01
ירושלים הרים סביב לה וה׳ סביב לעמו
ביום שישי שעבר, ערב שבת פרשת חקת, הודעתי לחבריי מהמנין הקבוע בכותל, שהשבת אאלץ להיעדר מהתפילה בכותל, כדי להשתתף בשבת משפחתית של צאצאי סבא וסבתא ברט במלון בהר הזיתים.
השבת המשפחתית המחברת והמרוממת, היא מסורת של סבא אברהם וסבתא עליזה שיחי׳ ממיסדי כפר מימון ת״ו. מדי שנה, סמוך לאזכרה של סבא יצחק ברט, מתאספים 4 דורות של צאצאי ברט מכל פינות הארץ – מאילת ועד אלון מורה, באחד מבתי הארחה בארץ, בניצן, בהר הזיתים וכד׳ (ובקרוב בע״ה יתאספו 5 דורות!, כי לשמחת כולנו, יהודה זיו, מהישיבה באביתר, אחד הנינים המתוקים של סבא אברהם וסבתא עליזה שיחי׳, מתחתן בשעה טובה, בקרוב ממש).
בקבלת שבת משפחתית, שמחה ומחזקת, קיבלנו את השבת ב׳מצפה רחבעם׳ מול מקום קודש הקודשים. חשנו שאנו תורמים מעט לחיזוק האחיזה וההתיישבות במקום העתיק, האסרטגי והחשוב הצופה על הר המוריה ועל כל נופי ירושלים.
במשך השבת הצטרפו לתפילות ולריקודי השמחה שלנו תושבים יקרים מבית החושן הסמוך. החיבור בין בני-הדודים והאחיינים בכל הגילים, שיעורי התורה, שיחות של לוחמים בסדיר ובמילואים, סיפורי גבורה של סבא וסבתא ושל בני משפחה נוספים, מהשירות בצבא, מהצניחות על מסגד ביפו (שנמנעה בנס) ובמדבר סיני, מהפרחת הנגב בחקלאות החלוצית, מתחילת ההתיישבות בכפר מימון ועוד ועוד, עשו את השבת המיוחדת לאירוע מחזק, מרתק, מכונן ובלתי נשכח.
אכן, הר הזיתים הוא המקום המתאים ביותר לחגוג שבת משפחתית מרגשת דווקא בפרשת חקת, בה מפורטת עבודת הטהרה הנעשית בהר הזיתים באמצעות פרה אדומה. (לפי הרב ישראל אריאל ניתן להכין אפר פרה אדומה ולהיטהר באמצעותו מטומאת מת, גם בימינו).
סיור קצר בטבורו של הר הזיתים, הוא הר המשחה, יביא אתכם למקום בו הכינו הכהנים את אפר הפרה האדומה. כיום יש שם חצר גדולה של קפלה קטנה (מקום תיפלה של נוצרים), אבל אם תכנסו לחצר הזאת – תגלו שם רחבה גדולה, ותחתיה בור מים גדול החוצץ מפני טומאת התהום. כלומר, כדי ליצור חציצה מחשש שמא יש מתחתיו קברים עתיקים.
בצד הרחבה תוכלו להבחין במספר מקוואות מימי הבית. בשולי הרחבה יש מדרגות היורדות אל בור המים. וגם גת חצובה בסלע שייתכן ששימשה להכנת אפר הפרה.
אם תשורו לכיוון מזרח תראו מולכם את שער הרחמים ומעליו – בדיוק בקו ישר מולכם – את כיפת הסלע, מקום קודש הקודשים. בחלון של הקפלה מוצב סורג העשוי כשתי וערב. לא צריך דמיון רב כדי לראות שהסורג הזה משמש כעין כוונת המכוונת בדיוק אל מקום קודש הקודשים.
בשעת ההזאה של דם הפרה האדומה לכיוון מערב, היה הכהן צריך להישיר מבט בקו ישר מערבה, ולראות מהמקום בו הוא ניצב בהר הזיתים, את פתחו של היכל ואולי אף את הפרוכת של קודש הקודשים. המשנה מלמדת אותנו שמשום כך החומה המזרחית של הר הבית היתה נמוכה מעט, כדי שלא להסתיר את פתחו של ההיכל מעיני הכהן העומד בטבורו של מעלה הר הזיתים.
בספר דברים, בברכות שברך משה את ישראל לפני מותו, נאמר על בנימין ׳ובין כתפיו שכן׳. מכאן למדו חכמינו שהמקדש ייבנה בחלקו של שבט בנימין. ואכן הר המוריה ניצב בצניעות ובענווה בין הרי בנימין הגבוהים ממנו.
כידוע, הר הזיתים גבוה הרבה יותר מהר המוריה ומשקיף מלמעלה על מקום המקדש. המקדש נבנה על הר המוריה, הר הנחבא בין הרים גבוהים ממנו כמו – הר הצופים, הר הזיתים ועוד. מהר הזיתים ניתן להשקיף על כל ירושלים ועל עבודת הכהנים בבית המקדש. כפי שהיטיב לתאר דוד המלך בתהלים קכ״ה – ״ירושלים הרים סביב לה וה׳ סביב לעמו״.
במלחמה האחרונה התגלתה לעין כל השגחת ה׳ הניצב סביב לעמו, מדרום ממזרח ממערב (מעזה) ומצפון, ממש ניתן לראות זאת בחוש ולא רק בדמיון.
בשני נושאים שונים מסופר לנו על גשר שיצא משער המזרח של הר הבית אל עבר הר הזיתים: בעניין הכהן היוצא עם הפרה האדומה מבית המקדש להר הזיתים כדי להכין את האפר, ובעניין הכוהן או שלוחו, המוביל ביום הכיפורים את השעיר לעזאזל, מהמקדש אל עבר הרי יהודה, המשתרעים מאחורי הר הזיתים. הגשרים הותקנו על כלונסאות ענקיות שהוצבו מעל נחל קדרון כדי להגן על הכהנים מפני טומאת התהום.
הביקור באתר הכנת אפר הפרה האדומה בהר הזיתים, במשך השנה כולה ובמיוחד בשבת פרשת חוקת, מחייה ומרענן את עבודת המקדש, ומכניס כל יהודי לעומק הכיסופים והכמיהה לבניין בית הבחירה השלישי והאחרון, בתכלית הכוסף.
02
תורה בחווה
מפעל החוות הוא לטעמי המפעל הציוני הגדול ביותר בעת הזו. לא פחות.
חלוצי החוות מוסרים נפשם כדי לשמור על מאות אלפי דונמים של אדמות מדינה יקרות.
מעל 150 חוות הוקמו ברחבי יו״ש. החוות הללו עומדות כחומה בצורה כנגד גזל הקרקעות המאורגן של הערבים והבדואים ביו״ש. הגזל הזה ממומן על ידי גורמים עוינים מארצות ערב וממדינות אירופה המתאסלמות.
לאחרונה נודע לי על יוזמה חשובה להקים חוות גם בגליל ובנגב. אמנם בגליל ובנגב מדובר בקרקעות בבעלות של רמ״י – מנהל מקרקעי ישראל, אך גם קרקעות אלה נופלות לשליטה עוינת של ערבים שונאי ישראל.
כדי להבין את האסון המתרגש עלינו, וכדי לראות כיצד אנו מאבדים את האחיזה בגליל ובנגב, נביט במספרים המדאיגים: בגליל חיים כשישים אחוז ערבים ורק כארבעים אחוז יהודים. כך גם היחס בשליטה על השטחים הפתוחים. במרכז הגליל – אחוז היהודים אינו עולה על 20 אחוז!
בנגב חיים כ900 אלף תושבים. מהם 60 אחוז יהודים ו-40 אחוז ערבים.
שטח הנגב הוא כ-13 מיליון דונם. הבדואים תובעים מתוכו 5 מיליון דונם!
אירופה בנגב.
ומי עומד כחומה בצורה כנגד ההשתלטות הערבית על ארצנו? החלוצים בחוות! מדהים אותי ומרגש עד כלות, לראות זוג צעיר, עם כמה ילדים, ועם מספר קטן של מתנדבים, רובם בני נוער מהגבעות, עמלים יום וליל, בתנאי מחיה קשים, בקרח, בסופות חול ובחמסין, כדי להציל את המדינה מהפולשים העוינים והמסוכנים.
הזוג הצעיר, מייסדי החווה, יחד עם קומץ המתנדבים, רועים צאן ובקר במרעה הפתוח, שותלים, זורעים, בונים, סוללים ומטפחים חקלאות ענפה. ויחד עימה גם מפעלי תיירות ויקבים מדהימים ואיכותיים. כל זה כדי לשמור על קרקעות המדינה. כל חווה מצילה עבורנו בין 10 ל-30 אלף דונם ויותר. (לעומת יישוב חדש ביו״ש, שחולש על כ-אלף דונם).
מייסדי החוות מוציאים מכיסם הפרטי הון תועפות כדי לבנות בתי מגורים למתנדבים, בתי כנסת, חדרי אוכל, מבנים חקלאיים, מכלאות-דיר לעדרים, חדרי קירור ליקבים ועוד. ההכנסות ממכירת יין, גבינות וכד׳ רחוקות מאוד מכיסוי ההוצאות. המועצות האזוריות – בנימין, שומרון, ודרום הר חברון, יחד עם תנועת ׳אמנה׳, רואים את החשיבות של המפעל הציוני האדיר ולכן הם מסייעים לחוות בסלילת דרכים, באספקת מים, גנרטורים וכד׳.
קרן אביה ממשיכה את דרכו של אביה ומסייעת לחוות בדרכים שונות. לאחרונה הצטרפנו בשמחה ובתחושת שליחות למיזם מרגש, שהוא פרי יוזמתו הברוכה של אילן צרפתי: ׳תורה בחווה – ע״ש אביה יהושע ז״ל גולדברג׳. (ראו פירוט על כך בכתבה החשובה המופיעה בהמשך הגיליון).
במסגרת מיזם ׳תורה בחווה׳ מתקיימים בכל שבוע, בימי חמישי, בין השעות 21.00 ל-23.00, שיעורי תורה באחת החוות המופלאות במטה בנימין ובשומרון. השיעורים המרתקים מיועדים לסטודנטים/יות, לבוגרי צבא, לבוגרות שירות לאומי, ללוחמים בסדיר, לבוגרי ישיבות ולכל מי שליבו חפץ.
מדי פעם מתקיים אירוע המשלב שיעור תורה של רב ידוע יחד עם הופעת אומן מפורסם. במסגרת היוזמה מתקיימות בחוות מעת לעת, תפילות ראש חודש עם הרב שמואל אליהו שליט״א ועוד.
מיזם ׳תורה בחווה׳ בשיתוף קרן אביה, מחזק את הקשר של הציבור עם מפעל החוות, נותן גב ציבורי למפעל הציוני האדיר, ומוסיף תורה ועוצמה רוחנית למייסדי ומתנדבי החוות.
03
אוהב את הבריות
כזכור, זכיתי להתגורר כ-3 שנים בביתו של הרצי״ק. מדי יום, צבאו על דלת ביתו עשרות רבות של תלמידים ואורחים. בחדר ההמתנה הקטן פגשתי והכרתי רבנים גדולים ויקרים, וגם תלמידי ישיבה מסורים, שבאו לבקש מהרצי״ק עצה ותושיה.
כל אחד יצא מהרב עם חומר למחשבה ולעשייה ברוכה.
ולא רק תלמידי ישיבה צבאו על דלתו של הרב. יכולתי לשבת בחדרו ולראות כיצד נכנסים לשם בזה אחר זה, ראש הממשלה מנחם בגין, שרים כמו הרב ד״ר יוסף בורג או הרב ד״ר זרח ורהפטיג, וגם פוליטיקאים מהצד השני של המפה כמו שולמית אלוני, ודמויות ידועות כמו פרופ׳ רבקה ש״ץ. את כולם הרב קיבל בשמחה ובברכה, ואל לב כולם הוא ידע לדבר, ואת מי שצריך ידע לקרב ולעודד.
שאלתי את הרב כיצד הוא מוצא מסילות לליבם של כל כך הרבה אנשים. כיצד הוא מצליח לכוון ולהדריך קטנים כגדולים. חילונים, בני תורה, שמאלנים וימניים…
הרב ענה לי בלשון זו: ׳עם סינים תדבר סינית׳… סתם ולא פירש.
ברבות הימים הבנתי שלא לחינם הרב צבי יהודה שלט בשפות רבות וגם היה בעל השכלה רחבה מאוד. הרב ידע לדבר אל כל אדם, בכל גיל, בכל דעה ובכל רמה, בשפה ובצורה המובנת לאותו אדם.
(בלי קשר – הרב גם היה ידוע בזמנו כגדול המקובלים האשכנזים בדורו). כדי שיקשיבו לתורתך, לדרכך, לדעתך ולעצתך, וכדי שדרך התורה תתקבל באהבה, אתה צריך לבנות את המסר באופן שיתאים להבנת השומע. לא רק השפה צריכה להתאים לו, אלא גם צורת העברת החומר, בניית המסרים והבנה עמוקה לרגשותיו ולליבו של השומע. לא לפגוע. לא להעליב. לא להתריס, לא לתקוף, לא להטיף וכמובן לא להתנתק.
להיפך: להתחבר, לאהוב, לחבק, להקשיב, לפתוח את הלב, את האוזניים ואת הנפש. להבין למצוקתו של השומע.
כך היה עושה רבינו בסבלנות ובחכמה מיוחדת.
הרב הוסיף והדגיש באזני את דרכו של אהרון הכהן – ׳אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה׳. הרב, שהיה כהן, הסביר שאהרון אהב כל יהודי לא על מנת לקרבו לתורה אלא רק משום שהוא יהודי. הלוואי שנצליח ללכת בדרכם.
***
שבת שלום של המשך חיסול מחבלי חיזבאללה בלבנון. המשך חיסול תוכנית הגרעין של איראן. המשך חיסול מחבלי חמאס. המשך מלחמה עצימה עם אפס נפגעים. בע״ה. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
