יהדות עכשיו

וונדרוומן בהסוואה

מ״יום האם״ ל״יום המשפחה״, מכ״ז בכסלו ל-ל' בשבט ⋅ איך נשים יכולות להצליח בין שלל המשימות והאחריות שהן לוקחות על עצמן במאה ה-21? ⋅ יום המשפחה מזוית מבטן של האימהות

ילדים עם בלונים ועננים

יום האם, שהפך להיות יום המשפחה, הוא תזכורת טובה לכמה שאנחנו צריכים להוקיר ולהעריך את האנשים הקרובים לנו ביותר – המשפחה שלנו.
אם נציץ לרגע בהיסטוריה, יום זה החל במדינות שונות בעולם, והיה נסיון לציין אותו גם בארץ. נסיון שצלח בשנת 1951 והיה יוזמה של חנה חושי – אשתו של אבא חושי – ראש עיריית חיפה דאז. היום נקבע לכ״ז בכסלו – היום השלישי של חנוכה – וצויין כהקשר לסיפור חנה ושבעת בניה.
בהמשך נחגג היום ברחבי הארץ בתאריכים שונים עד שבשנת 1950 הוחלט לציין אותו בתאריך ל' בשבט – יום פטירתה של הנרייטה סאלד – שעמדה בראש עליית הנוער וייסדה את תנועת ״הדסה״ – אשר לא היו לה ילדים, אך היא כל כך השתדלה תמיד בעבורם, והיוותה עבורם דמות אם משמעותית.
בשנות התשעים שונה שם יום זה ל״יום המשפחה״, לאחר שכבר בתחילת שנות קיומו היו מחלוקות על ציונו כ״יום האם״. יחד עם זאת, לאחרונה קמה קריאה המבקשת לקבוע יום נוסף ולחגוג בו את ״יום האם״ עבור האימהות בקהילה.
כיום נשים מתעסקות במגוון תחומים שלא פעם דוחקים את חיי המשפחה הצידה. איך אפשר לשלב בין הדברים, וגם לשמור על הקפדה על ההלכה?
פגשנו נשים מגוונות שמצליחות לשלב יחד בית של תורה, משפחה ועבודה משגשגת, ושמענו מהם מהו יום המשפחה עבורן, איך אפשר להצליח במירוץ החיים שכולל כל כך הרבה ג'אגלינג ומה הטיפ שלהן לנשים נוספות.
לכו תנו חיבוק לאמא אחרי הכתבה הזו. וגם לאבא!

אסתריא אייזנברג

אסתריא אייזנברג

מרצה למתמטיקה, רכזת החוג למחשבים במכון טל ותבונה וגם מאמנת אישית. היא נשואה ליגאל, פיזיקאי שעובד בחברת הייטק בתחום האנרגיה הסולארית ביקנעם והם הורים לתשעה ילדים.
מהו יום המשפחה בשבילך?
״חגי ישראל הם יום המשפחה שלי, בהם אנחנו כולנו יחד, עם כל הילדים יחד בבית והרבה פעמים גם עם הסבים והסבתות , הדודים, הדודות ובני הדודים״.
איך משלבים חיי תורה יחד עם קריירה ומשפחה?
״ב״ה זכיתי לגדול בבית של הורי, דוד ומרב שוקרון, שחינכו אותנו לתורה ולמצוות, לחריצות, לניצול הזמן, למשפחתיות, ליחד, לסקרנות אינטלקטואלית וכמובן ציונות (ההורים שלנו בחרו לעלות לארץ כשבחו״ל השאירו עבודות מצוינות, משפחה וחברים), וזה מה שלימד אותי לעשות את השילוב באופן נכון״.
למה בחרת דווקא במסלול הזה?

״בחרתי לעשות דוקטורט כדי שאוכל לגדל את הילדים שלי, כדי שאוכל לעבוד בעבודה מעניינת ותורמת וגם להיות מהשעה 13:00 יחד עם הילדים. גדלתי במשפחה ברוכת ילדים ומאד רציתי לתת את המתנה הזאת לילדי – מתנת האחים. הלכתי ללמוד מחשבים ומתמטיקה כי אבי (שבזכותו אני אוהבת מתמטיקה) אמר לי שאין מה לעשות עם מתמטיקה, אז כדאי ללמוד מקצוע פרקטי – מחשבים. כבר במהלך לימודי מאד נהניתי ללמד. אני נהנית ללמד מתמטיקה, להראות את היופי שיש בתחום, נהנית מהקשר עם הסטודנטיות, נהנית לראות אותן גדלות. התכנון המקורי היה לעבוד בהייטק ואז גיליתי שבעצם אני מורה ונהנית ללוות את התלמידות בתהליך הגילוי והחשיבה״.
מהו הדבר שהכי גורם לך להגשמה ולשמחה?
״גיליתי שהקשר עם האנשים סביבי חשוב לי, שאני אוהבת להצמיח את האנשים סביבי, וכך הלכתי ללמוד אימון וייעוץ אצל מורתי – אהובה צוקרמן, במכללת כוונה, ואצל תמר נזרי. היום אני נהנית לאמן נשים גדולות שרוצות להיות יותר מחוברות לערכים שלהן, לחיות טוב יותר, עם יחסים טובים יותר ועם אנרגיות גבוהות״.
טיפ לנשים לשילוב נכון של הכל יחד:
״הגילוי ש-20% גדול מ-0%. כמובן שאני אוהבת שהדברים שאני עושה הם עד הסוף, מדוייקים, כלומר – 100%, אך ביום שבחרתי לוותר על המאה אחוז, יכולתי להתפזר על יותר תחומים. יש תחומים שבהם אני 80% ויש תחומים שבהם אני 20%, אך נראה לי שבצורה כזאת אני יותר מיטיבה בעולם. בנוסף, ברגע שהסכמתי להסתפק בפחות, למדתי לבקש עזרה. למדתי איך לבקש מה יעזור לי. ואכן זכיתי ואני עטופה בכל כך הרבה אנשים טובים ששמחים לעזור לי״.

אפרת זכריה

אפרת זכריה

אפרת זכריה היא סטייליסטית אישית ומנחת סדנאות סטיילינג. בעלת הבלוג ״דוכסית״ העוסק באימהות והעצמה אישית.
מהו יום המשפחה עבורך?
״יום המשפחה קורה כל יום, 365 ימים בשנה. רגע רגע, שעה שעה. אלו רגעים של בית, ילדים, חיים, וגם בלאגן. ציון יום המשפחה באופן רשמי נותן הזדמנות נהדרת לעצור את מרוץ החיים ולהתבונן על עץ המשפחה שלנו. לספר על השורשים, להתגעגע לדור שכבר לא איתנו, לשמוח ולהודות על הפירות שיש לנו ולהוקיר אותם, לספר להם כמה שהם חשובים לנו, כמה אהובים״.
איך משלבים חיי תורה יחד עם קריירה ומשפחה?
״חיי תורה הם אורח חיים. אני אוהבת את ההגדרה ״חיי תורה״ על פני הגדרות אחרות. חיים כאלו שיש בהם כוונה, אחריות, תפילה, אמונה ואהבה מסמנים את הדרך ומתווים את הקריירה ואת חיי המשפחה.

 כשהערך העליון – תורה – נשמר ומקבל במה בחיי היום יום, אז חיים בתחושה של שליחות שבאה לידי ביטוי גם בקריירה וגם במשפחה והכל שזור זה בזה. יש דרך. לא הולכים לאיבוד. לא ״מקריבים״ שום דבר על חשבון כלום. יש סדר לדברים. חיי תורה מאפשרים את הסדר הזה ונותנים את המסגרת, נותנים את המענה לשאלות. ויש בחיים האלו כל כך הרבה יופי, הדר ותחושה מופלאה של שייכות לדורי דורות״.
למה בחרת דווקא במסלול החיים הזה?
״כיהודים מאמינים – אין לנו דרך אחרת״.
מה הוא הדבר שהכי גורם לך תחושת הגשמה ושמחה?
״ לגדל את הילדים בדרך שבחרנו בה, ולראות הלכה למעשה איך החיים האלו הם הבחירה הנכונה. האימהות היא הגשמה ובקריירה יש ב״ה רגעי סיפוק ושמחה״.
טיפ לנשים לשילוב נכון של הכל ביחד:
״לדאוג באופן קבוע למלא את הכלי שאת. לא להגיע לתחתית. לא להיזכר בך עצמך כשהם עוזבים את הקן. לפתח תחביבים, לפתח מערכות יחסים משמעותיות ולמצוא לעצמך ״חיים״ מחוץ לבית ולילדים. ומעל הכל, ללמוד לבקש עזרה. לוותר על האגו של ״את יכולה הכל לבד״. את לא צריכה. זה לא הופך אותך לאמא טובה יותר. אז בשביל מה?! תגדלי בנחת ושמחה!״.

לינדה מרשל

אפרת זכריה

לינדה מרשל היא מומחית להגדלת רווח על ידי ניהול זמן ומתעסקת בכך כבר 16 שנה. מובילה בעלי עסקים ומנהלים בארגונים בשיטת ‘לעבוד פחות ולהרוויח יותר׳. 

מהו יום המשפחה בשבילך? 

״בשבילי זה עדיין יום האם! אימהות הרות, יולדות ומלוות חיים. זו הזדמנות להכרת הטוב וחגיגה אמיתית ומשפחתית אצלנו״. 

איך משלבים תורה עם קריירה ועם חיי משפחה? 

״בעשיה – קובעים זמן לכל מה שחשוב לנו באמת. שיעור שבועי, הכנת פרשת שבוע לקראת שבת וכו׳. מאד חשוב לקבוע עוגנים ביומן כי העוגנים שומרים על הרצון שלנו ממומש ולא רק כאידיאל. מה שלא ביומן – לא קיים. וכמובן דואגים לשמר את זה בפועל!

בתודעה – משתדלים לכוון את המחשבה לשליחות שלנו בעולם בעשיה היומיומית. אם זה בביטחון בה׳ ואמונה בעסקים, בלהיות רגישים ומחייכים לקרובים אלינו ביותר (וזה הכי קשה!). גם כשקובעים דייט זוגי זה קודש, זו התורה עצמה. כמובן שבאופן בו הבית מתנהל, כיבוד הורים, הדגש על השמחה בבית, על הקדושה, עבודה על המידות שלנו כהורים וכאנשים, בכל תנועה שלנו בחיים. התורה היא החיים עצמם, לא רק הלימוד אלא גם הקיום בחיי המעשה״. 

למה בחרת דווקא במסלול הזה? 

״אני עצמאית כבר 16 שנה כי הבנתי שאני רוצה להיות עם כל ילד בבית למשך לפחות שנה, להניק ולהיות שם עבורו אחר הצהריים. לא אומרת שלכולן זה מתאים אבל לי כן. את העסק בניתי סביב המשפחה וגם העיסוק בניהול זמן גרם לי לחקור את הנושא לעומק שנים ארוכות כאמא לחמישה (תכף שישה). העצמאות מאוד מתאימה לנפש שלי – ליזום, להריץ פרויקטים, ללמוד כל הזמן תחומים חדשים, לפתח מוצרים – אלו מאוד מגוון את חיי״. 

מהו הדבר שהכי גורם לך להגשמה ולשמחה?

״קודם כל – קפה על סויה עם קצת קינמון בבוקר. בלעדיו קשה לי להניע את היום. 

תחושה של הגשמה ושמחה יש לי כשאני מצליחה להניע אנשים לתוצאות: אם זה בבית – לשמוח עם הבת שלי שממש התקשתה בקריאה והצליחה במבחן אחרי אימונים יומיומיים שעשינו, או בעסק – כשלקוח שולח לי הודעה שהכפיל את ההכנסות שלו פי 3 מאז שהתחלנו לעבוד יחד. זה סיפוק אדיר״. 

טיפ לנשים לשילוב נכון של הכל יחד:

״להפריד זמן עבודה וזמן בית ולהיות ב-100% במה שאת עושה עכשיו, גם אם זה מקלחת או לק ג׳ל. בנוסף, דעי קודם כל לתת לעצמך כדי לשמוח ולקבל כוחות, רק כך יהיו לך כוחות לטפל בכולם״. 

ד"ר מוריאל ירחי

ד"ר מוריאל ירחי

ד״ר מוריאל ירחי היא מנהלת מערכת שימור פוריות ויועצת רפואה והלכה במכון פוע״ה.
מהו יום המשפחה בשבילך?
״יום המשפחה בשבילי זהו יום שבו מציינים את החשיבות והאחדות בין בני המשפחה״.
איך משלבים חיי תורה יחד עם קריירה ויחד עם משפחה?
״שילוב של קריירה עם משפחה ותורה זה פשוט מאד הולך לפי ההסתכלות וההשקפה שלנו, אנו מאמינים בתורה והיא זאת שמנחה אותנו לחיי משפחה של משפחה דואגת, אכפתית, אוהבת, מחבקת ומכבדת. יחד עם זאת, התורה גם מנחה אותנו להגשים את עצמנו ולהעצים אחד את השני מתוך אמונה ואהבת ה', שכן התורה מנחה אותנו לעשיה מרובה. כמובן שיש סדר עדיפויות בחיים שצריך לדעת לסדר ולקחת בחשבון״.

למה בחרת דווקא במסלול הזה?
״במשך עשר שנים עבדתי כרופאת שיניים. כשנולד בני הרביעי החלטתי לקחת הפסקה מחיי העבודה והקריירה לטובת גידול הילדים, שהסתכמה בסופו של דבר למשך 15 שנה. תוך כדי למדתי הדרכת כלה ועשיתי קורסים במכון פוע״ה. היה חשוב לי להמשיך להתפתח וללמוד גם אני לא עובדת. מתוך החלטה להשקיע בתא המשפחתי, בחרתי להפסיק את עבודתי כרופאה על מנת לגדל את ילדיי באופן הטוב ביותר ולהקים משפחה לתפארת. שש שנות לימודים ולאחריהן 10 שנים של עבודה כרופאה זה ויתור משמעותי שהחלטתי לעשות למען המשפחה, וזה מתוך אמונה שלמה ורצון, שמה שלא יהיה, נצליח ובסוף נגיע למקום שאנו צריכים להיות בו ומה שצריך לקרות יקרה בעז״ה. כך הגעתי בסופו של דבר למסלול החיים החדש שלי – הדרכת כלות, ולאחר מכן מצאתי את עבודתי במכון פוע״ה. כאן מצאתי את ייעודי מחדש״.
מהו הדבר שהכי גורם לך להגשמה ולשמחה?
״בעבודתי אני משלבת גם משפחה, גם חסד וגם עוזרת להקמתה של עוד משפחה. ברמה האישית אני מרגישה שזו הגשמה עצמית גדולה וזו הקריירה שלי. מבחינתי זה חייב ללכת יחד.
לאחר שהקמתי משפחה משלי, הבנתי את המשמעות העצומה של המתנה הנפלאה הזו והחשיבות שיש לה על פני כל הישג אחר בחיים. לכן החלטתי לעזור לעוד נשים וגברים על מנת שיוכלו לזכות בזכות הזאת וכמובן לעשות זאת מתוך אמונה והלכה לפי רצון הבורא. הקמת משפחה היא ערך עצום ואני שמחה שיש לי את הזכות להיות חלק מתהליך בניית עם ישראל. מכון פוע״ה עסוק בהרחבת התא המשפחתי ומתן סיוע ומענה על כל התפר בין ההלכתי לרפואי. תפקידי במכון הוא ניהול מערך שימור פוריות לנשים שעוד לא זכו למצוא את הבן זוג או  להקים משפחה והחלטתי להתגייס למען עם ישראל ולעזור לבנות להגשים את החלום הגדול – משפחה!
עצם היותי אמא ל 12 ילדים גורם לי להבין את הרצון העז של בנות אחרות להקמת משפחה משלהן ובסופו של תהליך כאשר אני מקבלת טלפון שבו הן אומרות לי שהן התחתנו או ילדו, אין דבר משמח מזה הגורם לסיפוק ומשמעות בעבודה וגורם לי להביא את עצמי כל פעם מחדש להגשמה עצמית״.
טיפ לנשים לשילוב נכון של הכל יחד:
על מנת להצליח לשלב הכל ביחד דבר ראשון צריך אמונה שלמה בהקב״ה והדבר הבא הוא אמונה בעצמך והסתכלות בעין טובה. בנוסף צריך רצון להצליח ולהתקדם כל הזמן, והכי חשוב- משפחה תומכת ואוהבת. שאחרי כל השנים שהשקעתי בה, ההשקעה משתלמת ומחזירה את עצמה.

נעמה דרדיק

נעמה דרדיק

נעמה דרדיק היא זמרת יוצרת, משוררת ומנחת סדנאות כתיבה. נשואה ואמא ל-2. מייסדת ומנהלת קהילת ״לכתוב את הלב״ – בית מדרש לכתיבה ובעלת המופעים ״מלכה לשמש״ ו״אדם אדמה״. מעניקה חוויות משמעותיות ומעצימות עם תוכן יהודי דרך המוזיקה והכתיבה.

מהו יום המשפחה בשבילך?
״יום המשפחה בשבילי הוא תזכורת לעוגן הכי מרכזי בחיים. למעשה המשפחה נוכחת כל יום בחיים שלי. גם המשפחה ממנה באתי וגם המשפחה אותה אני בונה. שתיהן הופכות אותי למי שאני. שתיהן נותנות לי מעטפת של אהבה בלתי תלויה ושל אמונה במה שאני מביאה לעולם. בסופו של דבר החברה שלנו בנויה ממשפחות. כלומר כל משפחה היא הגרעין הראשוני לבניית חברה, ולכן ככל שהמשפחה יותר חזקה, שמחה ומצמיחה, ככה החברה שלנו תהיה יותר טובה ומאירה״.

איך משלבים חיי תורה יחד עם קריירה ויחד עם משפחה?
״איך משלבים בין קריירה למשפחה בלי חיי תורה? אני מרגישה שהתורה, ובעיקר השבת, מצילה את המשפחתיות. התורה מורה לי מהו האיזון הנכון בין עשייה חיצונית לבין עשייה פנימית, בבית ובתוכי. התורה עוזרת לי לדייק את הרצונות שלי ולהבין שזה לא או משפחה או קריירה, אלא זה יכול לבוא ביחד. הגדלות נמצאת ביכולת לשלב בין הדברים״.
למה בחרת דווקא במסלול הזה?
״אני חושבת שהבחירה היא לא במסלול כלשהו. הבחירה היא בעצמי ובמה שנכון לי. התורה היא חלק ממני. ככה גם המשפחה והקריירה. המוזיקה, היצירה, הם ביטוי של הנפש שלי. הם מרפאים אותי, והמשפחה גם היא חלק ממני. חלק מהמהות שלי כאדם, כאישה. הילדים שלי הם השמחה שלי. ובתכל'ס – הם היצירה הכי גדולה״.
מהו הדבר שהכי גורם לך להגשמה ולשמחה?
״כשאני חוזרת ממופע, עדיין עם האנרגיות של השירה המשותפת ושל העוצמה שהייתה, ואני מגיעה הביתה, מנשקת את דבש ואת שקד ויושבת על תה עם בעלי. כל הקונספט הזה של להצליח לחבר בין הזוגיות והאימהות לבין קריירת המוזיקה וסדנאות הכתיבה, זה מבחינתי סוד שאני לאט לאט מפצחת, ובסופו של יום זה חלום שמתגשם״.
טיפ לנשים לשילוב נכון של הכל יחד:
״יש הרבה כלים טכניים של שילוב תחומים בחיים: כלים כמו ניהול זמן, חלוקה בתפקידים, האצלת סמכויות וכו'. אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא דיוק פנימי. הכל מתחיל מהקשבה. הקשבה לעצמי, לאישה שאני. אנחנו עטופים ברעשי רקע וריצוי. הטיפ שלי הוא קודם כל להבין מה אני רוצה באמת. בצורה הכי נקיה שיש. ברגע שנהיה מחוברים לרצון הפנימי והנקי שלנו, הדרך כבר תתבהר ותתגלה״.

רעות עוזרי

רעות עוזרי

רעות עוזרי היא עו״ד ואמא לארבעה.
מהו יום המשפחה בשבילך?
״יום המשפחה בשבילי הוא תזכורת לכל מה שאני עושה נכון, וכל מה שעוד אפשר לעשות יותר טוב. זה לעצור רגע את המירוץ, להסתכל על המשפחה שלי, ולהיות מרוצה ממה שאני רואה״.
איך משלבים חיי תורה יחד עם קריירה ויחד עם משפחה?
״שילוב של חיי משפחה וקריירה זה אתגר מתמשך. מה שנכון היום, לא נכון מחר, מה שנכון לנו, לא נכון לשכנים שלנו. הציפייה שלי מעצמי (ואם נהיה כנים- גם של החברה) – להיות אמא למופת, ובמקביל גם אשת קריירה מצליחה ולהחזיק בית לדוגמא, מצריכה איזונים כל הזמן, ובעיקר השלמה עם זה שאי אפשר להיות 100% בהכל. השילוב הנכון הוא זה שנכון בשבילנו, כמשפחה, בנקודת הזמן הנוכחית״.

למה בחרת דווקא במסלול הזה?
״התחלתי את הקריירה כאמא צעירה לפעוט בן כשנתיים, בעבודה תובענית כעורכת דין צעירה. מאז נוספו עוד 3 ילדים למשוואה.כשהייתי שכירה השתדלתי תמיד לעבוד במשרה שתאפשר לי לחזור הבייתה בזמן לאיסופים מהגנים. לבעלי ולי היה הסדר במשך שנים – הוא מפזר למסגרות, אני אוספת. למדתי להתמודד עם התקלות של הרגע האחרון, דיונים ופגישות שמתארכות, פקקים.
עם השנים, כשהילדים גדלו ובמקביל הפכתי לעצמאית עם גמישות גבוהה יותר, האיזון השתנה והפך למעט פשוט יותר. על אף הקושי בג'אגלינג הבלתי פוסק הזה, היה לי חשוב לא לוותר על הקריירה, ולהמשיך להתפתח בתחום המקצועי שלי, אף שכאמא לילדים ש״מוגבלת״ בשעות, באופן טבעי הוגבלה גם ההתקדמות המקצועית שלי״. 
מהו הדבר שהכי גורם לך להגשמה ושמחה ?
״האושר הכי גדול שלי הוא לדעת שאני מצליחה בתחום המקצועי שלי, שהילדים שלי רואים אמא שמגשימה את עצמה ועוסקת בתחום שהיא אוהבת, וזה לא ״בא על חשבון״ גידול ילדים מוצלחים, נבונים ורגישים. לדעת שמצאתי, איכשהו, את האיזון הנכון לכולנו.״
טיפ לנשים לשילוב נכון של הכל יחד:
״הטיפ הכי חשוב לשילוב נכון של הכל הוא לזכור שאת לא סופרוומן. את לא יכולה לתת מעצמך 100% לכל התחומים, כי את רק אחת. תעשי את המיטב שלך. תעשי אאוטסורסינג במה שאפשר. ובמקום להסתכל החוצה מה אחרים עושים, להסתכל פנימה, אל המשפחה שלך. לבחון מה נכון לכם, מה יגרום לכם להרגיש שאתם לא מוותרים על עצמכם, ומה יגרום למשפחה שלכם לפרוח״.

גבי פט ובתה

גבי פט וביתה מוריה

גבי פט היא בעלים של משרד עיצוב פנים ואדריכלות, יחד עם ביתה מוריה.
מהו יום המשפחה בשבילך?
״בשבילנו יום המשפחה זה לא רק יום אחד בשנה. כל יום יש לנו הוא יום עבודה ומשפחה יחד״.
למה בחרת דווקא במסלול הזה?
״ אני מעצבת פנים כבר מעל ל-25 שנה. בניתי את המשרד לאט לאט בזמן גידול משפחה צעירה. 

השתדלתי לעשות את הפגישות בזמן שהילדים במסגרות ואת השרטוטים אחרי שהילדים הלכו לישון. ביתי, מוריה אקרמן, כנראה נדבקה מההתלהבות שלי למקצוע ולמדה אדריכלות ועיצוב פנים באוניברסיטת אריאל. כבר בזמן הלימודים היא התחילה לעבוד במשרד בתור שרטטת. היום, שמונה שנים לאחר מכן היא עדיין איתי במשרד וממלאת תפקיד הרבה יותר פעיל. היום היא מביאה פרויקטים משל עצמה ואנחנו עובדות ביחד על חלק גדול מהפרויקטים. מוריה מתמחה בתכנון ועיצוב מקוואות בשותפות עם הקולגה הדסה כהן.

