01
זכינו לארח השבת בקהילתנו, את ידידי ורעי, הזמר והחזן המוכשר, ישראל פרנס, יחד עם משפחתו היקרה. ישראל עבר לפני התיבה בבתי הכנסת בשכונה וסחף את המתפללים בריקודים של שמחה.
בערב שבת העביר ישראל טיש מרתק. יש אנשים שבורכו בכישרון של ׳מספר סיפורים׳. ישראל מפליא אותי כל פעם מחדש עם תיאוריו החיים מחצרות האדמ״ורים. בענווה רבה הוא מוסר כל סיפור עם שיר מתאים ומוסר השכל. בזכות יכולת ההמחשה שלו, נצרב המעשה בתודעה, ומלווה עם השומעים עוד זמן רב.
הצטערתי שלא אוכל לשמוע את ישראל בתפילות, כי מיהרתי לצעוד לכיוון כותלנו האהוב, לא לפני שקיבלתי עידוד לכך מישראל עצמו.
רבים ניצלו את השבת הירושלמית האביבית, שצצה לה באמצע חורף שחון, כדי לפקוד את הכותל האהוב על כל יהודי ויהודייה באשר הם.
צעדתי בין הרצים והמתעמלים לכיוון הכותל. ספק הולך ספק מרחף. יום הולדת לי היום. כ״ח טבת, שבת מברכים חודש שבט. בביתנו מתארחים כל הילדים והנכדים ואפילו אמונה, ארוסתו של בני באה לחגוג אתנו. כך שהיו לי השבת אין ספור סיבות לעלוץ ולשמוח.
פגשתי בכותל חברים אהובים וביניהם את משפחת הרב הראל קצין מכפר מימון, ואת שאול הגבאי המסור במניין של הרב שמואל מורנו, שהפציר בי להצטרף לקידוש המושקע שהוא מארגן בכל שבת בסיום תפילת ותיקין. שאול מגיע עם סלים עמוסים בכל טוב הארץ – קוגלים, סלטים, מאפים מתוקים ומלוחים, בקבוקי שתיה וכד׳. התרגשתי לראות כיצד בסיום הקידוש ודברי התורה של הרב מורנו, שאול מחלק בשמחה וביד רחבה את המטעמים שנותרו. אין לי ספק שהקרבה לקודש הקודשים מוציאה לפועל ביתר שאת את תכונות החסד והנתינה מתוך הודיה לה׳ שמאפיינים כל כך את הגבאים ומתפללי הכותל.
דמיינתי לעצמי שהנה אנו עומדים למרגלות המקדש בבניינו ויהודים יקרים עולים ומגיעים מכל קצוות הארץ לחגוג בירושלים חגיגה של אמונה, אחדות ונתינה.
02
ממש בדקות שאני כותב שורות אלו, מתקיימות הפגנות של ארגוני השמאל, הממומנים היטב על ידי גורמים הרוצים להחליש את אחיזתנו בארץ ישראל.
לפתע, עולים בי זיכרונות מהפגנות הימין, בתקופות המאבק על עצירת הנסיגה מ׳חבל ימית׳, על שחרור ׳אסירי המחתרת׳, על ביטול עקירת המתיישבים מ׳גוש קטיף׳ ועל הסכמי אוסלו. בכל המאבקים הללו, על פניו, לא זכינו מעולם לסיקור הוגן, שעה שהפגנות השמאל מקבלות תמיד סיקור תקשורתי רחב מוגזם ואף מופרך. ללא תקשורת מגוונת ואחראית וללא מערכת משפט מאוזנת הדמוקרטיה שלנו צולעת.
במשך שנים רבות התנדבתי בעמותות הימין. נוכחתי לדעת שככל שהתקשורת נוקטת בסיקור מעוות יותר וחד צדדי, רבים מאד בציבור הישראלי השפוי והחכם, מתפקחים ומתקוממים. רבים מגיבים בריאקציה, עד כדי שינוי עמדותיהם משמאל לימין. כך עלו ממשלות הימין וכך גדל עד מאד הציבור שמצדד ביושר ובהגינות תקשורתית ומשפטית.
בין השאר, תרמתי את תרומתי הצנועה להפרכת השקר הגדול של כתבי התקשורת, שבה דיווחו ברוב חוצפתם, שהכיכר הגדושה הכילה 400 אלף מפגיני שמאל של ׳שלום עכשיו׳. אכן, להפגנות השמאל בכיכר מלכי ישראל, הגיעו מאות אוטובוסים מאורגנים שיצאו לדרכם בשעות אחר הצהרים של שבת קדוש, עמוסים בקיבוצניקים של השומר הצעיר מכל רחבי הארץ, אך אין בארצנו כיכר שיכולה להכיל כמות כזו של אנשים ואפילו לא שמינית מכמות זו… ואפילו אם ימלאו את כל הרחובות הסמוכים.
ניצלתי את העובדה שלפני רצח רבין אפשרו לאנשי תקשורת לצלם את ההפגנות המתקיימות בכיכר מלכי ישראל מגגות הבתים ברחוב אבן גבירול, הסמוכים לכיכר.
באותו מוצאי שבת, בו תוכננה ההפגנה הגדולה של מפלגות השמאל, יצאתי בשליחותו של מו״ר הרב יהודה חזני זצ״ל, לעשות מעשה. הכנתי מראש סרטי תשליל (נגטיבים) עם רגישות גדולה מאד, כדי שאצליח לקבל תמונות טובות וחדות, למרות החשיכה.
השוטרים ששמרו על הבניינים ניסו לעצור בעדי… אך ללא הועיל. מצאתי פרצה בשמירה ועליתי בזריזות על אחד הגגות הגבוהים הצופה על הכיכר וצילמתי את ההפגנה ממעוף הציפור.
את התמונות פיתחתי באותו לילה במעבדה הביתית שלי. בלי לעצום עין מיהרתי לפגישה עם מהנדס מקצועי בתחום המדידות. המהנדס כתב מסמך מפורט המוכיח מעל לכל ספק שבכיכר היו רק קרוב ל-15 אלף מפגיני שמאל ולא 400 אלף… ׳אין אפשרות להכניס לכיכר כולל הרחובות שמסביב יותר מ-15 אלף איש ואישה…׳, כך כתב המודד המוסמך.
באותה תקופה לא עמדו לרשותנו רשתות חברתיות, כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וטיק טוק, לכן, מסרנו את התיק עם התמונות והשרטוטים למנחם בגין. בגין עלה לדוכן הנואמים בכנסת, נופף בניצחון עם התמונות מול המליאה ונשא נאום חוצב להבות על השקרים הנבזיים, שבדו ובודים הכתבים והעיתונאיות, תומכי השמאל. התמלאתי בתחושת סיפוק.
אבל לצערי, דבר לא השתנה. התקשורת לא ממצמצת וממשיכה לפזר בדיות ושקרים תוך ניצול המיקרופון והעט שבידם, כדי להפיץ נרטיב מטעה ומסמא עניים. אנחנו צריכים להגיד תודה אם יוזכר בחדשות בחצי משפט ש׳התקיימה הפגנה של הימין׳ למרות שהפגנת הימין לא נפלה בגודלה מכל הפגנות השמאל.
לשקר אין רגלים. למרות כל העיוותים, למרות החד צדדיות של התקשורת, למרות התמיכה הכספית של האיחוד האירופי וחבריו… ואולי דווקא בגללם – הימין עלה ונמחקה מהכנסת דווקא מפלגת מרצ.
חבורת אנשי התקשורת אוחזת בדעות ישנות של ׳נגד הכיבוש׳ ו׳בעד שתי מדינות׳ ו׳מדינת כל אזרחיה׳ ולא מוכנים להודות בכישלונם. כשזה לא הולך בכוח אז זה הולך ביותר כוח. אנשי השמאל והאופוזיציה משתמשים עכשיו באיומים על מלחמת אחים, בהפנות אלימות ובדיווחים שקריים מהשטח.
לצערי, השקרים של מנהיגי וכתבי השמאל משפיעים על חלק מצרכני המדיה ונוצרת אווירה של עויינות בתוך העם הקדוש שלנו.
עלינו להשתמש בכל הכוח ברשתות החברתיות ולנצל את הבמה הזו להפצת הרעיון הלאומי, להפרחת השקרים ולהורדת מפלס החרדה של תומכי האופוזיציה מ׳המהפכה החרדית והאנטי דמוקרטית׳ של מדינת ישראל.
03
הרב חיים ויינרב, איש חינוך ותיק, מנהל מוכשר במשרד החינוך, שגדל בכפר הרואה, בימים שהרב ליאור שליט״א היה רב הכפר והרב משה צבי נריה הקים את הישיבה המופלאה – שלח לי השבוע בעקבות מלחמות היהודים על הרפורמות, מכתב פלאי, שכתב הראי״ה קוק, עשר שנים לפני מלחמת העולם השנייה, שכיוון ישירות ליהודי התפוצות – ׳הקריאה הגדולה לארץ ישראל׳. הראי״ה חזה, ברוח קודשו, את האסון הממשמש ובא על יושבי הגולה והפציר בהם לעזוב הכול ולעלות מיד לארץ ישראל.
לצערי רק מעטים שמעו לעצת הרב קוק, היהדות החרדית נלחמה בו ובפסיקותיו, זלזלה בגאונותו בתורה, בהשקפתו ובהנהגתו, מאז ועד היום. מצד שני היהודים ה׳משכילים׳, ׳החילונים׳, הסוציאליסטים והקומוניסטים חשבו, כהרגלם, עד היום, שכל ה׳אמת׳ אצלם…
וכך כותב הרב (בין השאר):
בואו לארץ ישראל, אחים נעימים,
בואו לארץ ישראל,
הצילו את נפשותיכם, את נפש דורותיכם, ואת נפש עמנו כולו…
הצילוהו מכל הטומאה והרשעה…
שהוא עלול עליהם…
הימלטו על נפשותיכם ובואו לארץ ישראל…
אחים אהובים ויקרים בואו לארץ ישראל…
הימלטו והיאספו,
בואו לארץ ישראל.
דווקא לארץ ישראל.
בואו וראו הדר ארץ חמדה, הדר הכרמל והשרון, הדר שמי התכלת הנאים והיפים…
׳ושש ליבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנא…׳.
חיים ויינרב פעל במשך שנים רבות כמנהל בכיר באגף החינוך של הסוכנות היהודית, כדי להפיץ את הרעיון הציוני בארץ ובעולם ולחבר את בני הגולה לארץ ישראל. אני אוחז בשיפול גלימתו וקורא ליהודי הגולה היקרים, ובהם רבים מבני משפחתנו שניצלו מהשואה הנוראה וברחו לארצות הניכר, לשוב ולעלות לארץ ישראל. זו מולדתנו היחידה.
ולאחינו, אזרחי המדינה – בואו נתאחד בקליטת עליה, נפסיק לריב, נתעסק בהצלת יהדות אירופה ואמריקה שמתבוללת, נמחקת ונעלמת מול עינינו. בואו נעסוק בעיקר, נמצא את המאחד ונחזק איש את רעהו ואישה את רעותה.
שבת שלום של קיבוץ גלויות, של יציאת מצרים, של אהבה, אחווה, שלום ורעות.
בתמונה הראשית: אחת מהפגנות הימין בכיכר מלכי ישראל, שנות ה-90
