טרור

מה עושים עם גל הטרור?

בגבולות ארץ ישראל פנימה מתקיימת מערכה פלסטינית רחבה כנגד הציונות המנסה לקעקע מהיסוד את צדקת דרכו, להשתלט על קרקעות בכל הארץ, ביו”ש, בנגב ובגליל ולפגוע קשות בביטחון האישי של כל אחד ואחת מהיהודים בארץ הזו.

כוחות ביטחון בזירת הפיגוע בבני ברק | צילום: משטרת ישראל

ד״ר שמואל יעקובסון

עם הטרור מדברים בערבית

אי אפשר לנצח טרור. כך אומרים הפרוגרסיבים. טעות. אפשר. 

הטרוריסטים פועלים מסיבות רציונליות. לא בגלל מצוקה. לא בגלל קיפוח. לא בגלל עוני. כשבודקים אמפירית, רואים שיש מחבלים מכל מיני מעמדות חברתיים וכלכליים, כולל אנשים משכילים, אמידים ואף עשירים. רק לאחרונה הסתובבו ברשתות תמונות ביתו של המחבל בבאר שבע, בן למשפחת אבו אלקיעאן, אחת המשפחות העשירות בנגב, שמחזיקה כמות עצומה של עסקים – חברות תשתית, חברות טרייד אין למכוניות, חברות הסעות, חברות הובלה, חברות בניה, ובנוסף – עוסקת בסחר באמל״ח ובסמים מסוכנים. כמעט כל צעיר במשפחה זו, בשנות העשרים לחייו, מחזיק ומפרנס שתיים או שלוש נשים. 

המחבל ה״מסכן״ התגורר בווילה יפה ומרווחת, כשלצד הבית חנה רכב BMW חדיש מסדרה 6, רכב בעלות של מעל חצי מיליון שקלים, שמרבית קוראי המדור לא יזכו לנהוג בו או בשכמותו במהלך כל חייהם גם לאחר 40 שנות עבודה מאומצת. המחבל הזה לא קופח, לא חש מצוקה כלשהי. אם כן – מדוע הגיע לקטול חייהם של ארבעה יהודים?

הצעד הראשון להתמודדות עם הטרור, הוא – להבין את מניעיו. וכאן עלינו להשתחרר מתפיסות מתנשאות ואף גזעניות, מסוג הגזענות שפושה דווקא בשמאל הפרוגרסיבי – הגזענות של הציפיות הנמוכות. המחבל אינו כלב שחייב לנשוך מי שעובר לידו. המחבל הוא אדם כמוך. הוא אדם חכם ורציונליסט. הוא פועל – פשוט משום שמעוניין לחסל את הקיום שלך כאן – אם לרצוח ואם לגרש אותך מכאן. והוא הגיע למסקנה שהטרור זו הדרך הנכונה לשם כך. זה הכול. כפי שנוהג לומר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳, הטרור אינו מונע מייאוש. זו הנדסת תודעה פרוגרסיבית. האנשים המיואשים והמדוכאים בעולם נמצאים במקומות כמו הודו ואפריקה השחורה. הם אינם עושים טרור. הטרור מונע מתקווה – התקווה לחסל את הקיום שלנו כאן. 

לאחר שנבין את מניעי הטרור, אפשר יהיה לגבש דרך פעולה למיגורו, בכמה מישורים:

המישור הראשון – המחשה למפגעים הפוטנציאליים, שמעשיהם לא יביאו לחיסול קיומי כאן אלא דווקא יחזקו את אחיזתנו בארץ. בעקבות כל פיגוע ישנה הרשות המוניציפלית ממנה יצא המחבל, כשבשטח שיתפנה יש להקים שכונה או יישוב יהודי חדש. כך, מול פני בני המשפחה המורחבת של המחבל, יזדקרו תוצאות מעשיו.

המישר השני – המישור התודעתי. יש להפסיק את הבכי והנהי לאחר כל פיגוע. יש לשדר עמידה בוטחת ולומר, כי הטרור לא יחליש אותנו. אין לשנות את שגרת החיים, כפי שלצערנו נעשה לאחר הפיגועים האחרונים – הפסקת לימודים בערים מסוימות וכו׳.

המישור השלישי – המישור ההרתעתי. כאן, יש צורך להשתחרר מהתפיסה המערבית, המקודמת על ידי הפרוגרסיבים למיניהם, ורואה באדם הפרטי יחידה אוטונומית, שהיא חזות הכול. אדם אינו חי לבד במרחב. אדם חי בתוך קהילה, בתוך ישוב, בתוך עם. אם המפגע הוא אידיאולוג שמוכן לסבול למען המטרה – עליו לדעת, שבמעשיו ימיט סבל על הסובבים אותו והיקרים לו.

תפישה כזו אינה גזענית ואינה פוגעת בזכויות האדם. ההיפך – היא משתלבת היטב במרחב. על פי החוק המסורתי הערבי – ״חאק אל-ערב״, באמצעותו פותרים עד היום סכסוכים בין הערבים לבין עצמם, קיים מושג של בית אב המוגדר במילה ״חמסה״, שמשמעותה – חמש. כל מי שקשור חמישה דורות אחורה, כלומר כל מי שסב סבו הוא אותו אדם – אחראי לכל יתר הצאצאים של אותו בית אב. כך למשל, אם ערבי פוגע בערבי אחר, ניתן לדרוש פיצוי, ואף לנקום, בכל מי שנולד לאותו סב סב. גם אם אינו קשור לאדם שפגע, ואפילו אינו מכיר אותו. האחריות היא קולקטיבית. אחריות זו מביאה להרתעה עמוקה. האדם יודע, כי אם יפעל נגד מאן דהוא, הקרובים לו והסובבים אותו ישאו באחריות. אותם קרובים מרסנים לא פעם גורם עברייני מתוכם, מאותה הסיבה. אחת הסיבות שהפשיעה הפלילית וגם הלאומנית מופנית כלפי היהודים, היא הידיעה, שה״חמסה״ של אותו עבריין או טרוריסט, לא תשלם את המחיר.

