גליון 511

ברלה קרומבי

למה אני עם נתניהו

ברלה קרומבי

ברל'ה קרומבי

יועץ אסטרטגי ואיש מדיה

לא היה אדם בישראל ששילם מחיר כבד כמו נתניהו למען מפעל ההתנחלויות. אמנון אברומוביץ אמר את זה כמעט בפירוש: תן לנו את יהודה ושומרון וקבל חנינה. אבל נתניהו לא נכנע. הם רצו עקירת יישובים והוא לא סיפק להם את הסחורה.

למה אני עם נתניהו

ברלה קרומבי

ברל'ה קרומבי

יועץ אסטרטגי ואיש מדיה

לא היה אדם בישראל ששילם מחיר כבד כמו נתניהו למען מפעל ההתנחלויות. אמנון אברומוביץ אמר את זה כמעט בפירוש: תן לנו את יהודה ושומרון וקבל חנינה. אבל נתניהו לא נכנע. הם רצו עקירת יישובים והוא לא סיפק להם את הסחורה.

בנימין נתניהו

אחרונים במדור זה

האלימות שלא נמצאת בדו"חות המשטרה

האלימות שלא נמצאת בדו"חות המשטרה

01בשבוע שעבר התחוללה דרמה תקשורתית קטנה, בחסות משטרת ישראל, שסיפקה…
הקרב על הגבעה

הקרב על הגבעה

ביום שני השבוע השמש שוב זרחה על הרי בנימין. באוויר…
ליכודניקים וסרוגים מסרבים להיות אויבים

ליכודניקים וסרוגים מסרבים להיות אויבים

01מי שעוקב אחרי הרשתות החברתיות מאז הקמת הממשלה, לא יכול…
למי שייך הכותל?

למי שייך הכותל?

01ביום שישי האחרון, ראש חודש כסלו, שוב רחבת הכותל הייתה…
מהמאבק בטרור למאבק הטרור

מהמאבק בטרור למאבק הטרור

01הנה אנקדוטה אחת שתפסה אותי מהשבוע האחרון, שהיה כולו רווי…
כל הממשלה בציוץ אחד

כל הממשלה בציוץ אחד

01ציוץ אחד בטוויטר, סתמי לחלוטין, של שר האוצר אביגדור ליברמן,…
פסטיבל האנטי ממלכתיות

פסטיבל האנטי ממלכתיות

01השבוע פרצה שוב הסערה השנתית, שמלווה את יום השנה לרצח…

למרות שידע שבמחי החלטה כזו יאותרג ויישמר, כמו ראש הליכוד הקודם שמערכת המשפט גנזה עבורו את כל פרשיות השחיתות. הוא זכר את אריק עם “עומק העקירה כעומק החקירה”, אבל המשיך לעמוד איתן

01
במוצאי בחירות 99 הייתי ילד בן 13, אחרי יום בחירות מפרך, שכלל חלוקת פליירים בצמתים, הדבקת סטיקרים של "נתניהו עושים שלום בטוח" וניסיון לדבר כמו המבוגרים על כמה ברק מסוכן.
כשהמדגמים התפרסמו עמדנו בבית כל המשפחה צמודים לרדיו. זמן קצר לאחר מכן שמענו את נתניהו מכריז מול רבבות ליכודניקים המומים כי החליט לפרוש. באותם ימים "פסק זמן מהפוליטיקה" עוד לא היה מושג מכובס לאתנחתא קלילה כדי לחזור במפלגה אחרת, לכן ההבנה של כולנו הייתה שהוא באמת עוזב. אולי לתמיד.
הפרשנים שליוו את המשדר סיכמו את כהונתו הקצרה, רק שלוש שנים, של המטאור הפוליטי, אז בן 50 בלבד. הם סיפרו כי בטח כעת ילך לעשות לביתו, כמרצה בינלאומי מבוקש וככלכלן שהתבלט כעילוי פינססי.
מגישי החדשות לא יכלו להסתיר את אנחת הרווחה שעזיבתו הצפויה מהזירה שיחררה מהם. תחושת הקלה השתררה באולפני החדשות. תחושת מועקה הצטברה בליבותיהם של מאות אלפי מצביעי ימין, שרק שלוש שנים קודם לכן היו ציבור נרדף במדינתם וכל מערכות השלטון דרסו אותם.

