מדוע זכו שני אלה, בית המשפט והסוכה, להיות של שלום? בית המשפט הוא המקום בו מתגוששים בעלי הדין מרבית שעות היממה, בעוד סוכת שלום כשמה כן היא, סוכת מצווה, בה מקיימים את מצוות החג, אוכלים בשמחה ובחדווה ונהנים איש מחברת רעהו.
מדוע אם כן נבחר שם השלום לבית המשפט העירוני, הערכאה הראשונה, הדיוטה התחתנוה בהיררכיית בתי המשפט בישראל?
על פי ויקיפדיה, בית משפט השלום העברי נוסד ביפו בשנת 1909 על ידי המשרד הארצישראלי. בהיווסדו עמד בראשו ארתור רופין והמזכיר הראשון שלו היה ש"י עגנון.
שמו של בית המשפט הוענק לו על סמך פסוק מספר זכריה: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם. בית משפט השלום העברי פעל בעיקר בשנות העשרים, עת התקיימו בפניו כ-2000 התדיינויות בשנה. עם זאת, הוא לא רכש מעמד רציני במדינה המתפתחת. לא היו בידיו אמצעי אכיפה, והיהודים מיעטו לפנות אליו מיוזמתם: הדתיים בחרו להתדיין בבית הדין הרבני ואילו החילונים פנו לבתי המשפט המנדטורים, אשר דנו בהגינות וביעילות בעניינים אזרחיים שלא היה בהם היבט לאומי או פוליטי.
עורך דין שמואל שמיר ז"ל, רשם את רשימותיו ביחס לתקופת המנדט ושלפניה, בכל הקשור להתנהלות המשפטית כפי שראו עיניו, בקונטרס "ציון במשפט" שנערך בטוב טעם על ידי יאיר פז. ברשימותיו אלו מציין שמיר כי בפברואר 1909 מנהיגים שעלו מאודסה לישראל הקימו ביפו בית משפט עברי, לא דתי, לטפל בסיכסוכים בין יהודים בארץ ישראל. לדבריו, היזמים התכוונו לחדש את המשפט העברי לדורותיו, בלי צביון דתי, ושאפו להשליט צדק ויושר ולמצוא פתרונות לנושאים ציבוריים בין היהודים בינם לבין עצמם. באותה עת היו קיימים בבתי המשפט של התורכים ואלו היו נגועים בשחיתות ובשלמונים (ראה את שירו המפורסם של יהורם גאון על השר מונטיפיורי והבקשיש לפח'ה התורכי).
כאמור, בישוב היהודי של אז לא היתה נחת מהמערכת המשפטית הצעירה בארץ ישראל, אולם, עקרון השלום היה ברור, השכנת שלום בין איש לרעהו, על פי דרך המסורת הברורה של המשפט העברי.
סוכת שלום קרויה על שם קבוץ על נדחי עם ישראל תחת כנפיו של בורא עולם בסוכתו לעתיד לבוא, עת יבואו ויקובצו כל נדחי ישראל, תחת סוכה אחת ולא יאמר איש צר לי המקום.
בברכת חג שמח וציפיה לגאולה השלימה במהרה ולהשבת כל נדחי עמו ישראל ■
הכותב הינו בעל משרד עורכי דין בנתניה המתמחה במשפט המסחרי והוצאה לפועל.
