01
בעקבות ציפורי הסיס
מזג האוויר האביבי קידם את באי הכותל בברכת חודש טוב. רבים ניצלו את האוויר הצח ויצאו בשעת בוקר מוקדמת לרחובות ירושלים, יש שצעדו לכותל ויש שהתאמנו בריצה מהירה. כדרכי, הקפדתי לברך בחיוך ובאדיבות גם את הרצים שיצאו דחופים. אני מברך כל יהודי בשבת שלום, וכולם מקבלים את ברכתי בשמחה רבה. גם אצני הבוקר הוותיקים משיבים לי בד״כ באותה לשון. אנו רצים והם רצים. הם רצים לבריאות הגוף ואנחנו רצים לבריאות הנפש.
יש ביניהם כאלה שכבר מכירים אותי, ויש שפגשתים לראשונה.
בכותל פגשתי ידידים רבים, כמו עו״ד חגי הלוי, שהוא אחיו התאום של הרב מיכה הלוי, והוא גם אחיהם של פרופ׳ יונתן הלוי, נשיא בית החולים שערי צדק, ושל ורדינה סדן, רעייתו של הרב אלי סדן מייסד ׳מכינת עלי׳.
פגשתי גם את חגי הוברמן העורך והחוקר הצבאי הידוע ועוד.
חגי הוברמן, חגי הלוי, ועוד מתפללים רבים, הודו לי בשמחה על ההכוונה ועל ההמלצות להשתתף במנייני הכותל הקבועים. יותר ויותר יהודים יקרים מקבלים כוח וביטחון לפקוד את מנייני הכותל בשבתות ובחגים, והשמועה על כך עושה לה כנפיים. ממש כמו להקות ציפורי הסיס הזריזות החגות במהירות מעל לראשינו במשך כל התפילה, תוך שהן מותחות כנפיים ומשמיעות קריאות שמחה בכל פעם שהן כמעט נוגעות באבני הכותל.
חשבתי לעצמי שכך, כנראה, עולות התפילות שלנו לשמים. התפילות לניצחון ישראל ולהחלמת הפצועים. הן יוצאות מליבנו, נוגעות בקודש הקודשים וממריאות משם היישר אל כסא הכבוד.
בשבת מברכין המניינים גדושים ומתפללים/ות רבים נוהרים להתפלל בכותל. יש ביניהם שבאים להתפלל בכותל ואח״כ רצים כדי לשמוע את הניגונים המרגשים שמפיקים רפי ביטון ולהקת ׳קולות מן השמים׳ בבית הכנסת הגדול. זה כבר הפך למסורת.
הבולט ביותר מבין מנייני הכותל הוא מניין הותיקין הגדול של הרב שמואל מורנו והגבאי שאול נקדיין. התפילה במניין הזה מתחילה כשעה לפני הנץ החמה, ובעונה הזאת – משמעות הדבר היא ארבע וחצי לפנות בוקר. במניין מתפללים למעלה מ-150 איש ואישה. את הקריאה בתורה מפצלים למספר מוקדים כדי לאפשר לרבים יותר לעלות לתורה.
כמו בכל מנייני הכותל, גם במניין הזה תמיד מתקבל כל אדם בחיוך ובחום וזוכה בסוף התפילה לברכה אישית חמה ואוהבת מהרב שמואל מורנו. הרב מורנו הוא אחיו של גיבור ישראל, עמנואל מורנו הי״ד, לוחם סיירת מטכ״ל, שנהרג במלחמת לבנון השניה, והוא גם דודו של גיבור ישראל, איתי שלמה מורנו הי״ד, לוחם סיירת מגלן, שנהרג בקיבוץ זיקים בקרב עם מחבלים לפני כשנתיים וחצי. מדי שבת אני מתגנב לתור הארוך וזוכה לברכה ולחיבוק חם ומחוייך מידידי הרב שמואל. את ההתעלות הזו אי אפשר לתאר במילים.
בדרך חזרה זכיתי לצעוד עם ידיד נפשי, חכם בני רביוב, איש ירושלים.