עלינו לדבר בלשון המזרח התיכון, ולהטיל סנקציות על אותו בית אב, באופן מדורג. מי שפוגע ביהודים, כולל פגיעה שאינה קטלנית או רק תכנון של פגיעה – הוא עצמו יוצא להורג. זכרו, אנו מחסלים את התקווה. אותו מחבל ייעלם מהעולם ולא תהיה לו תקווה כלשהי להשתחרר באיזו ״עסקה״ מפוקפקת. 

כל משפחתו מקרבה ראשונה – אשתו, ילדיו, אחיו, הוריו – תגורש מהארץ. כל מי ששייך לאותה ה״חמסה״ – יישללו ממנו כל רישיון או הסמכה מטעם המדינה: רישיון עו״ד, רופא, רוקח, קבלן רשום, מהנדס, רו״ח וכו׳. 

כל הצעדים הללו עלולים להישמע לא טוב לאוזניים שהתרגלו לשיח המערבי הפרוגרסיבי, אבל מדובר בדרכי פעולה אפשריות בהחלט. לא מאוד מסובכות. אכן, יידרש ריסון של המערכת המשפטית, תוך הפנמה, שמדובר במלחמה על עצם קיומנו כאן, מלחמה שגם היא בעלת אופי קולקטיבי – בין שני עמים, ואין המדובר בטיפול בעבריינות פלילית. 

כשם השמאל הפרוגרסיבי החדיר לחיינו, במשך עשרות שנים, רעיונות, שנדמו בתחילה הזויים וכיום הפכו לקונצנזוס, עלינו לפתח תשתית רעיונית נגדית, לחזור שוב ושוב על הפתרונות הטובים והנכונים, שיקדמו את אחיזתנו כאן, ועם הזמן הם – יוכלו להפוך ישימים. 

בצלאל סמוטריץ חבר כנסת

חבר כנסת בצלאל סמוטריץ יו"ר הציונות הדתית

תכנית ארבעת הצעדים

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳ – יו"ר הציונות הדתית.
הטרור הוא לא גזרת גורל. אתם מכירים כבר את עמדתי – כדי למגר את הטרור צריך לגדוע את התקווה שמניעה אותו. אבל יש גם שורה של צעדים טקטיים שאפשר וצריך לבצע באופן מידי כדי לנצח אותו ולהוציא לאויבים שלנו את החשק להמשיך בו.
לפניכם רשימת הצעדים שהממשלה צריכה לנקוט באופן מידי כדי לנצח את גל הטרור הזה אבל בנט לא מסוגל לבצע בממשלת הדמים שהוא הקים עם תומכי הטרור של התנועה האסלמית ועם השמאל הקיצוני, העייף והמבולבל, של עומר בר לב וחבריו.
חילקתי את הרשימה לארבע קבוצות: הרתעה, ענישה, מניעה, וחקיקה.
הרתעה
הריסה מידית של בתי משפחות מחבלים, ערבים ישראליים ותושבי יו״ש.
שלילת אזרחות והטבות כלכליות ממשפחות המחבלים וגירושם לסוריה, עזה ולבנון. 
מעצר מסיתים במסגדים בערים הערביות והמעורבות וסגירת המסגדים שבהם נערכת הסתה.
תנופת פיתוח התיישבותית ביהודה ושומרון שתבהיר לאויבים שלנו שהטרור לא משיג את מטרתו אלא להיפך.
ענישה
ביטול כל הקלות הרמדאן בעזה וביו״ש והטלת סגר על יו״ש לתקופת זו. החמרת תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים והעמדתם על רף המינימום המתחייב מהאמנות הבינלאומיות שאנחנו חתומים עליהן.
סילוק תומכי טרור וכל מי שיגלה הזדהות כל שהיא עם הטרור ומבצעיו מאוניברסיטאות ומקומות עבודה.
שלילת אזרחות והטבות כלכליות ממחבלים ישראלים שנשארו בחיים.
מניעה
מאבק בתשלום המשכורות שהרשות הפלשתינית משלמת למשפחות המחבלים באמצעות קיזוז כספי הטרור של הרש״פ, הקפאת כספים וסנקציות על הרש״פ ובכיריה ככל שלא יעשו זאת.
ניטור הרשתות החברתיות ומעצר מסיתים ותומכי טרור. במידת הצורך במעצרים מנהליים ארוכים.
הפסקת ההסתה במערכת החינוך הערבית בישראל. איסור על הכשרת מורים אזרחי ישראל במוסדות אקדמיים ברשות הפלשתינית, מעקב הדוק על ספרי ותכני הלימוד ופיטורי מורים תומכי טרור.
מעצרי מנע מנהליים של גורמים מועדים לטרור.
תגבור כוחות צה״ל, גיוס מאסיבי של פלוגות מילואים למג״ב והקמת כוח משמר לאומי.
מאבק חסר פשרות בתופעת השוהים הבלתי חוקיים.
שינוי קריטריונים להרחבת מעגל הזכאים לנשיאת נשק אזרחי. כלל בוגרי הצבא רובאי 03 בכל הארץ, תלמידי ישיבות הסדר בשל״ת, ועוד.
הוצאת תומכי הטרור של התנועה האסלאמית מהממשלה והוצאת הרוח שנושבת במפרשי התקווה הערבית הלאומית כתוצאה משליטתה של התנועה האסלמית בממשלה.
חקיקה
חקיקת חירום למאבק בטרור כהוראה שעה שתאפשר את כל הצעדים הנדרשים האמורים לעיל, וחיסונה של החקיקה מפני התערבות בג״ץ.
עונשי מינימום של עשר שנים על החזקת נשק בלתי חוקי. כפל ענישה במקרה של שימוש בנשק.
עונשי מינימום של שלושים שנה על חברות בארגון טרור.
כללו של דבר: אנחנו במלחמה מול אויב אכזר שחי בתוכנו. אי אפשר לנצח במלחמה הזו בפינצטה ובכלים הרגילים של המשפט הפלילי וגם לא תחת מגבלות של נאורות מזוייפת שמרחמת על אכזרים ומתאכזרת לרחמנים.
יש אולי מיעוט בחברה הערבית בישראל שלוקח נשק ומבצע פעולות טרור אקטיביות, אבל יש מעטפת הולכת ומתרחבת של תמיכה, הזדהות ועידוד עם הטרור נגד יהודים ומדינת ישראל, ואת זה צריך למגר ביד קשה ובגדיעת התקווה של הערבים להביס אותנו חלילה, לא באמצעות הטרור ולא תוך שימוש מתוחכם בכלים שהדמוקרטיה מאפשרת להם.
אני לא חושב שמישהו יכול להבטיח 100% הצלחה במאבק בטרור, אבל לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהצעדים האלה יצמצמו אותו בעזרת השם במידה דרמטית.
כרגע נראה שהממשלה לא נמצאת בכיוון בכלל והיא נכנעת לעבאס ולחולשות השמאל הקיצוני בתוכה שמתקומם אפילו נגד השימוש במושג "טרור ערבי". אבל ככל שהממשלה תתעשת ותנקוט בצעדים הנדרשים, כאופוזיציה אחראית נתמוך בחקיקה הזו בכנסת ונעניק לה את הגיבוי הדרוש.

