יהדות עכשיו

המסורת היהודית היא שורש האחדות

הרב מיכה הלוי, רבה הראשי של פתח תקווה וראש הישיבה הגבוהה עטרת נחמיה בתל אביב, הפך בשנים האחרונות לאחד הקולות הבולטים בקרב רבני הציונות הדתית למרות הערכתו האישית לשר הדתות מתן כהנא, הוא לא מהסס לתקוף את הרפורמות של הממשלה  

מוריה אופיר

ברל'ה קרומבי ומוריה אופיר

מוריה אופיר

ברל'ה קרומבי ומוריה אופיר

אנחנו נמצאים ערב ראש השנה, מהי ההכנה הרוחנית המתאימה ביותר על מנת להיכנס נכון ליום הקדוש הזה?
“ההכנה הרוחנית הכי מתאימה היא להתכוון יותר בעולם התפילות. שמיעת השופר והסליחות מרוממות אותנו מהעולם החומרי, בו אנחנו שקועים, לעבר העולם הרוחני. את דבר ה’ שומעים דרך השופר והסליחות, שמזכירים לנו את הרצון לעשות טוב ואת המבט הטוב על העולם, שהוא המבט האלוקי ולא הארצי בלבד. 

אלה ההכנות שאדם צריך לעשות לראש השנה, כדי לעשות את רצונו יותר טוב, כך שהקדוש ברוך הוא ינהג איתנו יותר טוב”.

ישנם אלפי מתים בארץ בעקבות הקורונה, הרב חושב שיש לזה משמעות כשמגיעים לסיומה של שנה?
“כן בוודאי. אני לא יודע בדיוק את חשבון הנפש, אבל בוודאי שהשם מדבר אלינו דרך מה שקורה. אם אנחנו שקועים רק במחשבה איך להיות בריאים פיזית וגופנית – כנראה זה לא מספיק. אנחנו צריכים להיות יותר שקועים בשאלה איך להיות בריאים רוחנית. הפסוק אומר “הסולח לכל עוונכי, הרופא לכל תחלואיכי”. היום עולם הרפואה הפיזיולוגי הגיע למסקנה שהנפש, בריאותה ושלימותה, משפיעים על הגוף הגשמי. אני לא מדברים על חוליים נפשיים, אלא על גבורה וחוסן נפשי, שכאשר ישנו חוסן נפשי מתגברים גם על מחלות.

“ביהדות מדברים על חוסן נשמתי. כאשר חיים יותר את החוסן הרוחני מתגברים יותר על מחלות, ולפעמים אולי הן גם לא מופיעות. אני חושב שכשמסיימים שנה ומתחילים שנה חדשה, ומאחלים זה לזה בריאות, הכוונה היא לא רק בריאות מהמגיפה, אלא בריאות חיים. כי לחיות יותר בבריאות זה לא רק בבריאות המאכלים – שגם זה מאד חשוב – אלא בבריאות רוחנית, במחשבות יותר נכונות. כל זה כלול באיחול “שנת בריאות”. אז אם אנחנו מאחלים היום, אחרי תקופה כל כך ארוכה, שתהיה לנו שנת בריאות, לא להתכוון רק שהמגיפה תיפסק, אלא באמת שאנחנו נהיה שונים. יותר רוחניים ופחות חומריים.

בשפה העברית יש שורשים עם משמעויות הפוכות, כי העברית היא לא שפה שנוצרה בידי האנושות, שבה לכל שורש יש הבנה אחת בלבד. ה’ ברא את העולם הזה בלשון הקודש ועליה אנחנו אומרים “ורוממנו מכל לשון”. לשורש של המילה “שנה” בעברית, יש משמעויות הפוכות האחת מחברתה: משמעות אחת היא “לשנות”, כלומר לבצע פעם שניה, ומשמעות אחרת בדיוק הפוכה – מלשון לשנות, לבצע שינוי. 

“הפירוש לכך הוא שראשית המשמעות של המילה “שנה” היא שאם אנחנו רוצים שכל הדברים הטובים מהשנה החולפת יובילו אותנו, בבחינת “אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי”, אנחנו צריכים לשנות את עצמנו, כדי לקבל את הטוב. אנחנו צריכים להיות יותר מקבלים את הטוב האלוקי דרך השינוי שלנו, כדי שמה שמתעורר בקרבנו דרך הטוב שלנו, יגלה את הטוב האלוקי בעולם וכך אנחנו ניגשים לבקש “מנע מגיפה מנחלתך” בתפילה״.

בדורות קודמים כשהייתה מגיפה גדולי ישראל אמרו שזה בגלל דברים שיש לעשות עליהם חשבון נפש. הרב חושב שיש מקום לזה גם בהקשר של המגיפה הנוכחית?

“אני חושב בכלל שמהמגיפה הזו שונה. במגיפות בדורות קודמים היו הרבה יותר מתים וחולים, ועולם הרפואה לא היה כפי שהוא היום. בהקשר הזה צריכים להודות לכל הצוותים הרפואיים שעוסקים במלאכה. בעבר אנשים היו מתים ממש בבתים ואין בכלל מה להשוות את המגיפה של היום למגיפות של פעם, ברוך ה’, וגם את זה צריך לדעת. לכן, אני לא אומר, ‘למה הגיעה המגיפה הזו?’, אבל וודאי שהיא הופיעה כדי שנשמור את נפשותינו מאד. גם את הנפש וגם את “ואהבת לרעך כמוך”. הערבות ההדדית נוצרת כשאדם מקפיד על הכללים של הבריאות, לא רק בשביל עצמו, אלא גם בשביל חברו. הכללים הם מאד חשובים. אני חושב שבדורות עברו גם לא הייתה את הידיעה לגבי כללים אלו. בעבר כשהייתה מגיפה, וכל הבית היה בעצם חדר אחד בלבד, לא יכלו בכלל להישמר אחד מפני השני. היום יש לנו את התנאים והשפע, ואנחנו צריכים לקחת את השפע הזה רק לטוב, כך שהוא יהיה כלי לתורה, ולא להיפך חלילה”. 

 

השנה יהיו הרבה אנשים שלאור הבידודים ייאלצו להתפלל בבית בראש השנה, כיצד הם צריכים לנהוג?

“ראשית דבר צריך לדעת שכתוב בהלכה במפורש שאדם שנמצא בביתו יכוון להתפלל בשעה שהקהילה שלו, הציבור שאליו הוא משתייך, מתפללים. עיקר התפילה היא בתפילת עמידה וחשוב שהוא יכוון להתפלל תפילת העמידה בעת שהמניין שלו גם נוהג כך. כך הכוונה והתפילה נחשבות כאילו הוא כן משתתף עם הציבור. כלומר, הוא כן משתייך אל הציבור ואל הקהילה הרגילה, אבל הזמנים מכוונים אותו, וכך הוא מכוון את מחשבותיו ותפילותיו לא רק על עצמו אלא על כל הציבור שלו. כשמשתפים את תפילתנו האישית עם הציבור, תפילת ציבור לא חוזרת ריקם ולכן התפילה והתפילה פועלת. זה הדבר ראשון שאדם צריך לעשות כשהוא בביתו. מעבר לכך, אין ספק שגם הייתי ממליץ, בבחינת “היכון לקראת אלוקיך ישראל”, שגם כשאדם בבית הוא ילבש את בגדי היום טוב, אם הוא נוהג ללבוש קיטל – ילבש את הקיטל גם בביתו, וכך את כל הלבוש שהיה הולך איתו לבית הכנסת, כולל את נעליו, וימצא בבית 

פינה שקטה שיכוון ליבו לתפילה ויתפלל בכוונה. לפעמים דווקא מתוך המקום הזה, של אדם המתפלל לבד עם עצמו, הכוונה יותר גדולה. כדאי למנף את מה שנוצר בהכרח שאדם צריך להיות בביתו, שמצד אחד יכוון שיהיה ליבו עם הציבור, אך מהצד השני הוא יתעלה בתפילה הבידודית שלו, דווקא בגלל היותו לבדו”.
בפן הציבורי עברנו השנה הרבה שסעים ומחלוקות, בעיקר סביב הקמת הממשלה החדשה, איך הרב חושב שנכון לאחות מחדש את השסעים בעם?
“אני חושב שהמסורות והזהות היהודית של המדינה הם הדברים המאחדים, ואני רוצה להסביר את זה: אחדות לא באה מהתאחדות של דעות שונות, לקיחת המשותף, אלא מזה שכולנו משורש אחד, בני אב אחד אנחנו. אם אנחנו ניקח את המסורות וניקח את השורשים ואת הדברים שהם ביסוד אחדותנו וכל כך חשובים לנו – לדבר על הזהות היהודית של המדינה – דווקא בתוך ממשלה שכבולה בחוסר זהות יהודית. צריך לחזק את אלה שנמצאים בממשלה גם על ידי האחדות שלנו, השורש שלנו, היסוד. הבלבול הגדול בעניין של תרבות מערבית שמדברת על שיווין בכל גם בין העמים, מטשטשת את שורש האחדות שלנו. לא נוכל להתאחד מבחוץ, האחדות באה משורש האחד.
“ענפים רבים יש לו לאילן שגזעו הוא אחד. לפעמים חלק מהשורשים פונים ימינה או שמאלה ואינם מתאחדים בנוף האילן, אבל האחדות שלהם היא בשורש, ואז יש גם אחדות בחילוקי דעות. אבל אי אפשר להתאחד בחילוקי הדעות, אלא באחדות השורשית, ולכן ככל שנעסוק במסורת משותפת, בזהות יהודית משותפת – זה שורש האחד שלנו. דווקא בגלל מה שעברנו, זה חשבון הנפש האמיתי שצריכים לעשות, לחזור למסורת היהודית שהיא מאחדת את כל עם ישראל מאז שיצאנו ממצרים ועד היום. המסורת היהודית היא שורש האחדות”.
הממשלה החדשה מקדמת רפורמות שפוגעות בערכים ציוניים, כמו למשל הרפורמה של החקלאות או הפקרת הנגב. הרב מודאג מכך?
“בוודאי. אני מאד מודאג כיון שכמו שהזכרתי זו ממשלה שכבולה מאד לעשות דברים כשינוי מהשורש. זו אגב שורש המילה “רפורמה” – התחדשות שאינה דומה למקור, וזה בדיוק הפוך ממה שהסברתי מקודם: המילה התחדשות מגיעה בבחינת “חדש ימינו כקדם” – זה לחדש את הישן, לא כרפורמה. למילה “רפורמה” אין תרגום בעברית, ודרך אגב גם למילים “קואלציה” ו”אופוזיציה” אין מילים מקבילות בשפה העברית, כי עם ישראל הוא עם אחד: אין קואליציה ואופוזיציה, וגם רפורמות אינם מן היהדות. יש מה לחדש ולתקן, אבל כשעושים מהפכות של רפורמות הולכים נגד השורש, ולכן אני מודאג באמת מהרבה דברים שעושים ובעיקר מהרפורמות בענייני הדת והרבנות”.

גם בפן הדתי הממשלה מקדמת רפורמות. מה הרב חושב על הרפורמות של משרד הדתות בנושא הכשרות והפקעת המונופול מהרבנות הראשית לישראל? 

“הרבנות הראשית היא לא גוף ממלכתי של משרד הנותן שירות בלבד שצריך להיות אחראי על איזה סדר מסוים שאפשר לדבר עליו כמונופול ותחרות. הרבנות בראש ובראשונה נותנת מן הרוח אל העם. לא שייך לדבר על זה בעולם של מונופולים. הפכו את כל הגוף הזה לעולם של נותני שירות ואז מדברים על מונופולים. באופן מעשי, הרפורמה היום שמציעים בכשרות מציעה תחרות לא רק בנתינת השירות, אלא גם בהלכה היותר מקילה, גם באופן שלא הקלו ב הדורות הקודמים. זו לא תחרות, אלא הוזלת והשפלת התורה. בהרבה נקודות ברפורמה איני מבין את שר הדתות, שאני מעריך אותו, הוא אדם דתי מאד ויסודי, שתרם למדינה תרומה אדירה שנים רבות, אבל משהו פה התבלבל אצלו וצריך לעזור לו לצאת מהבלבול הזה, לקדם התחדשות בתוך העולם של הרבנות, של התורה המרוממת את כל העם”.

הקמת הממשלה גרמה למחלוקות קשות בתוך הציונות הדתית. האם הרב חושב שקולם של הרבנים נשמע מספיק בסוגיות הציבוריות בתוך הציבור הדתי לאומי? 

“אתם אומרים “קולם של הרבנים” וצריכים להגיד את האמת: לצערנו יש גם מחלוקת בין הרבנים, למרות שאני חושב שרוב רובם של הרבנים מהציונות הדתית מתנגדים למה שקורה בממשלה הנוכחית וקולם של הרבנים האלה לא מספיק נשמע, גם בגלל היעדר כלים להשמיע – כלומר שלא מאפשרים להם השמיע תמיד, וגם בגלל קרבה לפוליטיקה. אנחנו באמת לא רוצים לדבר פוליטיקה, אלא על ערכים של התורה והרבה פעמים הגבול הדק שבין הערכים והפוליטיקה לא נותן לנו לדבר, לכן קולנו לא מספיק נשמע. אנחנו רוצים לדבר על הערכים האמיתיים של התורה וטשטוש הגבולות לא מאפשר לנו להגיד את מה שנאמר. אני מאד מקווה שרבנים, לפחות בקהילות שלהם מול קהל עדתם, לא חוששים שזה ישמע קרוב לפוליטיקה ומשמיעים את דעת תורה, כי זו אינה פוליטיקה וחייבים להביע את הדעה בצורה בהירה. זו דעה של תורה והשקפה של מסורת ישראל בהתחדשותה בגאולת ישראל שבימינו”. 

לסיום, מה הרב חושב שצריך להיות החזון של הציונות הדתית בימים האלה? פעם היה אתגר ההתנחלויות, אחרי זה עברנו להקמת גרעינים תורניים. מה הרב חושב שצריך להיות החזון של הגשמת דרכו של הרב קוק בשנים הקרובות?

“כפי שכתב הרב קוק זצ”ל עוד לפני תקומתה של המדינה: מדינת ישראל היא יסוד כיסא ה’ בעולם, המדינה היא הכסא של ריבונו של עולם. הציונות הדתית צריכה את הזהות היהודית של המדינה. את התורה הזו של הרב קוק זצ”ל צריך לפרסם ולהסביר, לברר לציבור – זו מדינה יהודית. הציבור לעניות דעתי צמא לשמוע על כך. זו המערכה על המדינה היהודית ולכן זה החזון של הציונות הדתית”. 

שתהיה לרב שנה טובה ומתוקה.

“שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל ולכל קוראי גילוי דעת”. 

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה…
מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…
Scroll to Top
גלילה למעלה