לפני כמה שנים משפחתו של בני עברה לגור בשכונת רמות הציורית. בני צועד משם לכותל בכל שבת, כשעה וחצי לכל כיוון. כדי לגוון את מסלולו בני מלווה אותי ברחוב יפו ותוך כדי צעידה מרעיף עלי סיפורים מרתקים מעלילות תושבי רחוב יפו, על שכונת מחנה יהודה ועל ניצוצות מאירים מחיי ירושלים. והוא מסכם בהתרגשות: ׳אני נהנה לגוון את דרכי במשעולי ירושלים. כל אבן יקרה לי. כל סמטה לוחשת לי סיפור וחוויה נעימה מהעבר. אני מכיר ואוהב כל רחוב ושכונה. ירושלים, ובליבה הכותל, מחיים ומפעימים אותי, בכל פעם מחדש׳.
02
הנרטיב השקרי של הערבים
קראו נא את התגובה המדהימה והמוחצת שהשיבה ישראלית בשם דרורה, לנרטיב השקרי שהציגה ערבייה מחיפה בשם גב׳ סמר מחיפה:
סמר, ערביה מחיפה, כתבה:
״אנחנו לא ׳ערביי ישראל׳… אנחנו ׳פלסטינים אזרחי מדינת ישראל׳. והאזרחות שלנו היא דבר טכני הכולל דרכון ותעודת זהות ישראליים, שאנחנו מציגים עפ״י בקשת המוסדות המבקשים. ל-נ-ו יש לאום ולפיו אנחנו פלסטינים ערבים. אנחנו לא ערביי המדינה הזו, ואנחנו לא מסכימים להיות מיוחסים לה כלל וכלל. א-ת-ם, היהודים, חסרי לאום. ל-כ-ם יש דת שקוראים לה יהדות!! ואתם משתייכים לה, ותו לא!!! היצירה היחידה שלכם היא השפה העברית. מלבדה, אין דבר אחד שהצלחתם ליצר תוך ה-58 שנים ששהיתם פה ככובשים על אדמתו של עם אחר!!. אתם פשוט עם בלי תרבות, ובלי שום עבר שמצדיק להתגאות בו. אתם פשוט פרטים שנאספו מהגלות, הגעתם בחוצפה, כדי לממש את זכותכם להגשמה עצמית, על חשבונה של הזכות הזו של עם אחר. את השלום נוסח רבין רצחתם לנצח! אז ….תתביישו לכם, כי לנו כבר אין מה לדבר איתכם. ואני נמנעת פה מכל הכללה גורפת. לי יש חברים יהודים שהם כמו אחים שלי, ואני מוקירה אותם מאוד, אבל ישנם עמים שכדי להתקיים שוללים את קיומו של עם אחר.
תגובתה של דרורה:
״גב׳ סמר מחיפה, אין במדינת ישראל או בשטחי ארץ ישראל אף לא ערבי אחד שאין לו ארץ מולדת ערבית (ועל כן, נכון, אתם ׳ערבים׳). פלשתם / זלגתם / חדרתם – לארץ ישראל בחסות, עידוד וגיבוי הכובש הערבי, הכובש העות׳מאני והכובש הבריטי, אך לא הפכתם עקב כך לבעלים או לריבונים. פיתחי נא את מפת העולם, ערביה מישראל. תגלי ששטח המדינות הערביות (22 במספר) גדול משטחה של יבשת אירופה, ושטחן של כל המדינות המוסלמיות (56 במספר) מכסה כשליש מכדור הארץ. שטח אדיר שאין לתארו. משאבים של נפט ועושר לאין חקר. אז על פניו נראה שזה ממש בסדר שלעם היהודי תהיה מדינה אחת קטנטונת משלו, מבלי שיהיה עליו להתחלק בה עם עוד ׳עם׳ ערבי מוסלמי, לא כן?
