יהדות עכשיו

מגזר קרוע

הריצה המסתמנת בשני ראשים בסבב הבחירות הקרוב מהווה תמונת מראה לתהליך שעובר המגזר הדתי בכללותו: התפלגות לשני מגזרים שונים, שכל אחד מחזיק בתפיסות שונות בנושאי דת ומדינה. האם הפערים שהתגלו בשנים האחרונות ניתנים לגישור ?

רגע אחרי תום בחירות ספטמבר 2019, כשהמועמדים עדיין עומדים על הבמה, הכריזו ראשי ימינה על פיצול הרשימה לשתי מפלגות: הבית היהודי–האיחוד הלאומי והימין החדש. הכעס בציבור על המהלך היה גדול, שכן רבים רצו שהבטחת הבחירות שעל פיה ימינה היא בלוק טכני בלבד לא תקוים כמו הבטחות בחירות רבות לאורך השנים. אלא שדווקא את זאת בחרו נבחרי הציבור המגזריים לקיים, והעלו על נס מחדש את המחלוקת שהתעוררה במגזר הדתי בשנים האחרונות: מחלוקת שכולה עוסקת בענייני דת ומדינה ומאיימת לפצל את המגזר לשניים, אם עוד לא פיצלה.
"אי אפשר להתעלם מהפערים הגדולים שיש במגזר הדתי בכל הקשור לתפיסות בנושאי דת ומדינה", אומר פרופ' אשר כהן, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן וחוקר המגזר הדתי. 

"אתה מוצא את המחלוקות האלה לאורך כל השדרה, אפילו בין הרבנים. הרי יש הרבה טענות שהאגף החרדי-לאומי הולך אחר החרדים בכל מיני סוגיות, כולל הלכתיות. קח למשל את סוגיית הגיור. יש מחלוקת הלכתית אמיתית בין רבנים במגזר. אלו לא פערים קטנים, ואני לא בטוח כלל שאפשר לגשר על הפערים האלה. סוגיית הגיור היא סוגיה לאומית שיש בה מחלוקת קשה בין הצדדים בציונות הדתית שבלתי אפשרי לגשר עליהם".

אתה מדבר על סוגיה בעלת אופי הלכתי. רוב העניינים אינם כאלה אלא עניינים של התנהלות פוליטית. האם גם בהן אי אפשר למצוא כיום גשר בין הצדדים בחברה הדתית?
"זה לא שיש תהום בין שני הצדדים. זה לא שצד אחד אומר 'בואו נכופף לחלוטין את ההלכה'. מדובר בוויכוחים נוקבים שמתחילים מחוץ למישור הפוליטי ומתנקזים אליו בלא מעט סוגיות, ורובן לא במישור ההלכתי. קח למשל את סוגיית התחבורה הציבורית בשבת. יש מחלוקת אמיתית בין הצדדים באשר לשאלה איך אנחנו ניגשים לטפל בסוגיה. זו מחלוקת שלא בטוח שנגיע בה להסכמה. גם אם נתכנס כל הצדדים לנסות להגיע להסכמה, נגלה שאנחנו לא מסכימים כמעט על כלום".
"אני חושב שקיצוני לומר שאנחנו לא מסכימים על כלום", אומר עמיטל בראלי, מנכ"ל ארגון חותם. "נכון שיש בצד הליברלי חלקים שאכן התנתקו מהמגזר בכללותו, אבל הם המיעוט. זה ממש לא האגף הדתי-ליברלי אלא אותה קבוצה קטנה שהקדימה את הליברליות לדתיות שלה. מדובר בדמויות שבפועל עזבו את המגזר גם במישור הפוליטי והצטרפו למקומות כמו יש עתיד או כחול לבן.
"אם נהיה הוגנים, בין אותה קבוצה לרוב הציבור הדתי גם אין כמעט ממשק ביום-יום. לא מתפללים באותם בתי כנסת, לא לומדים באותם מוסדות, אפילו לא גרים באותם שכונות ויישובים. אני באמת לא רואה צורך לנסות להכיל גם אותם כחלק מהמגזר. אבל הם המיעוט בציבור רחב מאוד ומגוון מאוד שיש בין חבריו קשר הדוק".

