחרת, בודק ומסתכל. כשאני מגיע למשרד, כבר מתחיל יום ארוך של פגישות, ישיבות ואירועים שנגמר לפעמים ממש בחצות. כדי לשמור על פוקוס וערנות אני שותה הרבה כוסות קפה”.
עזבת עסק כלכלי בשביל עבודה ציבורית לא פשוטה שלפעמים יכולה להיות גם כפוית טובה . אתה מרגיש שעשית ויתור?
“ממש לא, כשהחלטתי ללכת על תפקיד ראש עיריית ירושלים, הרגשתי שעשיתי מספיק לביתי ולעצמי והגיע הזמן לעשות למען הכלל. אם אפשר להסתכל על זה במונחים כלכליים של נתינה ועשייה, כל מה שרכשתי וקיבלת מהמדינה, מגיע זמן שאתה רוצה לתת בחזרה לחברה. בסופו של דבר אתה רוצה להרגיש שעשית ותרמת ולהשאיר חותם, אני מתעורר כל בוקר בתחושת הודיה”.
איך מקבלים בני המשפחה במיוחד אשתך וילדייך, את העיסוק האינטנסיבי שלך למען העיר?
“המשפחה מאוד תומכת, סתווית אשתי נותנת לי גב ותמיכה, היא לא מעורבת בעניינים של העיר, אבל היא והילדים מאוד גאים בי. הם בעצמם עסוקים בעשייה חברתית ובנתינה, שניים מילדי שייכים לגרעינים התורניים בלוד ובנתיבות, כל אחד מהילדים תפס נישה והם עושים למען העם והארץ”.
מה אתה עושה בשעות הפנאי?
“אין לי הרבה כאלה. וכשיש אני משתדל להיות בבית ועם המשפחה, הילדים מגיעים בסופי שבוע וזה הזמן המשפחתי שלנו בכיף. יש לנו קשר מצוין עם הילדים ואנחנו מנצלים את הזמן להיות יחד”.
מהו יום ירושלים בשבילך?
“יום ירושלים, זה חג של ממש בעבורי. אני לא נולדתי בירושלים, אבל נולדתי עם אהבה מיוחדת לירושלים. אני אוהב אותה בכל ליבי ואהבתי אליה רק מתגברת. יום ירושלים מתחיל מהשבת לפני.
מבחינתי זה שבוע של ירושלים שבו לעם ישראל ובמיוחד לציונות הדתית יש חלק גדול מאוד ומשמעותי בהרעפת האהבה על ירושלים. יש תפילות חגיגיות, אירועים, הופעות, ריקוד דגלים של תנועות הנוער, אירוע מרכזי ב’מרכז הרב’, תפילה חגיגית בערב יום ירושלים בכותל ועוד…”
מהו המקום האהוב עליך ביותר בירושלים?
ירושלים היא עיר שכולה אור וצבע כשירו של יהורם גאון ״ראיתי עיר עוטפת אור״, ואני אוהב את כולה, אבל אם תרצי כמה מקומות ספציפיים: אני מאוד אוהב את ‘שוק מחנה יהודה’, הוא מקום תוסס, הוא הלב הפועם של ירושלים. וגם את טיילת ‘ארמון הנציב’ אני מאוג אוהב, אבל המקום המיוחד ואהוב עלי ביותר הוא הכותל, אני אוהב ללכת לשם ולדבר ישירות עם הקב”ה.
בדרך כלל בשבתות אני אוהב להסתובב בבתי הכנסת בעיר, אחד מתחביבי מילדות זה חזנות וקריאה בתורה, יש בתי כנסת שאני גם עולה כחזן וכבעל קורא. בשנה האחרונה הלכתי להתפלל כמעט כל שבת בכותל וזו זכות גדולה והרגשה מיוחדת ומרוממת”.
