אנו נמצאים בימי העצמאות שלנו. בין יום העצמאות ליום ירושלים ניצב בגאון ל”ג בעומר, החג שמסיים את ימי האבלות שלנו על מות תלמידי רבי עקיבא והמגיפה הנוראה שהשתוללה אז. מה לא נכתב עוד על האסון הנוראי שפקד את עם ישראל ביום חמישי האחרון. 45 מאחינו, מהארץ ומהגולה עלו יחד בסערה השמיימה.
ידוע הרי שתלמידי ר’ עקיבא מתו כי לא כיבדו זה את זה, ללא כל ספק, היום הנוראי שכולנו חווינו כנראה מרמז לכולנו להתעורר. צריך לומר את האמת, בשנתיים האחרונות עם כל הבלגן הפוליטי, התחדדו מסרי השנאה בין המחנות, פוליטיקאי זה מטיח דברים בחברו, השני שכנגדו עונה לו, והשלישי תוקף גם הוא.
אכן השיח הפוליטי והציבורי הזדהם קשות, אך לרגע אחד היה נראה מיום חמישי עד תחילת השבוע, כי כולנו חוזרים להיות יחד: תורי הענק לתרומת דם של תל אביביים למען אחיהם החרדים, בני המיעוטים בישובים הסמוכים למירון פותחים פינות כשרות למהדרין למען ציבור המתפללים במירון שיורד מההר ומספר בעלי עסקים שהעמידו לרשות הציבור הנפגעים ממירון אפילו את הצימרים שאותם הם מנהלים וזאת ללא כל עלות מצידם (שאפו ענק לאריאל כהן מחברת אריאל תיירות נופש!).
רגעים אלה היו לי מוכרים מאוד מאותה תחושה מדהימה שעטפה אותנו חיילי צה”ל שהשתתפו במבצע “צוק איתן” לפני שש שנים וחצי. כל עם ישראל עמד אז מאחורי חיילי צה”ל ומפקדיו ופשוט שפך עליהם את כל טוב הארץ. מי שעבר בדרום, לא היה יכול להיתקל במאות ישראליים שהדרימו רק כדי לדאוג לחיילינו. ליד אופקים הגדילו כמה מהם ופתחו מאהל בגודל של כפר ומה לא היה בו: מנגלים באורך של עשרות מטרים שהכינו במשך 24 שעות ברציפות בשרים על האש לחיילים שלוחמים בתוך הרצועה, עמדות התרעננות ובכלל כל סוגי הפינוקים האפשריים. אם נוסיף לכך את מאות החבילות שהגיעו אלינו לשטח מכל רחבי הארץ נבין שזהו חלק מה-D.N.A הישראלי שלנו. כ”כ יפה ומרגש ובעיקר נוטע תקווה לכך שעל אף המחלוקות, ברגעי האמת, אנחנו יודעים היטב כי נהיה שם אחד עבור השני.
המילה “אחדות” משמשת גם ככלי פוליטי אצל נבחרנו. מושגים של ממשלת אחדות או ממשלת אחדות ישראלית הם מושגים שנזרקים פה שוב ושוב. אך אולי ראוי שתהיה ממשלת אחדות קצת אחרת. ממשלת אחדות שלא תהיה כסיסמא, אלא כזו שתתאחד סביב ערכי אמת שלנו למשל כמו הדאגה לחיילי צה”ל או כזו שתדאג באמת למדינת ישראל. לא ממשלת אחדות מהשפה אל החוץ שמאחדת רק אדם אחד, אלא ממשלה שתתאחד במלחמתה נגד הטרור ונגד ארגונים זרים שמבקשים לשנות את ישראל מבפנים.
זו לא שאלה של ימין או שמאל, אלה ערכים שרוב רובו השפוי של אזרחי ישראל תומך בו. יש צורך בממשלת אחדות שלא תפחד לעמוד על שלה ועל האינטרס המרכזי של אזרחיה, שמירה על ביטחונם הפיזי, בריאותם ועתידם הכלכלי. ממשלת אחדות כזו היא ממשלה שחייבת להיות בין מרכיביה קו מחשבתי דומה. להוציא את המפלגות הערביות אשר תומכות בטרור, אין כמעט מפלגה בארץ שאיננה רוצה לקדם את מדינת ישראל למקום טוב יותר. אמנם יש כאלה שמושפעים שוב ושוב מקולות פרוגרסיביים המבקשים להפוך את מדינת ישראל מבפנים, אך יחד עם זאת יש מספיק קולות בכנסת זו כדי להקים ממשלה שכזו.
יום ירושלים הוא היום שבו אנו מציינים את איחודה של העיר שחוברה לה יחדיו, זו שמחברת בין כלל חלקי ישראל, בין ירושלים של מטה לירושלים של למעלה, אם תרצו, בשפתו הייחודית עדכנית של אבישי בן חיים, בין ישראל הראשונה וישראל השנייה. כעת, עם החגיגות לאיחוד העיר, יש להמשיך ולפעול ביתר שאת כדי לחבר אותה אל כלל הציבור בישראל. יש תוכניות רבות מבורכות המובלות ע”י השר לענייני ירושלים הרב רפי פרץ וחשוב מאוד שהם ימשיכו להתקיים אך גם לנו יש את היכולת לגרום ליותר ויותר אנשים להתאחד סביב ירושלים. על כל אחד מאיתנו להביא לפחות חבר אחד כדי שיכיר ויוקיר את העיר באמת. מעל ל-3000 שנות מלוכה בירושלים חייבות להיות נחלת כלל עם ישראל כולו.
