ארץ זבת חלב

מסיבת הפרידה שערכו הרפתנים באחד המושבים למשה (שם בדוי), המשגיח הוותיק, לרגל פרישתו לגמלאות וסיום עבודתו במערך המשגיחים, ״הייתה מאורע מאוד מרגש עבורנו״, מספר ל׳גילוי דעת׳ אלון טננבאום, מנהל מערך הכשרות של תנובה. ״מערכת היחסים באותו מושב התחילה לפני 20 שנה במתח גדול, ועם הזמן היחס והחשדנות התחלפו לאמון ולשיתוף פעולה. המסיבה והמתנה שקיבל היו מאורע מרגש עבור כולם״.
״המשגיחים שלנו משתדלים ליצור קשר אישי עם הרפתנים, ואף לבקר בביתם במקרים משפחתיים כמו ניחום אבלים, ונוצרים קשרים מיוחדים. גם מקומות שבעבר היו בעלי יחס עוין לכשרות ולדת בכלל, יחסם השתנה מן הקצה אל הקצה. אנחנו רגילים לומר לעצמנו שאנחנו משתדלים שיהיה כשר, ושהצרכנים לא ייכשלו באיסורים, אך יחד עם זאת, יש לנו חובה להקפיד על ואהבת לרעך כמוך, זוהי מצווה מן התורה. אנחנו משתדלים לנהוג ברגישות, כולם משתפים איתנו פעולה ואין כמעט עימותים, ב״ה״.
פרויקט המצלמות של תנובה
לרגל חג השבועות יצאנו לבדוק את טיב הכשרות בחלב בארץ, ואת ההשפעות של הכשרות על המחיר של הצרכן, וזאת בעקבות טענות שהושמעו כי הכשרות מייקרת את מחירי החלב. במערך הכשרות של תנובה, האחראית לייצור 70% ממוצרי החלב בישראל, ישנן שתי רמות של כשרות. כשרות רגילה, בהכשר הרב המקומי, וכשרות מהדרין, בהשגחת ועדת המהדרין של תנובה או בהשגחת בד״ץ העדה החרדית.
מה בעצם ההבדל בין חלב בכשרות רגילה לבין חלב בכשרות מהדרין?
״ההבדל בין חלב גולמי מהדרין לבין חלב רגיל,״ אומר טננבאום, ״הוא רק באופן החליבה בשבת. ישנם מקומות שבהם חולבים יהודים בשבת את הבהמה, תוך חילול שבת. הכשרות הרגילה מאשרת בדיעבד את החלב הזה לשתייה, אך כדי שחלב יהיה מהדרין, על בעל הרפת לדאוג שבשבת גוי יחלוב את הבהמה, או לחלופין ישתמש במכונות המותאמות לחליבה בשבת, המאושרות על ידי מכון טכנולוגי-הלכתי.
לצורך העניין בראשון בצהריים, לאחר שהחלב שנחלב בשבת מתחלף בחלב חדש, אין שום הבדל בינו לבין כל חלב אחר – גם ברפתות שבכשרות הרגילה. כי בנושאים אחרים אין שום הבדל בין מקום למקום ואנחנו מפקחים באותה המידה על כל הרפתות.
אומנם כשגוי חולב בשבת או בחול, יש בעיה אחרת של חלב נוכרי, שכדי לפתור אותה צריך שבעל הרפת יהיה יהודי שומר שבת, שמשגיח יבקר במקום מידי פעם, או לפקח בעזרת מצלמות. אין לתנובה רפתות ששייכות לגויים, אך יש דירי עיזים או כבשים, וכדי להכשיר את החלב אנחנו מפקחים על המקום בעזרת מצלמות הפועלות ללא הפסקה, ובכל יום אנו צופים ב-24 השעות שחלפו.
