בדרך לכותל

כל אשר תעשה תצליח

בדרכי לכותל בימי אדר אני מתמלא גם בשמחה מיוחדת וגם בזיכרונות מעוררי השראה.
בי"ד באדר חל יום הזיכרון לרב צבי יהודה קוק זצ"ל. זכיתי לגור בביתו במשך שלוש שנים, ללמוד ממנו ולשמשו כמו בן.
אלו היו ימים שלאחר שחרורי מהצבא. הוריי, תושבי תל אביב, נבהלו וחששו מאוד מהבשורה שאני מעוניין לעלות לירושלים ללמוד תורה. הם לחצו עליי ללמוד באוניברסיטה מקצוע מעשי כדי שאוכל להתפרנס בכבוד.
התייעצתי עם הרב צבי יהודה, והוא הנחה אותי כך: "תעשה את החשבון של אבא. תלמד ראיית חשבון וכלכלה כמקצוע נקי, תקיים כך כיבוד הורים, ובמקביל תמשיך ללמוד בישיבה הקדושה".

 כך עשיתי. נרשמתי והתחלתי ללמוד. אבי ע"ה שמח מאוד והתרגש לשמוע את עצתו של הרב החכם וביקש לפגוש אותו.
כשהגענו לביתו ישב הרב ליד השולחן. אבי נכנס ביראת כבוד ובהתרגשות חבוש כיפה ופתח במילות תודה על תמיכתו של הרב בלימוד באוניברסיטה. הרב הביט באבי במבט חם ואמר לו בהדגשה שלא משאירה מקום לספק "תורה, תורה, תורה".
אבי היה נבוך. הוא חשב שהרב חוזר בו. והרב שוב חזר על הציווי "תורה, תורה, תורה" בעודו מחזק את דבריו בטפיחות קלות על השולחן. כך נמשכה השיחה, והרב חוזר שוב ושוב על הציווי. תורה, תורה, תורה.
כשקם אבי היקר ממקומו כדי להיפרד פתח הרב במאור פנים שלא ראיתי מעולם והרעיף בעוצמה צרורות של ברכות מעלפות. הברכה העיקרית הייתה ברכת כוהן, וממנה הרעיף הרב ברכה על אבי: "כל אשר תעשה תצליח!" ואז הוסיף הרב לאבי צרור ברכות להצלחת בנו (אני). "כל אשר יעשה יצליח" ועוד מלוא הסל תשבחות ואיחולים. ליבו של אבי התרחב, הוא הודה לרב על הברכות, והם נפרדו בחום רב לשלום.
כששאלתי את הרב מדוע הוא אומר לי ללמוד באוניברסיטה ואילו לאבי הוא מדגיש רק תורה תורה השיב לי הרב בחיוך רחב שהוא לא חייב בכיבוד הורים כמו שאני חייב לאבי היקר, ולכן הדגיש לאבי את סדר העדיפויות והקדימויות בעולם. קודם כול תורה! מתוך תורה נובעת המציאות, ומשם נובע החינוך והמעשה כולו.
אבי הבין את הרמז העבה של הרב וגם התנחם מהברכות השופעות, וכך שרתה מאז בביתנו התל אביבי יותר סבלנות לדרכי החדשה.
זו הייתה דרכו של הרב צבי יהודה. לקרב כל אחד בסבלנות ובהתבוננות לעומק הנשמה. להוסיף לכל אדם את מה שטעון אצלו חיזוק. לדבר לכל אחד ואחת בלשונם ובסגנון המובן להם. הוא אמר לי כמה פעמים: "לסינים תדבר סינית, לצרפתים תדבר צרפתית" וכו'.
לא סתם הביא הרב את דוגמת השפות, שכן דיבר בעצמו כמה וכמה שפות, ובהן צרפתית, אנגלית, גרמנית, יידיש, עברית ועוד.
בבית הרב חזיתי בפלאי פלאות של תיקון נשמות ובניית אישיות. ראיתי מסירות נפש ללא גבול להצלת נפשות והתייחסות פעילה מעומק הלב לצורכי הכלל והפרט.
כמה ימים אחרי הבחירות האחרונות יחול יום הזיכרון של הרב. סמיכות האירועים מעוררת בי את האמונה שאפשר ללכת בדרכו של הרב צבי יהודה גם במישור הציבורי, הערכי, המקרב והמאחד. כמו שהדגיש לנו הרב מאות פעמים: אהרן הכוהן היה אוהב את הבריות, ומתוך כך היה מקרב אותן. ולא להפך.
געגועים מציפים אותי לאבא ולרב צבי יהודה, שניים מהאנשים שהשפיעו על חיי יותר מכל אחד אחר
שבת שלום ופורים שמח.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…