מדוע עשר מכות אם אפשר במכה אחת?

לכמה סבלנות נזקק משה רבינו בשליחויותיו אל פרעה? סבבים רבים של נסיונות לבקש מפרעה את שחרורם של ישראל עד שהואיל פרעה לשלוח את בני ישראל ממצרים. הסבב הראשון היה כשלון חרוץ שבו רק הורע לעם ולא צלחה השליחות, אך גם בשאר הסבבים לא היתה הצלחה. אמנם הקב״ה מגלה למשה שהולך הוא להכביד את ליבו, אך עדיין לא מובן שאם המטרה היתה לשחררם בדרך ניסית של הפלאת מכות על פרעה ועל מצרים, מדוע לא לא שוחררו במכה אחת?
מדרכי ההשגחה העליונה לפעול בעולם במעשה אחד כאשר השלכותיו הם על מושפעים רבים. כלפי המטרה הצרה של יציאת ישראל ממצרים ודאי שהיתה מספיקה אחת, אך לתהליך האיטי היתה מטרה כפולה, בכדי להרגיל את העם לרעיון חרות וגאולה היה נדרש ׳זמן עיכול׳, כל מכה ומכה קרבה את הדעת שחרות ממצרים היא מטרה ברת השגה, זה אפשרי ולא רק אפשרי אלא מחוייב ואין אפשרות אחרת. בגלל דורות של עבדות וביטול האישיות החופשית נזקקנו לתהליך איטי שבו ׳התגדלנו׳ בתודעתנו. אנו זקוקים, אנו רוצים, אנו חייבים את החופש ממצרים לקראת הבאות, לקראת מתן תורה והכניסה לארץ.
ישנה גם מטרה נוספת, עם ישראל נמצא כעת בשלב הלידה שלו, שלב ההריון של מאתיים ועשר שנים של שבטים, פרטים ויחידים הולך להסתיים, אך לקראת התכלית של מציאות חדשה שהולך להופיע ׳עם׳, בכדי להבליט את השלב הזה, היה צריך להבליט את הניגודיות בין עם ישראל לבין מצרים, ׳והפליתי בין עמי ובין עמך׳, להבין שאנו שונים במהות, בכדי להתרגל למחשבה זו היה צורך במכות רבות על מצרים ולא על ישראל, המבליטות את ההבחנה בין ישראל לעמים: ׳המבדיל בין קודש לחול ובין ישראל לעמים׳.
נראה שישנה סיבה נוספת. עם ישראל נמצא דורות בין עובדי כוכבים, בעולם מושחת אשר היאור והבהמות הם אלוהיו, כיצד משחררים את העם מנטיות ולו רק באמפטיה קטנה שבקטנות לעבודה זרה של האדונים המצרייםיחס קטן שבקטנים שהושפעו ממנו דורות רבים ביחס לעבודה זרה? תיקון לכך אינו יכול להיות בבת אחת, נדרש תהליך ארוך עם הרבה סבלנות, תהליך השפעה ניסית על הטבע במכות מצרים אשר הקיפו את הדומם, צומח, חי ובני אדם. כך מגיעים ישראל לאמונה המוחלטת בבורא עולם ובביטול מוחלט ביחס לעבודה זרה.
הנביא [מיכה ז] מנבא לנו ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳, כגאולת מצרים כך הגאולה העתידה, קימעא קימעא שיש בה יתרון על גאולה פתאומית כי היא משרישה ומחזקת ומקיפה את כל המציאות, את כל העם, את כל העולם, מגבירה את הייחוד של עם ישראל ואת האמונה בה׳. הגאולה לא תהיה חלקית ומגזרית אלא מקיפה את הכל ואת כולם.
גם במלחמה העכשווית ישנם מחשבה ויותר מכך משאלת לב של נצחון המלחמה בחיסול הרשע באופן מוחלט ומידי המתבטאת באמירות כמו ׳למחוק אותם׳, ׳לשטח את עזה׳, וכד׳ אך גם בגאולה העכשווית ההולכת ומופיעה קימעא קימעא, צריך לשמוח ולהודות לה׳ על כל שלב בגאולה ולדעת שקימעא קימעא הוא יתרון, ובעז״ה נזכה מתוך ההתקדמות בתהליכי הגאולה לראות: ׳עין בעין בשוב ה׳ ציון׳. ולזכות ולראות: ׳לירושלים עירך ברחמים תשוב׳. ■