יש אבנים לבבות

01
שבת חזון בכותל היא חוויה מרוממת שאי אפשר לתאר במילים. מצד אחד סיפוק גדול לאור המציאות המשמחת, שלאחר 2,000 שנות גלות שוב ׳עומדות רגלינו בשערייך ירושלים׳, מצד שני הלב נצבט מול מראה המקדש החרב והר הבית השומם שרק שועלים מהלכים בו.
למרות החמסין, מאות בחורי ישיבה השתתפו איתנו בתפילות השבת המרגשות – ישיבת בית-אל ובראשה הרב זלמן מלמד האהוב, ישיבת אור-עציון שממשיכה בעוצמה ובגדלות את דרכו של מורנו ורבנו הרב חיים דרוקמן זצ״ל, שבראשה עומד חתנו המוכשר, הרב שמעון לפיד, יבדל״א.
מסיבה בלתי מוסברת הרחבה התמלאה דווקא בכיפות סרוגות.
חשבתי לעצמי שהסיבה נעוצה אולי בעובדה שבישיבות הלאומיות לומדים בעמקות את ספר ׳הכוזרי׳ לרבי יהודה הלוי שמדגיש את חשיבות הכיסופים למקדש ואת קיבוץ הגלויות ויישוב ארץ ישראל כתנאי להתקדמות הגאולה.
הכוזרי לא משאיר מקום לספקות – המזרז העיקרי לבניין המקדש השלישי הוא החיוב האישי והציבורי: ׳עד שייכספו לה ישראל תכלית הכוסף׳.
כלומר – התפילות המאחדות את עם ישראל בכותל, מול מקום המקדש, הן מנוף ראשון במעלה להחשת בניין הבית השלישי.
02
בראש חודש מנחם אב זכינו, רעייתי ואני, להשתתף באחת התפילות המרגשות ביותר שהתקיימו מאז החורבן בירושלים. האירוע התרחש במערת צדקיהו, אתר קדום ומופלא, ליד שער שכם.
המדרש מספר שהמערה הובילה מארמונו של המלך צדקיהו עד מוצאות ירושלים לכיוון יריחו. דרכה נמלט מהבבלים מבקשי נפשו המלך חזקיהו, שהיה האחרון למלכי יהודה והגיע עד יריחו. לא לפני שמרוב חולשתו והיסוסיו, נכנע ללחצי עוזריו והסגיר את הנביא ירמיהו לשריו הנכלוליים, מבקשי רעתו, והם השליכו את הנביא לבור הכלא, בחצר המטרה.
הקב״ה זימן צבי, שרץ על גבי המערה והחיילים שרדפו אחריו הגיעו עד ערבות יריחו, בדיוק בשעה שהמלך יצא מפתח המערה. ראוהו הבבלים ולכדוהו.
רפי ביטון ו׳קולות מן השמים׳ הובילו את התפילה המדהימה, שעלתה ממעמקי המערה הענקית והיפיפייה, בעלת האקוסטיקה המיוחדת, ששופצה לאחרונה בממון רב ובטוב טעם על ידי משרד ירושלים ומסורת ובשיתוף החברה לפיתוח מזרח ירושלים.
האתר מציע סיור מודרך וחיזיון אור קולי מהמם, מרתק, מרחיב דעת ובקרוב גם מונגש לנכים. המנהרה שימשה כמחצבה בימי בית ראשון ושני ומכותליה סותתו אבני המקדש ואבני כותל האביונים, שמזכירות לי את מאמרו של הרב צבי יהודה – ׳יש אבנים לבבות׳…
קולות התפילה וההלל המופלאים של רפי ביטון וקולות מן השמים, הקיפו אותנו ואת כל חלל המערה, הרעידו את הלבבות, חדרו לעמקי הנפש, בקעו מבטן האדמה והרקיעו שחקים, עד שפתחו בסערה את שערי הכבוד.
ר׳ מתי דן, הכהן, מגואליה של ירושלים, הסב את תשומת לבנו שאנו ניצבים ממש מתחת לבתי העיר העתיקה בירושלים. שולי המערה הענקית מגיעים לא הרחק מקודש הקודשים.
בימי בין המצרים בהם כולנו מבכים יחד את חורבן הבית, בימים בהם עלה ההרס בכל חלקת שלטון, בימים של מחלוקות קשות והתרסות מכל עבר, של סרבנות טייסים ושביתות רופאים, הייתה התפילה המרוממת והמאחדת, של ראש חודש מנחם אב, כמים צוננים על נפש עייפה.
בתפילה השתתפה קבוצה גדולה של יהודים יקרים ומתוקים, עולים ותיירים מארגנטינה, חלקם רחוקים מאד מיהדות, חלקם עוטים רק גופיות וקעקועים לגופם. התיירים נסחפו בהתרגשות הגדולה שעטפה את כולנו והשתתפו באופן פעיל בריקודים ובצהלה. עד היום הם לא חוו חוויה כזו, איש לא לימד אותם להתפלל, לאחוז סידור תפילה הם לא תורגלו מעולם. הרינה שיצאה משורות המקהלה המופלאה ו׳תקיעות׳ השופר הנעלם שהשמיע מפיו המפיק קולות מן השמים, המנצח רפי ביטון, סחפו את העולים, עוררו נשמות רחוקות, הדליקו את הניצוץ היהודי ועוררו את הלבבות.
אחד הבחורים, בן ח״י שנים, אף הוא עטוי בגופיה בלבד, העיד על עצמו שמעולם לא התפלל בבית כנסת ואף לא זכה לחגוג בר מצווה. משפחת סעייד שמלווה עוד מלפני תקופת הקורונה מאות משפחות ורווקים מארגנטינה לארץ ישראל, סייעה לבחור להניח תפילין לראשונה בחייו. הבחור התרגש עד דמעות, כשעלה לתורה בפעם הראשונה בחייו, בירך מילה במילה במבטא ארגנטינאי כבד והיה ניכר שחייו השתנו באותם רגעים מקצה לקצה. קולות מן השמים מילאו את חלל המערה בשירה שמימית שסחפה את המתפללים ואיתם את המשפחות מארגנטינה למעגלי הלל והודיה שנמשכו שעה ארוכה.
03
השבוע ליווינו למנוחות את עו״ד נפתלי הרצל ורצברגר.
נפתלי היה עורך דין ׳הבית׳ של כל תנועות ההתיישבות והמחאה של הימין. בימים בהם התנדבתי ב׳גוש אמונים׳ ובמטות המאבק שהקים הרב יהודה חזני לעצירת הנסיגה מסיני, לשחרור אסירי המחתרת, קיסינג׳ר, אוסלו וכו׳ – היה שמו של עו״ד ורצברגר כעמוד האש ההולך לפני המחנה. נפתלי היה איש חסד, בעל השכלה רחבה, צנוע, עניו, חכם, ערכי, תורני וטוב לב. כשנפתלי עלה לדוכן עורכי הדין בבית המשפט העליון, להגיש קובלנה או עתירה לבג״ץ, התגלה לפתע נפתלי המיוחד, כמטאור וכאיש אשכולות הבקיא בכל רזי המשפט, כיודע בע״פ את כל ספרי החוקים הישראליים והבינלאומיים.
באותם רגעים מונומנטאליים, השופטים התעוררו לחיים ונהנו לשמוע את מוצא פיו של נפתלי המפיק מרגליות. הטענות היו סדורות אצלו כעדר עיזים העולה מן הרחצה ושכולה אין בהן…
דבריו המקוריים והמשכנעים של נפתלי לא רק שעוררו עניין אלא גם פרצו דרכים חדשות בהבנת החוקים.
יושרו והגינותו של נפתלי, ז״ל, היו מעל לכל נורמה. טענותיו המרשימות, אף שבדרך כלל נפלו על אזנים אטומות, נותרו מנסרות בחלל האוויר של בית המשפט העליון והן בוודאי תלויות שם עדיין, עד שתעבור החקיקה המתקנת של לוין-רוטמן-ביבי-איתמר-בצלאל…
04
השבוע שוב נשברו שיאים, לא רק בברומטר של מזג האויר ההביל אלא גם בחוצפה ובשנאה של המפגינים שמוכנים להרוס את צה״ל ואת בתי החולים והכלכלה הישראלית רק כדי להדיח את ביבי. אין שום סיבה אחרת. הכול הבל. שמעתי את אהוד ברק אומר באחד הסרטונים שהוא היחיד הכשיר להוביל את המדינה בעת הזו. זה הספיק לי. ברק גם איים על ביבי ואמר ׳ביבי תתכונן, זו רק ההתחלה…׳. אם דבריו של אהוד ברק אינם הסתה, אם אין במילותיו הארסיות והבוטות קריאה למרי אזרחי, אז מה הן בדיוק?
יודעי דבר ממליצים שמי שרוצה לאחד את השורות ולהחזיר את השפיות לרחובות, ישתדל להעדיף לצרוך מוצרים ושירותים מבעלי עסקים שלא השתתפו בליבוי היצרים, בהתרסה ובהחלשת המשק הישראלי.
05
מידי שבוע, עם צאת השבת, אנו מוסיפים בשמונה עשרה את תפילת ׳אתה חוננתנו׳. חשבתי לעצמי, שבכל תפילות השבת אנו מבקשים רק על עניינים כלליים, רוחניים, ׳שבתיים׳. ממילא, כשנגיע לתפילת ערבית של צאת השבת ונעמוד בפתח שבוע של עשייה חומרית נבקש סוף סוף בקשות להצלחה בעסקים, בריאות, שגשוג אישי חומרי וכלכלי. והנה בתפילת ׳אתה חוננתנו׳ אנו מבקשים דווקא התעלות רוחנית והתגברות על כל חטא ועוון.
כששאלתי את הרב צבי יהודה לפשר הפרדוקס הזה, הרב הסביר לי שהתשובה נעוצה במילים שמופיעות בסופה של התפילה: ״החל עלינו את הימים הבאים… מדובקים ביראתך״. הרב הסביר, שאם אנו מתנהלים על פי מצוות התורה ומכלכלים את מעשינו באמונה, אזי יהיו ימינו כולם מחוברים ברצף אחד, עשיר ומאושר. הימים הנפרדים ידבקו ויתחברו זה לזה כאילו הם יום אחד ארוך, מדובק ביראה, בנחת ובשגשוג. כלומר, אם אנו מעוניינים להצליח בחיי המעשה ולזכות לפעול בהם ולעלות מחיל לחיל, עלינו לנהל את חיינו באהבת ישראל, באחדות וביראה ובכך לזכות שימינו יהיו כחטיבה אחת של ברכה והצלחה.
שבת שלום של תיקון הקרעים, איחוי הסדקים, דיבוק חברים, ׳שבת אחים גם יחד׳. שבת של ׳נחמו נחמו עמי׳. שבת של שמחה ותפילה לסיום המחלוקות המכוערות מתוך ערבות הדדית וחיזוק אחדות ישראל. ■