בתור אמא /״בוס״ אני לא ממש בוס ולא ממש אמא. הבת שלי כבר לא ילדה קטנה, היא בעצמה בוגרת ואמא, וגם היא משלבת בין משפחה וקריירה, ומביאה למשרד קו עיצובי צעיר ורענן. אני מתפעלת כל פעם מחדש מהרעיונות וצורת העבודה שלה. המשרד בהחלט מרוויח מזה המון והפרויקטים נהנים מעיניים צעירות, בנוסף לשנות הנסיון שלי. מכיוון שאנחנו משפחה, אנחנו מכבדות אחת את השניה וגם לא מפחדות להעלות רעיונות ולאתגר אחת את השניה בחשיבה משותפת. שתינו גם מעורבות מאוד במשפחה. למשל בזמן הקורונה, במיוחד בזמן שהנכדים בבידוד. בתור אמא וסבתא אני מגלה הבנה ,וקבענו שהיא עושה את העבודה מהבית ואני יוצאת לפגישות, וכשאני צריכה עזרה, מוריה נכנסת לעניינים. כל אחת תופסת ראש ברגע שהשניה צריכה עזרה״. 

איך משלבים חיי תורה יחד עם קריירה ויחד עם משפחה?

״אני חושבת שזו שאלה שאפשר לשאול כל בן אדם שומר מצוות, אישה וגבר כאחד. מכיוון שהמשרד שלנו עובד עם עולים חדשים וגם בונה מקוואות, אז אני ממש מרגישה שהעבודה שלנו עצמה היא מלאת מצוות.

  מוריה עובדת צמוד עם רב פוסק בענייני המקוואות, וההלכה משולבת יד ביד עם התכנון. ואני, שמתכננת ומעצבת בעיקר בתי נופש לתיירים ולעולים חדשים, בהחלט מרגישה שה' שם אותי במקום הזה כדי להרבות אהבת הארץ הזאת על היהודים שגרים בבתים שאני תכננתי ועיצבתי. ברגע שאני חוסכת להם את החיכוך עם הצד הפחות נעים בשיפוץ והם רק חווים את הצד היפה של השיפוץ, יש להם חוויה חיובית כבר על ההתחלה. 

  לי מאוד חשוב שכל אחד ירגיש בבית, ולא בבית של מישהו אחר. העבודה שלי מתעסקת המון עם היכרות עם המשפחה והצרכים של כל משפחה. יש לי גם רגישות לצרכים של הקהילה מחוץ לארץ בבתים שלהם. אני מכירה את הרצונות שלהם ומיישמת את זה בבית שלהם. לא פעם לקוח שהגיע בתור תייר החליט שהוא רוצה שהבית פה בישראל לא יהיה בית נופש אלא בית הקבע שלהם. 

  אני חייבת להגיד עוד דבר על שילוב התורה בקריירה: אני מודה להקב״ה שנתן לנו את המתנה הגדולה – את השבת. בלעדי השבת לא הייתי מצליחה להמשיך לעבוד בתחום הזה. עיצוב ואדריכלות זה לא רק לבחור טפט שיתאים לוילון וספה. יש המון פרטים קטנים. אני אחראית לתוכניות עבודה – תוכניות הריסה, בניה, חשמל, מים, מיזוג אויר, תוכניות נגרות, ובנוסף אנו אחראיות ליישום התוכניות בשטח. אני עובדת עם קבלנים לא דתיים והם אומרים לי שאצלם שבת זה קודש והם לא עונים לטלפונים שקשורים לעבודה במשך השבת.

מהו הדבר שהכי גורם לך להגשמה ולשמחה?

״כאשר מוריה מתכננת מקווה שכל כך יפה ומותאם לדור הצעיר (הרי, מי טובל אם לא נשים צעירות), היא גורמת לכך שגם נשים חילוניות טובלות במקווה שלה (למרות שהן לא תכננו לטבול אחרי החתונה) אז זה הסיפוק הגדול ביותר! באופן כללי, מקווה שמעוצב ברוח צעירה ובצורה אסתטית, מכבד את האישה שמגיעה לטבול, וכתוצאה מכך היא גם מכבדת את המצווה והופכת אותה לחוויה טובה.

היום העולם שלנו אסתטי, נקי ויפה, כך שהדרישה גם ממבני ציבור, וגם מבתים שנבנו בשביל המשפחה שגרה בהם, היא שהמקום והעיצוב שלו ייתנו אווירה טובה, חמימה ומזמינה. על ידי עיצוב אפשר לספק מענה לצרכים ולייצר את האווירה המתאימה לכל משפחה שמקימה יחד בית נאמן בישראל״. 

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…