ישנו שיתוף פעולה מדהים בין כל גופי הכשרות ובין כל החברות בפיקוח הלכתי על ניתוחי הפרות. מייד כשמחליטים לנתח פרה מסיבות רפואיות, מגיע משגיח המוודא שהבהמה לא תיעשה טריפה. כולם משתפים פעולה כי דבר זה הוא לתועלת השוק כולו, שהחלב שלה ימשיך להיות כשר״.
איך רפת עוברת לכשרות מהדרין?
״כל מה שצריך זה שהרפת תוודא שבשבת רק גוי יחלוב. בנוסף, תנובה מתקינה מצלמות כדי לוודא שאכן בשבת רק הגוי חולב. בכל מוצאי שבת, כאן, במערך הכשרות, צופים בסרטי הצילום צוות של שישה אנשים למשך כשש שעות, כדי לוודא שב-250 הרפתות והדירים של תנובה לא קרתה תקלה בשבת. גם אם יש גוי חולב, בעל הרפת היהודי עלול להתערב במקרים שונים כמו תקלה במערכת החשמל, בעיה טכנית שהתגלתה במכונת החליבה המורכבת, או סתם מתוך הרגל.
ברוב הפעמים מייד במוצאי השבת בעל הרפת מתקשר להודיע על התקלה, ולאחר בירור עם רב תנובה, הרב וייטמן, ודיווח לוועדת המהדרין, מחליטים האם להעביר את החלב לכשרות הרגילה. אם מתגלה במהלך הצפייה שבעל הרפת חלב בשבת והוא לא הודיע לנו על כך, מוטל עליו קנס, אך אלו מקרים נדירים.
במשך שלוש שנים הרפתות עברו לכשרות מהדרין, והיום בכל הרפתות כמעט מותקנות מצלמות ויש בהן גויים שחולבים. תהליך מבורך שהיה מקובל על כולם והסתיים לפני מספר חודשים. ישנם עוד מקומות שבהם היהודי רוצה לחלוב בעצמו ולסייע לחליבה, או בתי ספר חקלאיים שבהם התלמידים באים לחלוב״.
החלב הכשר בעולם
החלב בישראל יקר יותר ביחס למדינות רבות, אבל הוא הכשר ביותר בעולם. הפרה הישראלית המניבה מושגחת על ידי גופי כשרות שונים, הדואגים יומם ולילה שלא רק בחג השבועות נאכל מוצרי חלב בכשרות, ללא כל חשש הלכתי. אחד מהם הוא בד״ץ העדה החרדית, שלא דילג על מתן כשרות מהודרת גם בענף ייצור החלב. שוחחנו גם עם יוסף מרדכי, בעל מחלבה בבית גמליאל המייצרת מוצרי חלב לתעשייה, כשבעה מיליון ליטר בשנה. המחלבה נמצאת תחת השגחת בד״ץ העדה החרדית וקולטת חלב מרפתות שונות.
מהן הדרישות של בד״ץ העדה החרדית?
״אנחנו רוכשים חלב מרפתות שונות של תנובה״ אומר מרדכי, ״מלבד הרפת בבית גמליאל המשויכת למפעל. כבר שנים רבות אני עובד עם הכשר הרב לנדא, ולפני מספר שנים התחלתי לעבוד גם עם בד״ץ העדה החרדית. אך הדרישות שלהן זהות, החלב צריך להגיע ממקום שיש בו גוי שחולב בשבת, כי אחרת אי אפשר לדעתם להשתמש בחלב לאחר השבת. בנוסף, הם דורשים שיהודי יהיה בזמן החליבה ולא משתמשים במצלמות לשם כך.
המדיניות של הבד״ץ לא מייקרת את החלב. המדינה מכתיבה כמה עליי לשלם לרפתן, וזה נקרא ׳מחיר המטרה׳, ואני משלם לבד״ץ על ההכשר. כשאני מוכר למפעלים, ההשגחה לא מתבטאת במחיר, אלא המחיר נקבע על ידי משא ומתן עם המפעל, ואני מספק לו את הסחורה על פי סוג ההשגחה הקיימת במקום. גם הצרכן הפרטי לא משלם על חלב מהדרין סכום יקר יותר. בעבר היה הבדל במחיר של שתי אגורות, אך הרבה שנים גם זה לא קיים״.