אמיר אביבי תא"ל במיל', מייסד ומנכ"ל תנועת "הביטחוניסטים"

אמיר אביבי, תא"ל במיל', מייסד ומנכ"ל תנועת "הביטחוניסטים"

סד"כ שם המשחק

בשבועות האחרונים אנו עדים לתחילתו של גל פיגועים המשלב מחבלים ערבים-ישראלים עם פלסטינים ביו”ש. חלק מהמחבלים שאבו השראה ככל הנראה מדאע”ש בעוד אחרים הם בעלי שיוך ארגוני פלסטיני כגון הג’יהאד האסלאמי. אירועים קשים אלו בהם נרצחו בדם קר 11 בני אדם בבאר שבע, חדרה ובני ברק עוררו במידה רבה את הפוסט טראומה בו נמצא הציבור הישראלי-יהודי מאז מבצע “שומר חומות”, תקופה בה חווינו פרעות של ערבים שלא נראו כמותן מאז שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת.
מאז הפיגועים סיכלה מערכת הביטחון כ-15 ניסיונות פיגועים נוספים, מאות נעצרו והועלתה כוננות בכל הגזרות ובכלל זה בגבול מצרים. במסגרת ביקורו של ראש הממשלה באוגדת יהודה ושומרון ציין ראש הממשלה כי האירועים הם קריאת השכמה. כאן המקום לומר שקריאת ההשכמה הייתה ב”שומר החומות”. היה מצופה בעקבות אירוע חמור זה כי הפוליטיקאים שלנו ובייחוד אלו המגדירים את עצמם כציוניים ולאומיים יפנימו את גודל השעה, ישימו מחלוקות פוליטיות קטנוניות בצד ויקימו ממשלה ציונית רחבה שתוכל לעמוד מול האתגרים העצומים שלפתחנו.
ממשלת ישראל נדרשת להפנים כי אנו בעיצומה של מערכה רחבה המתפתחת כאשר סביב גבולותינו איראן מציבה איום של מאות אלפי רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ומיליציות, בעודה חותרת בהתמדה ליכולת צבאית גרעינית. חתימה על הסכם הגרעין תשחרר מאות מיליארדי דולרים שישמשו להתעצמות אקספונצציאלית של היכולות סביבנו ובסבירות גבוהה ידרדרו אותנו למלחמה. מול סכנה בעלת פוטנציאל קיומי זו מדינת ישראל אינה מקיימת מערכה מדינית כנדרש לבלימת המהלך.
בגבולות ארץ ישראל פנימה מתקיימת מערכה פלסטינית רחבה כנגד הציונות המנסה לקעקע מהיסוד את צדקת דרכו, להשתלט על קרקעות בכל הארץ, ביו”ש, בנגב ובגליל ולפגוע קשות בביטחון האישי של כל אחד ואחת מהיהודים בארץ הזו. אל מול אתגר אדיר זה נדרשת מערכת נגד הכוללת מספר מרכיבים:
בניית משמר לאומי הכפוף למשטרת ישראל והכולל כ-100,000משרתים מתוך המאגר הענק של אנשי המילואים הלא משרתים שיש היום. זאת במטרה להגן בחירום על כל היישובים והצירים בארץ אל מול תרחיש של התקוממות.
נדרשת הגדלה משמעותית את מג”ב ולבנות חטיבות נוספות לעיבוי הפעילות בנגב ובגליל ובערים המעורבות.
נדרש לשפר את היכולות החקירתיות ולסגור מעגל בצורה שתאפשר כתבי אישום.
נדרש להגדיל את סדר הכוחות ביהודה ושומרון ולחזק את הפעילות המודיעינית-התקפית.
במערכה על הקרקע נדרשת תגובה ציונית מקיפה הכוללת העלאת יישובים חדשים, בניית חוות ובלימה אגרסיבית וחד משמעית של ההשתלטות הבלתי חוקית על קרקעות בכל רחבי הארץ.
לצד כל אלו נדרשת השקעה בצבא היבשה ובכשירות שלו למלחמה כוללת שבוא תבוא אם נצטרך לתקוף באיראן או האיראנים ירגישו מוכנים מספיק לתקוף אותנו.
כל הצרכים הללו דורשים שינוי יסודי של סדר העדיפויות הלאומי בהיבט התקציבי ובהיבט הנכונות להתחכך עם המציאות ולהגיב בצורה יוזמת. תפיסת ההכלה מיצתה את עצמה. אם לא נתעשת נפגוש בעתיד מציאות ביטחונית גרועה בהרבה. צריך להפנים שאנחנו במערכה רחבה ויש לפתוח במערכת נגד נחושה שתבטיח את עתיד ילדינו.
בעת הזאת צריך להתאחד. יש רק תרופה אחת לכל האתגרים הללו ושמה ציונות. אתוס לאומי ופעולה לקידום הביטחון הלאומי של ישראל.