ובואי ואומר לך כמה מילים על ה״עם״ הפלסטיני. אתם אינכם עם. אתם פיקציה מוסלמית שמטרתה אחת ויחידה: לכבוש את ארץ ישראל. נתחיל עם השם שלכם : הרומים שכבשו את ישראל, כחלק מאקט הכיבוש קראו לה ׳פרוביניקה פלשתינה׳ – על שם הפלישתים שישבו בערי החוף הישראליות. הפלישתים היו יורדי ים אדומי שיער שהגיעו לחופי ישראל _מ_א_י_ר_ו_פ_ה_ ונעלמו מאזורנו כ-1600 שנה לפני הולדת מוחמד. אין לערבים שמקורם בחצי האי ערב כל קשר לפלישתים – לא גנטי, לא דתי, לא תרבותי, לא היסטורי ולא גיאוגרפי. אתם ערבים ולא פלישתים. באותה מידה יכלו הרומים לקרוא לישראל פרוביניקה שוויצריה. האם זה היה הופך אתכם לשוויצרים?
ואשר לארץ ישראל, גב׳ סאמר מחיפה – תבחרי כל תיעוד היסטורי, כל מפה היסטורית, כל היסטוריון מקובל ע״י האקדמיה הבינלאומית שיראה לנו איפה פלסטין, מתי הייתה אי פעם בהיסטוריה האנושית מדינה או ארץ שנקראה פלסטין, מתי היה אי פעם בהיסטוריה האנושית עם שקראו לו העם הפלסטיני, מי אתם, מאין באתם ומה הקשר שלכם לשטחי ארץ ישראל. לא מצליחה למצוא אף לא פרט אחד בשום מקום בעולם, כולל לא אצל חוקרים מוסלמים וערבים (כולל הקוראן שבו ארץ ישראל נקראת ׳ארץ ישראל, ארצו של עם ישראל׳), שיאשש את טיעונייך. יש תיעוד בריטי מתקופת המנדט הבריטי, תיעוד תורכי מהתקופה העות׳מאנית, תיעוד של כל הכיבושים שהיו על ארץ ישראל – אין זכר לא לעם פלסטיני ולא למדינה פלסטינית. ובכן, בואי נסכם שאם תמצאי כל תיעוד שהוא (שאינו חלק מהתעמולה הפלסטינית המשנה עובדות היסטוריות בדיעבד) – להיותכם וקיומכם בארץ ישראל – כבר יש לנו משהו להתחיל ממנו. אתם צביר מקרי של חמולות, פלגים ופלנגות מרחבי העולם המוסלמי, השונאים זה את זה כמעט כמו שאתם שונאים אותנו… זה למעשה הדבר היחידי המאחד אתכם – השנאה לציונים. זה בסיס עלוב ביותר לכונן על גבו עם!
ב-1948 היה מספר הערבים שישבו בארץ ישראל זהה למספר היהודים שישבו בארצות ערב. המאה העשרים הייתה מאה של הגירה וחילופי אוכלוסין על פני כדור הארץ כולו. כל היהודים מארצות ערב היגרו למולדתם – ישראל. כל הערבים מישראל היו אמורים להגר חזרה לארצות מולדתם הערביות … לא רק שלא עשיתם כך – המשכתם להסתנן ולחדור לשטח ישראל בכל צורה מתוחכמת שאפשר להעלות על הדעת, ושמדיניותה הרופסת של מדינת ישראל אפשרה לכם. למעשה יש לכם היום מדינה פלסטינית, היא ירדן. אבל אתם רוצים לעצמכם שלוש פלסטין – ירדן, ״פלסטין החדשה״ שתקום ברצועת עזה והגדה, וכמובן שערביי ישראל המזהים עצמם כפלסטינים ימשיכו להתגורר בישראל ויביאו אליהם עוד ועוד ״אחים״ פלסטינים מרחבי העולם. כך שבעוד עשור או שניים יהיו היהודים מיעוט בארצם וגם ישראל תהפוך לפלסטין. לא מתאים לנו.
ולכן זה מה שבסופו של דבר יקרה, גם אם השמאל שלנו מפזר אשליות הממלאות את לבכם תקווה גדולה: יהיה עליכם לחזור לארצות מולדתכם. זה יקרה או בטוב או בחרב. במשך השנים (עם ההתיישבות הציונית) אימצתם לעצמכם את האתוס היהודי, כלומר – קדושת ירושלים וזכות השיבה לציון. אמנם בניתם מסגד במרכז קודש הקודשים היהודי (מנהג מוסלמי נפוץ בעולמנו), אך עירכם הקדושה היא מכה ולא ירושלים וזכות שיבה יש לכם רק למולדתכם הערבית ולא לציון.
