יהדות

החלומות האמיתיים של הרב שטיינזלץ

שנה לפטירת הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל זצ"ל.

אור לי"ח אב, מוצאי יום השנה הראשון לפקודתו של מו"ר הרב עדין זצ"ל.
דומה כי בציבור הרחב היה הרב עדין מוכר בעיקר ובראש ובראשונה, כמבאר התלמוד.

כבר בשלב מוקדם בחייו נודע הרב לדמות פלא, שיצרה את מפעל האדירים הזה, ולא פעם הוא היה מספר בבדיחותא כיצד הגיע למקום פלוני ושמע את הנוכחים מתלחשים בהפתעה מכך ש"שטיינזלץ של הגמרות" עדיין חי…
אולם למרות שמבחינה היסטורית קשה להפריז בחשיבותו של ביאור התלמוד, באופן שיכול להיות מעט מפתיע, הרב מיעט מאוד, אם בכלל, לדבר על הספרים עם התלמידים שליוו אותו.
כמובן שידענו שבזה עיקר עיסוקו, אבל היה ברור שהחלומות של הרב, והדרישות שלו, מעצמו בראש ובראשונה, וגם מאיתנו, הם מעבר לחיבור ספרים.
נראה לי כי נכון לומר שיצירתו הגדולה של הרב, ולימוד התורה לאלפים, וריבוי המעשים לאין שיעור, בארץ ובחו"ל, בגלוי ובנסתר, כל זה היה חלק ממאמץ אחד בסיסי ועמוק –  להאיר את נשמות ישראל, הקרובים והרחוקים, לעורר אהבה הישנה שנמצאת אצל כל יהודי, ולהביא בסוף לתחייה מחודשת של היהדות.
הרב עדין חי בתודעה ברורה שאנחנו יכולים וצריכים להביא לימות המשיח. "לסיים את ההיסטוריה", כלשון בה הוא נהג להשתמש. במושגים של הרב, ובדרך בה הוא הבין את התקופה בה אנו חיים, על הפוטנציאל שלה ועל האתגרים שלה, זהו יעד אפשרי, ריאלי, שאנו מצווים לפעול למענו.
זו בעצם התביעה הבסיסית שהייתה לו מכל מי שהיה מוכן לשמוע: לחיות בתודעה של אחריות על עם ישראל. להבין שאנו חיים בתקופה שהיא הזדמנות אדירה, ומאידך שהקיום היהודי אינו מובן מאליו ושהדברים רציניים, דחופים, ותלויים בנו ובמעשים שלנו. ואם אין אני לי – מי לי.
הוא היה חוזר על המסרים הללו שוב ושוב, עם אותם דיבורים, ואותם סיפורים בפעם המאה שכבר ידענו בע"פ. במשך שנים, בימי חול, בימי פגרה, פעם אחר פעם. בפני חמישה תלמידים ובפני מאות. הכול סביב אותו מאמץ סזיפי – אולי מישהו ישמע ויהיה איכפת לו. אולי מישהו ידלק קצת מאש התמיד שבערה בקרב הרב. 
פעם אחד שאל אותו – אתה רב, מחבר, מקובל, פילוסוף, מדען? מה אתה בעצם? והרב ענה לו אני בראש ובראשונה רואה את עצמי כמחנך. ובאמת אחד הדברים האחרונים ששמענו ברבים, כחבורת תלמידים, מהרב, היה מעיין חשבון סביב הנקודה הזו – התחושה שלו שהוא השקיע בספרים ולא העמיד מספיק תלמידים שיסייעו לו כפי שהיה רוצה. "ספרים זה דבר טוב" הוא אמר לנו, "אבל אני רוצה לעשות אנשים. אני צריך עוד ידיים, אני צריך עוד רגליים. אני רק אחד".
היה מפליא ומזעזע לשמוע את זה ממנו, מעבר לחשיפה האישית – הלא אופיינית – שבדיעבד הפכה להיות סוג של דברי פרידה, בעיקר כי זה הדגיש את קנה המידה בו אוחז האיש הענק הזה, שנכנס מזמן לספרי ההיסטוריה, שמו חקוק באותיות של זהב. והוא – לא די לו בכך. החלומות הגדולים אינם מניחים לו אף בימי זקנתו והוא מבקש עוד נשמה, מיצר על תלמידים שיכל להעמיד ודואג על מה שעוד יש לפעול בזמן שנשאר. 
הרב הלך אך רוחו הגדולה עודנה איתנו. יעזור ה' ואת מה שלא עלה בידו לעשות נעשה אנחנו. לחיים!

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…