יהדות

ירושלים והאסלאם: קשר דתי או קשר פוליטי?

הקשר שלנו לירושלים ברור ונטוע עמוק בבסיס אמונתנו. ומשכך, אפשר לעסוק גם במוחמד וירושלים, בקוראן וירושלים ובכיוון התפילה המוסלמי וירושלים. מהי עיר הקודש עבור האסלאם ומה הקשר לפוליטיקה?
התשובות מהמקורות האסלאמים בכתבה שלפניכם

חומות ירושלים ושרידים

יום יום ירושלים מתקרב ובא, כשברקע אנחנו צופים בהתפרעויות המוסלמים בעיר העתיקה. עיר הקודש לובשת כחול-לבן בעוד דגלי אש"ף וחמאס מונפים בה בלי בושה. 55 שנים לאיחוד הבירה הנצחית וקריאות: "ברוח ובדם נפדה את אל-אקצא" נשמעות מידי שבוע בהר הבית.
הניסים הרבים, הן הגלויים והן הנסתרים, מובילים אותנו להודות ולהלל בכל יום ויום. הקשר שלנו לירושלים ברור ונטוע עמוק בבסיס אמונתנו הדתית והלאומית. ומשכך, אפשר לשאול את השאלה, מהי ירושלים עבור האסלאם?
קדושת ירושלים באסלאם קשורה בשני טעמים: האחד – מסעו הלילי של מוחמד נביא האסלאם, שבו על פי המסורת האסלאמית בחלקה, עלה מוחמד השמימה דרך הר הבית (אַלְאִסְרָאא וּאַלְמַעְרָאג'), והשני – היות ירושלים כיוון התפילה הראשון באסלאם (אוּלא אלקבְּלַתַיִן). נתמקד במניע השני.
כלל המקורות האסלאמיים מהתקופה המאוחרת מדברים על קדושת ירושלים לאסלאם בגין שני טעמים אלה.
1. ד"ר שייח' אחמד אל-שרבאצי (בן דורנו) מאוניברסיטת אל-אזהר שבקהיר, אומר בספרו 'יסאלונכ פי א-דין ואל-חיאה' (שאלות בענייני דת ואורח חיים): "פלשתין בעיני האסלאם היא כיוון התפילה הראשון… הזיקה לירושלים ולפלשתין כולה היא מאז שהפציע שחר האסלאם, ומאז שאללה העניק בלעדית (למוסלמים) את נס אל-אסראא ואל-מעראג', כמובא בקוראן…
מסגד אל-אקצא הוא אחד משני המסגדים שאללה ציין במפורש (בקוראן) את שמותיהם; הראשון שבהם הוא 'אַל-מַסְג'ד אַל-חַראם' (המסגד הקדוש) ובו הכעבה".
2. דברים דומים כותב שייח' ד"ר מוחמד סיד א-טנטאוי, לשעבר נשיא אוניברסיטת אל-אזהר, ומי שכיהן כמופתי הראשי של מצרים: "פלשתין היא ארצם הקדושה של המוסלמים: מצויים בה מסגד אל-אקצא, שדרכו עלה הנביא השמימה. הוא כיוון התפילה הראשון, אחד משלושת המסגדים היותר מקודשים, בצד מסגד הכעבה במכה ומסגד הנביא באל-מדינה".
3. שייח' ד"ר יוסף קרדאוי, הנחשב כיום לאחד מגדולי פוסקי ההלכה בעולם האסלאמי, טוען בספרו 'אל-קדס קדית כל מסלם' (ירושלים היא עניינו של כל מוסלמי): "מבחינה דתית והיסטורית אין כל יסוד לטענת היהודים שיש להם זכות על ירושלים או על פלשתין… הראשונים שבנו את ירושלים היו היבוסים שהם שבט ערבי קדום, יחד עם הכנענים. שלוש שנים לפני ההיג'רה (שנת 619)… חויבה התפילה לירושלים… ועוד 16 חודשים באל-מדינה… בירושלים התפלל (מוחמד) בהיותו אימאם לנביאים, ובכך יש משום קביעה שההנהגה הדתית עברה מבני ישראל לאומה חדשה ונביא חדש…".
4. באמנה של 'חמאס' שחוברה על ידי שייח' אחמד יאסין, נקבע ב-1988: "פלשתין היא אדמה אסלאמית ובה ירושלים – המקום שאליו הוסע מוחמד… לפיכך שחרורה הוא חובה אישית שחלה על כל מוסלמי".
5. בחודש יולי 2000 ערך ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד ברק, משא ומתן עם יו"ר הרשות הפלשתינית דאז, יאסר ערפאת, בקמפ דיוויד. ערפאת דרש לקבל לידיו 100% ממזרח ירושלים, כולל "חַאיט אַל-בוראק' (הכותל המערבי), תוך שלילה מוחלטת של זיקה כלשהי מצד היהודים לירושלים, באמרו: מעולם לא היו מקדשים יהודיים כלשהם על הר הבית. המו"מ קרס.