יש מחלוקות גם בתוך המגזר, אבל הן לא מחלוקות על מהות אלא על פרקטיקה. כשמדברים על פרקטיקה אפשר להגיע לפשרות. גם את הצד הדתי-ליברלי מנחות התפיסות התורניות.

אבל הפערים אינם רק באותה קבוצה. הם קיימים גם בין מי שאפילו לפי ההגדרה שלך הם חלק בלתי נפרד מהמגזר.
"נכון, יש מחלוקות גם בתוך המגזר, אבל הן לא מחלוקות על מהות אלא על פרקטיקה. כשמדברים על פרקטיקה אפשר להגיע לפשרות. גם את הצד הדתי-ליברלי מנחות התפיסות התורניות. כשאין הסכמה על הנחת היסוד, כמו עם הציבור שלצורך העניין הוא ליברלי-דתי, אין למה לנסות ליצור מצג שווא של אחדות או לנסות לגשר על הפערים. פרופ' כהן מסביר: "במהלך שנים הייתה הבנה בנציגות המגזרית שהסוגיות האלה אינן בהכרח סוגיות הלכתיות. יש פרוטוקול מדהים ממש של דיון בין הרב הרצוג לבין כלל הנציגים הדתיים והחרדים בכל הקשור לחוק שעות העבודה והמנוחה. הוא זימן אותם לדיון דחוף כדי להבין איך בכלל חושבים להסכים לפשרות האלה. זרח ורהפטיג, מראשי הנציגות הדתית-לאומית, אמר לרב הרצוג שזה בכלל לא עניין של דעת תורה. 

"הוא בעצם אמר משהו מדהים. הוא אמר שאין להם ויכוח על דעת תורה, כי כל הדתיים מסכימים על המותר ואסור בשבת, אלא שהשאלה היא מה אפשר להשיג בקונסטלציה הפוליטית הקיימת, ובזה הפוליטיקאים מבינים יותר. בימים ההם זאת הייתה התפיסה של המגזר כולו. היום צמח לו אגף חשוב מאוד במגזר, האגף החרד"לי, והוא פנה לתפיסה החרדית בעניין, שמתנגדת לפשרות. אלו פערים קשים שגורמים לכך שהצדדים לא באמת יכולים להסכים על יותר מדי בתחום".
חילופי האשמות בין הצדדים מי אחראי לפיצול במגזר, פיצול שמוביל אותנו נכון לכתיבת שורות אלו לריצה בשתי מפלגות, נשמעים משני הכיוונים. "ודאי שאפשר להתכנס להסכמות משותפות ולדרכי פעולה משותפות, אבל צריך להניף דגל משותף. בשביל זה צריך רצון של כל הצדדים. יש שאלות עומק שסביבן הציבור הדתי כולו יכול להתכנס. שאלות כמו אם אנחנו מדינת ישראל או מדינת הישראלים, אם אנחנו מדינה יהודית או מדינת היהודים, אם אנחנו מדברים על יהדות ממלכתית ועל המרחב הציבורי היהודי בישראל. אלו הנושאים שאנחנו יכולים להתאחד סביבם כדגל, ובתוך תוכנו לדון על הפרקטיקה.

"היום צמח לו אגף חשוב מאוד במגזר, האגף החרד"לי, והוא פנה לתפיסה החרדית בעניין, שמתנגדת לפשרות. אלו פערים קשים שגורמים לכך שהצדדים לא באמת יכולים להסכים על יותר מדי בתחום".

"הצד השני, של גופים כמו ישראל חופשית, הולך על כל הקופה, והציבור מחכה לראות איזה דגל יניף המגזר הדתי. במהלך כל השנים הנפנו את הדגלים האלה של יהדות ממלכתית, של מדינה יהודית ולא רק מדינה של יהודים. הבעיה היא שכיום חלקים במגזר מפחדים מהצל של עצמם וחוששים להילחם על הדבר הפשוט שאמרנו לאורך כל שנות המדינה. אם לא נפחד להגיד את הדברים האלה, נראה שרובו המוחלט של הציבור הדתי מסכים בעניין".
המחלוקת אם המגזר נותר מאוחד או התפצל למגזרים שונים תלווה אותנו גם בסבב הנוכחי של הבחירות, ועם זה דבר אחד ברור: חלקי המגזר צריכים לשבת זה עם זה ולראות אם אכן מדובר בפערים בלתי ניתנים לגישור המצדיקים ריצה בשני ראשים.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…