הגמ' [ברכות יב] אומר שחכמים חשבו להכניס את ברכות בלעם בפרשת קריאת שמע אך בגלל טורח ציבור, בכדי לא להאריך את קריאת שמע, ויתרו חז"ל על על כך. בגמ' מבאר ר' יוסי בר אבין שהטעם שבגללו רצו חכמים להכניס את כל פרשת בלק לקריאת שמע, הוא כדי לומר את הפסוק כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. ומפרש רש"י שהפסוק כרע שכב דומה לפסוק שבקריאת שמע 'בשכבך ובקומך' ומוסיף רש"י: 'שהקב"ה הוא שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלוים ושקטים כארי וכלביא'.
ידידי הרב צבי שוורץ שליט"א [מרבני גוש קטיף יבנה ויכונן], בספרו ניצני צבי, שואל מה בכך שהוזכרו כאן שכיבה וקימה, האם עד כדי כך חשוב הדמיון של המילים 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו' למצוות קריאת שמע שעליה נאמר 'בשכבך ובקומך', כדי לקבוע פרשה זו בסדר קריאת שמע שחרית וערבית?
המהרש"א [שם] גרס בגמ' שהפסוק שבגללו רצו חכמים להכניס לקריאת שמע את פרשת בלק הוא פסוק אחר מברכות בלעם לישראל: 'הן–עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד–יאכל טרף ודם–חללים ישתה' [במדבר פרק כג].
את הפסוק הזה פרש רש"י [שם]: 'כשהן עומדים משנתם שחרית, הן מתגברין כלביא וכארי לחטוף את המצות, ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין: לא ישכב – בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו. כיצד, קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום, בא מחנה וגייס להזיקם, הקדוש ברוך הוא שומרם ונלחם מלחמותם ומפילם חללים'.
בקריאת שמע, השכיבה והקימה הוזכרו לעניין ברכה רוחנית, התורה וקיום מצוותיה, ואילו בברכת בלעם – בשכבו ובקומו מתברך עם ישראל בברכה גשמית: שמירתם של ישראל. שמירה על ישראל הוזכרה גם בפרשיה השניה של קריאת שמע: ונתתי מטר ארצכם… למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה.. לכן אין צורך להטריח את הציבור ולקרוא גם את פרשת בלק.
מכל מקום למדנו על הברכה הכפולה, רוחנית וגשמית, של קבלת עול מלכות שמיים בשכבנו ובקומנו. ■