02
אחר כך נתניהו חזר והפך לשר חוץ ושר אוצר. בשנה שלפני הגירוש הפגנתי מספר פעמים מול הבית שלו ברחוב עזה, כחלק ממשמרות המחאה במקום – שמשום מה לא זכו לסיקור תקשורתי. אגב על מרפסת הבית התנופף שלט: "עקירת ישובים קורעת את העם".
פעם אחת ויחידה פגשתי את נתניהו מקרוב. זה קרה ממש סמוך לגירוש, באחת ממשמרות המחאה. הוא הביט עלי, נכנס לרכב ונסע. אחר כך גם התפטר מהממשלה, מאוחר מידי. ב-2009 כשהוא נבחר לראשות הממשלה לא שכחנו לו והימין האידיאולוגי התייחס אליו בחשדנות. בטח אחרי שצירף לממשלתו את ברק ומפלגת העבודה.

03
אבל אז אובמה עלה להתקפה נגד ההתיישבות ונתניהו הסתער בחזרה והשיב מלחמה. כל פעם שהפרשנים בישראל דיווחו בפנים זעופות כמה הממשל בבית הלבן כועס על נתניהו, אני הבנתי שהוא עשה שוב את הבחירה הנכונה.
למרות השותפות עם ברק בממשלה, נתניהו לא נכנע לאובמה. הוא ג'ינגל במישור הפוליטי והבינלאומי ויצר משוואה לפיה הוא יגיע לשולחן המו"מ עם אבו מאזן, רק ברגע שזה יכיר במדינה יהודית. כשהוא אמר את זה, בטח קרץ לעצמו וחייך, כי הרי לכולם היה ברור שבדיוק ככה אבו מאזן לא יגיע לעולם. נתניהו למד מהטעות המרה של הפגישה עם עראפת בקדנציה הראשונה וחזל"ש את המו"מ עם הפלסטינים. למעשה הוא היה רוה"מ הראשון מאז הסכמי אוסלו שלא ישב לשולחן המו"מ המפורסם על חלוקת הארץ.
וככל שהזמן עבר השמאל יצא מדעתו. בעיקר הכעיסה אותם ההצלחה. אובמה סגר לנתניהו את הדלת בבית הלבן, אבל הוא פתח דלתות חדשות בכל בירות העולם, ניהל יחסים קרובים עם ראשי המפלגה הרפובליקנית ובנה אלטרנטיבות. בשקט בשקט הצליח להעביר את המסר שההתיישבות ביהודה ושומרון כאן כדי להישאר ובעיקר שהיא לא המכשול לשלום.
הוא ערך שיחות הסברה אישיות לראשי מדינות, סנאטורים ודיפלומטיים. לכולם הסביר את הקשר התנ"כי של עם ישראל עם יהודה ושומרון, משל

היה מזכ"ל מועצת יש"ע. כך הביא להכרה בינלאומית היסטורית ביו"ש, שראשי המתנחלים אפילו לא חלמו עליה. השיא היה כמובן פרויקט הריבונות.

04
וככל שנתניהו הלך והתעצם, בביטחון, בכלכלה ובמדיניות החוץ, השמאל והדיפ-סטייט הלכו וסגרו עליו. זה התחיל עם התקשורת שהשתוללה ללא רסן, המשיך עם הממסד האקדמאי ונציגי השמאל במערכת הביטחון, שחיבלו בעבודותו כראש ממשלה מול האמריקאים ומשם המשיך לרדיפה משפטית. לא היה אדם בישראל ששילם מחיר כבד כמו נתניהו למען מפעל ההתנחלויות. אמנון אברמוביץ אמר את זה כמעט בפירוש: תן לנו את יהודה ושומרון וקבל חנינה. והוא לא היה היחיד. המסר היה ברור. אבל נתניהו לא נכנע. הם רצו עקירת יישובים והוא לא סיפק להם את הסחורה.
למרות שידע שבמחי החלטה כזו יאותרג, כמו ראש הליכוד הקודם שמערכת המשפט גנזה עבורו את כל התיקים. הוא זכר את אריק עם “כעומק החקירה – עומק העקירה”, אבל המשיך לעמוד איתן.