עוד במדור זה

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים את המצוקים והתבשרנו על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל. הרב נדבק בנגיף הקורונה בפעם השנייה, מצבו הבריאותי לא היה טוב וכחודש לאחר שחגגו לו יום הולדת 90, הרב נלקח מאיתנו ושב לעולם שכולו טוב. למוחרת יום הפטירה, בעיצומו של ׳זאת חנוכה׳, רבבות מעם ישראל יצאו למרכז שפירא ללוות את הרב למנוחת עולמים. נכחו בה רבים מעם ישראל: תלמידים, בוגרים, חברי כנסת, רבנים ועוד. ההלוויה שודרה כמובן גם בכלי התקשורת השונים לטובת אלו שלא הגיעו.
הרב דרוקמן זצ״ל שימש במספר תפקידים ציבוריים חשובים, ביניהם – ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, ויושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בעברו, בין היתר, כיהן כחבר כנסת ולאחר מכן כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. מי שהכיר את הרב ידע שמדובר באישיות רבת פעלים, מלאה באהבת ישראל, שכל כולה למען העם והמדינה.
וכדי להמחיש דבר זה סיפר הרב שמואל אליהו שפעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל: "איך אפשר לאהוב את כל עם ישראל?", והרב ענה: "זה באמת קשה ולא פשוט. אבל אני מצאתי פתרון: אני אוהב את הרב דרוקמן והוא אוהב את כל ישראל".
״סימניות בכל ספר״
הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת ׳עטרת נחמיה׳ בתל אביב, הוא אחד מהאנשים שהכירו את הרב ושראה מקרוב את גדולתו. הרב מיכה כיהן כר״מ בישיבת ההסדר אור עציון וזכה לעבוד עם הרב דרוקמן כתשע שנים. שוחחנו עם הרב הלוי כאשר היה בדרכו ללוויית הרב זצ״ל, והרב שיתף אותנו במעט מגדולת הרב רגע לפני שנפרד ממנו במסע הלוויה.
״הקשר שלי עם הרב דרוקמן החל עוד כשהייתי נער, לפני כ-45 שנים, בתל אביב״, משתף הרב מיכה. ״הרב דרוקמן היה מגיע לשלוחה של מכון מאיר בתל אביב להעביר שיעורים. היו מגיעים מספר לא קטן של נערים, ביניהם אני, ואפשר לומר בפה מלא שהרב עיצב את האישיות שלנו. הוא הפיח רוח של תורה ושל אמונה גדולה. אני זוכר שבשיעורים הרב היה עם הרבה מאוד ספרים, ועם סימניות בכל ספר. הוא היה קורא פסקאות מספרים שונים החל מהתנ״ך, דרך מדרשים וכלה בכל ספרי הרב (קוק) זצ״ל, מדייק במילים הכתובות. היה מדהים לראות תלמיד חכם שמוסר שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ומפיץ את התורה הגואלת – תורת הרב צבי יהודה זצ״ל״.
כאמור, הרב מיכה הלוי היה ר״מ בישיבת אור עציון, בזמן שהרב דרוקמן היה במקביל גם ראש הישיבה וגם חבר כנסת: ״אפילו בימים עמוסים שהיו לרב מחוץ לישיבה, הוא לא ויתר והיה מגיע להעביר שיעורים רבים בשעות הלילה המאוחרות לכלל תלמידי הישיבה – החל משיעור א ועד שיעורי ח ובוגרי הישיבה שבאו לשיעור פעם בשבוע. לעניות דעתי הרב העביר עשרות שיעורים בשבוע על אף היותו עסוק בצורכי ציבור, ולכן הוא דמות מרכזית בלימוד התורה של התלמידים ולא רק בעיצוב אישיותם״.

