יהודה גופשטיין
השבטיות היא הסוגיה שנשארה כרגע על השולחן. האם בן הציונות הדתית, בכל מקום על הרצף, עדיין יתקשה לשים בקלפי פתק של כחול לבן בגלל השיוך השמאלי, או להצביע לליברמן, שקושניר במפלגתו?
בשבוע וחצי האחרונים נחשפנו לעומק השבר בציונות הדתית, וזה זימן את השאלה המתבקשת לקראת הבחירות: במי יבחר הציבור הדתי-לאומי? המפלגה שאמורה לייצג אותו מגיעה תמיד להגשת הרשימות כשהלשון בחוץ והציבור שוב מאוכזב.
אם נחלק את ציבור המצביעים של הציונות הדתית, יש לימינה כשבעה מנדטים פחות או יותר, תלוי מעט בקו של הקמפיין. שם בטוחים שהקו הכלכלי יניע את מאוכזבי זהות להצביע להם, והכרזות בעיקר ממשרד הביטחון אבל גם ממשרד התחבורה יחברו למפלגה קו של עשייה.
לעוצמה יהודית יש כשני מנדטים: מנדט וחצי ילכו איתה באש ובמים, ויש אפשרות להוסיף מנדט או שניים ולהגיע קרוב לאחוז החסימה. בבחירות אחרות אולי עוד היה פתחון פה נגד מנהיגי עוצמה יהודית, אבל אחרי שבנט אמר שאין להם מקום במפלגה המאוחדת ושאר החברים די הסכימו ונסוגו מההסכם בניבזות, אי אפשר להגיד שימינה היא המקום של מצביעי עוצמה. אם יזלגו מעוצמה זה יהיה כנראה לליכוד או לפתק לבן.
את מספר המנדטים שיקבל הליכוד מהציונות הדתית קשה להעריך. הוא אמור להישאר די יציב, צריך להתאמץ למצוא מישהו שבזמן הקצר הזה הספיק להתייאש מהליכוד, גם עם משבר החסינות.
יהדות התורה ניסתה גם בבחירות הקודמות למשוך חלק מהציבור התורני שלא מצא מקום במפלגות הדתיות-לאומיות. גם בבחירות האלה ישקיעו שם בכיוון הזה, אבל את מרב המאמצים רואים מהצד השמאלי-מרכזי של המפה.
השבוע הוציאה כחול לבן סרטון שהתחיל קמפיין בציבור הדתי-לאומי, וליברמן כינס עיתונאים מהמגזר. שניהם פונים אל הציבור הליברלי יותר בציונות הדתית. קצת קשה לדלות משם מנדטים; לבנט ושקד שרצו בימין החדש בבחירות אפריל היו כמעט ארבעה מנדטים. את השאלה אם הם חזו באמת את הקול הליברלי אבל לא מספיק את הפוליטיקה שלו לא רצו בנט ושקד לבדוק שוב, לכן נשארנו עם סימן שאלה באשר לכוח הפוליטי של הקול הזה.
פלח האוכלוסייה הזה עדיין מסעיר את מיטב המוחות. הימין החדש ינסה להמשיך בכיוון הזה, ואולי יבקש מהרב רפי לצמצם קצת מהתבטאויותיו האחרונות. גם הליכוד ינסה, כמובן, לאחר שנתניהו זיהה את פלח השוק הזה אצל זהות וצירף אליו את פייגלין ואותת איתות אחרון לציונות הדתית עם מינוי ציפי חוטובלי לשרה.
השבטיות היא הסוגיה שנשארה כרגע על השולחן. האם בן הציונות הדתית, בכל מקום על הרצף, עדיין יתקשה לשים בקלפי פתק של כחול לבן בגלל השיוך השמאלי, או להצביע לליברמן, שקושניר במפלגתו? גם בשביל זה מנסה כחול לבן לשבור ימינה, אף שאם תחפשו את "הצד השני" של גיא זוהר בכאן 11 תראו שהם הבטיחו לשבור ימינה כבר שלוש מערכות בחירות ברצף.
לליברמן קצת יותר קל בצד השבטי השמאלני, אבל עדיין נשאר צד שבטי דתי, וליברמן מנסה עכשיו לעדן את המסרים האנטי-דתיים מהבחירות האחרונות. אפשר לראות את זה בתגובה שלו על דבריו של הרב יצחק יוסף, שבה אמר שיתמוך ברב סתיו לרבנות הראשית.
לסיכום, כנראה נראה יותר מסרים המכוונים למרכז, גם לציבור הדתי, והשאלה היא כמה הם יצליחו לשכנע. אולי עד הבחירות הבאות הם יצליחו.
