לאחרונה אני מתנדבת ביישוב שלנו בועדת עזרה הדדית, שחלק משמעותי מתפקידה זה לדאוג לארוחות ליולדות או למקרים מצערים. מעולם לא התנדבתי לועדה הזאת כי ידעתי

איש אחד התקבל לעבודה בבית חרושת לעצים לתפקיד של חוטב עצים. המשכורת הייתה טובה והתנאים טובים אף יותר, והאיש התכוון למלא היטב את תפקידו.ביום הראשון

הזמנתי השבוע את המתבגר לדייט. חיפשנו מקום לשבת לדבר קצת על הלימודים, החיים, החברים ועוד. כמי ששנים בית קפה היה הבית השני שלי, אני יודעת

בערב ראש חודש אדר, הרגשתי שמעקצץ לי קצת בגרון, הייתי חלשה, הראש כאב, והתחלתי לדמיין שיש לי קורונה. הרי כולם מסביב חולים. מחשבות החלו להתרוצץ

השבוע גיליתי שיש לי חברה שאין לה פייסבוק, הייתי קצת מופתעת לרגע שיש אנשים שחיים סביבי ולא מחוברים לרשת. "אני שמחה להסתתר בפינה החמה שלי

כבר שנים שאני פותחת את הבוקר שלי עם כוס הקפה ומהדורת החדשות. למרות שאני יודעת שזה לא טוב לפתוח ככה את היום, וכדאי להתחיל את

בשבוע שעבר עשו תענית דיבור בבית הכנסת של ילדותי ע"ש הרב סאסי כהן בצפת. בזיכרונות ילדותי חקוקים היטב אירועי בית הכנסת שלנו וביניהם תעניות הדיבור

בשבוע שעבר כשמהדורות החדשות דווחו ללא הרף על האומיקרון שהגיע מדרום אפריקה, נראה לי, ועל הגל החמישי שכבר פה ואלפי מאומתים והדבקות המוניות, בדיוק נסעתי

במסגרת עבודתי בעיתון של הגולן, אני מארחת כל שבוע במדור שלי אורחים לשבת, אנשים מהגולן ומהאזור. מישהי שאלה אותי איך כל שבוע אני מארחת אנשים

לפעמים כשאני מקבלת הודעת ווטסאפ מאחד המורים של הילדים שלי על הפרעה קטנה או פטפוט מוגזם בשיעור זה קצת מעצבן אותי, וביני לבין עצמי אני