״התייחס לכל אדם כאות בתורה״
איך זה לעבוד עם הרב דרוקמן?
״צריך לדעת שפגישה או שיחת טלפון עם הרב יכולה להתקיים בכל שעה מתוך 24 השעות שיש ביממה. ותמיד בשיחה הרב חד ונמצא בעירנות מוחלטת. למרות כל העיסוקים הרבים שהרב עוסק בהם במקביל – כשאתה מדבר איתו על נושא מסוים הוא ממוקד מאוד באותו עניין כאילו זה הדבר היחיד שכרגע קיים. זה לא ייאמן. הרב נותן את אותו מיקוד גם לעיסוק בבעיה של תלמיד מסוים וגם לעיסוק בעניין ציבורי ברומו של עולם. זה מיוחד וייחודי מאוד״.
ממה זה נובע?
״אני חושב שבראש ובראשונה זה נובע מהתפיסה התורנית שבו, מהתורה שלו. דהיינו, הרב דרוקמן חי את הפסקאות באהבת ישראל שכתובים בספר ׳אורות׳. שם כתוב שאהבת ישראל זה מקצוע גדול בתורה. כלומר, ׳ואהבת לרעך כמוך ואידך זיל גמור׳, זה כל התורה כולה. יש שישים ריבוא אותיות בתורה, וכל אחד הוא אות בתורה. הרב דרוקמן התייחס לכל אדם כאות בתורה. וזה בא מתוך תפיסה של תורה, זה ממש לחיות את אותה פסקה ב׳אורות׳. והכול נובע מהיחס לכלל ישראל, כמו שהפסקאות שם ממשיכות ואומרות שהסנגוריה על ישראל לא תסמא את עינינו לראות את מומיה, ואף על פי כן כולך יפה רעייתי ומום אין בך. דהיינו, להגדיר שכל חולשות וחסרונות שיש בחלק מעם ישראל זה מום עובר, אך כאשר מסתכלים על הכלל, אין מום – ׳כולך יפה רעייתי׳. לאור זאת הרב התייחס ואהב כל אחד״.
השנים הרבות במחיצת הרב דרוקמן זצ״ל השאירו אצל הרב מיכה גם זיכרונות רבים. ״הרמי״ם היו מגיעים מטעם הישיבה לבקר את התלמידים בבסיסים כששירתו בצבא, וגם הרב דרוקמן היה מצטרף. זכור לי אישית פעם או פעמיים שכשהייתה אי הבנה בין חייל לבין מפקד לגבי עניין דתי, הרב היה יודע מצד אחד שהמפקד טועה, ומצד שני שצריך לשמוע בקול המפקד. הרב חינך את התלמידים שיש חובה לציית לדברי המפקד ומצד שני בנקודות מסוימות מאוד שאינן מלמדות על הכלל של משמעת למפקד יש לעמוד על שלהם. כמובן, ׳שלהם׳, הכוונה למה שהתורה אומרת.
אני חושב שכל צמרת צה״ל ראתה את הדברים הללו ברב. מה שלהרבה אנשים זה ׳או-או׳, אצל הרב זה היה מורכבות של עולם אחד״.
״המשפחה הייתה שותפה מלאה״
עם הרב הלוי אנחנו משוחחים בזמן הנסיעה ללוייתו של זקן רבני הציונות הדתית, והרב הלוי אמור כי על הרב דרוקמן צריך לומר את הפסוק ״אבד חסיד מן הארץ, וישר באדם אין״ (מיכה ז, ב). ״הפסוק הזה מלווה אותי בדרך. פירושו של דבר שהרב היה בתורתו חסיד גדול. כל תורתו היא חסד עִם עַם ישראל, ועל זה ׳אבד חסיד׳. בתורה הזאת הוא קירב רבים – גם קירוב ממש וגם קירוב שרבים העריכו ולא זלזלו בתורה בזכות הרב, וזה ׳וישר באדם אין׳ – בעיני בני אדם הרב היה אדם ישר״.
הרב דרוקמן כיהן ושימש בהמון תפקידים במהלך שנותיו ופעילותו הציבורית, כיצד אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה? להספיק כל כך הרבה.
״אין לי ספק שמדובר בסייעתא דשמיא עצומה, שהיא מעבר לטבע. אין לי מילה אחרת. כמובן שהסי1ףיעתא דשמיא הזו מגיעה לאדם שכל כולו מסירות נפש לכלל ישראל. לעבוד במשך שעות רבות ביממה ובקושי לעלות לישון על המיטה זה על טבעי. אני חושב שבמשך שנים רבות המושב של הרב ברכב היה על מצב שכיבה והרב היה ישן בדרכים בין מקום למקום (היה לו נהג, מ״ט). בשאר הזמן הרב היה חוזר לביתו, יכול להיות אפילו בשעה שתיים בלילה, והיה לומד תורה, עונה לטלפונים וקובע פגישות״.

