הנהגה רבנית בשעת משבר

  הקורונה מתפשטת, הסגר כבר בפתח, וכחלק מההערכות למצב הורו משרד הבריאות ואיגוד ישיבות ההסדר לסגור גם את הישיבות. נכון, זה לא אידיאלי. נכון, זה מצער. אבל זה המצב. המזל הוא שבתוך כל הסדום הזה של ביטול התורה עוד נותרו לנו כמה צדיקים. צדיקים אלו לא רק מוצאים את הזמן ללמוד אלא אפילו מוצאים את הזמן לרוץ להתראיין על זה. אבל זה בסדר, ביטולה הוא קיומה, הלא כן?
בשבוע שעבר התפרסמו בשני כלי תקשורת מגזריים שתי כתבות על שתי ישיבות. לי אישית צרם מאוד המסר של המרואיינים בכתבות, אבל כדי שתשפטו בעצמכם אביא לכם כמה ציטוטים נבחרים. ברצוני להדגיש שאני אומנם יוצא נגד הפומבי שניתן לדברים אך מעריך מאוד את ראשי הישיבות עצמם, ועל כן בכוונה השמטתי את פרטיהם של הרבנים, הישיבות וכלי התקשורת. וכעת לציטוטים:
"בישיבת ההסדרX הלימודים נמשכים כסדרם, וראש הישיבה פלוני מספר כי זו פשוט המציאות בישיבה, ללא הוראה וללא הנחיה מצידו: 'זו המציאות. כמעט כולם נשארו. 80–90 אחוזים מהתלמידים נשארו'". מה שכחו לציין בכתבה? בדיוק, כמה תלמידים יש בישיבה. תאמינו לי, חיפשתי. ובכן, ביררתי קצת, ובישיבה המדוברת נמנים ביום טוב 25 תלמידים. 25! היות שלא מדובר בימים טובים, וסביר שראש הישיבה קצת פרגן באחוזים וכו', אפשר להניח שיש שם פחות משתי עשרות של לומדים. קבוצה כזאת יכולה בכיף להתחלק לשתיים ולצאת ידי חובת משרד הבריאות למהדרין מן המהדרין.
היפה בדבר הוא שגם בעומס הנהגת הישיבה המוטל על שכמו מצא ראש הישיבה את הזמן להציל את ציבור הקוראים מלחשוד בכשרים וטרח להבהיר לכל מי שחשב אחרת, ונראה שעל פי ההסתייגות אני לא היחיד: "אנחנו לא לומדים מתוך גאווה וחזה נפוח אלא מתוך ענווה". תודה על ההבהרה, כולנו ניצלנו מללקות בגופנו. אגב, מייד אחרי ההבהרה החשובה הוא הוסיף: "ושומעים שיש בחורים מישיבות אחרות רוצים לבוא לפה". לא יודע, אולי הבעיה בי. אולי אנחנו פשוט לא חולקים את אותם מושגים של "גאווה וחזה נפוח".
ומה עם איזה שמו"ס, איזו נזיפה הגונה למען היושבים בבית שאיתרע מזלם ולומדים בישיבה רצינית פחות? לא לדאוג, גם את זה יש, כמובן: "אני קורא גם למי שיצא הביתה לקחת שישה-שבעה אנשים בכל מקום וללמוד בחבורות. זה הזמן להגדיל תורה ולהאדיר ולא לשבת רגל על רגל, ובוודאי שלא לצאת לטיולים. אנחנו עדיין בתוך ה'זמן'", הוא מזכיר.
עד כאן כתבה ראשונה. הלאה, לכתבה הבאה: אחרי שראיינו את ראש ישיבת שדרות הרב פנדל ואת ראש ישיבת 'מרכז הרב' הרב שפירא, שמבכים בדמע את סגירת הישיבות שלהם, מביאים לקונטרה ראש ישיבה אחרת שדווקא השאיר את הישיבה פתוחה. הפעם הוא מספר לנו שיש לו כ-40 תלמידים (אם כי מהיכרות אישית ומבירורים שעשיתי זה קרוב יותר ל-15, אבל לא נתקטנן על הפרש של פי שניים וחצי). אגב, לידע כללי, במרכז הרב ובשדרות יש מאות תלמידים בכל אחת. וכמובן, ציטוטים:
"יש פה חבורה שמוסרת את הנפש בלימוד כל השנה, הם חיים כל הזמן במעין חיילות. זה מאפשר להם להמשיך ללמוד כסדר גם כשהמציאות מורכבת בלי לצאת משיווי משקל". ושאר תלמידי הישיבות הם אברכי משי שאינם מסוגלים להתמודד עם קצת מורכבות? אבל אולי זו רק פרשנות שלי לטקסט.
יודעים מה? אולי תלמידי הישיבה ההיא פשוט חיים לפי כללים אחרים, כי אם הם "רק עושים את המחויב והמובן מאליו", לפי דברי ראש הישיבה, מה בדיוק השאר עושים? אבל זה בסדר, זה בסדר. הרב מדגיש כי אין לו שום כוונה לטפוח לעצמו ולתלמידיו על השכם. הבהרה מוזרה, אני לא מבין למי הייתה הווה אמינא שזו הכוונה.
יש עוד מגוון ציטוטים, אחסוך מכם. אני מניח שמה שכתבתי הולך לעצבן הרבה אנשים, בעיקר כאלו מהישיבות המדוברות, אבל הדבר בנפשי. כתלמיד בישיבה גדולה אני מבין שהדברים מעט יותר מורכבים מ'ביטול תורה, כן או לא'. אני מכבד דעת תורה, אני מכבד רבנים, אבל כשזה נוגע להלכות ציבור חשוב שנעשה את ההפרדה בין רבנים שנושאים בעול לבין רבנים ששקועים בדל"ת אמותיהם.
מי כמוני יודע כמה קל ומפתה לשחרר אמירות כשאין לך שום אחריות. הינה, כתבתי טור, הוא התפרסם, חלק יסכימו עם תוכנו וחלק לא. ועדיין, אף אחד לא ייפגע, כי אני בסך הכול כותב טור. לרבנים יש אחריות אחרת
כל הרבנים אולי יוכלו להגיד לכם דעת תורה, אבל חלק יעשו זאת מנקודת מבט של יישוב או ישיבה קטנה, וחלק יעשו זאת מנקודת מבט של כלל ישראל. וזה כל ההבדל. אגב, ראש הישיבה השני שציטטתי אמר בסוף דבריו: "אין לי אחריות כמו לראש ישיבה עם מאות תלמידים", ואני מעריך אותו על הכנות. ועדיין.
אני לא יודע להגיד לכם מה הייתה ההחלטה הנכונה, אבל שמעתי את הכאב בקולו של ראש הישיבה שלי כשהכריז על סגירת הישיבה, והייתי גאה בו מאוד. ידעתי שזה נגד כל מה שהוא מאמין בו, ובכל זאת מפאת שלום הציבור ובריאותו, בריאות התלמידים שלו, הוא קיבל עליו את ההחלטה הקשה.
לא תמיד ההחלטה הקשה מצטלמת טוב, מתראיינת טוב או מה שלא יהיה, אבל מישהו צריך לקבל אותה. ואני לא יודע מה איתכם, אני גאה שיש לנו רבנים בעלי יכולת מנהיגות שהיו מסוגלים לקבל אותה. אז הכניסו לפרופורציה כתבות כאלו וישיבות כאלו, בתפילה שנדע בקרוב ימים יפים יותר. בריאים יותר.