01
אני מניח שמזג האויר הלוהט בשבוע האחרון הציף לכל אחד משהו בראש. לי הוא הציף את הפסוק "כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג, יט). פשט הפסוק מתאר שבבוא היום הרשעה תישרף באש, אבל לפסוק יש גם ממד עמוק יותר:
02
החום הכבד שאנו חווים בימים הללו משתלב עם התחושה הכללית של סוף השנה וסוף (?) המלחמה – ומייצר תחושה שאולי נגמר לנו הכוח! לאחר שלוש של מאבק מתמשך; על גבי שש שנות זעזועים חברתיים, קורונה וכו' – מביאה אותנו הטמפרטורה הקיצונית לנקודת קצה נפשית. מכאן כבר קל להגיע לדמיונות על "סוף העולם" ותחושות ייאוש ואנרכיה.
03
כמו תמיד, הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו באופן מורכב יותר: הפסוקים בהמשך אותה נבואה שהזכרנו מציגים תמונה מורכבת, מצד אחד "וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה, קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם", אולם מצד שני "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה". מצבי קיצון יכולים להתפרש לרע ולטוב. להיות רעים עבור "זדים" וטובים עבור "יראי שמי". חום גדול יכול להיתרגם לשריפה או לאנרגיה. כך גם התחושות שלנו יכולות להיות מנותבות למקום שלילי או חיובי. ההתנהלות במצבים כאלה צריכה להיות בלי יותר מידי דרמה: חושבים כמה שפחות על החום ועושים מה שצריך לעשות.
04
הנחת המוצא מאחורי ביטויים כדוגמת "אנחנו נמצאים בגל חום חסר תקדים" היא שהאירוע התורן שעומד לפתחנו הוא אירוע קצה שלאחריו – או גאולה שלמה או חורבן מוחלט. המציאות כמובן היא אחרת; בעבר, כמות האנשים והאירועים הייתה קטנה ואדם היה יכול לדמיין בכל מאורע שהוא "גאולה" או "סוף העולם". כיום, המערכות גדולות ומורכבות. לא מהפכות שמשנות סדרי בראשית אלא אוסף של רגעים קטנים – שיש בהם 'פִּיקים' של גאות ושפל – שמצטרפים בסופו של דבר לגרף מצטבר של התפתחות.
05
בפרשת ראה שנקרא השבת יש שני פסוקים שנדמים כסותרים זה את זה: נאמר "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ", ונאמר "אפס כי לא יהיה בך אביון". הישוב לסתירה הוא שבמציאות ("ארץ") תמיד יהיה "אביון" – בעיות מתמשכות שצריך להתמודד עימן; אולם הניצחון על ה"אביון" יהיה דווקא "בך" – בכך שאדם ינצח בקרבות קטנים שמשפרים את מצבו, יום אחר יום.
06
המאבקים הבטחוניים, החברתיים והתרבותיים שאנו מצויים כעת בעיצומם לא יסתיימו מחר – לא בחורבן ולא בהבזק אור פתאומי – אלא ימשכו שנים רבות, בעליות ובירידות קטנות, ובשורה התחתונה נעבור מעידן אחד לעידן טוב יותר. הנגזרת היא לא לפתח אדישות אלא אדרבה, להיאבק בנחישות מתוך ידיעה שה"אביון" תמיד נראה מאיים יותר ממה שהוא באמת. הנשק של הבריונים הוא ההפחדה והדרמטיזציה. הקריסה "חסרת התקדים" של המדינה והעולם נמצאת רק בדמיונות שלהם.
07
נכון, חם מאד. המון קשיים. אולם שימו לב למקום שבו אנו נמצאים בסוף קיץ תשפ"ו: האיום הקיומי הוסר לעת עתה ממדינת ישראל; הכלכלה פורחת; אור השמש חושף את הרשע שהתחבא בצללים וכעת מאבד מכוחו מיום ליום; התרבות במדינת ישראל הולכת ומתקרבת למסורת – ראו מופעי הקיץ הגדולים, פחות שלמה ארצי (תזכירו מי זה?) ויותר בן צור. גל החום הזה יסתיים כפי שמסתיים הפרק במלאכי, וכפי שהולכות להסתיים גם הבחירות שעומדות לפתחנו: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם".
חוצמזה כדאי בימים אלו להישאר במקום מוצל ולשתות הרבה מים.
קיץ טוב ושבת שלום ■