ומשפחתיות הייתה נכנסת בלו״ז?
״אני חושב שכן״, משיב הרב הלוי. ״את זה צריך לשאול את בני המשפחה של הרב. זה נכון שאת כל סעודות השבת היה עושה עם הישיבה, והמשפחה הייתה מצטרפת אליו. המשפחה הייתה שותפה מלאה לחיי הציבוריות שלו״.
האם יש נקודת תפנית בחייו של הרב דרוקמן שבה נהייה לרב גדול ומוכר בציונות הדתית? ניתן להצביע על משהו מסוים שהוביל לדבר?
״אני חושב שזה קרה עוד לפני היותו מפורסם כחבר כנסת. לא מדובר בתפנית מסוימת אלא פשוט מעשיו ותורתו הפכו אותו למי שהוא, עוד במסעות לימוד התורה וההתעסקות הכללית בכלל״.
״אותה החיבה״
מתי הייתה הפגישה האחרונה שלך עם הרב?
״הפגישה האחרונה שלי עם הרב הייתה לפני כחודש בהכתרת הרב דרור טוויל, רבה של שדרות. הוא חיבק ונישק אותי, כמו בכל פעם שנכנסתי אליו. החיבה היתרה שהייתה לרב לכל אחד, אמירת השלום שלו מגיעה לצד יחס כל כך גדול. לכל אחד, מילדים ועד לשר גדול בישראל, הייתה אותה החיבה. פשוט מדהים!״.
לסיום אנחנו מבקשים מהרב מיכה לשתף אותנו בזיכרון מיוחד מהרב דרוקמן. ״אני יודע לומר כר״מ, שבמסיבות חנוכה עם כלל תלמידי הישיבה, התלמידים דיברו והשמיעו את דעותיהם וגם היה נהוג לקיים פולמוס דעות בין הר״מים, ואני ממש זוכר שהרב היה קשוב מאוד. בסוף הדיונים, הרב היה אומר מילים בודדות אחרונות, ובתמצית מדויקת הצליח הרב לומר את המסר שרצה להעביר, לאחר כשלוש שעות של הקשבה! לא נתפס!״.
באופן אישי, מה הכי יחסר לרב מיכה מהרב דרוקמן זצ״ל?
״אהבת ישראל המאוד מיוחדת שלו וחיבורו לכלל העם. הרב היה אומן וידע להוביל את כולם באיזון נכון. אני חושב שאיבדנו מנהיג שהצליח לאזן ולחבר את כל הקצוות כולם, ואת הרוח הזו של הרב חייבים להמשיך״.

את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים, בין אם המפלגות השונות הגיעו להסכמות, ובין אם לאו. בכל מקרה, אחת הנקודות השנויות במחלוקות שעליה עוד נשמע במהלך השנים הקרובות היא סעיף הנכד בחוק השבות.
"תוצאות הבחירות בישראל וחזרתן של מפלגות הימין להרכיב את הקואליציה מייצרות רחשים ורעשים בקרב יהדות התפוצות. תלוי כמובן באלו מדינות, למשל בקהילות הגדולות כמו צפון אמריקה או אנגליה – מנהיגי הקהילות הם בעלי עמדות ליברליות יותר מאשר בישראל, וזה מייצר מצד אחד חשש ומצד שני ציפייה ורצון ללמוד לאן תלך הממשלה הקרובה", כך מסביר במבט רחב עו"ד נריה מאיר, יו"ר המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, את העניין סביב סעיף הנכד שבימים אלה תופס חלק לא קטן בסדר היום הציבורי.
תחילה צריך להבין מהו סעיף הנכד – על פי סעיף 4א(א) לחוק השבות תש"י-1950, "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות… מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". בעוד שעל פי ההלכה כדי להיחשב יהודי אדם צריך להיוולד לאם יהודייה או להתגייר, חוק השבות מקנה זכויות גם למי שאביו הוא יהודי, למי שסבו יהודי, ואפילו לבני זוגם. נתונים שפורסמו על ידי הכנסת רק לאחרונה, מגלים כי בשנת 2020 כ-72% מהעולים מכוח סעיף זה שנוסף לחוק בשנת 1970 – אינם יהודים.
ביהדות התפוצות מנסים להבין מה קורה
נריה אומר כי תפקידם במוסדות הלאומיים להתמקד בשני כיוונים. "בצד הפנימי, חשוב שהממשלה שלנו, המפלגה שלי – הליכוד, תאייש גם את משרד התפוצות. לעבוד יותר על חיזוק הקשרים עם יהדות התפוצות ולהיות בקשר מתמיד. אבל, אנחנו אומרים את זה גם החוצה – התפקיד שלנו במוסדות הלאומיים להגיד ליהדות התפוצות: "הדעות בישראל יכולות להתחלף, גם הממשלות – אבל חשוב מאוד שהקשר לישראל ולציונות יהיה מעל השאלה מי מכהן ובאיזה תפקיד׳.
לגבי חוק השבות – אין ספק שאם ממשלת בנט-לפיד הייתה עושה את זה לפני חצי שנה-שנה זה היה עובר קל יותר מהבחינה הזאת. המציאות היא שהחוק עולה ומתפרסם עכשיו, יחד עם הדרישות של המפלגות הדתיות והחרדיות, ולא מהצד של הליכוד – אז מבחינת האווירה זה מייצר ביהדות התפוצות שאלות בניסיון להבין מה קורה".
לא בטוח שהנושא הזה הטריד פחות את ממשלת בנט-לפיד, אלא שמבחינתם עדיף היה לא לגעת בו כי המפלגות שהרכיבו את הממשלה לא הסכימו בנושא הזה. דווקא עכשיו בקואליציה החדשה יכולה להיות לכאורה הסכמה רחבה יותר.
"צריך להגיד ביושר שזה לא עלה ב-30 השנים האחרונות. קרו פה שני דברים: קודם כול, הקואליציה החדשה הומוגנית, דתית ושמרנית יותר. אז בין המרכיבים שלה יש הסכמה רחבה יותר בנושא הזה וזהות משותפת, למעט חלקים מסוימים בליכוד, כאשר חלק מאותם חלקים הוא ראש הממשלה".
"מה שקרה פה בעצם ב-20 השנים האחרונות זה שאנחנו רואים ש-70% מהעולים שמגיעים מחבר העמים, שזה המרכיב המשמעותי בעלייה לישראל – לא יהודים לפי ההלכה".
אין מדובר רק בנוגע ליהודים שלא על פי ההלכה, ועל כך מרחיב נריה: "קו ההגנה נפרץ. גם היום לפי הזרמים הליברליים ביותר שאנחנו בקשר איתם, התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית בארצות הברית, על פי העקרונות שלהן מי שהוא דור ראשון ושני נחשב ליהודי. זאת אומרת, גם מי שנשואים ליהודים יכולים להגיע לישראל על פי חוק השבות, כך לפי אותן תנועות. בנוסף לכך, גם אם אתה בן לאב או לאם יהודייה, שזה כמובן רחב יותר מהתפיסה האורתודוכסית, גם אצלם יהודי לא נחשב מי שהוא נכד לסבא יהודי. וכאן מדינת ישראל מכוח חוק השבות והתיקון שנעשה, ובעיקר מכוח המציאות של 20 השנים האחרונות, בעצם מעלה לפה הרבה מאוד אנשים ונותנת להם זכויות מלאות של עולים, למרות שהם במעגל הרבה יותר רחוק מאשר כל הזרמים הכי ליברליים שקיימים בעם היהודי".

