גבול הציות

האם יש גבול לציות לחוקי התורה? כל מערכת חוקים לוקחת בחשבון אפשרות של טעות המחוקק או שחלות החוק במקרה מסוים אינה חלה מסיבות כל שהן. יש לפעמים שמשיקולים מוסריים לא ניתן לקיים את החוק, ויש פעמים שמסיבות של ׳הוראת שעה׳ מפרים את החוק, לדוגמה מהירות מופרזת אסורה, אך בשעת פיקוח נפש מותר לאמבולנס לעבור את המהירות המותרת ובתנאי שלא יסכן את עצמו ואת אחרים בנסיעתו.
התורה בפרשתנו מצווה ציווי מוחלט ללא שום אפשרות לשיקול דעתנו: ״על פי התורה אשר יורוך… תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל״. ומסביר רש״י: ״אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין״.
הייתכן שנשמע בקול חכמים אפילו שיאמרו לנו על ימין שהוא שמאל? מסביר ספר החינוך (מצווה תצו): ״ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם, ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוון אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה, אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו – לא נצלח לכל״.
מכיוון שמדובר כאן במסורת מדור לדור, מסורת לא טועה ולא כל אדם יכול לשנות אותה, ואם נראה לך שמדובר ב׳ימין׳, דע לך שחכמים צודקים ומדובר ב׳שמאל׳.
נראה שיש ערך עליון לשמירת החוקים והמשפטים, וכדי ש׳מקור הסמכות׳ של החוקים יישמר מכל משמר – ראוי לפעמים לקבל את הטעות שנראית לנו כטעות של המנהיג ואפילו של החוק כדי שלא לערער את מעמד החוקים, ואז מערכת החוקים תתמוטט וכל אחד יזלזל בה. רק במקרים מאוד מאוד רחוקים יש להפעיל שיקול דעת בניגוד לחוקים, אך ככלל חייבים לשמור מכל משמר על מערכת החוק והמשפט.
וכעת לסיפור: ראש ישיבה אחד התקשה להסביר לתלמידו הנהגה מסוימת שנהג בה כלפיו. לאחר בקשת התלמיד להסבר מדוע נהג בו כך, ענה לו ראש הישיבה בשאלה: ״את כל שיעוריי אתה מבין?״, ענה התלמיד: ״חלק כן וחלק לא…״, השיב ראש הישיבה: ״זה מהחלק שלא…״.
לא תמיד אנו מבינים הכול, אך לציית אנו חייבים. ■