הנס הגדול והנס הקטן

01
שבת מברכים חודש טבת, מאירה, חמימה ומכניסת אורחים. צעדתי מבעוד בוקר לכותל, בשמחה, עם חותני שיחי׳ ועם גיסיי היקרים, אליעזר ברט והרב ידידיה זיו. נהנים יחד משבת משפחתית בירושלים. לא ויתרנו על תפילת שחרית בכותל וקבלת שבת בבית כנסת המחתרות – ׳אחדות ישראל׳ של ר׳ אריה לוין.
לכבוד שבת מברכים רחבת הכותל הומה מתפללים.
חנוכייה מוזהבת ובוהקת הוצבה מבעוד מועד ברחבת הכותל, על ידי ׳הקרן למורשת הכותל׳, מוכנה להאיר את הלבבות ולפרסם את הנס, ממש בסמוך למקום בו נמצא כד השמן על ידי המכבים והחשמונאים האמיצים.
לאחר התפילה בכותל עלינו לקידוש ב׳מרפסת הכותל׳ שם כיבדו אותנו אנשי ׳הקרן למורשת הכותל׳ ביין, בעוגות, בשתייה קרה ובמבחר קוגלים ירושלמיים מהבילים – מעין עולם הבא.
משם עלינו לבית כנסת ׳המקובלים׳ של הרב גץ זצ״ל, מול קודש הקודשים וזכינו לקבל מלא הטנא ברכות, מלב אוהב, של המקובלים – ׳המלאכים בלבן׳ – שזה עתה סיימו תפילת מוסף בנוסח המיוחד רק להם.
משם, זרזנו פעמינו לשמוע את דרשתו של הרב בנג׳י לוין בבית הכנסת אחדות ישראל, שסבו אהב להתפלל בו, בזכות שמו המאחד והוקרת הטוב לגיבורי וגיבורות המחתרות, שחרפו נפשם, כמכבים וכחשמונאים להצלת שארית הפליטה של שבטי ישראל, ששרדו את הגלות.
וכך סח לנו הרב בנג׳י לוין: ״כשהייתי נער רך בשנים, שאל אותי סבי – מה הוא הנס אותו אנו מפרסמים בחנוכה?״ בנג׳י הקטן סיפר לסבו, על כד השמן הטהור, שנותר ממסע החורבן והטומאה, שזרעו היוונים הרשעים. הקנקן נמצא בדרך נס ואף הספיק לשמונה ימים… ר׳ אריה ענה לנכדו: ״אכן זהו נס גדול, אך יש נס גדול ממנו – הנס הגדול יותר, הוא שהחשמונאים לא היססו להדליק את השמן המועט ולא דחו את ההדלקה עד שיימצא עוד שמן, כדי להבטיח, לכאורה, רצף של ימי אור במנורה״.
הנס הגדול בא ללמד אותנו כוחה של אמונה. אנו צריכים להדליק את הניצוץ הקטן שבתוכנו ולהעלות ממנו אור גדול. שלא יאמר אדם – ״אין בי די כוחות לקיים המצוות כולן״, או ״אין בי די כשרון ללמוד תורה בהתמדה״. אלא יתחיל בצעד קטן, יבעיר את האש הראשונה וממנה יעלו ויתגלו, כאילו בדרך נס, כוחות חדשים וגדולים לעוד הרבה מעשי גבורה וחסד״.
02
ביום שלישי השבוע נסענו למודיעין לנחם את משפחתו היקרה של אלי (אליהו), קיי, הי״ד. אלי, בחור ערכי, ציוני, עם חיוך תמידי ומתוק, אהב כל אדם. כדרכו הטובה, התנדב במסירות גם ב׳שומר החדש׳ ואף הסכים לשמש עם חיוך רחב, שמסגיר לב ענק, כ׳פרזנטור׳, בקמפיינים של מפעלי שמירת קרקעות המדינה של ׳השומר החדש׳.
אלי הי״ד, התנדב לכל דבר שבקדושה, עלה בגפו מדרום אפריקה לארץ ישראל, התנדב לצנחנים ונרצח על ידי מחבל בן עוולה, שעה שצעד לתומו במסלול של ׳בדרך לכותל׳, בשוק העיר העתיקה, בירושלים.
כשנכנסנו לבית משפחת קיי במודיעין, התגלה לפנינו מחזה שיכול לקרות רק בעם ישראל. אבי המשפחה, רעייתו, ילדיו ובנו הבכור – כתריאל, שלא מזמן עלו בעקבות אליהו, הי״ד, לארץ ישראל, עודדו בסבלנות ובחום מיוחד את שמואל וטובה אימרגרין, הורי אהרון שיחי׳, שבאו לנחם אותם. אהרון אימרגרין ניפצע קשה מאד, מאש המחבל, בפיגוע בו נהרג אליהו קיי, הי״ד.
כתריאל שלף את הנייד שלו והתחיל להפעיל קשרים ב״חלונות הגבוהים״ כדי לסייע, ככל שניתן, לצורכיהם של הפצוע ובני משפחתו. שמואל וטובה מרכסים, תיארו לנו כיצד רעייתו הטריה של אהרון סועדת אותו, ליד מיטתו, יום וליל, וכיצד הם, ההורים ובני המשפחה, ניצבים ליד הזוג הירושלמי, דואגים ללא הפוגה ומתפללים להחלמתו.
03
ביום ראשון, נר שביעי של חנוכה, נתכנס בע״ה לאירועי ׳פארק הזה״ב – חמ״ד על גלגלים׳, במלון שבע הקשתות בהר הזיתים. נירשם באתר טיק צ׳אק ונעלה על ההסעות מגבעת התחמושת. נביט ימינה. לפתע יתגלה לפנינו הר הבית, לכל אורכו ורוחבו. שועלים מהלכים בו. ואנו נצחק כמו רבי עקיבא. בפארק הזה״ב נלמד, נשחק, נחכים ונתרגל הצלת חיים! כל זה כדי למעט את שפיכות הדמים הנוראה בכבישים. בכך נתרום לקירוב הגאולה השלמה, שאינה באה בעת של שפיכות דמים.
נדליק שמונה נרות חנוכה בשמחה עצומה, מול מקום הנס, ממש, נצפה להר הבית נייחל לתקומת ישראל ונתפלל יחד להחלמת כול הפצועים.
04
בימי החנוכה, בתפילות ליד הכותל, נבקש יחד עוד נס קטן אחד…
שבזכות הצדיקים הטהורים, בזכות תפילת המקובלים ובזכות השתדלותנו, אנו הקטנים, לקרב ולאהוב כל אדם מישראל, נזכה לראות, יחד, את בניין בית שלישי כאן ועכשיו.
שבת של אור. שבת של אחדות ישראל.