"הם מגיעים כטרמפיסטים"

בסוף השבוע שעבר פורסם על ידי עיתונאי ynet, קובי נחשוני, כי בליכוד פועלים לפשרה בנושא חוק השבות. מאיר: "ההצעה שלנו הייתה להתיישר לקו ההגנה הכי שמאלי. בסעיף הנכד צריך לייצר תיקונים, לבטל אותו בצורה מעודנת יותר".

"מצד אחד מי שדואג לזהות היהודית של המדינה לא יכול להשאיר את המצב כפי שהוא. אנחנו מביאים הרבה מאוד אנשים שאין להם שום קשר לזהות הציונית ובוודאי שלא לזהות היהודית, ההלכתית. הם מגיעים כטרמפיסטים, לוקחים זכויות עולים, סל קליטה, ואז עוברים למדינות אחרות או נשארים פה בישראל. לכן את המציאות הזאת צריך לשנות. מצד שני אנחנו כן קשובים לדאגה שנשמעת בקרב ארגונים מקהילות יהודיות ברחבי העולם, כאילו יש פה הורדת מסך". 

לכן, ההצעה של עו"ד נריה מאיר מבקשת לאפשר לאותו נכד מהמעגל שלישי, להגיע לישראל כתושב ולא כעולה. "המשמעות של ההצעה הזאת היא שהוא יכול לחיות כאן בישראל, ומנגד הוא לא זכאי להטבות עלִייה. זה משמעותי, כי לכל אדם זו הוצאה של עשרות אלפי שקלים, ולמשפחה זה יכול להגיע גם ל-80-90 אלף שקלים. בנוסף הוא לא יכול להצביע בבחירות – כמו שמופיע בחוק בהבדל שבין תושב לבין עולה. זה אמור לצמצם את הבעיה, זה לא יסגור אותה הרמטית, לא יעצור אותה בבת אחת, אבל זאת פשרה שבעצם נותנת מקום לכל הקולות". 

"יחד עם זה", ממשיך ומסביר עו"ד מאיר, "אנחנו חושבים שמי שיגיע לפה ויראה מחויבות וירצה להתגייר בבוא היום, אז צריך להקל עליו בגיור כמה שאפשר, בגבולות ההלכה כמובן. ולאפשר לו אחרי כמה שנים שהוא תושב ורוצה להיות חלק מעם ישראל ולהתגייר – אז לקבל הטבות של עולה". 

מה בעצם מפריע כל כך ליהדות התפוצות בסעיף הנכד? אם ההתבוללות לא מטרידה, למה סעיף הנכד הוביל אותם להזדעק?

"אני אוסיף על השאלה שלך – מי שמשמיע על זה את קול הזעקה לכאורה זו יהדות ארצות הברית שזה לא רלוונטי אליה. אין נכד של יהודי ארצות הברית שרוצה לעלות לישראל, רק 5%, זה משפיע בעיקר על מי שמגיע מחבר העמים". 

כי טוב להם שם ב׳סיר הבשר׳?

"אני רוצה ללמד זכות על הנקודה הזאת. הסיבה שסעיף הנכד מפריע ליהדות הברית למרות שזה נוגע בה פחות, היא משני חששות מרכזיים: אחד, שקשור גם לחשש פנימי פה בארץ – חוק השבות היה בטאבו עד עכשיו, לא נגעו בו כי שאלת ׳מיהו יהודי׳ היא השאלה הכי נפיצה פה והיא נוגעת בנימים הכי רגישים של החברה הישראלית ובקשר שלנו עם יהדות התפוצות. החשש שלהם הוא שברגע שיגעו בדבר הזה הוא ייפתח ויגיע לתיקון. למשל, השוואה של חוק השבות לפי ההלכה שאומרת שזכאי לעלות לישראל רק מי שאימו יהודייה. נניח שזה החשש שלהם – זה ממש מייצר עליהם כליה, הם לא נמצאים במקום הזה ולכן זה משמעותי עבור הרפורמים והקונסרבטיביים".

"דבר שני, הם אומרים, ׳אנחנו רואים את זה הצעד הזה כחלק ממהלך שבו אתם מצרים את רגלינו׳, כי גם סוגית הגיור קשורה לחוק השבות. מבחינתם האש מתקרבת לתפיסות העולם שלהם, ולכן הם מבקשים שלא לגעת בחוק. יש הרבה חששות. העניין הוא שעד שמוקמת ממשלה יש הרבה דעות באוויר. מבחוץ נראה שהכול יתקיים, בדינמיקה הפנימית אנחנו יודעים שלא כל סעיף שמדברים עליו בחדשות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים יקרה גם בפועל".

עו"ד נריה מאיר, יו"ר המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית

"אני גר בשומרון  ואני לא מסתיר את זה"

עד לאמצע השנה שעברה ובמשך שמונה שנים כיהן עו"ד נריה מאיר (42) בתפקיד מנכ"ל ההנהגה העולמית של בית"ר, וכיום הוא חבר הנהלת ההסתדרות הציונית מטעם תנועת הליכוד. את התמחותו המשפטית עשה במחלקת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי). הוא סרן (מיל׳) בחטיבת צנחנים מובחרת, נשוי ואב לחמישה, תושב רחלים שבשומרון, ואיש ההתיישבות הראשון שמכהן בתפקיד ראש המחלקה לתפוצות. 

חוק השבות נוגע בעבודה שלך ביום-יום? "במחלקה לפעילות ציונית בתפוצות בהסתדרות הציונות העולמית אנחנו עובדים בכל השנה בהרבה מאוד קהילות יהודיות ברחבי העולם, בכדי לחבר אותן לישראל ולייצר זיקה ציונית בינן לבין ישראל. שבני הקהילות יבינו, ירגישו ויחיו שישראל היא חלק מהזהות היהודית שלהם. יהודי שמגיע לכל קהילה יהודית ברחבי העולם, אם חשובה לו היהדות שלו – ישראל צריכה להיות חלק מהתמונה – בזה אנחנו מתעסקים. כמובן שכל נושא שקשור לזהות יהודית ולחוקים שנעשים בישראל וקשורים לדבר הזה, אני חושב שזה נוגע בהם בצורה מאוד משמעותית, ויש בזה דבר טוב. זה אומר שאכפת להם ושהם רואים את עצמם חלק, וגם כשאנשים חרדים מדבר מסוים זה אומר שהם שייכים אליו". 

"אנחנו מודאגים מאלה שפחות ופחות שייכים ורואים את התפקיד שלנו בלחבר דווקא אותם. דבר אחד, לחבר את הרחוקים. הדבר השני, גם אלה שמרגישים קשורים אלינו לראות שהחששות שלהם לא גורמים להם להתרחק".

נריה מדגיש כי תפיסת העולם של המחלקה היא ציונית. "אני גר בשומרון ואני לא מסתיר את זה. אנחנו מנסים מצד אחד לומר את תפיסות העולם שלנו בצורה ברורה מאוד, ומצד שני כל הזמן להיות קשובים, להושיט את היד וגם לדעת לשמוע דברים שפחות מקובלים עלינו".

כחלק מתפקידו עובד נריה עם פדרציות יהודיות ברחבי ארצות הברית בתוכניות שהם בנו יחד, ומי שמרכיב שם את תפקידי מנהלי החינוך, בדרך כלל משתייכים לתנועה הרפורמית: " אין לנו את הפריווילגיה בישראל לבחור עם מי לעבוד ועם מי לא. אנחנו בימין צריכים להראות דוגמה שאנחנו מסוגלים לעבוד עם כל הזרמים ולהתעלות מעל הוויכוחים ולייצר כמה שיותר גשרים לישראל. זה מה שאנחנו מנסים לעשות כל השנה, וזה מתחדד בנקודות מחלוקת כמו בימים אלה". 

יש התעניינות ביהדות ובישראל בדור השני ובדור השלישי בקהילות המתבוללות?

"כן אבל זה משתנה מאוד בין מקומות בעולם. במקומות בעלי אטמוספרה ציונית גבוהה יותר, כמו דרום אמריקה או צרפת, שם לא תמיד יש קשר בין הסטטוס שלך מבחינת יהדות לבין הקשר שלך לישראל. זאת אומרת, יכול להיות חצי יהודים שהאבא שלהם יהודי והאימא לא, אבל מכיוון שגדלו בתנועת נוער אז הקשר שלהם לישראל וגם ליהדות יכול להיות חזק. מנגד, יש יהודים על פי ההלכה אבל הם רחוקים מישראל". 

מאיר מוסיף שיש תופעה שהולכת ומתגברת בקרב הדור הצעיר של התרחקות מיהדות והיא משפיעה כמובן גם על התרחקות מישראל. באותו נושא הוא אומר לקראת סיום: "אנחנו חיים בדור אינדיווידואליסטי מאוד. זיכרון השואה הולך ומתעמעם, אלה האזורים שאנחנו רוצים לפעול בהם וכמה שיותר לקרב, ליהדות או לישראל, כל אחד לפי מה שמתאים לו". 

עו"ד מאיר מסכם את הנושא: "אנחנו מגיעים מצד אחד מתפיסת עולם ומתוך הבנה שצריך לעבוד ביחד עם התפוצות ולזכור כי ׳אנשים אחים אנחנו׳. מצד שני, אנחנו לא יודעים מה יהיה עם חוק השבות ואיך הוא ייראה. צריך לעשות את זה עם אוזן כרויה ליהדות התפוצות ומנגד גם להסתכל על הזהות היהודית והציונית של המדינה, וללכת עם זה בצעדים מדודים אבל בבטחה". 

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…
תעריכו את הילדים שלכם

תעריכו את הילדים שלכם

זה היה יום רגיל של החופש הגדול. בשעות אחר הצהריים…