חיבורים בעם ישראל…

מי שמסתכל על עם ישראל ועל מעשיו ולא רואה את התקשורת או את המיעוט הצעקני שמנסה להחזיר אותנו לימים שלפני המלחמה מבין שיש לנו עם מופלא ונעשים בו בימים אלו חיבורים נפלאים.
01
אתחיל בסיפורה של רותי, אמא של שאולי גרינגליק שנפל בעזה על חיבור של אנשים שאינם מוגדרים דתיים אליהם
נסענו עם הילדים לכמה ימים לערבה, לחאן ׳ראס השיטה׳, כדי לנסות ולנשום. בעלי ושני הבנים שלי אומרים קדיש על שאולי, ואין כאן בית כנסת.
הבת שלי מיכל העלתה פוסט בקבוצה של הערבה התיכונה בפייסבוק, ומאז אנשים פה לא מפסיקים לדאוג שיהיה לנו מניין שלוש פעמים ביום. אנשים מחצבה, מעין יהב, זה מרגש ממש.
בעלי התחיל לספר בכל פעם קצת על שאולי, לפני התפילה. והם לא רק באים להתפלל איתנו, הם מציעים מסאז׳, ארוחות בוקר, סיורים, ירקות אורגניים, מה לא. עם ישראל המרגש.
במבט לאחור, האנשים בשבעה שנגעו בנו מאוד היו דווקא אלה שלא הכירו את שאולי. אנשים מבאר שבע ומהגולן, מלונדון ומהרצליה, שבאו רק להגיד תודה. רק לחבק ולהיות שותפים. אני לא פותחת חדשות ולא קוראת עיתונים כדי שהחיבוק הזה שאני הרגשתי שקיים – לא יתפוגג. אני יודעת בוודאות שהחיבוק הזה חזק בתוך העם, ואף אחד לא יכול לגרום לי לחשוב אחרת. אז תודה לעם ישראל, ואם אלה האחים שלי, אני אתחזק בזכותם.
שלחתי בקבוצה המשפחתית שלנו דברים שכתבת לאחרונה על הסיפור של יוסף הצדיק בפרשה, על כך שאנחנו יכולים לבחור איך לספר לעצמנו את הסיפור. בעיני זו נקודה חשובה לכולנו: למרות שהאחים שלו מכרו אותו, למרות שהוא התגלגל לבית הסוהר במצרים, יוסף עשה בחירה: למסגר את האירועים מחדש. לא להיות קורבן אלא לחפש את השליחות, להסתכל על המציאות בעין טובה ולחשוב למה הוא נמצא כאן ואיך הוא יכול לתרום. כתבתי למשפחה שגם אנחנו יכולים לבחור, לחלום כמו יוסף.
בשורות טובות, רותי, אמא של שאולי״.
02
הסיפור השני הוא על קהילת מגדל העמק קהילה דתית שגם היא עסוקה בלהתחבר לעם ישראל לקיבוצניקים מעוטף עזה:
מאז שמחת תורה, חברי קיבוץ נחל עוז מתארחים בקיבוץ משמר העמק, שמארחים אותם בלב פתוח ומכל הלב.
קהילת מגדל העמק, החליטה להיות שותפה, ולשלוח לחברי נחל עוז הגיבורים עוגות וחלות לשבת, כדי לקחת גם חלק בסיפור הכללי ובזכות לתת.
ומאז, מידי שבת, כבר שלושה חודשים יוצא משלוח ממגדל העמק של עשרות חלות ביתיות ועוגות, שכל אחת נאפית בבית אחר, באהבה ובתפילה, יחד עם פתקים אישיים ונוגעים, כדי לשמח את חברי נחל עוז ולתת להם קצת טעם של בית. והתגובות המרגשות של חברי נחל עוז מעצימות, מחברות, מרגשות, ונותנות כל כך הרבה כח להמשיך.
כי הסיפור שלנו פה עכשיו הוא סיפור של שותפות ושל יחד, כל אחד נותן את החלק שלו.
ובחיבורים ננצח.
03
והסיפור האחרון הוא סיפור על חרדים שהתחברו למג״ד שיצא מעזה…
מג״ד שלחם בעזה, מעוז שוורץ מספר:
אם אתם חושבים שאתם רואים אותי בישיבה המרכזית של גור… מסתבר שכן.
זה התחיל בשיחת טלפון:
״שלום מעוז מדבר_ מבית המדרש הגדול של גור בירושלים״
״אהלן. נראה לי שיש לך טעות במספר״
״לא, אין לי טעות. אני יודע בדיוק למי התקשרתי. אנחנו רוצים שתבוא להעביר שיחה ל-100 אברכים בבית המדרש״
״אתה סגור על זה? אני מג״ד במילואים, כן?!״
״אני יודע היטב במי מדובר ואנחנו רוצים לשמוע. תבוא!״
אז נסעתי. זה סיקרן אותי מאוד וגם חשבתי שיותר מ-30 אברכים שגם חלקם בטח יצאו באמצע השיחה לא יהיו יותר מידי.
חשבתי וטעיתי בענק!
האולם היה מלא מפה לפה (ולא כמו שרואים בתמונות). ישבו לשמוע את השיחה בין 400 ל-500 אברכי גור.
על מה דיברתי?
על הגיוס בצו 8 ושבעיני זה נס אחד גדול
על הנתינה האין סופית של לוחמי וחיילי צה״ל
על גבורת לוחמינו בשדות הקרב
על הגדוד שלי במילואים ועוד ועוד…
וכן…גם על איך בעיני במיוחד בתקופה הזאת נכון לכוון כשלומדים ״מזומנים״ בגמרא (׳מזומנים׳ = ביטוי בעולם הישיבות של ״גור״ ללימוד מאות דפי גמרא בעל פה. יש לזה ערך עצום והלוואי עלי).
תודה שהזמנתם, שהקשבתם, שחלקכם הזילו דמעה, שצחקנו יחד ושליוויתם אותי לרכבי בחזרה מתוך אמירת תודה אישית וכללית לכל חיילי צה״ל ואת הבעת ההערכה העצומה!
חשוב שכולנו נפקח את העיניים ונראה את הדברים הנפלאים האלו שקורים סביבנו בארצנו הנפלאה. ■
Ori88533@gmail.com