יעלי אליה מדי

לא משאירים אף ילד לבד

יעלי אליה מדי

יעלי אליה מדי

המטפלת שבי מנסה לחטט לי בעבר כדי למצוא את הסיבה. אבל זה לא רק במחשבות שלי, זה קורה לילדים אחרים לא פעם, ואני לא מצליחה להבין איך יתכן שילד חוגג מסיבה או בר מצווה ואף חבר מהכיתה לא מגיע?

במהלך שנותיי, הלא מעטות, כאימא, קרה לי לא פעם שארגנתי לילדיי חגיגת יומולדת וחמש דקות לפני השעה שנקבעה אף אחד לא הגיע, וגם בדקה ל… והלב שלי התחיל לפעום בחוזקה. חששתי בליבי שהחברים לא יגיעו, ידעתי שלא אהיה מסוגלת לשאת את האכזבה של אהוביי. אבל ב”ה תמיד כולם הגיעו בסוף. ועדיין אין לי מושג מהיכן התגנב לו החשש הזה לליבי. המטפלת שבי מנסה לחטט לי בעבר כדי למצוא את הסיבה. אבל זה לא רק במחשבות שלי, זה קורה לילדים אחרים לא פעם, ואני לא מצליחה להבין איך יתכן שילד חוגג מסיבה או בר מצווה ואף חבר מהכיתה לא מגיע? הסתכלתי על אלמוג הילד שהופיע בכל אמצעי התקשורת השבוע וסיפר את סיפור בר המצווה שלו. ראיתי ילד יפה, אינטליגנטי וחייכן כל כך מאוכזב. תוך צפייה בחדשות שאלתי את המתבגר שלי שחגג בעצמו בר מצווה השנה, אם מקרה כזה יכול היה לקרות גם אצלם בשכבה? התשובה התמימה והיפה שלו די שמחה אותי. הוא טען שזה לא נראה לו הגיוני, ואולי הוא בכלל לא הזמין אותם, או שהם התבלבלו בתאריך. הילד שלי ניסה לחפש סיבות הגיוניות למה לא הגיוני שיקרה דבר כזה. והאמת היא שמהסיפור כמו שהובא בתקשורת לא ממש הצלחנו להבין מה קרה שם ולמה? אבל מה שברור זה, שזה לא מקרה חד-פעמי ויש גם סיפורים הפוכים.
לא מזמן הרשת געשה בסיפור של ילדה שחגגה בת מצווה בשעות הלימודים והזמינה את חבריה לכיתה. ארבעה ילדים לא הוזמנו. המקרה עורר סערה גדולה ובצדק. היה כעס על הורי התלמידה החוגגת שאפשרו דבר כזה. אחרים כעסו על מערכת החינוך שלא התערבה או מנעה אירוע שמעביר מסר לא חינוכי בעליל. ילדים שחווים נידוי, חרם ובדידות או כל פגיעה, הנשמה שלהם נפגעת והדבר מלווה אותם לאורך שנים. שמענו גם על מקרים קיצוניים של ילדים שפגעו בעצמם בעקבות נידוי חברתי, והנזק היה בלתי הפיך. בכל פעם שסיפור כזה עולה לכותרות, כולנו מזדעזעים, מדברים על זה כמה ימים ואז מקרה אחר מסיח את דעתנו והעולם ממשיך בשגרת חייו. אסור לנו להמשיך בשגרת חיינו.
מוטלת על כולנו החובה לדבר על הנושא הזה כל יום בבתי הספר, בתנועות הנוער ובבית עם ילדינו, שיהיו ערניים, שישימו לב, שירבו באהבה. חינוך טוב מתחיל מבית, אבל שותפים לו מערכות החינוך והאחריות מוטלת על כולנו. הייתי מכריזה על מנטרה יום יומית בבית הספר יחד עם התפילה או שיעור הבוקר, אף ילד לא נשאר לבד, כולנו חייבים להיות ערבים זה לזה. והאמת לנוכח האירועים המצערים לאחרונה בכנסת, כדאי שגם כמבוגרים נשים לב להתנהגותנו וניתן דוגמה טובה לילדינו. הלוואי ובימים אלה ממש, ימי בין המצרים, נצליח למצוא את הכוחות וההבנה שחייבים להרבות באהבת חינם ונזכה לבניין המקדש מחדש וחגאולה שלמה במהרה.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה