01
תשרי תשפ״ו בכותל
בשבתות של אלול ועשרת ימי תשובה התייצבתי בכותל לתפילות ברוב עם. באלול ובתשרי ההתרגשות בכותל מטפסת לשיאים חדשים. מאות אלפים מגיעים לתפילות בשבת, בסליחות ובחגים. העוצמה מגיעה לשיא בתפילות יום הכיפורים, ובתקיעת השופר בבית הכנסת של הרב גורן מול קודש הקודשים בסיום תפילת נעילה. ההתרגשות ממשיכה ביתר עוז בחג הסוכות, בעלייה לרגל של רבבות, כשבידיהם ארבעת המינים. לא נפסח על ברכת הכהנים הענקית והמרגשת בחול המועד. רק המקדש חסר לנו כל כך.
זכות היא לי לפגוש בכותל, בכל התפילות, חברים רבים ואהובים, ביניהם את הרב מאיר גולדויכט והרב יצחק שילת. השר אופיר סופר, ידיד יקר וצנוע, פצוע צה״ל, לוחם אמיץ, דמות מופת. השר סופר עומד כיהודי פשוט, עם משפחתו, בין כל המתפללים, מול הכותל. כמו כולנו הוא מבקש רפואה לפצועים, ניצחון ללוחמים בעזה, תוך אמירת תהילים לחזרתם לשלום.
השר סופר, בתפקידו כשר הקליטה, עושה בימים אלו פעולות רבות ונמרצות לעידוד העליה ולקליטת יהודים רבים הסובלים מהאנטישמיות הגואה בכל ארצות הגולה. הוא מודע לכך שאם נצליח להעלות לארץ מאות אלפי יהודים בתוך זמן קצר, נזכה להציל אותם, וגם לגרום לשינוי חיובי ומשמעותי בחברה הישראלית, שתתעצם ותשגשג בכל התחומים.
פגשתי בכותל גם את איש החינוך האגדי, ידידי הצנוע, דוד חטואל, גיבור שבגיבורים. דוד איבד את כל משפחתו הגרעינית בפיגוע מחבלים נורא בגוש קטיף. פיגוע רצחני, שנכנס לתודעה של מדינה שלמה, ולא השאיר עין יבשה. עד היום.
דוד חטואל חדור אמונה גדולה והוא בעל עוצמה פנימית מיוחדת. למרות הרצח הנורא שלקח ממנו את אהובותיו, הוא לא הרשה לעצמו להיכנע ולהיכנס למרה שחורה. הוא לא יתן למחבלים את מבוקשם. דוד בנה, בע״ה, בית חדש עם אישה מדהימה וילדים מתוקים. יחד הם הצליחו להתגבר על הצער ולהפוך את העצב למנוע של צמיחה, אמונה, שמחה ושאיפה תמידית לבניין עדי עד.
דוד, בענווה עצומה ובאומץ רב, רואה עצמו בשליחות חינוכית תמידית. הוא איננו מפסיק להפיץ אור של שמחה סביבו. מקרין אמונה גדולה דווקא בעטיו של האובדן הגדול.
בעת מלחמה, דוד חטואל משקיע אנרגיות רבות כדי לעודד משפחות שאיבדו את יקיריהן – לוחמים שמסרו נפשם על הגנת העם והארץ.
מניסיוני כאב שכול, אני יודע שזו משימה ממש לא פשוטה. כשאני נכנס עם רעייתי לנחם משפחה שאיבדה את היקר מכל, הזכרונות צפים, הלב הולם בעוצמה והדמעות חונקות את הגרון. אבל המשימה העילאית של חיזוק משפחות הגבורה הטריות מזככת ומעניקה כוחות נשגבים המסייעים לנו ולהם להתגבר על כל העיכובים.
אני פוגש תדיר בכותל גם את ידידי הוותיק הרב זאב-וולוול הורוביץ, מנכ״ל חברת ש.א.ג, שבנה ובונה ביו״ש עשרות אלפי יחידות דיור, בעיקר עבור בתי אמנה, ובכך תורם בענק ליישוב ארץ ישראל השלמה. וולוול סיפר לי על אירוע מרגש, שהתקיים בירושלים לפני כחודש. בארוע, בנוכחות הרבנים הראשיים, ציין הציבור הגדול 30 שנה לעליתו לגנזי מרומים, של חותנו, רב הכותל, המקובל האהוב והצדיק, הרב מאיר יהודה גץ זצ״ל.
02
כי דם עבדיו יקום (שירת האזינו)
ביום הראשון וביום השני של ראש השנה צעדתי בזריזות, לפני הנץ, כדי להתפלל עם שחר מול שריד חומת בית מקדשנו.
