בימים האחרונים השיח בחלקים מהעם הנפלא שלנו מתחיל להיות פחות נעים ופחות מאחד בניגוד לשיח הטוב והמכבד ברובו שהיה פה בארבעת החודשים האחרונים. ואני בוחר עדיין להסתכל על הטוב שקיים ברובו המוחלט של עם ישראל ומשתדל לא לדבר לשון הרע על עם ישראל. וכך גם אני מרגיש שאני זוכה לראות את האורות הקטנים והגדולים הקיימים בעם שלנו.
אשתף אתכם בכמה אורות כאלו.
01 ילד צדיק נסתר
בשבוע שעבר היתה לי איזו הרצאה לצוות של בית ספר כולל בני ובנות הזוג של הצוות. אחד מתלמידי בית הספר פנה אלי ואמר לי:
׳אחד מאנשי האחזקה של בית הספר שהיה בהרצאה מאוד נהנה וביקש לקנות את הספר שלך, אם יש לך ספר אני אשלם לך והוא כבר יחזיר לי את הכסף׳. וכך אכן קרה. אני העברתי לילד את הספר והוא העביר לי תשלום במזומן.
ביום שישי האחרון קיבלתי ממנו את ההודעה הבאה:
׳שלום רב אורי בשבוע שעבר הגעת להרצות אצלנו בבית הספר…
ההרצאה ריתקה אותי, ונהנתי מכל מה שסיפרת.שמעתי שיש לך ספר ורציתי מאוד לקנות. שלחתי את אחד התלמידים לקנות ממך את הספר ושלחת לי אותי בחינם.
רציתי להודות לך על ההרצאה ועל המתנה שממש לא מובנת מאליה׳. אתם הבנתם את זה ?
הילד המתוק שילם לי על הספר ונתן אותו במתנה לאיש האחזקה מבלי שהאיש ידע שהוא נתן את המתנה.
פשוט צדיק נסתר הילד הזה…
02 לוחמינו היקרים והאהובים
לאחר פריצת לוחמי שב״כ וימ״מ אל הדירה בה הוחזקו שני החטופים שהושבו לישראל הלוחמים קראו לחטופים בעברית- ״באנו להציל אתכם. אתם חוזרים הביתה״
עם העברת החטופים לרכבי החילוץ, הבחין אחד מלוחמי השב״כ כי לואיס יחף, ונשא אותו על ידיו על מנת שלא יפצע בכפות רגליו מהזכוכיות והאבנים שהיו על הרצפה. מיד לאחר מכן חלץ הלוחם את נעליו המבצעיות ונעל אותן ללואיס. הנעלים נותרו בתל השומר והלוחם המשיך בחילוץ כשהוא ללא נעליו.
03 תיקון
בהמשך לסיפור על הלוחם שנתן את נעליו לא חשבתי עד כמה יש כאן תיקון גדול…
ומי שהאיר את עיני היה הרב יהושע ון דייק ראש ישיבת איתמר וכך הוא כתב:
כיוון שאנו מתגוררים בנחלתו של יוסף הצדיק ובסמיכות למקום קבורתו, זכותו של יוסף הופיעה בבית מדרשנו (ישיבת איתמר) ופתאום נזכרתי במשהו מדהים.
נזכרתי בדברי הנביא עמוס ב׳ ו׳; ״כה אמר ה׳ על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מוכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים״ יוסף נחטף בידי אחיו ונמכר לשבי תמורת נעליים, וכעת עמ״י מתקן את חטא שנאת האחים ע״י האחווה ומסירות נפש על כל חטוף ושבוי, והמשחרר מוותר על נעליו כדי שלחטוף לא יכאב אפילו כאב קל ברגליו.
אשרי העם שככה לו!!
04 קבלה קטנה
נעמה טוכפלד פרסמה גם דברים שקשורים לחטופים שניצלו:
לפני שבוע בתו של אחד משני החטופים ששוחררו, לואיס הר, ובעלה היו באוהל הרבי מלובביץ והתפללו לשחרורו המיידי
הם התארחו בבית חב״ד 5 טאונס, ושם הם עלו לדבר.שאלו אותם בקהל: מה אתם צריכים מאיתנו? צריכים שנגייס כספים, שנעשה משהו? והם ענו: לא, אנחנו רוצים רק לעורר מודעות. אנשים כבר חזרו לחייהם והכל רגיל ואבא שלנו עדיין שבוי בעזה עם עוד שבויים וחטופים.
עוד שאלה עלתה בקהל: מה אתם חושבים שישראל צריכה לעשות? והחתן ענה: אנחנו לא מתיימרים לומר בדיוק, רק שאסור שיעלמו מהתודעה.
ואז עלתה הרבנית ליפסקר ואמרה:
זה לא באמת הממשלה, זה גם לא צה״ל, זה רק ה׳ והפתרון יבוא ממנו בלבד. אני מבקשת שתקבלו על עצמכם משהו בענייני תורה ומצוות, משהו שקשה לכם כדי לומר לה׳ הנה עשיתי עבורך מסירות נפש, כעת תעשה עבורי נס.
הבת לקחה על עצמה הדלקת נרות. החתן, הסכים לקבל על עצמו הנחת תפילין. הוא שאל, האם אוכל להתחיל בשבוע הבא?
הרבנית ליפסקר ענתה, לא, אתה מתחיל ממחר! כדי שכבר יהיה לך כלי לברכה.
החתן הסכים, והקהל התגייס לרכישת תפילין עבורו. והבת פרצה בבכי, ושאלה, האם תוכל לקבל עוד זוג תפילין לאבא שלה כשישתחרר?
וכמובן שהיא קיבלה.
05 אמא גיבורה
לפני כמה שבועות דביר פישר הגיבור שנפצע במלחמה מפגיעה של צלף בצווארו ביקר בקהילה היהודית במקסיקו.
באחד הערבים דביר הופיע בפני קבוצת נשים ושיתף אותן בשעות המטלטלות שהוריו ובעיקר אמו עברו עם קבלת הבשורה על הפציעה הקשה.
בסיום דבריו ניגשו אליו כמה נשים נרגשות.עם דמעות בעיניים הן הורידו את התכשיטים שלהן ואמרו לדביר:
״קח בבקשה ותן אותם לאמא שלך. זו המתנה שלנו לאמא הגיבורה שלך״ ■
Ori88533@gmail.com
