הניצחון מאחורי כותלנו

01
שבת של תחילת מלחמה. רחובות ירושלים שותקים בשיממונם. משתוקקים לחבק כל אורח. אין רצים ואין באים. בתי המלון שוקקים במפונים מיישובי הספר, מהדרום ומהצפון.
בשוק הערבי התריסים מוגפים, הסמטאות ריקות מתיירים.
משמרות של חיילי מג״ב מסיירים בעיר העתיקה, ומתצפתים בערנות הראויה לכל שבח.
בצעדים מהירים ובערגה אני פוסע אל כותלנו. מבקש לשטוח תפילותיי במקום אשר יבחר ה׳, הכי קרוב לשערי שמים.
רחבת הכותל, מתגלה להפתעתי כהומה מתפללים.
בשלהי שעון הקיץ, מנייני ה׳ותיקין׳ מתמזגים עם המניינים המאוחרים. הנוף האנושי שונה. אין בחורים, אין חיילים, אין ילדים. מעט מאד נשים.
בשעת ‘מלחמת מצווה׳, לאחר הטבח הקניבאלי הנורא, התפילות בכותל מתעצמות ומקבלות משמעות מיוחדת. יש לי הרגשה כאילו כל הדמעות של עם ישראל מכוונות לכאן זולגות ומתרפקות על אבני הכותל.
…׳שחררו שתי בנות ערובה׳ לוחש לי גבי שיינין. חיילי מג״ב הדרוזים נידבו לו מידע.
זו היא דרכו של הכותל – כל רז לא אניס ליה… הכול גלוי…
והרשות נתונה…
ניתן לחוש באוויר את המתח והדאגה. איש מחבק את רעהו. מבקשים לחזק ולהתחזק.
השמועות על עוד חיילים שנפגעו, מזעזעות את כל נדבכי הכותל. אני זועק בכל ליבי – ‘אנא ה׳ הושיעה נא׳! – ובת קול עונה לי, ממרומי קודש הקודשים: ‘כל האומר הקב״ה וותרן הוא, יוותרו חייו׳.
נזכר אני בקולו החם והרועם של הרב צבי יהודה, שמשנן לנו, שוב ושוב, שה׳ לא סולח למי שפעל בזדון ליצור חילול ה׳. אין חילול ה׳ גדול יותר מלקפח חייהם של יהודים, רק בגלל שהם יהודים. מלחמה לה׳ בעמלק מדור דור.
השליחות של צה״ל היא לחסל את כל מחבלי חמאס וחיזבאללה ואת כל האזרחים התומכים במחבלים הארורים, הם ושלוחיהם ביו״ש. זאת, בנוסף לחיסול הרוצחים, שהרימו יד וערכו טבח נורא בבניו ובנותיו של ה׳, בעיבורו של שמיני עצרת, החג הקדוש הזה.
02
כשהתותחים רועמים המוזות שותקות. קשה לי להתרכז בכתיבה. המחשבות דוחקות זו בזו. הכעס על ליקוי המאורות הנורא שפקד אותנו, בעיצומו של חג שמחת תורה, משתק אותי. הפיגוע ההמוני שבצעו רוצחי החמאס, לא נותן מנוח, לא מרפה ממני. כמו מכולנו.
השבוע חל יום האזכרה ה-16 לאביה יהושע שלנו. אביה המתוק נהרג בתאונת דרכים בדרכו לישיבתו באלון מורה והוא במזמור י״ט לחייו. כחודש לפני חיולו. האזכרה מתקיימת כרגיל, בהר הזיתים. בסמוך לקברם של רבותינו הגדולים – הראי״ה והרצי״ק קוק, זצ״ל.
ימים ספורים לאחר מכן, נרקוד בע״ה, בחתונת ביתנו היקרה, שירה רחל. חתננו היקר, משה צבי ברטפלד, הוא בחור ישיבת תל-אביב. הי״ו. זוג מתוק ושמח.
בחורי הישיבה, כמו כל חבריהם בישיבות הקדושות, המריצו והרחיבו את היקף שעות הלימוד, כדי לספק מטרייה אווירית של תורה, לזכות בה את חיילנו המופלאים.
קשה לתאר את סערת הרגשות והשמחה, סביב הצורך לתכנן ולערוך חתונה בירושלים, בשעת מלחמה. כל הצעירים כולל בנינו היקרים, מגויסים. אחים, גיסים, אחיינים, אבות ובנים. מעת לעת משתנות הוראות הבטיחות של פיקוד העורף. בהתאם לכך אנו משנים את מצבת המוזמנים ואופן עריכת השמחה.
אני רואה זכות גדולה להיות עסוקים בעריכת שמחת כלולות דווקא במציאות הקשה וההזויה. זו היא תשובת המשקל. מי שביקש להחריב בתים ויישובים יהודיים בישראל לא יקבל את מבוקשו. כל הבונה בית חדש בישראל כאילו בונה אחת מחורבות ירושלים. ואידך זיל גמור.
כך היא דרכם של ישראל – ‘טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה׳. לפני שנכנס לשמחה כבר הספקנו לנחם חברים רבים בלוויות ובימי השבעה. שמענו את ההספדים. התחלנו להבין מה הוא אוצרו של עם. עם שהוא אוצר. למדנו מה משמעות הגבורה בעוצמות שאין לתאר. התחלנו רק עתה להבין מה היא חשיבותו של בניין עדי עד… בארץ ישראל. הצטמררנו מגדולתה של הקרבה.
שמענו עדויות כיצד חיילים קפצו, ללא היסוס, על רימון כדי להציל את חבריהם. בחורים ובחורות הסתערו על המחבלים, כמעט בידיים חשופות, הקריבו עצמם ומנעו מהמרצחים להרחיב את גבולות ההרג והרשע.
תוך כדי הקרבות, ראינו בעיננו כמה חשוב לשים את צורכי הזולת בראש סדר העדיפויות. האם נצליח לקחת את ערכי הערבות ההדדית, החסד, הגבורה והנתינה גם לעתות שלום? ימים יגידו.
03
המלחמה זימנה לנו שוב מבחן של אחדות וערבות הדדית. אין גבול ללב היהודי הרחב שמתגלה עכשיו וגולש על גדותיו. קשה לתאר במילים את אהבת ישראל שמתפרצת עכשיו בעוצמות מדהימות. אם משהו הטיל ספק באחדותנו ובשותפות גורלנו, הרי שכמעשה עמלק, החמאס הזכיר לנו, שאנו עם אחד, יחיד ומיוחד.
בדרך חזרה מהכותל מספר לי ד״ר פרי נוסן כיצד התגייסו רבים מעובדי מערכת הרפואה הציבורית, לשרת את העורף בעת מלחמה ולתמרן בין האזעקות.
סבתא עליזה, החותנת המופלאה שלי מכפר מימון, שמתארחת אצלנו עם בעלה, הסבא שלנו היקר, סיפרה לי כששבתי מהכותל, שביום שישי, התקשר אליה, כירורג בכיר מסורוקה והתנצל, בכל ליבו, שלא יוכל לנתח אותה במועד שנקבע. ‘אמנם הניתוח הוא קטנטן אך אנו מנתחים עכשיו רק חיילים ומקרים דחופים. אתם מוזמנים להתארח בביתנו בעומר, יש לנו כמה חדרים פנויים והם עומדים לרשותכם בכל עת שתחפצו׳. זו עוד דוגמא לאדם שהוא גם רופא מוכשר, גם מוסרי וגם איש חסד.
04
כמו כל אחד בעם ישראל אני מתפלל וקורא להנהגה המדינית והצבאית שלנו לא להסס ולא למצמץ.
תמשיכו את המשימה שלכם להשמיד ולהכחיד את האויב העמלקי בדרום ובצפון, עד עפר. אל תראו ואל תחתו. יש לנו עורף חזק וצבא שהוא חוד חנית מושחז, נחוש, מקצועי, אמיץ והחלטי.
לכו בכוחכם זה ותצילו את ישראל. אין לנו דרך אחרת ואין לנו ארץ אחרת.
שבת שלום של ישועות וניצחונות בשם ה׳. שבת של אחדות ושל עוצמה. שבת שיחזרו חיילנו ואזרחנו לשלום. שבת של מזור לכאב המשפחות השכולות, האימהות, החטופות והחטופים. שבת של תפילה לקוממיות ישראל. נצח ישראל לא ישקר. שבת שלום. ■