לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה, או מה הדעה האישית שלכם עליה – משטרת ישראל נמצאת בכל מקום. לטוב ולרע. במשך שנים הציונות הדתית מתגייסת לצבא, ופעמים רבות לשירות משמעותי וארוך, שירות שוודאי שלא פשוט עבור שומרי מצוות. ״במשך כ-70 שנה מדינת ישראל עסקה בהישרדות, היינו מאוימים על ידי צבאות של מדינות אויב שכנות, ועסקנו פחות במי אנחנו ומה אנחנו, ולכן הצבא תפס מקום מאוד נכבד, הוא זה שנתן את המענה של קיום המדינה״, מסביר במהלך ריאיון ל׳גילוי דעת׳, הרב הראשי של המשטרה, ניצב משנה רמי רחמים ברכיהו.
״ברוך השם בשנים האחרונות אין הערכת מצב של פלישה של צבא זר למדינת ישראל, אין צבא שבאמת מאיים על מדינת ישראל. כך החברה בישראל החלה לעסוק יותר בביטחון הפנים, כאילו עברנו מספר יהושע לספר שופטים, ספר מאתגר שעוסק בביטחון הפנים ומתמודד עם המנטרה של ׳איש הישר בעיניו יעשה׳ או ׳איש תחת גפנו ותחת תאנתו׳״.
עוד בטרם נגיע לנושאים שבהם עוסק הרב הראשי של המשטרה, לרב רמי יש משנה סדורה על מקום המשטרה ועל המקום החשוב שהיא תופסת בישראל: ״המשטרה היא עמוד התווך של כל המאבקים הפנימיים שמתרחשים כאן כדי לברר את תעודת הזהות של מדינת ישראל. אנחנו שומרים שלא נתפרק בגלל המאבקים הפנימיים. יש פה משטרה חזקה ששומרת על ביטחון הפנים ומתמודדת עם כל האתגרים שביטחון הפנים מציף בפני החברה הישראלית והמדינה. הכול סובב סביב המשטרה״.
הבנו שיש צורך במענה נשי – במשטרת ישראל יש לא מעט שוטרות, ולא מעט מהן שומרות מסורת ודתיות
פרויקט ׳מאמינים במשטרה׳, תמונה בלשכתו של הרב
לא רק הלכה
אז מה תפקיד הרב הראשי של המשטרה ומה הוא טומן בחובו? הרב רמי מסביר כי בבסיס הדברים, תפקיד הרב הראשי של המשטרה הוא לדאוג לצורכי הדת של משטרת ישראל. מדובר בגוף מממלכתי ויש בו דתיים שצריך לדאוג להם לכשרות ממלכתית, לטפל בעניינים שקשורים בשוטרים שהולכים לבית עולמם, שנהרגים, וגם להבדיל, חתונות, ועוד. ״דברים קלאסיים של צורכי דת״.
״מעבר לזה אנחנו מייעצים לפיקוד הבכיר של המשטרה בכל מיני היבטים שיש בהם ממשקי עבודה בין המשטרה לבין העולם הדתי, ובכל האתגרים שיש בין החברה הדתית והחרדית לבין המשטרה. מעבר לזה, המשטרה מבינה שבלי הקשר לקהילה לא נוכל לייצר אמון אמיתי, לייצר עבודה משותפת ולתת שירותי משטרה לקהילות השונות בחברה הישראלית. בנושא של החברה הדתית והחרדית המשטרה מבינה שהיא זקוקה לאחראי על הדבר הזה, מישהו שמכיר את השפה, את התרבות, את הדקויות, את הרגישויות, מישהו שיודע לנהל שיח אסטרטגי-הלכתי מול רבנים על היבטי עבודה של המשטרה, ויכול דרך זה לייצר אמון של הקהילות הדתיות והחרדיות במשטרה. לכן רבנות המשטרה אחראית היום על הקשר בין המשטרה לבין שתי הקהילות הללו״.
יש מקום לחדש את הפרויקט
פרויקט מאמינים במשטרה שהחל את פעילות ב-2011 עוד קיים?
״הפרויקט הזה היה סטארט-אפ מאוד חשוב שהביא למשטרת ישראל קרוב ל-90 בוגרי מכינות קדם צבאיות וישיבות הסדר, בערך 15 מהם קצינים פעילים במשטרה. הפרויקט הביא עם השנים רבים מבוגרי מוסדות הציונות הדתית להתגייס למשטרה. אנחנו חושבים שיש מקום לחדש את הפרויקט, ואני מקווה שבתקופה הקרובה נצא בקריאה שמשטרת ישראל רואה ערך בשירות של כל בני הקהילות של החברה הישראלית כולל של הציונות הדתית״.
הפרויקט החשוב הפסיק בגלל צמצומים תקציביים ובעיות טכניות. ״אני מקווה שעם תקציב המדינה החדש נוכל לחדש את הפעילות בהיבט הזה. המשטרה אוהבת מאוד את הבוגרים של התוכנית הזאת. הם משרתים בכל תפקידי הליבה של המשטרה – בלשים, חוקרים, סיירים ובהמון תפקידים נוספים״.
לחרדים יש תוכנית דומה?
״המשטרה לא מגייסת חרדים, זה נושא רגיש מאוד. יש לנו חרדים שמבקשים להתגייס ואנחנו בהחלט נותנים להם מענה ומעטפת ראויה – גם הלכתית וגם תרבותית״.
לאחרונה, ובפעם הראשונה, נכנסה לתפקידה קצינת דת. ״זה חידוש. הקצינה נותנת מענה לשוטרות, לנשות שוטרים, יש לנו תוכניות של חוקרות חרדיות שמתגייסות והיא מלווה אותן. הבנו שיש צורך במענה נשי – במשטרת ישראל יש לא מעט שוטרות, ולא מעט מהן שומרות מסורת ודתיות. הבנו שהן פונות לרבנות כדי לקבל מענה בכל מיני מורכבויות שהן מתמודדות איתן במסגרת תפקידן, וחשבנו שיהיה נכון שתהיה קצינת דת שתיתן מענה לשוטרות ולנשות השוטרים שבעליהן עובדים שעות רבות, ונפגשות בלא מעט מורכבויות שהן לוקחות איתן הביתה. נשות השוטרים מרגישות שהן מתמודדות עם העבודה של בעליהן גם בתוך הבית. כשמדובר במשפחה שומרת שבת או משפחה דתית, המורכבויות הרבה יותר גדולות, לכן קצינת הדת נותנת מענה גם לנשות שוטרים שזקוקות למישהי מתוך המערכת״.
עם הרב של מג״ב, הרב יצחק בלייכברד
״אתה לא יכול לתת
תשובות הלכתיות לשאלות ששוטרים שואלים אותך מבלי שאתה מכיר את העבודה, את אופי הפעילות, את החוויה של להיות בשטח 8-12 שעות
פיקוח נפש עקיף
מה לגבי פיקוח נפש? בצבא זה ברור מאוד, אבל נניח מישהו שהתגייס למשטרת התנועה.
״שאלה קשה מאוד. עיקר הבעיה של המשטרה זה שהיא לא עוסקת בפיקוח נפש ישיר. זה לא כמו רופא שעושה משמרת בבית חולים בשבת, ובשני היבטים הוא עדיף על השוטר – קודם כול, מי שמגיע אליו יכול להגיע עד כדי פיקוח נפש, ודבר שני כשהוא מסיים משמרת הוא חוזר הביתה בתחושה טובה שבאמת הוא עסק בפיקוח נפש״.
״שוטר לא עוסק בפיקוח נפש ישיר אלא עקיף. הוא עוסק במניעה, בהרתעה. כמובן שאם השוטרים לא יהיו ברחובות ולא יטפלו באירועים יהיה פיקוח נפש. אבל זו הנקודה, שוטר לא תמיד מרגיש שהוא עסק בפעילות שמצדיקה את העבודה שלו בשבת. זה התפקיד שלי כרב הראשי למשטרה. אנחנו מנסים להתמודד עם השאלות האלה, אלו היתרים הלכתיים יש בשבת כדי להיות סייר, חוקר או בלש וכו׳. אנחנו מתייעצים עם גדולי הדור, רבנים מהציונות הדתית ומהעולם החרדי. כולם מבינים שבלי משטרה אין חיים. כמו שחז״ל אמרו ׳אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו׳. כולם נרתמים לשאלות שלנו ומתמודדים איתן בצורה מרוממת ומעצימה״.