05
כשנתניהו נכנס לתפקידו מסמך העבודה במנהל האזרחי היה דו”ח המאחזים של טליה ששון. בתגובה הוא הקים את וועדת השופט לוי, שחיבר דו”ח היסטורי, שקבע שההתיישבות ביו”ש חוקית. הוא גם קידם פרויקטים ענקיים כמו הסדרת הישובים כרם רעים, איבי נחל, מבואות יריחו, נגוהות, זית רענן ומצפה דני ומקומות נוספים; פני קדם קיבלה תב”ע, חוות גלעד קיבלה אישור להקמת ישוב קבע; כביש עוקף חווארה החל להיבנות; פרויקט התאורה ביו”ש יצא לדרך; בכל מקום ביו”ש ראינו התחלות בניה.
ובעיקר נתניהו חזר לשיטת גוש אמונים, כמו בימי בגין: במקום כל ישוב שבג”צ החריב, הוקם ישוב אחר. זה קרה עם מאות יחידות הדיור בבית אל (גבעת האולפנה); עם מגרון שנהרס, אבל במקומו הוקם ישוב קבע החולש על צומת כוכב יעקב; וכמובן בעמונה, כשהישוב נהרס אבל במקומו הוקם הישוב עמיחי.
בממשלות נתניהו האחרונות ההתיישבות עברה ממגננה להתקפה. הראיה הכי טובה הוא הישוב אביתר, שהוקם בשבועות האחרונים לכהונתו של נתניהו והוא לא שלח את כוחות צה”ל להחריב אותו, למרות שנבנה התעקשותו של שר הביטחון גנץ.

06
לא היה מושלם עם נתניהו. המשילות בנגב, הפרוטקשן בגליל, הבנייה הבלתי חוקית המשתוללת בשטחי C, הם צל גדול על כהונתו. אבל כנראה שכמו כל מדינאי, הוא בחר את המלחמות שלו.
ובשורה התחתונה הוא שילם בקריירה הפוליטית, ברדיפה משפטית חסרת מעצורים, בהכפשת משפחתו ובהכתמת שמו, כדי לשמור על מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. ובדיוק לכן אנחנו חייבים לו.

אחרונים במדור זה

האלימות שלא נמצאת בדו"חות המשטרה

האלימות שלא נמצאת בדו"חות המשטרה

01 בשבוע שעבר התחוללה דרמה תקשורתית קטנה, בחסות משטרת ישראל,…
הקרב על הגבעה

הקרב על הגבעה

ביום שני השבוע השמש שוב זרחה על הרי בנימין. באוויר…
ליכודניקים וסרוגים מסרבים להיות אויבים

ליכודניקים וסרוגים מסרבים להיות אויבים

01 מי שעוקב אחרי הרשתות החברתיות מאז הקמת הממשלה, לא…
למי שייך הכותל?

למי שייך הכותל?

01 ביום שישי האחרון, ראש חודש כסלו, שוב רחבת הכותל…
מהמאבק בטרור למאבק הטרור

מהמאבק בטרור למאבק הטרור

01 הנה אנקדוטה אחת שתפסה אותי מהשבוע האחרון, שהיה כולו…
כל הממשלה בציוץ אחד

כל הממשלה בציוץ אחד

01ציוץ אחד בטוויטר, סתמי לחלוטין, של שר האוצר אביגדור ליברמן,…
פסטיבל האנטי ממלכתיות

פסטיבל האנטי ממלכתיות

01השבוע פרצה שוב הסערה השנתית, שמלווה את יום השנה לרצח…

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה