נתוני השירות המטאורולוגי של ישראל מ-2019 אמורים להטריד אתכם: עד סוף המאה הנוכחית הטמפרטורה הממוצעת צפויה לעלות בארבע מעלות צלסיוס, המשקעים יפחתו בכחמישית, אירועי מזג האוויר הקיצוני יתרבו, וגובה פני הים יעלה בשיעור של כארבעה מ"מ בשנה.
'אירופה מתחממת', 'בריטניה שברה שיא עם יותר מ-40 מעלות', 'ארצות הברית עולה בלהבות', 'טמפרטורות חסרות תקדים בסין'. אלה כותרות שראיתי בתקופה האחרונה באתרי האינטרנט. על פניו נתונים מדאיגים, אך האם יש אמת בנתונים שהוצגו? האם יש פה משהו חדש? אולי כדור הארץ שלנו חווה דברים דומים בעבר? ׳משבר האקלים׳ – יש בכלל דבר כזה?
בשיחה מרתקת עם ׳גילוי דעת׳, מסביר פרופסור יונתן דובי כי ״הנתונים מראים שהטמפרטורה של כדור הארץ עלתה במעלה במאה השנים האחרונות. אבל מבחינת האקלים הוא מושפע מהרבה גורמים, לאו דווקא הטמפרטורה, ומהבחינה הזאת אין עדויות מיוחדות לאיזשהו משבר״.
יוני אומר כי אם בוחנים נתונים של אירועי קיצון, רואים שבמאה השנים האחרונות לא היה שינוי גלובלי בסופות, בהצפות, בשיטפונות ובבצורות. ״אם מסתכלים על הנתונים רואים שלא היה שינוי. שינויים מקומיים תמיד יש אבל הם בוודאי לא קשורים לעליה בטמפרטורה ואין לנו דרך לדעת את זה. צריך להבין שכאשר מסתכלים על מצבנו, במאה השנים האחרונות בני אדם כמעט ולא מתים מאירועים אקלימיים. בתחילת המאה הקודמת, אלף תשע מאות ומשהו, סביב 500,000 אלף איש מתו בכל שנה מאירועים אקלימיים, אירועי קיצון. בשנת 2020 מתו בסביבות 3,000. ירידה שלא תאומן״.
״אז כשאומרים ׳משבר אקלים׳ אני שואל ׳מה המשבר? מה הסכנה?׳. ונכון להיום אין עדויות מיוחדות לאיזושהי סכנה קיצונית. יש בעיות, ברור שיש בעיות אבל בטח לא קטסטרופה או משהו שלא ניתן להתמודד איתו, לא משהו שלא התמודדנו איתנו בעבר עם הרבה-הרבה פחות אמצעים טכנולוגיים. פשוט, עוד סדרה של שינויים רגילים לגמרי. שום דבר לא קיצוני ושום דבר לא מיוחד״.
לנו, בני האדם שמזהמים עם הרכבים שלנו את האוויר, יש בכלל השפעה על טמפרטורת כדור הארץ?
״זאת שאלת מיליון הדולר. התשובה הכנה של המדע בעת הזאת היא – שאנחנו לא יודעים. בהחלט יש מכניזם שדרכו בני האדם עשויים להשפיע על האקלים, אלה כמובן גזי החממה. אבל המכניזם הזה הוא נוסף על עוד הרבה מאוד תהליכים טבעיים שקורים למערכת האקלים באופן טבעי בגלל שזו מערכת מסובכת ויש בה שינויים טבעיים על כל סקאלות זמן.
פרופסור יונתן דובי
״השאלה הגדולה היא – מתוך העליה בטמפרטורה של מעלה במאה שנים האחרונות, שגם עליה יש מי שחולקים אבל בואו נניח שזה נכון – כמה מהעלייה הזו מגיעה כתוצאה מפליטות גזי חממה וכמה כתוצאה ממחזורים טבעיים? התשובה היא שאנחנו לא יודעים. יש תזה ששומעים עליה כל הזמן שאומרת שהכל זה בני האדם. זאת תזה מדעית, בוודאי שאינה מוכחת ולמעשה גם קצת מופרכת. כשחושבים שיש מערכת כל כך מסובכת עם כל כך הרבה פרמטרים שמושפעת רק מדבר אחד, זה לא נשמע סביר. במציאות זה איפשהו באמצע, אולי שליש, אולי שלושת רבעי – אבל התשובה היא, שוב, שאנחנו בעצם לא יודעים״.