דגם בית המקדש

דגם בית המקדש

הפגנה אנטי ציונית בשער שכם בשנת 1920

הפגנה אנטי ציונית בשער שכם בשנת 1920

הקוראן על כיוון התפילה
669. זהו מספר הפעמים שירושלים מופיעה במקרא. הפעם הראשונה היא ביהושע י׳, א׳: "ויהי כשמוע אדני צדק מלך ירושלם". הפעם האחרונה היא באופן לא מפתיע בפסוק האחרון בתנ"ך, בדברי הימים ב׳, ל"ו, כ"ג: "כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלוהי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה". מנגד, ירושלים לא מוזכרת כלל בקוראן באופן מפורש.
בפרק השני של הקוראן, 'הפרה' (סורת אל-בקרה), ישנה התייחסות עקיפה לירושלים בהקשר לכיוון התפילה. בפסוקים 142-148 מתואר שינוי כיוון התפילה למכה:
142 – "אומרים אנשים פתאים: מה הסיט אותם מכיוון התפילה שפנו אליו עד כה? אמור: לאללה המזרח והמערב, (והוא) מנחה לדרך הישר את מי שהוא רוצה. 143 – …ולא קבענו את כיוון התפילה הקודם (הכוונה לירושלים) אלא למען נבחין בין מי שהולך אחרי הנביא לבין מי שנסוג על עקביו … 144 – רואים כיצד אתה מהַפֶּך את פניך השמימה אנה ואנה. עתה הענק נעניק לך כיוון תפילה שאתה תרצה בו. הפנה אפוא פניך לכיוון המסגד הקדוש (מבנה הכעבה במכה). באשר תהיו, הטו את פניכם לעברו. 148 – מכל מקום שתצא ממנו, הפנה פניך לעבר המסגד הקדוש. זוהי האמת מאת ריבונך…".
מתוך הפסוקים ניתן להסיק כמה מסקנות חשובות.
כיוון התפילה הראשוני לכיוון ירושלים לא היה לרצון למוחמד, ועל כן הוא הפציר באללה באמצעות המלאך גבריאל שינחה אותו להפנות פניו בשעת התפילה לכיוון מכה (פסוק 144).
מגמת הכוונת הפנים לירושלים נקבעה מלכתחילה כניסיון לפתות את היהודים (פסוק 143) כדי לבחון האם ילכו אחרי מוחמד, למרות שהוא פונה לכיוון התפילה שלהם.
על פי אמונת האסלאם, בשלב מסוים משלא הועיל הניסיון לפתות את היהודים להצטרף למוחמד, אללה מְצַווה אותו להפנות את פניו לכיוון המועדף בעיניו – מכה (פסוק 144).
בה בשעה שהכיוון המועדף כאמור, נזכר במפורש – אַל-מסג'ד אל-חראם, שמה של ירושלים כאמור אינו נזכר כלל בקוראן, אלא במרומז: "כיוון התפילה שפנו אליו עד כה", (פסוק 142), ונראה שהסיבה לכך – ירידת מעמד ירושלים באסלאם על רקע הנסיבות שהבאנו.
השאלות של פרשני הקוראן
פרשני קוראן רבים עסקו בסוגיית כיוון התפילה: מתי ניתנה ההוראה לשנות את כיוון התפילה מירושלים למכה? כמה זמן נמשכה התקופה שבה כוונו הפנים לירושלים? מה הטעם לכך שמוחמד העדיף את מכה? וכן, האם ניתן לשער מדוע ירושלים אינה נזכרת בקוראן בעוד שמסגד הכעבה נזכר כמה פעמים?
1. חסין אל-בע'וי ( מת בשנת 1122 ) מפרש: "אומרים אנשים פתאים" (פסוק 142): "הכוונה ליהודים ולכופרים במכה… יַחְיָא בֵּן אַחִ'טַב וחבריו היהודים אמרו למוסלמים: 'אם כיוון תפילתכם לעבר ירושלים היה הראוי – מדוע הסתלקתם ממנו? ואם בטעות יסודו – כיצד זה האמנתם בו?'".
לדבריו, נושא ה'קִבְּלַה' (קביעת כיוון התפילה) הוא הנושא הראשון שבוטל באסלאם, זאת משום שבהיות מוחמד וחבריו במכה הם התפללו לכעבה, וכאשר מוחמד היגר לאל-מדינה ציווהו אללה, כך על פי אמונתם, להתפלל לעבר 'הסלע' (אל-צחרה – אבן השתייה בהר הבית) בירושלים, מכיוון שפנייה לכיוון התפילה של היהודים תרבה את אמונתם ואת אמונתם בו. אחרי ההיג'רה הוא התפלל מספר חודשים לכיוון ירושלים, אף כי היה מעדיף לפנות לעבר הכעבה.
