הקלישאה הקובעת כי ״לא מחליפים מפקדים בזמן מלחמה״ סותרת את ההיסטוריה ואת עקרונות הדמוקרטיה. אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, הוא קצין עתיר זכויות, אך עצמאות הדרג הצבאי מול הדרג המדיני היא סכנה מוסדית.
מלינקולן ועד זלנסקי, מנהיגים הדיחו קצינים נערצים כדי להבטיח את ריבונות הריבון.
מורה נבוכים לשליטה אזרחית בצבא
אבי בלוט הוא אחד הקצינים המרשימים, הרציניים והמסורים ביותר שצה"ל מתהדר בהם. בפגישתי עמו לפני כארבע שנים נחשפתי לאדם חכם, אמיץ וערכי. הרושם האדיר שהותיר בי אז שריר וקיים גם היום.
ואולם, יש כאן שאלת יסוד משטרית שחובה להכריע בה: מי קובע את המדיניות במדינה דמוקרטית? התשובה הריאליסטית והיחידה היא הדרג הנבחר. מפקד צבאי בכיר מחויב להציג את עמדתו המקצועית בחדרים הסגורים, להתריע ולנסות לשכנע בכל כוחו. אולם, מרגע שהדרג המדיני קיבל החלטה, הצבא נדרש לבצע אותה במלואה וללא סייגים. זוהי משוואת העוצמה הדמוקרטית: אנו מפקידים בידי הצבא מונופול מוחלט על הכוח, הנשק והמודיעין, ובתמורה הוא כפוף לחלוטין לריבון. הדרג המדיני, הכולל את שרי הממשלה דוגמת בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, דורש לצמצם את השימוש בצווים מנהליים. כאשר קצין בכיר פועל בניגוד להנחיה זו, נוצר משבר אמון שמחייב זעזוע. קצין מצוין יכול לטעות, והוא נדרש לשלם את המחיר המוסדי הנגזר מכך.
יסודה של הדמוקרטיה הוא שהסמכות נתונה לדרג הנבחר. הדרג המקצועי כפוף לו. כך מורה גם החוק.
קצין בצבא הוא חייל. חייל כפוף לפקודות של הדרג שמעליו.
מעצר מנהלי הוא לא דמוקרטי
זאת ועוד: בסוגיית הצווים המנהליים האלוף בלוט שגה קשות. השימוש במעצרים ובצווים מנהליים נגד אזרחים ישראלים מהווה כלי דרקוני וקיצוני. זהו מסלול עוקף משפט, המאפשר למערכת הביטחון ולשב"כ לשלול את חירותו של אזרח ללא משפט, ללא הגשת כתב אישום וללא חשיפת ראיות מול סנגור. מבחינה מוסדית, קל הרבה יותר לחתום על צו מנהלי מאשר לעבוד קשה ולאסוף ראיות חותכות לבית המשפט. הפעלת מנגנון העצלנות הבירוקרטית הזו חייבת להישמר אך ורק למקרי קיצון נדירים ביותר של פצצה מתקתקת. המערכת הפכה את הכלי הזה למדיניות שיטור שגרתית ונוחה ביהודה ושומרון, וזוהי פגיעה ישירה בזכויות האזרח.
מחליפים מפקדים בזמן מלחמה
כאן אנו נתקלים בקלישאה הישראלית השחוקה, העצלה והמסוכנת מכולן: "לא מחליפים מפקדים בזמן מלחמה". הטענה הזו מופרכת מיסודה, עומדת בניגוד גמור לאינטרס הציבורי, וחסרת כל בסיס היסטורי. כפי שהראה הפובליציסט רן ברץ במאמרו המקיף, ההיסטוריה הצבאית של הדמוקרטיות המערביות רצופה בהדחות גנרלים כושלים או סוררים דווקא בעיצומה של האש.
הדוגמה הישראלית המובהקת ביותר התרחשה במלחמת יום הכיפורים. ימים ספורים לאחר פרוץ הקרבות, נוכח קריסת חזית הדרום, החליטו ראש הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר להנחית את הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב ישירות מעל ראשו של אלוף הפיקוד שמואל (גורודיש) גונן. דיין קבע אז את העיקרון הברור והקר: חובתה של המדינה להבטיח שבחזית הקשה והמדממת ביותר ישב המפקד המתאים והמתואם ביותר עם הנהגת המדינה. בזמן מלחמה, מחירי הטעויות מזנקים, ולכן אחריות הדרג המדיני גוברת, ויחד איתה החובה העליונה להחליף מפקדים בעת הצורך.
העיקרון הזה מיושם באופן עקבי ונוקשה במעצמות העולם. נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן הדיח שרשרת ארוכה של מפקדים בכירים במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, משום שסירבו לספק את התוצאות שדרש או שנקטו במדיניות עצמאית מדי. וינסטון צ'רצ'יל הדיח מפקדים בכירים כמו ארצ'יבלד וייבל וקלוד אוקינלק בשיא מלחמת העולם השנייה. הנשיא הארי טרומן הדיח את גיבור האומה האמריקאית, הגנרל דאגלס מקארתור, בעיצומה של מלחמת קוריאה, לאחר שהאחרון פעל לקדם אסטרטגיה המנוגדת לזו של הבית הלבן. ברק אובמה הדיח את הגנרל סטנלי מק'קריסטל באפגניסטן בעקבות התבטאויות שחתרו תחת סמכות הממשל האזרחי. אפילו ולדימיר זלנסקי, מנהיג אוקראינה הנאבקת על עצם חייה, החליף את המפקד הנערץ ולרי זלוז'ני בשיא מלחמת ההישרדות מול רוסיה. דרגות, מדליות ופופולריות ציבורית לעולם אינן מעניקות לאיש צבא חסינות משליטה אזרחית.
נסיון לגנוב את הכח מהציבור
ההיאחזות של המטכ"ל בראשות זמיר בטיעון של "אמצע מלחמה" מהווה כסות לשמירה על כוח מוסדי של גילדה סגורה, הנהנית מגיבוי אוטומטי של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. מנגנון ההגנה הזה נועד לסרס את יכולת הציבור למשול באמצעות נבחריו, ולשמר את מוקדי הכוח בידי הפקידות הלובשת מדים או גלימות.
אבי בלוט ראוי להערכה רבה על תרומתו ארוכת השנים לביטחון ישראל. במקביל, שר הביטחון מחויב להבטיח את ביצוע מדיניותו ללא פשרות וללא התנצלויות. במדינה דמוקרטית מתוקנת, הגנרלים מנהלים את שדה הקרב, והדרג הנבחר מנהל את המדינה. טשטוש הגבול הזה מסכן את הריבונות, מחליש את המשילות, ופוגע אנושות בסיכויי הניצחון שלנו. ■
לתגובות: Tamir@mashma.net