הם רואים את האדם כסרטן על כדור הארץ
יוני הוא פרופסור מן המניין במחלקה לכימיה וחבר מועצת בית ספר לקיימות ושינוי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון. נחשפתי אליו פעם ראשונה לפני כשנה עם הרצאה שהעביר לסטודנטים של 'חזון לאומי', ומאז האזנתי לדבריו בעוד כמה הסכתים. יוני מתגורר בתל אביב, נשוי ויש לו ארבעה ילדים. הוא מוזיקאי חובב ומנגן בחליל וסקסופון, ואפילו מספיק לתפוס גלים בים. דובי כתב את ההקדמה לספרו הנהדר והמומלץ של מייקל שלנברגר – "אפוקליפסה אף פעם – כיצד בהלת האקלים פוגעת בחברה". על כריכת הספר מופיעה תמונה של דוב קוטב קורץ.
כשמדברים על משבר האקלים אי אפשר שלא להיזכר בקמפיינים בהם נראים דובי קוטב עייפים עם הלשון בחוץ. מחקר משנת 2020 שפורסם בכתב העת Nature Climate Change, חוזה כי דובי הקוטב ייכחדו עד סוף המאה הנוכחית – אלא אם כן יינקטו מאמצים על מנת להילחם במשבר האקלים. במחקר נטען כי אם משבר האקלים ימשיך כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, דובי הקוטב צפויים להתקיים רק עד שנת 2100. האם אמת ונכון הדבר?
״קודם כל נבהיר, מצבם של דובי הקוטב מעולם לא היה יותר טוב במשך המאה ה-20, מאז שהפסקנו לצוד אותם. אם אתה שואל אותי מטרת הקמפיינים הללו היא להפחיד אותנו על מנת לתת כוח וכסף לגופים שמאגנים את הקמפיינים האלה. ׳גרין פיס׳ שם לך תמונה נוראית של דובי קוטב, תמונה מאוד רגשית. הרי מי לא אוהב דובי קוטב? כולנו אוהבים אותם. בתחתית התמונה כתוב ׳תרום לנו כסף׳. הקמפיינים האלה הדבר האחרון שמעניין אותם זה שגשוג אנושי, ומה שמעניין אותם זה בעיקר כסף וכוח. הגופים הקיצוניים הללו, ׳גרין פיס׳ ועוד הרבה גופים כמו ׳מגמה ירוקה והגוף הישראלי ׳המרד בהכחדה׳, הם רואים את האדם כפגיעה, כנטל על כדור הארץ והאידאל שלהם הוא עולם ללא בן אדם. האדם הוא כסרטן על כדור הארץ. בעיניי זה מיצר קמפיינים אנטי הומניסטים״.
הזכרנו את דובי הקוטב. הקרחונים שנמסים בקטבים משפיעים על עליית גובה פני הים כמו שמפחידים אותנו?
"עליה בגובה פני הים אכן מתרחשת. כבר מסוף מהמאה ה-19 אנחנו יכולים לראות עליה ושקצב שלה אחיד פחות או יותר. מה שמדהים הוא שהעליה התחילה הרבה לפני שהתחלנו לפלוט פחמן דו חמצני. זה קורה כי כדור הארץ מתחמם קצת ולכן המים מתרחבים וגם כי הקרח נמס מעט בקטבים. אבל כמו שאמרתי, התהליך נמשך באותו קצת החל מסוף המאה ה-19 ולא רואים שום שינוי שהתרחש עת התחלנו לפלוט פחמן דו חמצני".
"הדבר השני הוא שקצב עליית פני הים מאוד מאוד איטי. הממוצע הגלובלי שכולל גם שקיעת קרקעות הוא שלושה מ"מ בשנה, זאת אומרת 3 ס"מ בעשר שנים ו-30 ס"מ – כמו שני שקי חול, במאה שנים. אין שום בעיה לערי החוף שלהן התהליך הוא רלוונטי להתמודד עם קצב קטן כזה. אגב, בישראל לא חל שינוי בגובה פני הים, בערך 0.7 מ"מ בשנה, מאוד מאוד קטן וזניח.
אנרגיות ירוקות לא מקטינות את הזיהום
נעזוב רגע את עניין משבר האקלים בו אנחנו עוסקים. הזיהום שאנחנו נושמים יום-יום – יש עניין לעבור בגללו לאנרגיה ירוקה כמו שמש, רוח ומים?
״ראשית צריך להפריד בין האקלים לבין בעיות סביבתיות אמיתיות שיש בשפע, כי באופן טבעי בני האדם משנים את הסביבה כדי לשפר את איכות החיים. וכשאנחנו משנים את הסביבה, לפעמים יש לזה עלויות חיצוניות, סביבתיות נקרא לזה. את הדברים האלה בהחלט ניתן לשפר, לנהל אותם. אין בין זה ובין אנרגיות ירוקות שום דבר.
״אנרגיות ירוקות לא מקטינות את הזיהום כי הן לא יציבות בהגדרה. בלילה אין שמש וכשאין רוח אין רוח. לכן תמיד חייבים לגבות אותן עם דלקים פוסילים (מאובנים, א״ה). באופן מובהק המעבר המאסיבי לאנרגיות מתחדשות גם עולה הרבה-הרבה יותר, אין על כך ויכוח – וגם לא תורם משמעותית להורדה בשום זיהום״.
יש לך דוגמה לניסיון שעשו עם אנרגיה ירוקה שלא הועיל?
״האוסטרלים כיבו את התחנה הפחמית וגילו שהם במשבר אנרגיה כי צריך חשמל. הם חזרו לשרוף סולר בשתי תחנות ענק של ׳ג׳נרל אלקטריק׳.
גרמניה, עוד לפני משבר האנרגיה הנוכחי שהגיע בתחילת השנה עם בצורת רוח, ואפילו לפני כן בשנים הכי טובות של הרוח – היא עברה ל-27% חשמל ממקור לא יציב, ויש דוחות שמראים שהיתה ירידה זניחה במזהמים מסוימים אבל עליה משמעותית במזהמים אחרים, בגלל שבעצם שרפו יותר דלק כדי לגבות את המערכות הלא יציבות האלה. אנחנו יודעים את זה״.
זה בוודאי משפיע על מחירי החשמל.
״בהחלט. מחירי החשמל רק עולים. אנרגיות ממקור לא יציב הן מעמסה על רשת החשמל ולכן הן תמיד עולות יותר. יש מתאם מובהק בין כמה אנרגיה ממקור לא יציב מדינה התקינה, לבין כמה עולה בה החשמל. אנחנו מכירים את זה גם כאן בישראל. כל שנה מחירי החשמל עולים בשלושה אחוזים בגלל הסובסידיות לאנרגיה המתחדשת. אנחנו משלמים כסף ישיר מחשבון הבנק של המדינה לחשבון הבנק של היזמים, בין מיליארד וחצי לשני מיליארד שקלים בשנה.
זה לא כולל את העליה בתעריפים בגלל שהגיבוי לחשמל הסולארי, ניהול הרשת והתשתית שהרבה יותר מסובכת – כל אלה נופלים על הציבור.
״אלה שמתקינים פאנלים סולריים על הבתים והחוות הסולאריות הגדולות כמו שיש בקיבוצים ובאשלים. הנזק הכלכלי של זה ברור – כשאתה מעלה את מחיר החשמל אתה מעלה את המחירים באופן כללי כי כל דבר צורך חשמל. גם החנויות שמוכרות מזון משלמות יותר והן מגלגלות את זה על הצרכן וכך האלה. זאת אומרת, מלבד העליה הישירה במחיר חשבון החשמל של כל אחד מאיתנו, במיוחד בשכבות מעוטות היכולת שכן חשמל כולם משלמים באופן דומה – זה יגרור לעליית מחירים כללים וזה כבר נעשה״.
לגבי נזק סביבתי אומר יוני: ״פה זה ברור לחלוטין. בגלל שאנרגיית שמש למשל היא מאוד דלילה, היא נותנת הרבה אנרגיה אבל מעט ליחידת שטח. צריך שטחים אדירים כדי לאסוף את החשמל הזה, אז לוקחים פנינות מדבריות נפלאות, אזורי טבע פראי, ומכסים אותם בפאנלים סולאריים. מי שנוסע באזור אשלים, אני גדלתי במדבר לפני 20 שנה, אלה היו שטחי בר מדבריים נפלאים – והיום אתה מגיע לאשלים ורואה אזור תעשיה ענק שרואים אותו עוד מצומת הנגב, את המגדל התרמו-סולארי המטורף. אתה מגיע לשם ורואה שטחי מדבר אדירים שמכוסים בפאנלים סולאריים. שום חיה לא יכולה לחיות שם ושום צמח לא יכול לגדול שם. אני אומר הפוך, אם אתה רוצה לתרום לסביבה תשקיע במקורות הספק שלוקחים כמה שפחות שטח ליחידת הספק וכך תוכל לצמצם את הפגיעה בטבע״.
כמה אחוז מהחשמל בישראל מספקת החווה באשלים?
״כל האנרגיה הסולארית בישראל, כולה-כולה, נותנת בסיבות חמישה-שישה אחוזים. זה חסר משמעות. לחברת החשמל אין שום בעיה לספק את זה עם גז, את הכל. אפשר לסגור מחר את כל הפאנלים הסולאריים ואף אחד לא ירגיש, ודאי באשלים שמספקת שני אחוז מהחשמל״.
אנרגיה גרעינית היא לא מה שחשבתם
יש סכנה בתחנת כוח גרעינית?
״לא. דווקא מבחינת בטיחות אנרגיה גרעינית היא הכי בטוחה, הכי יציבה – אתה יכול לקבל את החשמל מתי שאתה רוצה״.
אנחנו נראה בישראל תחנת כוח גרעינית?
״סיפור מסובך מאוד. בישראל יש כל מיני בעיות עם זה. אם אתה שואל אותי, אנחנו נראה אבל לא בעשר השנים הקרובות אלא בחמישים השנים הקרובות. ישראל לא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ולכן קשה לנו לקנות דלק גרעיני, אבל זו בעיה דיפלומטית שקל לפתור יחסית. יש עוד כל מיני בעיות; צריך למצוא מיקום יציב גיאולוגית, צריך להביא לשם מים. אחת הבעיות הנוספות היא שלקנות כור גרעיני מוכן זה כמות אדירה של חשמל ואנחנו לא צריכים את זה. העלות תהיה מיותרת. עדיף לנו לחכות עד שבעולם יתחילו לייצר בצורה תעשייתית כורים גרעיניים קטנים ואז נוכל לקנות ובכל פעם להעלות בצורה קטנה את ייצור החשמל שלנו. זו תהיה טקטיקה יותר חכמה״.
למכוניות חשמליות יש אותיות קטנות
בחודש יולי 2021 אישרה הממשלה בראשות נפתלי בנט מספר יעדים להפחתת פליטות גזי חממה ממגזר התחבורה. שרת התחבורה מרב מיכאלי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר, הציגו בגאווה שורה של פעולות שמטרתן להביא להפחתה כמעט מלאה של פליטות הפחמן מתחבורה בישראל עד שנת 2050.
היעדים שנקבעו למגזר התחבורה הם בלימת הגידול בפליטות גזי חממה שמקורן בתחבורה בשנת 2030 כך שסך הגידול בפליטות יעמוד על 3.3% בלבד ביחס לכמות הפליטות בשנת 2015. בנוסף, נקבע יעד של הפחתה של 96% בפליטות בשנת 2050 ביחס לשנת 2015. 95% הפחתה בפליטות מרכב חדש במשקל עד 3.5 טון בשנת 2030 לעומת רכב חדש בשנת 2020. החל משנת 2026 כל רישום של אוטובוסים עירוניים חדשים יהיו רכבים נקיים.
העניינים קיבלו משנה תוקף לקראת ועידת האקלים בגלזגו באוקטובר 2021 אליה שלחה ישראל את המשלחת השניה בגודלה (!), לא פחות. באותה העת קיבעו המשרדים בהחלטת ממשלה את דרכי יישום התכנית. לקראת הוועידה נקבע בין היתר כי החל משנת 2035 לפחות 50% מכלי הרכב החדשים מעל 3.5 טון יהיו רכבים נקיים או רכבים העושים שימוש בדלקים המובילים להפחתה של 80% מפליטות גזי החממה ביחס לשימוש בסולר.
מעבר לרצון של האדם הפרטי לחסוך בהוצאות הדלק, יש משהו שאנחנו לא יודעים על המכוניות החשמליות?
״בוודאי. קודם כל, ייצור מכוניות חשמליות, לוקח כמויות אדירות של משאבים, בעיקר ליתיום ומנגן, כל מיני חומרים שצריך עבור הבטריות הענקיות שיושבות בהן. הזיהום הזה, הליתיום, מגיע רובו ככולו מסין, מניו גיני ומכל מיני מקומות כאלה – זה פוגע בסביבה לא פחות, רק שזה רחוק מהעין, רחוק מהלב״.
״אם משק הרכב יעבור בצורה מאסיבית, למכוניות חשמליות אנחנו נצטרך לספק את החשמל ממקור כלשהו, ואנחנו כבר מבינים שפאנלים סולאריים לא יוכלו לספק את החשמל הזה. גם כי מדובר בהרבה מאוד חשמל וגם כי המודל של מכוניות חשמליות הוא ׳נוסעים ביום ומטעינים בלילה׳, ובלילה כידוע אין שמש. לכן, דחיפה מאסיבית למכוניות חשמליות תיצור בעיות חדשות למשק החשמל״.
יוני אומר כי טוב תעשה המדינה אם לא תתערב בכלל בשוק הרכבים החשמליים, ומי שרוצה שייבא לכאן מכוניות חשמליות עם אותן מגבלות ואותם יתרונות שיש לרכבים הרגילים. ״שכל צרכן יעשה את החשבון שלו ושהוא יממן את עמדת הטעינה שלו. שהמדינה לא תסבסד מכוניות חשמליות. מי קונה אותן הרי? ההייטקסטים, העשירון העלין שרוצה להתהדר בזה שהוא עוזר לסביבה, ואז שוב המדינה מסבסדת את הדבר הזה ולוקחת כסף מעניים ונותנת לעשירים. זה מרגיז אותי מאוד״, אומר יוני באופן אישי.
המכוניות החשמליות מזהמות בדרך כזו או אחרת?
״יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים במה יקרה כשנעבור בצורה מאסיבית למכוניות חשמליות. אחד הדברים הבולטים זה שהן יותר כבדות ובהרבה, בערך ב-700-800 ק״ג. יש להן מנוע ויש להן בטריה. טנק דלק שוקל 20 ק״ג ובטריה 600 ק״ג. אז הן שוקלות הרבה יותר ויש לכך השפעות חיצוניות שאנחנו עוד לא מבינים אותן. למשל, יש דוח שמראה שהזיהום מהצמיגים, משחיקת הצמיגים הוא משמעותית יותר גדול במכוניות חשמליות״.
״עוד עובדה שכבר יודעים אותה ולא קשורה לזיהום, היא שבכבישים מהירים תאונות במעורבות מכוניות חשמליות הן יותר מסוכנות בגלל המשקל״.
פרופסור יוני מסכם: ״נכון להיום מכוניות חשמליות הן שניים-שלושה אחוזים משוק המכוניות אבל אם אנחנו רוצים שהן יהיו 15-20 אחוז ובהמשך אף יותר, כדאי מאוד לחשוב על הדברים האלה ולא להיתפס לאיזו תפיסה ילדותית ש׳אהה זה חשמלי אז זה טוב כי זה תורם לסביבה׳. העולם הרבה יותר מסובך, לכל דבר יש יתרונות וחסרונות״.