2. מחמד א-טוּסִי (מת בשנת 1067) סבור אף הוא כי הכיוון לעבר ירושלים החל עוד בהיות מוחמד במכה, והשתנה לעבר מכה בהגיע מוחמד לאל-מדינה: "אללה ציווה עליהם (על מוחמד ואנשיו בהיותם במכה) לפנות לכיוון ירושלים, על מנת שייבדלו מהכופרים שהיו פונים לכעבה, ואולם כאשר עבר מוחמד עליו השלום לאל-מדינה, הוחלף הכיוון לכעבה על מנת שייבדלו מהיהודים".
3. מחמד כאשאני (מת בשנת 1680) – בדומה לחסין בע'וי, מזכיר מעשה שהיה בין מוחמד לבין קבוצה של יהודים שבאה אליו ואמרה לו: "במשך 14 שנה התפללת לכיוון ירושלים עד ששינית אותו למשהו בטל, שמא כיוון התפילה לירושלים היה הבטל אף שאתה פנית לעברה במשך כל השנים?".
4. עבד אללה אל-דחאכ (מת בשנת 723) קושר את השינויים בכיווני התפילה באופן ישיר ביהודים: "אמרו לו חכמיהם: ירושלים היא כיוון התפילה של הנביאים. אם תתפלל לשם נצטרף אליך. ציווהו אללה לעשות כן כדי להעמידם במבחן, אך הם לא עמדו בו…".
5. מפרשי קוראן רבים טוענים כי למעשה מוחמד מעולם לא פסק מלהתפלל לכיוון הכעבה גם כאשר נצטווה לפנות לעבר ירושלים. כאשר היה צריך להתפלל, עמד בתפילתו מדרום לכעבה באופן שהיה מפנה פניו לעבר ירושלים, ועיניו וליבו היו מכוונים גם למבנה הכעבה המצוי בדרך. כך עד שאללה הסכים לבקשתו לשנות את הכיוון לכעבה.
6. אבן עבאס (מת בשנת 760) אומר כי מוחמד הפנה את פניו לעבר ה'סלע' שבירושלים עוד בהיותו במכה, אלא שעשה כך באופן שהכעבה תחצוץ בינה לבינו: "מוחמד השתוקק שאלוהיו יורה לו להסב פניו לעבר הכעבה, משום שהיא הכיוון היותר עתיק, ולשם היבדלות מהיהודים".
תהליך התקדשות ירושלים על־פי אחמד אבן תימיה
מתוך המקורות שהצגנו, ניתן לראות בבירור כי בתחילת דרך האסלאם כיוון התפילה היה לירושלים, לפרק זמן של 14 שנה לכל היותר. לרוב, המפרשים מצביעים על כך שהכוונת הפנים לירושלים לא הייתה לרוחו של מוחמד, ואולי על רקע זה ניתן להסביר את ההימנעות מאזכור ירושלים בצורה מפורשת בקוראן. עם השנים עלה מעמד ירושלים בשל מאבקים פנימיים שונים, בעיקר פוליטיים כמובן, תוך עשיית שימוש במוטיבים דתיים.
מי שהסביר את התהליך היה התאולוג והפרשן ֲחקי א-דין אחמד אבן תֵימִיה (מת בשנת 1327/8):
"באשר ל'סלע', הנה עומר (אבן אלחַ'טאב, הח'ליפה השני, 644-634) לא התפלל לידו, ולא ה'צחַאבא' (חבריו של מחמד בדרך האמונה). בזמן הח'ליפים 'ישרי הדרך' (כינוי לארבעת הח'ליפים הראשונים באסלאם, שנים 632–661) – לא הייתה כיפה עליו, אלא היה חשוף. כאשר בְּנוֹ, עַבְּד אל-מַלְכּ, קיבל את השלטון על א-שאם' נפלה מחלוקת בינו לבין עבד אללה אבן א-זבַּיר. האנשים היו עולים לחאג' במכה ונפגשים עם אבן אַ-זבַּיר. עבד אל-מלכ ביקש להרחיק את האנשים מהאבן ועל כן בנה כיפה על הסלע, למען הטות את לב האנשים לבקר בירושלים, ויעסקו בכך במקום להיפגש עם אבן א-זביר במכה. אולם חכמי הדת מקרב אנשי ה'צחאבא' והדור שאחריהם לא החשיבו את הסלע, הואיל והוא כיוון תפילה מזויף… ומי שיקבע כיום את הסלע כיוון לתפילתו, הריהו כופר מומר".