לסיכום: אפנה אותך לספר חביב ומלא חכמה. שמו ״מסע תענוגות בארץ הקודש״ והוא נכתב ב-1867 ע״י סופר בשם סמואל לונגהורן (הידוע בכינויו מרק טווין). טווין סייר בישראל לאורכה ולרוחבה. הוא לא ראה כאן לא פלסטינים, לא בוסתנים מוריקים, לא כפרים ערביים, לא ערים שוקקות. כלום. הוא מתאר בספרו רק עזובה, ביצות, כולרה, קדחת, חולות. ״ארץ הבכא״, כך הוא כינה את ארץ ישראל. כל מה שיש כאן, גן העדן הזה הנקרא ישראל – נבנה על ידי הגניוס היהודי. אין פלא שאת ואחייך חומדים אותו עכשיו! ואם את יושבת בביתך המחובר לחשמל ומקלידה תשובה במחשב, זה כי הציונים סידרו כאן מדינה המאפשרת לך לחיות ברמה שונה לחלוטין משל 99% מאחיותייך במדינות ערב.
תודה לזאב בן יוסף שפרסם את הדברים.
03
הן עם לבדד ישכון
מו״ר, הרב צבי יהודה הכהן קוק לא ויתר מעולם על ברכת כהנים. גם כשהיה בבית החולים וגם כשהיה מרותק לכסא גלגלים. בשעת ברכת כהנים היה מתחזק, והיה ניכר שרוח צעירה ומחיה נכנסה בו באותה שעה. הרב היה מתרומם ומזדקף פורש ידיו בחן ומברך בכל ליבו בעוז ובגבורה.
כשמישהו היה בא לבקש ממנו ברכה, סתם כך באמצע היום, הרב היה ממליץ לו ללכת ולהתפלל בכותל. ׳אם אתה רוצה שתפילתך תתקבל במהירות, תבקש רק דבר אחד. מקובלנו שתיענה על כך ברצון׳ סתם ולא פירש. מאז אני בורר את בקשותי בתפילות בכותל. בכל תפילה אני משתדל להתמקד בעיקר: ברפואה שלמה ללוחמים שנפצעו בקרבות, בבקשת הצלחה וניצחון לגיבורינו וכד׳.
בחודש האחרון התפילה שלי בכותל מתמקדת בעיקר בעצמאות ישראל. ברור לכולנו שהתלות שלנו באמריקה איננה בריאה וגורמת לנו לחולשה, למחויבות ולכישלון. נכון שאמריקה של טראמפ סייעה לנו מאד במלחמה לחיסול אתרי הגרעין באיראן. בניגוד לביידן הישנוני, טראמפ גם שלח לנו רכבת אווירית של נשק ותחמושת. אבל עד כאן. צריך לשנות תפיסה. ישראל פיתחה כלי נשק מתוחכמים מאד: החץ, טנק המרכבה, מכשיר ויירוט בלייזר ועוד רבים. חבל מאד שביטלנו את פרוייקט מטוס הקרב הישראלי, זו הייתה טעות. לצערי ישראל לא צפתה את התלות המתגברת שלנו בעמים זרים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לצה״ל ולתעשיות הצבאיות להגביר את ייצור הנשק מתוצרת מקומית ולהוסיף כח ותקציבים למפעלי נשק ותחמושת ישראליים המציידים את צה״ל בציוד מתקדם וברזרבות, כדבעי. מהלך זה צריך להצטרף לעוד ועוד יוזמות ישראליות שיגבירו את עצמאותנו ויגרמו בע״ה להגדלת ההרתעה ולשכלול יכולת התקיפה כבר במלחמה הנוכחית.
***
שבת שלום של המשך ניצחון בכל הגזרות. שבת שנשמע בשורות טובות ישועות ונחמות.■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