חבל על הכסף
כאמור, קרטון ליטר חלב בישראל הוא מהיקרים בעולם. באירופה, המחיר הממוצע הוא 3.5 שקלים ובישראל הוא 6.2 שקלים. עם זאת, מחסור בחלב איננו הסיבה לכך. הפרה הישראלית היא הפרה המניבה ביותר בעולם, עם תנובה ממוצעת של 12,002 ק״ג לשנה, נתון הגבוה ב-43% מהממוצע באיחוד האירופי.
לפני כשנתיים, רשות התחרות יצאה בקריאה לאפשר ייבוא של חלב נוכרי לישראל, על מנת לעודד את התחרות ולהוזיל את המחירים. הרשות טענה כי בארגוני הכשרות בעולם מתייחסים לחלב זה ככשר. אולם הרבנות טוענת כי בניגוד לאבקת חלב נוכרי, הנמצאת במוצרים תחת השגחתה, היא לא נותנת כשרות לחלב נוכרי גולמי. המציאות בחו״ל, בייחוד במקומות שבהם.לא ניתן להשיג חלב ישראל, גורמת לרבים לשתות חלב נוכרי גולמי, ולהסתמך על הדעות המתירות במקרים כאלו. שאלנו על כך את תומר בן צבי, מנהל מחלקת מחקר והסברה ב'כושרות'.
האם ייבוא חלב יוזיל את העלות של החלב בישראל?
"רשות התחרות לא שמה לב למחיר האמיתי של חלב נכרי", אומר בן צבי, שגילה זאת לאחר שביקש מרשות התחרות להיענות לפנייתו מכח חוק חופש המידע. "גופי הכשרות בחו"ל, על מנת לתת כשרות לחלב נכרי, דורשים מחיר גבוה בהרבה מאשר חלב ישראל בארץ. השולחן ערוך אוסר חלב נכרי גם בימינו, וכך עיקר הדין. נכון שיש פוסקים גדולים שהתירו במצביים מסוימים, כמו הרב פיינשטיין שהתיר באמריקה, אך גם הוא בתשובתו כותב שההיתר חל בשעת הדחק ובמקום שלא ניתן היה להשיג חלב ישראל. התנאים הללו בוודאי לא מתקיימים בארץ ישראל, כשיש שפע חלב ישראל, ולכן הרבנות הראשית לישראל לדורותיה אסרה שיווק כשר של חלב גוי במדינת ישראל".
"בנוסף, הכשרות בחו"ל ירודה הרבה יותר. הכשרות לחלב נכרי ניתנת על סמך הערכה של נותן הכשרות, שהחלב מגיע ממדינה מפוקחת שבה חלב פרה הוא חלב פרה ולא מגיע מבהמות אחרות. אך אין מה להשוות לרמת הכשרות הרגילה בארץ, בה הפיקוח הוא ברמה הרבה יותר גבוהה ובוחן פרמטרים נוספים. נושא הפיקוח על החלב אינו מתחיל ונגמר בסוגיית חלב נכרי. על כל הטיפולים הרפואיים ברפתות בארץ קיים פיקוח, כדי שחלילה לא ינתחו את הפרה באופן שיגרום לה להיחשב כטריפה וממילא לחלב שלה להיות אסור לשתייה. בחוץ לארץ רוב מערכות הכשרות אינן מפקחות על כך".