עם אלו גדולי דור איתם אתם מתייעצים?
״אנחנו מתייעצים עם הרב יצחק זילברשטיין, הרב אשר וייס, הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור ועם הרב אביגדר נבנצל״.
״אנחנו מפרסמים את התשובות ההלכתיות שאנחנו מקבלים מגדולי ישראל, ומנסים לפתח תורה שלמה שמתמודדת עם המציאות המורכבת הזאת שנקראת משטרה. בסוף-בסוף מדובר בהלכות ציבור – לא בהלכות צבא ולא בהלכות פיקוח נפש של בית חולים. הלכות שמירת הציבור במדינה, כי בלי משטרה לא תהיה פה מדינה״.
הרב ברכיהו מחדד את הקושי שבהלכות הנוגעות לשוטרים: ״אין הלכות משטרה בשולחן ערוך. יש הלכות רפואה, הלכות כיבוי אש, ולפני 75 שנה עמלו על הלכות צבא, אבל אין הלכות משטרה. במשך 2,000 שנה לא הייתה מדינה ולא הייתה ממלכה, אז אנחנו לא יודעים איך ניהלו את החיים בממלכת ישראל בהיבט של שיטור, אבל ברור שהיו שוטרים כי התורה מצווה ׳שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך׳, וברור שהשוטרים האלה עבדו בשבת ובימים טובים. יש רמב״ם מפורסם שאומר שהשוטרים מסיירים בימים טובים כדי לראות שהכול מתנהל על פי חוק. זאת אומרת, הייתה משטרה והיו שוטרים, אבל אין לנו מסורת הלכתית בהקשר הזה, צריך לבנות הכול מחדש. יש מושג בתלמוד ׳שכחום וחזרו וייסדום׳, אנחנו חוזרים לייסד הלכות משטרה״.
יש לרב כמה דוגמאות לפיקוח נפש שאינו ישיר?
״הייתה לנו שוטרת שומרת שבת במשטרת התנועה. היא פנתה אליי בשאלה ואמרה שהיא לא מרגישה ש׳חילול השבת׳ שלה מוצדק. היא נמצאת על הכביש עם הניידת שלה ולא מרגישה שבכך היא עוסקת בהצלת חיים.
״שאלתי אותה מה יקרה אם הניידת לא תהיה על הכביש. היא חשבה כמה שניות ואמרה לי ׳יהיו תאונות דרכים, אנשים ייהרגו׳. אמרתי לה שזאת אומרת שיש ערך בנוכחות שלה עם הניידת. אומנם היא לא רואה שהיא מצילה חיים כי כאשר היא עוצרת נהג שנוסע בפראות וכד׳ היא לא עוסקת בפיקוח נפש. אך המשכתי והסברתי לה שהיא עוצרת את אותו נהג ולפעמים נותנת דוח וזה לא נראה לה שהיא עוסקת בפיקוח נפש. אבל מה יקרה אם היא לא תהיה שם והוא ימשיך לנהוג? הוא יהרוג מישהו, זה פיקוח נפש לא ישיר. בכל זאת היא אמרה לי, ׳הרב, אני מבינה את זה אבל אני חוזרת הביתה בהרגשה לא טובה׳. הבנתי שזו אחת המשימות שלי בתפקיד, לעזור לשוטרים שלנו לרגיש טוב עם מה שהם עושים. שהם יבינו שהם עושים מצווה גדולה״.
הרב מציג בפנינו דוגמה נוספת. ״שוטרים מסיירים בניידת ברחובות בלי קשר לקריאה, זה חלק מהמשימה שלהם. שוטרים שומרי שבת שמסיירים בשבת מרגישים לא טוב עם הדבר הזה. כבאית ואמבולנס לא מסיירים בשבת, אז למה ניידת משטרה כן? יש תשובה של הרב שלמה זלמן אוירבך בשו״ת ׳חוכמת שלמה׳ שם הוא כותב כי בעיר גדולה בעצם נוכחות הניידות ברחובות יש ערך הלכתי כיוון שהן מרתיעות. אם אנשים יידעו שבשבת המשטרה לא מסיירת, אז אוי ואבוי. כאמור, זה לא פיקוח נפש ישיר אבל הרב אוירבך כותב שזה עניין של הרתעה ושיש לה ערך, במיוחד בערים גדולות שבהן עלולה להתפתח אלימות״.
אנחנו מתייעצים עם גדולי הדור, רבנים מהציונות הדתית ומהעולם החרדי.
כולם מבינים שבלי משטרה אין חיים
רב מבצעי
הרב רמי נולד וגדל בשכונת הבוכרים בירושלים והושפע מדרכם של הרבנים הספרדיים שם וביניהם גם מתורתו של הרב עובדיה יוסף. הוא למד בישיבה התיכונית חורב ולאחר מכן בישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים, שם היה לתלמידו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. בצבא שירת בחיל השריון. למד בכולל ארץ חמדה ובגיל 24 מונה לרב היישוב טלמון שבבנימין. בעבר כיהן כראש בית המדרש 'מאמינים במשטרה'. באוקטובר 2016 החליט השר דאז גלעד ארדן למנות את הרב ברכיהו לתפקיד רב המשטרה, והוא נכנס לתפקידו כעבור חודשיים.
בראש רבנות המשטרה עומד הרב הראשי בדרגת נציב משנה, ומתחתיו סגן ניצב שאחראי על נושא הכשרות וההיבטים הדתיים של עבודת השיטור. בנוסף, תחת הרב הראשי ישנו גם הרב של מג״ב, ומתחתיו יש עוד עשרה רבני מג״ב. במחוזות המשטרה השונים יש שבעה רבנים נוספים.
הרב משתתף בפעילות מבצעית או שזה מחוץ לתחום?
״אני משתתף משתי סיבות, ולא רק אני. קודם כול יש מצוקת כוח אדם. אנחנו, רבני המשטרה, ויש קרוב ל-20 כאלה, משתתפים עם הכוחות במיוחד במקומות שבהם יש כוח רב, ובמיוחד אם מדובר באירועים גדולים.
לפני שבועיים התקיימה ׳שבת האור׳, אירוע של הכנסייה האורתודוקסית בעיר העתיקה בירושלים, שאליו מגיעים אלפי צליינים מכל העולם. ״היינו כמה רבנים עם הכוחות כדי לעזור ולתת מענה של ביטחון לשוטרים שמסיירים במקומות האלה״.
הסיבה השנייה שבגינה יוצאים הרבנים לשטח היא הצורך להכיר את המציאות שעימה מתמודדים השוטרים: ״אתה לא יכול לתת תשובות הלכתיות לשאלות ששוטרים שואלים אותך מבלי שאתה מכיר את העבודה, את אופי הפעילות, את החוויה של להיות בשטח 8-12 שעות. אנחנו צריכים להכיר את ההתמודדות של השוטרים כדי שנוכל לתת את המענה ההלכתי הכי מדויק״.
הרב ברכיהו משתף בסיפור נוסף: ״שלושה ימים הייתי עם הבילוש בדרום תל אביב כי רציתי להבין מהי עבודת בילוש. איך העבודה הזאת מתבצעת הלכה למעשה, עם מה מתמודדים הבלשים. בדרום תל באביב יש התמודדויות מאוד לא פשוטות – אוכלוסייה מעורבת, סמים, אמל״ח. פתאום אתה מגלה איזו עבודה קשה השוטרים מבצעים, ואתה מגלה עד כמה הציבור לא מודע שבזכות העבודה של השוטרים אנחנו יכולים ללכת בביטחון ברחובות. יש אנשים שלא עוצמים עין ומחפשים אחרי כל מי שמנסה לערער את הביטחון האישי ואת ביטחון הפנים״.
איך השוטרים מקבלים את זה שהרב מצטרף אליהם?
״הם מאוד מתרגשים מזה, מאוד מתרגשים. הם לא מבינים ושואלים למה אני מצטרף אליהם. כשהם רואים שאני מתייחס ברצינות לעבודה שלהם ואני יחד איתם זה פותח את הלב. המשמרות אל תוך הלילה, אז יש שיחות ונפתחים הלבבות. הרבה דברים עולים וצפים, ופתאום אתה חלק מהם. איך אמר לי מישהו? ׳הרב, אתה כבר הפכת להיות משלנו׳. אז אני ׳משלכם׳..״, הוא מחייך.
"הטובים למשטרה"
מאות שוטרים דתיים וחרדים המשרתים במגוון תפקידים במשטרה השתתפו לפני כחודש ביום עיון, שבמהלכו הושק ספר הלכה ראשון בדיני משטרה שערך רב מחוז דרום, רפ״ק הרב ראובן כמיל, יחד עם הרב הראשי למשטרה ועם רבני המשטרה. הספר מביא את אתגרי המשטרה בעשרות אירועים שונים שבהם ישנו צורך לפסיקה הלכתית ואף לימוד מעמיק בעיסוקן של יחידות מסווגות.
הספר עוסק בסוגיות רבות, בין היתר נידונות בספר שאלות הלכתיות כמו: הפעלת מצלמות גוף של בגדי השוטרים במהלך השבת, כיצד מסתערב יכול להתחפש ללא-יהודי – דבר המנוגד להלכה, שאלות רבות נוספות הנוגעות לחקירות בשבת, טיפול בנפגעים ועוד.
״אחת לשלושה-ארבעה חודשים אנחנו מוציאים חוברות של שאלות ותשובות שאנחנו מחלקים לשוטרים, שאלות של השוטרים״, מסביר הרב רמי. ״זה חשוב לנו מאוד כי החוברות האלו הן סוג של הלכה למעשה. בנוסף, החלטנו להוציא אחת לשנה ספר מאמרים של רבני המשטרה על עבודת המשטרה בנושאים שונים ומגוונים – מנושאים של הלגיטימיות שבעבודה בשבת, עד לנושאים של רוח והיבטים ייחודיים של עבודת השוטר. לפני כחודש עשינו השקה לספר הזה שנקרא ׳הפקדתי שומרים׳. אנחנו מאמינים שהספר יוסיף לתודעה של עולם התורה ולעבודת השיטור, ואנחנו מקווים שדרך הספר הזה לא רק שנייצר לגיטימציה לשוטרים בתוך הקהילות הדתיות והחרדיות, אלא גם נחזק את השוטרים עצמם בעבודתם. אולי בזכות הספרים האלה נייצר לגיטימציה להתגייס למשטרה ולהיות חלק מהמשימה של ביטחון הפנים במדינת ישראל״.
לקראת סיום השיחה שלנו חשוב לרב רמי להעביר מסר לקוראי גילוי דעת ולציבור הדתי בעניין סוגיה שלא עוסקים בה מספיק, אחד מהאתגרים המשמעותיים היום שמדינת ישראל ניצבת בפניהם: ״חשוב מאוד שעולם התורה ייקח אחריות לא רק בהתמודדות עם השאלות ההלכתיות, הערכיות והמוסריות שמשטרת ישראל מתמודדת איתן, אלא גם במשימה הגדולה הזאת של ביטחון הפנים. המשטרה זקוקה לאלפי שוטרים וקצינים שיסייעו לשמור על המדינה, גם חובשי הכיפות הסרוגות, ושיהיו חלק מהאתגרים העכשוויים של המשטרה.
״השוטרים שומרים כדי שאנחנו נוכל ללכת ברחובות בשקט, בשלווה ובביטחון. לעיתים השוטרים מבצעים משמרות של 12 שעות רצופות כדי שנוכל להגיע לכותל מבלי להסתכן, יש מי שאחראיים על זה. לפעמים אני שומע תלונות על השוטרים, אז במקום להתלונן צריך ללמוד להגיד תודה רבה לשוטרים, זה יחזק אותם ואת ביטחון הפנים של מדינת ישראל.
״אורי אורבך קרא לפני 35 שנים ׳הטובים לתקשורת׳. הוא הבין שהתקשורת היא אחד האתגרים החשובים בחברה הישראלית. בפרפרזה אלינו, אני חושב שהטובים צריכים להגיע למשימות של משטרת ישראל, לביטחון הפנים, זה אתגר גדול מאוד שאנשים טובים צריכים לקחת בו חלק. אני פונה לכלל החברה הישראלית, גם לבוגרי הציונות הדתית״.
כמה זמן נשאר לרב בתפקיד?
״זה לא קצוב. עד שהקב״ה יחליט, או עד שהאנרגיה תרד ואז אפנה את המקום למישהו אחר״. ■