רחבת הכותל הייתה מלאה וגדושה במאות רבות של מתפללים נרגשים, עטופים בקיטלים צחורים ובטליתות בוהקות. ממעוף הציפור הכותל נראה כאילו הוא נעטף באהבה בטלית שכולה תכלת וזהב. הכותל, שנבנה לפני כאלפיים שנה על ידי הורדוס כחומת מגן להר הבית והמקדש, נצבע עכשיו על ידי עם ישראל, השב לציון, בצבעיו של בית המקדש ההולך ונבנה בלבבות ובמעשים.
טיפסתי ועליתי בעקבות קולות התפילה, מרחוב השוק דרך רחוב משגב לדך, אל האולם בו התאספו מתפללים יקרים מהעיר העתיקה, מהארץ ומהעולם. כך זכיתי להצטרף למניין הותיקין שארגן הגבאי המוביל של הכותל, ר׳ גבי שיינין, באולם מרווח, צמוד ל׳אש התורה׳, המציע תצפית מהפנטת אל עבר הכותל המערבי ואל הר הבית.
עד השנה, תפילות חגי תשרי שמארגן גבי שיינין, התקיימו בישיבת ׳האידרא׳ שהקים הרב גורן מול הכותל. השנה זכינו להתחדש ולקיים את התפילות באולם המתנשא אל על וצופה גם אל הכותל וגם אל הר המוריה.
קולות התפילה והתקיעות המעוררות של ראש השנה בקעו מרחבת הכותל למרחקים, נישאו באוויר הירושלמי וקראו לאחדות ישראל ולנצחון לוחמינו.
במוצאי יום הכיפורים נשמע קול השופר גם בהר הבית. נכדו של הרב גורן משרבב את השופר דרך חרכי הירי לתוך ההר, מול קודש הקודשים ותוקע תקיעות שמרעידות את הלב והנשמה.
באוזני רוחי שמעתי לפתע את תקיעות השופר המרגשות של הרב משה צבי סגל זצ״ל, לוחם המחתרות אצל ולח״י. לפני 95 שנה ירד הרב סגל עם ר׳ אריה לוין לתפילת נעילה בכותל. במוצאי יום הכיפורים הוא תקע באומץ בשופר שהסליק מבעוד מועד, על אפו וחמתו של השלטון המנדטורי שאסר זאת, ולמרות שהבריטים הציבו עשרות שוטרים לאכיפת איסור התקיעות ליהודים בכותל.
הרב סגל נתפס והושלך למעצר בקישלה על ידי הבריטים המרושעים. הוא שוחרר רק בזכות ערבותו והתערבותו הנחושה של מרן הראי״ה קוק זצ״ל, שהודיע שלא ישבור את הצום עד לשחרורו של הרב סגל.
בעקבות גבורתו של הרב סגל, התקיעות בכותל, תחת עינם הפקוחה של קציני המנדט, הפכו למסורת. בחורים אמיצים העזו וסיכנו עצמם במאסר, על עוז רוחם ועל התקיעות שהריעו בכותל, למרות האיסור המנדטורי.
באותם ימים, לפני כמעט 100 שנה, במאורעות תרפ״ט, ביצעו מחבלי האיסלאם, בחסות הבריטים הרשעים, פוגרומים רצחניים בשכניהם היהודים. נשים זקנים וטף נטבחו ללא רחם, בשיטות ובשיטתיות שמזכירים את הפוגרום הנורא שביצעו מחבלי חמאס בשמחת תורה תשפ״ד.
לוחמי המחתרות האמיצים לא השפילו את גוום מול הקלגס הבריטי. הם לא רק תקעו בשופר בכותל, אלא תכננו וביצעו מבצעים צבאיים, שכללו תקיפת בסיסים ופגיעה בקצינים בריטים. המבצעים המחתרתיים מלאי האומץ והתעוזה היו הסימן המובהק של הקמת כוח צבאי יהודי מאורגן הלוחם לשחרור עמו וארצו לאחר 2000 שנות רדיפות, פוגרומים, רציחות ושעבוד בגלות.
תושייתם ועוז רוחם של לוחמי המחתרות סימנו את היציאה מהקונספציה הישנה והכנועה של ׳כצאן לטבח׳. התארגנות הלוחמים העבריים הייתה שלב מכריע לקראת שחרור האומה מעול זרים, הכרזת העצמאות והקמת צבא ההגנה לישראל. בעוז רוחם ובמסירות נפשם הצליחו לוחמי המחתרות לסלק מגבולות הארץ את השלטון הבריטי האנטישמי, שהעדיף תמיד, כמו היום, את הצורר הערבי, על פני הפליטים היהודים ששרדו בנס את השואה הנאצית.
באותם ימים הנציבים הבריטיים הרחיקו לכת ומינו באהדה מופגנת, את הארכי רוצח, המוסלמי הקיצוני, חאג׳ אמין אל חוסייני, לתפקיד ׳המופתי הגדול של ארץ ישראל׳. זאת, לאחר שחוסייני ימ״ש שב מגרמניה הנאצית, שם ערך הסכם עם היטלר ימ״ש, שבו הבטיח, תמורת בצע כסף, לחסל את כל היהודים בארץ ישראל.
למרות שהממשל הבריטי התחייב בהצהרת בלפור לתת לעם היהודי מדינה, הוא היה ונותר עד היום אוהב רוצחים מוסלמים ושונא יהודים. מול המשטמה של הבריטים, שגירשו באכזריות ספינות של מעפילים ׳מוזלמנים׳, ששרדו את השואה הנוראה, צעירים יהודים קמו לראשונה ומסרו נפשם כדי להכות בשונאינו.
בימים אלו, כשאנו מציינים שנתיים למתקפת החמאס על יישובי הדרום, בשעה שדם הילדים שנטבחו על ידי פורעי החמאס זועק מן האדמה, ראש ממשלת בריטניה יצא בהצהרה תומכת חמאס והכריז שממשלתו תומכת בהקמת מדינה פלסטינית. שוב מוכיחים הבריטים את שנאתם ליהודים ותמיכתם במי שמבקש לחסל (חו״ח) את היישוב היהודי בארץ ישראל – ׳מהנהר עד הים׳.
הרב צבי יהודה זצ״ל, היה שואל בהזדמנויות הקשות הללו רק שאלה אחת רטורית: לאן נעלמה אימפריית ספניה (ספרד)? לאן נעלמה מלכות יוון? לאן נעלמה האימפריה הרומית? בכך האיר לנו הרב את התהליך העצום בהיסטוריה הא-לוקית: זהו סופם הקרב של כל ׳האימפריות׳ של שונאי ישראל. כזה יהיה גורלם של כל צוררי היהודים. הם ילכו ויעלמו במהירות, בשעה שעם ישראל שב אל אדמתו. היישוב היהודי בארץ ישראל שב ומשגשג, מתעצם ופועל בכוח אדיר, בשליחות אלוקית, לגרש את החושך ולחסל את כוחות הרשע בעולם. וזו רק ההתחלה.
03
תודה וסליחה לפצועים,
לנשות המילואים ולאלמנות
בפרוס החגים, רוצה אני להגיד תודה ולהוקיר את כל הגיבורים שמסרו נפשם על הגנתנו. להגיד תודה לאלמנות וליתומים המתמודדים יום יום עם האובדן ועם הגעגועים. להגיד תודה להורים שגידלו בנים אמיצים שיצאו לקרב, בלי להסס, חדורי שליחות להגן על העם והארץ. להגיד תודה לכל הלוחמים שיוצאים שוב ושוב, בשם ה׳ צבאו-ת, להגן על עמנו ועל ארצנו.
לבקש סליחה מכל הפצועים והמשפחות שלא הספקנו לבקר.
אולי לא היינו מספיק רגישים ולא עמדנו די לצד משפחות הגבורה המופלאות. אני מבקש סליחה גם מנשות הלוחמים שנותרו להילחם בחזית שבעורף, תוך שהן מגדלות לבדן את ילדיהן הרכים. אתן זכאיות ליותר תשומת לב מכל אחד ואחת מאיתנו ולהרבה יותר סיוע והקשבה. גם במשפחתי יש נשים רבות שמנהלות לבדן, במשך חודשים רבים וגם בתקופת החגים, את כל צורכי החינוך והבית. הראיתי להן סרטון שבו נראה איש צדיק מגיע עם רכבו ובו מאות זרי פרחים מרהיבים, שהוא מעניק ללוחמים מיוזעים, בני מזל, שיוצאים לחופשה קצרה מהלחימה בעזה. הלוחמים שמחים למסור זר פרחים לרעייה האהובה או לאם הדואגת.
בנות משפחתי הביעו שמחה גדולה על היוזמה המרגשת. אך הן תמהו מדוע לא יפעילו יוזמות דומות ויגיעו עם זר פרחים לבתי המשפחות שנותרו בגפן בחגים, בשעה שאבי המשפחה נלחם בחזית. הסכמתי איתן.
חג שמח לכל הנשים הגיבורות בחזית העורף. נתפלל יחד לחזרתם לשלום של כל הלוחמים מתוך ניצחון גדול. נמשיך להתפלל לשחרור כל החטופים. ברכה מלב אוהב לכל הגיבורים, פצועי המלחמה ולמשפחותיהם המופלאות.
ניפגש בתיקון ליל הושענא רבה של קרן אביה ומשרד המורשת, בהר הזיתים, ללימוד, להופעה של שולי רנד ולתפילת ותיקין מול מקום המקדש. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