אכן, על פי דוח מבקר המדינה הסיבות ליוקר החלב הן מגוונות. המחיר לחלב, שהוא בפיקוח ממשלתי, נקבע על פי סקר דו שנתי שמבצעת חברה פרטית. החברה שואלת את הרפתנים על עלות ייצור החלב, וקובעת מחיר ממוצע, הכולל את מגוון עלויות הייצור ברפתות ובמשקים השונים והמגוונים הקיימים בישראל. עם זאת, קובע הדו״ח, הסקר לוקה בחסר. הרפתות שנבחרו במדגם לא מחויבות לענות לסקר, ולמרות שכבר הומלץ לחייב את הרפתות לענות לסקר, הדבר לא נעשה. רפתות משפחתיות הן הפסדיות לעומת רפתות שיתופיות, שיטת הסקר מאפשרת לרפתות השיתופיות להרוויח יותר מהרגיל, במקום לתמוך רק בזקוקים לכך. ישראל הבטיחה לארגון הסחר העולמי לתמוך באופן ישיר ביצרני החלב, אך היא עדיין תומכת בחקלאים באופן עקיף ולא באופן ישיר, מה שגורם לחלב להתייקר.
אך בנוסף, הדו״ח טוען כי על משרד החקלאות לפצל את מחיר החלב, כך שיהיה מחיר נפרד לחלב בכשרות רגילה ולחלב בכשרות מהדרין. הצרכנים והקמעונאים מצביעים ברגליים, הביקוש לחלב מהדרין גובר, והקמעונאים, מטעמים לוגיסטיים מעדיפים לספק רק חלב מהדרין, במקום לספק שני מוצרים שונים. גם הרפתנים נענים לביקוש, ומבצעים את המעבר לרמת כשרות מהדרין, אשר לא כרוך בעלויות גבוהות. אומנם מחיר החלב נקבע, כאמור, על פי סקר הבוחן את עלויות הייצור וקובע מחיר אחיד לכל החלב, בכשרות רגילה ובכשרות מהדרין, והעלויות הנוספות הכרוכות בכך, מגולמות במחיר קבוע לכל אזרחי ישראל, מה שלפי מבקר המדינה צריך להשתנות, וצריך לקבוע מחיר נפרד.
האם חלב מהדרין לא מייקר את העלויות?
״מבקר המדינה מסתכל מתוך המעבדה בתרשימי אקסל, שמראים שגם צרכן שלא מעוניין בחלב מהדרין משלם על מהדרין״, משיב בן צבי, ומוסיף: ״אך זה לא ניתוח אמיתי ומדויק, כי הוא לא מומחה בתפעול מחלבות ורפתות ולא מומחה בשיווק. בסופו של דבר, הפער בין חלב מהדרין לבין חלב לא מהדרין הוא זניח ועומד על אגורות בודדות בלבד (3.58 אג׳ לליטר חלב גולמי, ע״ב).
הטענה שיוקר המחייה נובע מהכשרות היא בדיחה. משק החלב בישראל בנוי בצורה ריכוזית, וזה מה שגורם לחלב להתייקר. אך המדיניות הזו נובעת מתוך אינטרס לאומי, כדי לשמור על הרפתות הפרוסות ברחבי הארץ, גם בחזית ובאזורי עימות.
החברות רוצות לשווק את החלב לאזורים חרדיים ומעוניינות לייצר חלב מהדרין. בנוסף, יש דרישה מהשטח לכך. מספיק שבמקום העבודה אחד העובדים צורך מהדרין – וגורם זאת לכולם, וכך גם במשפחה או במסגרות אחרות. למחלבות אין שום אינטרס לייצר חלב לא מהדרין.
ההמלצות של מבקר המדינה לא נכונות בפרקטיקה, כי החברות רוצות לשווק כמה שיותר, ולכן מייצרות חלב מהדרין. הצעדים השיווקיים של המחלבות יכולים להיות מגוונים, כמו להדפיס על האריזה דמות מסוימת או לייצר חלב מועשר, צעדים לגיטימיים בעיני כולם. הייצור של חלב מהדרין מרחיב את מעגל צרכנים, ולכן החברות בוחרות לעשות את זה״. ■