רמזים בקוראן
עם הזמן המאבק הפוליטי שתיארנו התעצם ואף חרג מהממד הפוליטי שלו, עד כי היה נושא לעימות חריף בין מי שהאמינו באמונה שלמה בקדושת ירושלים ובסיפור עליית נביא האסלאם השמימה, ובין המסתייגים מכך. מכיוון שאין אזכור מפורש של ירושלים בקוראן, ניסו התומכים בקדושת ירושלים להציג ביטויים עמומים ולהסביר אותם כרומזים לירושלים. בין הביטויים הללו: חוֹמָה, מקום קרוב, בָּמָה, פני האדמה, קריה ועוד. אחד הביטויים היותר בולטים שזכו לפרשנות כזו הוא הפסוק: "(אללה) נשבע בתאנים ובזיתים ובהר סיני ובארץ הבטוחה" (פרק התאנים). רוב מפרשי הקוראן מסבירים את המילים תאנים וזיתים במשמעות הרגילה שלהן, אולם לצידם יש מפרשים המייחסים להן משמעות עמוקה יותר בדמות רמזים לירושלים.
1. אל-קומי (מת 937 בשנת) מעניק פירוש מיוחד לפסוק זה על רקע היותו שיעי: הזיתים – אמיר המאמינים (עלי בן אבי טאלב, בן דודו וחתנו של נביא האסלאם), הר סיני – בניו של עלי: חסן וחסין, ארץ מבטחים –12 האימאמים.
2. חסין אל-בע'וי מביא מספר פירושים, שלושה מהם: התאנים – הר שעליו דמשק, הזיתים – הר שעליו ירושלים. הפירוש השני – התאנים והזיתים – הם שני מסגדים ב'א-שאם'. פירוש אחרון: התאנים – מסגד דמשק, הזיתים – מסגד ירושלים.
3. אַל-גַ'לַאלִין (המאה ה-15) קובעים בפשטות: התאנים והזיתים – שני המאכלים או שני הרים ב'א-שאם', שבהם צומחים שני הצמחים.
4. אחמד אל-אַעְקַם (מת בשנת 1964) מסביר: התאנים והזיתים הם צמחים פוריים, ויש אומרים שהם שני הרים בארץ הקודש או שני מסגדים ב'א-שאם', ויש אומרים שהזיתים – מסגד אל-אקצא, והסביר הוא – מה שאמרנו בתחילה.
סיכום
רוב מפרשי הקוראן אינם סבורים שהמילה 'זיתים' רומזת דווקא לירושלים. מרבית המפרשים בהתייחסם לראשית האסלאם, לא העניקו לירושלים חשיבות דתית של ממש, ככל הנראה בשל אי אזכורה בקוראן. גם הפסוקים המתייחסים במרומז לירושלים יוצרים את הרושם הברור שבזמנו של מוחמד, היא לא הייתה חשובה מספיק. מוחמד נענה בחוסר רצון להוראת אללה, ומנגד רצה מאוד לנטוש את הפנייה לעברה בתפילה. פסוקי הקוראן מציינים במפורש שהפנייה לעבר ירושלים בשעת התפילה שנמשכה זמן קצר בלבד, נעשתה במוצהר במגמה לפתות את היהודים לאמץ את דרכו של מוחמד.
נסיים עם אחד המפרשים המודרניים של הקוראן, מחמד עֲזַת דַרוזה (מת בשנת 1984) שסיכם היטב את הדברים. דרוזה כתב: "המוסלמים חשו מידה מסוימת של שאט נפש או חוסר שביעות רצון בגין הפנייה לעבר ירושלים…". דבריו של דרוזה על ירושלים מקבלים משמעות נוספת על רקע העובדה שבצד היותו מפרש קוראן, הוא היה גם מנהיג פוליטי פלשתיני בולט שנולד בשכם, חי בסוריה ושימש בתפקיד מנהל ההקדשים בתקופת המנדט.
נראה אם כן, שאת הסיבה האמיתית להענקת החשיבות לירושלים בהיסטוריה המוסלמית, ובעיקר בזו המאוחרת, יש לחפש לא בתחום הדתי הקדום, אלא במניעים היסטוריים ופוליטיים. 
בכתבה התבססתי על פרק מספרו של הפרופסור נסים דנה, "למי שייכת הארץ הזאת?", הוצאת אוניברסיטת אריאל, תשע"ד.

