אקטואליה

אז היו בחירות, מה עכשיו?

ברל'ה קרומבי

יועץ אסטרטגי ואיש מדיה

להגיד לפני בחירות שזו ארץ אבותינו, זה יפה מאד. אבל במציאות בשטח הארץ הזו מחולקת מידי יום לזרים.

יש בעיה בטורים פוליטיים שמתפרסמים בעיתוני המגזר. זו לא בעיית צנזורה חלילה, אלא שרוב עיתוני המגזר יורדים לדפוס בימי שלישי, כשמערכת הבחירות השנתית (או החצי שנתית) מתקיימת באופן קבוע, ובכן, בימי שלישי. כך שתמיד מתלווה לכל פרשנות הסתייגות מובנת: נכון לכתיבת שורות אלה. כלומר אף פעם אין לדעת מה יהיו תוצאות האמת כשהעיתון עם הטור הזה יהיה בידיכם.
ובכל זאת יש לא מעט נקודות חשובות לממשלה הבאה, גם מבלי שנדע בכמה-כמה הסתיים הדרבי של הציונות הדתית בין בנט לסמוטריץ.
1. משילות בנגב
שמתם לב שפעם דיברו על ריבונות ביהודה ושומרון והיום מדברים על הנגב והגליל? זה לא רק גימיק אלא ענין של מודעות, אלא כי פשוט איבדנו אותם בלי לשים לב, בזמן שנאקנו על עוד גבעה ועוד עז. ההפקרות בנגב והגליל זו סכנה אמיתית שצריכה להדיר שינה מעיננו. אלה שני האזורים שחייבים להיות היעד הלאומי המרכזי של הממשלה הבאה. להפסיק את הפרוטקשן, לסיים את ההשתלטות הבדואית ולאכוף את החוק בצורה אמיתית. יאלה, אחרי לנגב, כמו שאמר הזקן. רק הפעם שזה יקרה עם ביטחון.
2. מערכת המשפט
טוב, זו כבר סיסמה שהימין אימץ כמה מערכות בחירות. אבל בואו נודה על האמת, שום דבר משמעותי לא קרה מאז שמוטי יוגב אמר שצריכים לעלות על בית-המשפט עם D-9. מסתבר שלא קדנציה מלאה של איילת כשרת משפטים ולא קדנציית מעבר של אמיר אוחנה בתפקיד, יהיו אלה שישנו את המאזן. בראש המשרד הזה צריכים מישהו שיהיה אמיץ, אבל גם חכם. מישהו שיידע לעשות בריתות, אבל גם לדפוק על השולחן.
בזמנו כצל'ה כח"כ רגיל מהאופוזיציה העביר את חוק גרוניס ואורי אריאל כחבר וועדה למינוי שופטים מינה שופטים שמרניים ובלם מהלכים של שרי משפטים מהשמאל. כי השאלה היא לא רק מי יעמוד בראש משרד המשפטים, אלא האם תתנהל כאן מלחמה משולבת של כל נציגי הימין בכנסת. אחרת ממש לא משנה איזו ממשלה תקום. הריבון האמיתי במילא יישאר בג"צ.
3. חאן אל אחמר
נכון זה רק מתחם עם מספר צריפונים ויש רבבות בתים בדואים בלתי חוקיים שצריכים לפנות. אבל על חאן אל אחמר אסור לוותר כי הוא הפך לסמל לאובדן הריבונות. כל מחנך יודע שמול ילד מתפרע צריכים להציב גבולות גם בדברים לא חשובים, רק בגלל שהפכו לסמליים. חן אל אחמר הוא הסמל של הפרת הגבולות וניתוץ הסמכות. לא המדינה הריבון אלא המדינות האירופאיות שמקימות קולוניות בדואיות בפזורה הבדואית וקובעות לנו עובדות בשטח. לכן כל יום שהמתחם לא פונה הוא עוד יום שמדינת ישראל מכריזה שהיא אינה הריבון.
4. שטחי C
ההפרות של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון חמורות מאד. אבל החמורות מכל הן אלה המתבצעות בשטחי C שאמורים להיות בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה.
הרשות הפלסטינית פועלת ביהודה ושומרון עם חזון מסודר לכתר את הישובים היהודיים, בזמן שממשלת ישראל עוד לא החליטה אם היא רוצה לפעול לנוכחות יהודית ביו"ש גם בדורות הבאים, או רק לשמור על הקיים ולשמוח שלא נעקרו ישובים. ככה אי אפשר לנהל מערכה. לא יתכן שהרשות הפלסטינית מקדמת בניה באזורים אסטרטגיים בשטחי C ומדינת ישראל יושבת עם ידיים כבולות ולא מחזירה מלחמה על עתיד יהודה ושומרון.
להגיד לפני בחירות שזו ארץ אבותינו, זה יפה מאד. אבל במציאות בשטח הארץ הזו מחולקת מידי יום לזרים.
ביקשתם את קולנו לממשלת ימין מלא-מלא? עכשיו חובת ההוכחה עליכם.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה