יוחאי בן אב"י רוזנבאום
קצת עליך
"נולדתי בכפר פינס והתחנכתי בכל המוסדות הנפלאים של הציונות הדתית (ממ"ד תחכמוני חדרה, מדרשיית נועם, ישיבת הגולן). אני מתגורר כבר קרוב ל-20 שנה במושב הזורעים שבגליל התחתון".
משהו מהילדות
"כשגרים במושב חוויות הילדות נעות סביב הפרדסים והשדות, ומרגישים שהטבע ממש מדבר אלינו. היו לנו בכפר שלושה עצים: העץ הבודד, העץ החלול והעץ השרוף (ויש גורסים 'הכרות'). כל אחד מהעצים היה במקום אחר, והיו לו אופי ותכונות משלו. כשילד במושב הרגיש בודד הוא הלך לאיקליפטוס הבודד, וכשהרגיש בוער הלך לעץ השרוף, ואם הנפש שלו הייתה ריקה הוא היה משתחל דרך הגזע של העץ החלול".
עיסוק
"אני מלמד גמרא ותנ"ך בישיבת הזורעים, ובין לבין כותב ומלחין, שר ומקליט ומנסה לשלב בין שני העולמות. עד היום הוצאתי כמעט 40 שירים, והסינגל האחרון, 'מסתבר', יצא לפני כחודש. כרגע אני עובד על אלבום ילדים מיוחד, 'יֶרַח פֶּרַח וְחָלִיל', הכולל שירי חודשים שכתב צור ארליך".
מתי הכול התחיל?
"עם המוזיקה התחלתי בתיכון עם כמה חברים מהמחזור כמתופף בלהקה המפורסמת The Prisoners. באותו זמן התחלתי לנגן בגיטרה, וכבר אז התחלתי לכתוב ולהלחין, אבל רק אחרי הצבא והחתונה התחלתי ממש לעסוק במוזיקה ולהופיע באירועים ובערבים מוזיקליים".
למה חינוך?
"אני מרגיש שהעולם התורני והחינוכי ממלא ונותן השראה למוזיקה, וגם להפך, המוזיקה והשירה מחיה ומפרה את העולם החינוכי. לפחות פעם בשבוע אני משתדל להביא לכיתה גיטרה ולשלב שיעור עם שיר".
קורונה.
"הקורונה לא עוצרת את ההשראה, ולשמחתי לא הפסקתי ליצור, ובימי ההסגר אפילו יצא שיר מיוחד ('שיר חיבוק לסבא וסבתא'). לצערי ההופעות כמעט פסקו לגמרי, אבל למדתי ליצור חלופות לקשר עם הקהל, ואני משתדל מדי פעם לעשות מופעים בשידור חי ולהפיק מופעים קטנים בהתאם לכללי הקורונה: ערבי התעוררות מצומצמים באלול ומופעים פרטיים בטבע למשפחות ולקבוצות קטנות.
"אני קורא לכלל הציבור לחזק את האומנים, להזמין הופעות ולהגיע אליהן גם אם זה לא מופע בקיסריה. אני בטוח שכל מפגש עם אומן מוזיקה חיה יעשה לכם משהו טוב".
המגזר
"אני גאה בערכים שאנחנו מחנכים עליהם ומאמין בהסתכלות על התורה כתורת חיים ובשילוב של התורה עם כל תחומי החיים. כמובן, האהבה שאנחנו אוהבים את המגזר לא תסמא את עינינו מלראות את מומיה, ובכל זאת חשוב שנאהב ונאמין בדרך, ואחר כך מתוך אהבה גם ננסה לתקן.
"גם בתחום המוזיקה יש לציונות הדתית תפקיד חשוב: אני מרגיש שאם פעם הייתה 'מוזיקה ישראלית' מצד אחד ו'מוזיקה חסידית' מצד שני, היום הרוח של הציונות הדתית חדרה גם לתחום הזה, והשירים מלאים במילים מקוריות שלעיתים גם משולבות בציטוטים מהמקורות, ואני גאה להיות שותף ביצירה שמשלבת ערכים, יהדות, טבע וישראליות".
חודש אלול
"באלול התחלתי להופיע אי-אז לפני 20 שנה בצפת. היינו עושים סיורי סליחות בשילוב סיפורים ושירים, ומשם התחילה התשוקה להופיע ולהשפיע דרך מוזיקה. הרוח של אלול מפיחה בי כוחות, והרבה יצירות שלי נולדו בחודש הזה דרך המפגשים עם הקהל ובעיקר עם עצמי: זו תקופה של 'סתיו של תקווה', שבה בסיועו של 'שופר באלול' אני מגלה ש'אין הדבר תלוי אלא בי', וגם אם אני 'דתי מלידה', עדיין יש משימה חשובה למצוא את 'הנקודה' המיוחדת שלי ולהמשיך ב'ציפייה' שאזכה להעביר את המילים והמנגינות ללבבות של המון אנשים".
חלומות
"הכי חשוב: להנחיל לנו ולדורות הבאים את מה שאבותינו הנחילו לנו. אחר כך גם לזכות שהמילים והמנגינות ייגעו בלבבות של המון אנשים".