עוד במדור זה

שליפות

שליפות

אבא
איש חינוך. אומרים שהקשר לאבא משתקף בקשר עם הקב״ה ואני מאוד אוהב את השם.
אימא
מקור להשראה. מגיל קטן ניווטה בכוחות עצמה את החיים שאותם רצתה ליצור לעצמה.
החצי השני
שותפת האמת שלי. העולם עוד לא גילה את האור של אורה.
המשפחה
הסיבה היחידה שמשאירה אותי כאן. פרויקט החיים הכי משמעותי שבו אני רוצה להצליח.
ילדוּּת
בדיעבד הייתי מעביר אותה קצת אחרת (ואני יודע שזה הדבר הכי לא מחובר ומאמין שיש לומר… סורי).
קנדה
בגיל שמונה יצאתי עם משפחתי לארבע שנות שליחות בקנדה, ואני עדיין לא יודע לומר את המשמעות הפנימית של זה בחיי. באט דיס איז וור איי לוסט מיי יזראלי אקסנט.
שירות צבאי
שלוש שנים בגבעתי. התגייסתי בשנה שבה התחילה האינתיפאדה הראשונה. תקופה מחשלת וטובה בחיי.
הורדת הכיפה
הצעד הראשון האמיץ שעשיתי שכנראה נתן לי הרבה כוח לעשות את הצעד האמיץ הבא, וזה להחזיר את הכיפה על הראש רק שהפעם גדולה יותר ובתוספת זקן ופאות.
סעודה שלישית במרכז הרב
שבע הברכות של אחותי ובעלה בשבת במרכז. בום. פעם ראשונה שהיהדות נראית לי מעניינת ורוחנית.
יצהר
מי שבאמת טעם את הטעם של המקום הזה תמיד יהיה גאה לומר ״אני יצהרניק״.
דובר היישוב יצהר
התקף החרדה (סוג של…) הראשון והאחרון שהיה לי בחיים היה כשמינו אותי לתפקיד הזה. בבת אחת נאלצתי לעבור ממנטליות של רועה צאן ומתבודד מקצועי אל תוך עולם הכרישים והטורפים של התקשורת. ועוד לייצג את היישוב יצהר… עבדתי קשה מאוד להשלים את הפערים המנטליים והידע הדרוש כדי לדברר ישוב כל כך עוצמתי כמו יצהר.
דיסק ׳אבא׳
דיסק מוסיקלי שהוצאתי לפני 22 שנה, ממש בתחילת הז׳אנר של המוסיקה היהודית הלא חסידית. יצירה מוסיקלית נדירה שקיבלתי במתנה בפרק מאוד קצר בחיים שלי. לא הייתי משנה בדיסק הזה שום דבר. עד היום פונים אליי אנשים ומספרים לי על ההשפעה של הדיסק הזה על חייהם ויש כאלו שעדיין מנגנים אותו כיום. מתבייש קצת לומר שהוא לא נמצא בחנויות ולא בספוטיפיי, רק אצלי בבית בפורמט של דיסק. לפני שנתיים לאחר לחץ ובקשות העליתי ליוטיוב שלושה שירים ממנו.
הרפורמה המשפטית
הטריגר שעורר את הבירור הכי נוקב והכי חשוב בחברה הישראלית, שטוב שקרה כי כבר לא היה ניתן יותר להחביאו. תקופת ההתפכחות הקשה והכואבת של הימין ושל הציבור הדתי לאומי, שממנה תצא רק ברכה.
Imagine (דמיין)
סרטון ההסברה הראשון שהוצאתי לעולם באנגלית שהפך לווירלי ברמות נדירות. מרגיש כמו האורות הראשוניים שבעלי תשובה מקבלים שלמעלה מהכלים האמיתיים שלהם. כמובן שבשלב מסוים מסתלקים האורות וצריך לעבוד קשה להחזירם.
בומרנג
ארגון ההסברה שהקמתי בשנת 2016 והיה ארגון ההסברה הראשון שהוקם ביו״ש. יצאתי לדרך ללא מימון וללא ניסיון. לא למדתי קולנוע, צילום, עריכה, הרשתות החברתיות היו זרות לי ומעולם לא הקמתי עמותה. מהתהליך הזה למדתי שכשמגיע הזמן של משהו להיוולד לעולם רק צריך להתחיל ללכת. בלי הרבה חשבונות. אחד הפרקים הכי גאים בחיים שלי.
רחפן
לראות את העולם דרך העיניים של השם. פלאי הטכנולוגיה. מה שפעם היה עולה מאות אלפי שקלים היום נגיש לכל אחד.
מסע הגבעות והחוות ביו״ש
מסע נדיר. סדרה בת 17 פרקים שהפקתי בשנה שעברה, אשר פתחה לראשונה צוהר והזדמנות אמתית להכיר לעומק את האנשים המעצימים שמאחורי מושג הגבעות והחוות. לדעתי כל אזרח בישראל צריך לצפות בסדרה הזו, יהיו דעותיו הפוליטיות אשר יהיו.
מסע אל האחווה הישראלית
המסע הבא שעשיתי לאור המצב החברתי, ובו תיעדתי סיפורי אחווה וקירוב בחברה הישראלית. איזה עם קדוש. הלוואי והייתי יכול להמשיך כל חיי לספר את הסיפורים המעצימים האלו.
תודעה של שפע
גישה, הסתכלות גבוהה על החיים ממבט פנימי עמוק ומאמין שאני מנסה לסגל לעצמי בצורה אקטיבית, ושהוא המודד העיקרי בשבילי להצלחה בחיים. ■

שליפות

שליפות

אבא
ג׳ק סיאלום. נולד בתוניס ובהמשך היגר בגיל שמונה לצרפת עם כל המשפחה, שם הכיר את אמא. לאחר מכן הם עלו יחד לארץ למושב שדמות. חזרו בתשובה יחד. רוב הזמן אבא המשיך לעבוד בחו״ל כאיש חינוך בבית ספר יהודי. בעקבות הגירושין מאמא לא היה לי קשר איתו עשר שנים ורק בלידת בתי הבכורה הטלפון הראשון היה אליו. מאז אנחנו בקשר טוב. כיום מתגורר עם אשתו בנתניה.
אימא
מגי (מוריה) אסל. גם היא נולדה בתוניס, היגרה לצרפת בגיל 14 שם הכירה את אבא. אימא היתה אישה שמחה ואנרגטית, עם עין טובה לבריות, אוהבת אדם. ממנה למדתי אמונה בה׳ .לפני ארבע שנים התדרדר מצבה מבחינת צלילות הדעת והיא חלתה בדמנציה. היום היא כבר לא מזהה אותנו בשמנו אבל שמחה מאוד כשבאים.
החצי השני
רבקה. העוגן, הקול הצלול, האוהב והדוחף בכל הרצונות שיש בי ובנו כזוג. בזכותה אני אדם טוב יותר בכל יום שעובר כאן. 
המשפחה
אורי הבכורה 14, אליטל 11, צוריה 8, ליבי 4. הן הסיבה והן החיים. במהות שלי אני אבא לפני כל חלום כזה או אחר שמתרוצץ בי.
ילדוּּת
נולדתי בשדמות מחולה, מרבית ילדותי היתה ביישוב פסגות. ילדות מאתגרת ומרגשת כאחד. לפעמים כשיש פגישה מקצועית ביישוב אני מסתובב עם הרכב ומציף זיכרונות יפים בלב.
כינור דוד
המקום היחידי שהסכים לקבל ילד בכיתה ט שאף מסגרת לא הסכימה לקבל, בלי בחינות ובלי שום תנאי. רק כי אותו ילד התחייב שבתמורה למיטה, כיסא וכלי לנגן בו – הוא יביא רק טוב למקום.
שירות צבאי
צנחנים, גדוד 890, מרץ 07. לבשתי שם דמות של המצחיק והחקיין מספר אחת בפלוגה.
קרית נטפים
לא מזמן עברנו אז עוד לא יודעים כל כך אבל מרגישים בטוב, ועטופים באנשים אוהבים וחמים.
׳אימא אם הייתי יכול׳
שער שפתח את כל השערים.
׳רוח צפונית׳
הבית הכי מרגש שלי. כשמוזיקה וחברות עמוקה שזורים זה בזה.
׳The Voice׳
מקפצה מרגשת שנתנה לי הזדמנות לספר סיפור שעד היום מסופר דרך שירים שנרקמים דרכי.
בניה ברבי
חבר יקר. אוהב אותו מאוד מאוד. מתרגש מהדרך היפה שהוא עושה. 
מירי מסיקה
חברות מיוחדת שבזכות המוזיקה לא היתה יכולה להתהוות. המוזיקה היא גשר, עם כל הקלישאה שבכך.
עבודה עם אומנים גדולים
כל אומן שמוכן לעשות דרך ולצלול אל תוך עצמו ולהוציא את הקול שנע בתוכו אל העולם – הוא אומן גדול בעיני.
לכתוב או להלחין?
ונפשו קשורה בנפשו. ■

שליפות

שליפות

אבא
גיבור. חושב עליו בכל יום. אבי ז״ל נפצע בקרב עם מחבלים במלחמת ההתשה ולימים נפטר מהפציעה הקשה. לימד אותי אהבת הארץ ועמידה על עקרונות.
אימא
לביאה אמתית.
החצי השני
אהבה.
המשפחה
מקור אנרגיה ומוטיבציה.
ילדוּּת
עצמאות מגיל צעיר.
שירות צבאי
געגועים לבה״ד 1.
סטודנט בארצות הברית
התנסות ראשונה בפעילות ציבורית באזרחות.
יצחק שמיר
דמות מופת. השיחות שניהלתי עימו עדיין מהדהדות, והעצות שלו רלוונטיות מתמיד.
שגריר ישראל באו״ם
חוד החנית של המאבק הדיפלומטי של מדינת ישראל. היה לי הכבוד לייצג את העם היהודי ומדינת ישראל במשך חמש שנים בחזית זו.
יו״ר ועדת המשפט של העצרת הכללית
הבחירה לתפקיד הייתה תקדים. הצלחתי להוכיח לאלו שפקפקו – שאפשר להצליח גם בזירה העוינת של האו״ם.
חגים יהודיים באו״ם
חוויה ייחודית ומרגשת. הקפדתי תמיד להזמין אלינו בחגים שגרירים ודיפלומטים ממדינות שונות. כך הפכו עבורי חגי ישראל לפעילות אפקטיבית לקרב אלינו ידידים מכל העולם.

אוכל כשר באו״ם
חשוב מאוד. לא תמיד טעים.
נאום התנ״ך
אחד מרגעי השיא שלי על בימת האו״ם. נאום שהפך ללהיט ברשתות בגלל האמת שאותה הצגתי.
ניקי היילי
חברה קרובה שלי ושל רעייתי וידידת אמת של מדינת ישראל ושל העם היהודי. ניקי תמיד עומדת לצד ישראל ומסייעת בכל מקום שמתאפשר לה.
בנימין נתניהו
ראש הממשלה שלי.
ביקורת על הממשלה
לגיטימי, אבל במסגרות המקובלות.
יהודית ודמוקרטית
בדיוק בסדר הזה.
ריבונות ביו״ש ובבקעה
ריבונות עכשיו ללא היסוסים.
משילות בנגב ובגליל
צו השעה.
התלות בארצות הברית
ארצות הברית היא הידידה הגדולה ביותר של ישראל. הקשר בין ישראל לבין ארה"ב מבוסס על ערכים ועל אינטרסים משותפים. אין תחליף לקשר האסטרטגי בין שתי המדינות. עם זאת, מדינת ישראל כמדינה ריבונית, חייבת לשמור 'סוברניות' בקבלת ההחלטות שלה ולפעול על פי האינטרסים שלה. כאשר אנו עומדים על העקרונות שלנו ומסבירים אותם, ידידנו בארה"ב מבינים ומכבדים.
תנועת ה-BDS
ה-BDS היא האנטישמיות המודרנית. כשגריר באו"ם הובלתי כנסים ויוזמות למאבק ב-BDS בעצרת הכללית של האו"ם כדי לייצר חזית בינלאומית למאבק בתנועות החרם. כך העברנו מסר לכל שונאינו – מדינת ישראל לא תיכנע ותמשיך לפעול בכל מקום על מנת לחשוף את מסיכת השקרים של תנועת ה-BDS.
בית"ר
בית הגידול למנהיגות לאומית של המחנה הלאומי עוד מימי טרם הקמת המדינה. היסודות הרעיוניים שטווה מייסד התנועה, זאב ז'בוטינסקי, מהווים מצפן רעיוני שמנחה אותנו בצמתים חשובים ובמקומות שבהם יש צורך לקבל החלטות בעלות השפעה לאומית. כאיש ימין נמשכתי לרעיונות של בית"ר מגיל צעיר. נחשפתי לתנועת בית"ר בשנותיי בתיכון, וזכיתי למלא מגוון תפקידים שונים בתנועה. לאחר שהשתחררתי משירותי הצבאי יצאתי לשליחות בת מספר שנים של התנועה לארה"ב. כשחזרתי ארצה, בן 28, התמודדתי לתפקיד יו"ר ההנהגה העולמית של בית"ר, ונבחרתי.
זאב ז'בוטינסקי
במשך כל פעילותי הציבורית האמנתי בכל ליבי בעקרון 'קיר הברזל' שעליו כתב ז'בוטינסקי. המפתח לחיים של שלום ושל ביטחון באזור המאתגר שלנו, טמון בנכונות שלנו להציב קיר ברזל מול אויבינו. רק עוצמה צבאית ותקיפות ביטחונית יבטיחו את קיומה ואת שגשוגה של מדינת היהודים. אני מאמין כי עקרון 'קיר הברזל' הוא המרכיב העיקרי במלחמה המתמשכת על קיומנו.
הסכמי אוסלו
אחד האסונות הגדולים שעברו מדינת ישראל. תהליך אוסלו לא הביא שלום אלא הביא לשפיכות דמים.
׳בגוב האריות׳
הספר החדש שלי. חושף איך מתנהלים הדברים באו״ם מאחורי הקלעים. בספר אני מספר בין היתר על ההתמודדות של ישראל עם האתגרים שהציב ממשל אובמה, כיצד נטוו בחשאיות היחסים עם מדינות ערב עד שהבשילו להסכמי אברהם, על התהליכים שהביאו להעברת שלוש שגרירויות לירושלים, ועוד המון מהלכים דיפלומטיים דרמטיים שעיצבו את יחסיה של מדינת ישראל עם העולם. מומלץ לקרוא בחגים. ■

שליפות

שליפות

אבא
אינטלקטואל, למדן.
אימא
העוגן של המשפחה, מורה בנשמתה, מנהלת בית ספר, בשלנית.
החצי השני
הילדים, יותר מחצי.
המשפחה
הכי חשוב שיש.
ילדוּּת
רעננה של פעם – פרדסים, בית כנסת יבנה, קידושים, בני עקיבא, מחנות קיץ, מדרשיית נועם, הצגות פורים, בלאגן, היה כיף סך הכול.
שירות צבאי
חי״רניק (הנדסה קרבית, חרמ״ש), אינתיפאדה ראשונה, מילואים שאליהם אני עדיין מתגעגע לפעמים.
הרצליה
קרובה לרעננה שבה גדלתי, קרובה לים שאהוב על הילדים שלי, מקום עבודה. מרכז החיים.
זהות יהודית
הבסיס להכול. היא הייתה המנוע להקמת המדינה ותישאר המנוע להמשך בניית המדינה. מה אנחנו בלעדיה? מה מדינת ישראל בלעדיה?
דמוגרפיה בישראל
אני אופטימי בגלל הציונות הדתית, בגלל החרדים וגם בגלל החילונים. אנחנו עם שאוהב ילדים. תמיד זוכר באיזה מצב היו ההורים והסבים שלנו כאשר בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל. קשה לצפות את תפניות ההיסטוריה, אנחנו צריכים לעשות את המאמץ מצידנו.
הציונות החילונית
דור הגיבורים שהקיז את דמו למען הקמת המדינה. אני לא חושב שהם באמת היו חילוניים – הם היו בעלי זהות יהודית חזקה ודתיות סוציאליסטית. הציונות החילונית של היום מצויה במשבר זהות קשה מאוד.
הציונות הדתית
הלב הפועם שלי. תמיד אשאר חלק ממנה, ותמיד אמשיך להתעצבן ולהגיב למה שקורה בתוכה. בשורה התחתונה זה ציבור איכותי ומדהים, למרות שאני קצת סובייקטיבי בקשר לזה…
פוסט-מודרנה
מדמנה פילוסופית בעלת השלכות הרות גורל על עתיד התרבות המערבית.
הרפורמה המשפטית
תתרחש בדרך זו או אחרת, בשלב מוקדם או מאוחר. הציבור התעורר ולא מוכן להמשיך לקבל את הדיכוי המשפטי, שהוא כסות למערכת דיכוי אחרת שהתקיימה כאן במשך דורות וניסיון לבסס את שליטת המיעוט על הרוב.
שמעון פרס
בעל החלומות. חבל שמעולם לא מצא את ההזדמנות לחשבון נפש, ולו מתוך כבוד לאלפי המשפחות שחייהן נהרסו בעקבות מה שהגדיר ׳מפעל חייו׳.
יוסי ביילין
אידיאולוג. מצד אחד: נאחז בשברי חלומותיו ומתנהל ביקום שאין בו אסלאם, מצד שני: לא אשכח לו את האומץ הציבורי שגילה לאחר רצח רבין, ואת סירובו להיגרר לציד המכשפות נגד הימין.
יצחק רבין
סמל. זכה להיות משחרר ירושלים. נלכד מרצונו החופשי בתוך מעגל הקסמים הנוראי של הסכמי אוסלו, אף על פי שלדעתי לא היה אף פעם שלם לגביהם. הרצח שלו היה אסון לאומי.
יאסר ערפאת
מה שאמר עליו הסופר משה שמיר: ״רוצח שצחנת אלפי פשעים עקובים מדם עולה ממנו. דם יהודים ודם ערבים ודם קורבנות הטרור הבינלאומי. נוכל עולמי המוכר נשמתו לכל קונה, לכל נבל המשלם לו, ערפד שפתותיים, שזוהמת חנפנותו וכזביו עולה על חלאת רשעותו ואכזריותו".
הרשות הפלשתינית
מוטציה פתטית של שלטון. תמונת מראה של הלאומיות הפלשתינית המזויפת.
יהודה, שומרון ובקעת הירדן
בלעדיהם לא תהיה אפשרות קיום בגוש דן, כלומר, בלעדיהם, לא תהיה מדינת ישראל. ברור שנקבל טילים, מנהרות, פשיטות, מרגמות, ירי על כבישים, השבתת מרכזי עסקים, שדה התעופה, מתקנים אסטרטגיים. מדינת ישראל תקרוס.
הסכמי אוסלו
האסון המדיני הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מעבר למחיר הדם, הסכמי אוסלו תרמו תרומה מכרעת לפרימת המרקם החברתי בתוך הציבור היהודי ולהרעת הסיכוי לדו קיום עם אזרחיה הערבים של מדינת ישראל.
׳מלכודת אוסלו׳
יש לי סיפוק אישי רב על השלמת המחקר והספר, ועל הזכות לספר את הסיפור המלא כפי שהיה. מקווה שיהפוך להיות המקור העיקרי ללימוד התקופה. ■

שליפות

שליפות

אבאזאב. פתח אותי לעולם הכלכלה. משתכנע מכל טיעוני הימין, אבל…
שליפות

שליפות

אבא האבא הכי טוב בחיים, רחמים טסה. אבא שלמדתי ממנו…
שליפות

שליפות

אבא תותח, דוגמה אישית, יציבות, ביטחון, אכפתיות, קשיחות, אהבה, השראה,…
שליפות

שליפות

ההוריםדוד ואסנת. בעלי תשובה, עלו מאוסטרליה מתוך ציונות ואהבה לארץ.…
שליפות

שליפות

אבא אבא עלה מדרום אפריקה בגיל 19-20 אחרי מלחמת ששת…
שליפות

שליפות

אבאאהרן, יליד העיר יזד בפרס. עלה לארץ בשנת 1958. חשמלאי…
שליפות

שליפות

אבאמשה, בן לחלוצי כפר פינס. חקלאי בנשמה.אימאמלי, שורדת שואה שהטביעה…
שליפות

שליפות

אבאאבי היקר משיח. יליד שכונת הבוכרים בירושלים של שנות ה-40,…
שליפות

שליפות

אבאאהרון. אימא שושנה.החצי השני שרית. המשפחהעלמה (9), ינאי (6), ארי…
שליפות

שליפות

אבאגדל במוסקבה ולמד אומנות. עלה לארץ בראשית שנות ה-90.אימאגדלה בברדיצ'ב,…
שליפות

שליפות

אבאהוא ההוכחה שעם הרבה אמונה וכח רצון אפשר להתגבר על…
שליפות

שליפות

אבא יהושע. גדול הדור שלי. ממנו ספגתי אהבה לעם, לארץ…