ד״ר שמואל יעקובסון
עם הטרור מדברים בערבית
אי אפשר לנצח טרור. כך אומרים הפרוגרסיבים. טעות. אפשר.
הטרוריסטים פועלים מסיבות רציונליות. לא בגלל מצוקה. לא בגלל קיפוח. לא בגלל עוני. כשבודקים אמפירית, רואים שיש מחבלים מכל מיני מעמדות חברתיים וכלכליים, כולל אנשים משכילים, אמידים ואף עשירים. רק לאחרונה הסתובבו ברשתות תמונות ביתו של המחבל בבאר שבע, בן למשפחת אבו אלקיעאן, אחת המשפחות העשירות בנגב, שמחזיקה כמות עצומה של עסקים – חברות תשתית, חברות טרייד אין למכוניות, חברות הסעות, חברות הובלה, חברות בניה, ובנוסף – עוסקת בסחר באמל״ח ובסמים מסוכנים. כמעט כל צעיר במשפחה זו, בשנות העשרים לחייו, מחזיק ומפרנס שתיים או שלוש נשים.
המחבל ה״מסכן״ התגורר בווילה יפה ומרווחת, כשלצד הבית חנה רכב BMW חדיש מסדרה 6, רכב בעלות של מעל חצי מיליון שקלים, שמרבית קוראי המדור לא יזכו לנהוג בו או בשכמותו במהלך כל חייהם גם לאחר 40 שנות עבודה מאומצת. המחבל הזה לא קופח, לא חש מצוקה כלשהי. אם כן – מדוע הגיע לקטול חייהם של ארבעה יהודים?
הצעד הראשון להתמודדות עם הטרור, הוא – להבין את מניעיו. וכאן עלינו להשתחרר מתפיסות מתנשאות ואף גזעניות, מסוג הגזענות שפושה דווקא בשמאל הפרוגרסיבי – הגזענות של הציפיות הנמוכות. המחבל אינו כלב שחייב לנשוך מי שעובר לידו. המחבל הוא אדם כמוך. הוא אדם חכם ורציונליסט. הוא פועל – פשוט משום שמעוניין לחסל את הקיום שלך כאן – אם לרצוח ואם לגרש אותך מכאן. והוא הגיע למסקנה שהטרור זו הדרך הנכונה לשם כך. זה הכול. כפי שנוהג לומר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳, הטרור אינו מונע מייאוש. זו הנדסת תודעה פרוגרסיבית. האנשים המיואשים והמדוכאים בעולם נמצאים במקומות כמו הודו ואפריקה השחורה. הם אינם עושים טרור. הטרור מונע מתקווה – התקווה לחסל את הקיום שלנו כאן.
לאחר שנבין את מניעי הטרור, אפשר יהיה לגבש דרך פעולה למיגורו, בכמה מישורים:
המישור הראשון – המחשה למפגעים הפוטנציאליים, שמעשיהם לא יביאו לחיסול קיומי כאן אלא דווקא יחזקו את אחיזתנו בארץ. בעקבות כל פיגוע ישנה הרשות המוניציפלית ממנה יצא המחבל, כשבשטח שיתפנה יש להקים שכונה או יישוב יהודי חדש. כך, מול פני בני המשפחה המורחבת של המחבל, יזדקרו תוצאות מעשיו.
המישר השני – המישור התודעתי. יש להפסיק את הבכי והנהי לאחר כל פיגוע. יש לשדר עמידה בוטחת ולומר, כי הטרור לא יחליש אותנו. אין לשנות את שגרת החיים, כפי שלצערנו נעשה לאחר הפיגועים האחרונים – הפסקת לימודים בערים מסוימות וכו׳.
המישור השלישי – המישור ההרתעתי. כאן, יש צורך להשתחרר מהתפיסה המערבית, המקודמת על ידי הפרוגרסיבים למיניהם, ורואה באדם הפרטי יחידה אוטונומית, שהיא חזות הכול. אדם אינו חי לבד במרחב. אדם חי בתוך קהילה, בתוך ישוב, בתוך עם. אם המפגע הוא אידיאולוג שמוכן לסבול למען המטרה – עליו לדעת, שבמעשיו ימיט סבל על הסובבים אותו והיקרים לו.
תפישה כזו אינה גזענית ואינה פוגעת בזכויות האדם. ההיפך – היא משתלבת היטב במרחב. על פי החוק המסורתי הערבי – ״חאק אל-ערב״, באמצעותו פותרים עד היום סכסוכים בין הערבים לבין עצמם, קיים מושג של בית אב המוגדר במילה ״חמסה״, שמשמעותה – חמש. כל מי שקשור חמישה דורות אחורה, כלומר כל מי שסב סבו הוא אותו אדם – אחראי לכל יתר הצאצאים של אותו בית אב. כך למשל, אם ערבי פוגע בערבי אחר, ניתן לדרוש פיצוי, ואף לנקום, בכל מי שנולד לאותו סב סב. גם אם אינו קשור לאדם שפגע, ואפילו אינו מכיר אותו. האחריות היא קולקטיבית. אחריות זו מביאה להרתעה עמוקה. האדם יודע, כי אם יפעל נגד מאן דהוא, הקרובים לו והסובבים אותו ישאו באחריות. אותם קרובים מרסנים לא פעם גורם עברייני מתוכם, מאותה הסיבה. אחת הסיבות שהפשיעה הפלילית וגם הלאומנית מופנית כלפי היהודים, היא הידיעה, שה״חמסה״ של אותו עבריין או טרוריסט, לא תשלם את המחיר.
עלינו לדבר בלשון המזרח התיכון, ולהטיל סנקציות על אותו בית אב, באופן מדורג. מי שפוגע ביהודים, כולל פגיעה שאינה קטלנית או רק תכנון של פגיעה – הוא עצמו יוצא להורג. זכרו, אנו מחסלים את התקווה. אותו מחבל ייעלם מהעולם ולא תהיה לו תקווה כלשהי להשתחרר באיזו ״עסקה״ מפוקפקת.
כל משפחתו מקרבה ראשונה – אשתו, ילדיו, אחיו, הוריו – תגורש מהארץ. כל מי ששייך לאותה ה״חמסה״ – יישללו ממנו כל רישיון או הסמכה מטעם המדינה: רישיון עו״ד, רופא, רוקח, קבלן רשום, מהנדס, רו״ח וכו׳.
כל הצעדים הללו עלולים להישמע לא טוב לאוזניים שהתרגלו לשיח המערבי הפרוגרסיבי, אבל מדובר בדרכי פעולה אפשריות בהחלט. לא מאוד מסובכות. אכן, יידרש ריסון של המערכת המשפטית, תוך הפנמה, שמדובר במלחמה על עצם קיומנו כאן, מלחמה שגם היא בעלת אופי קולקטיבי – בין שני עמים, ואין המדובר בטיפול בעבריינות פלילית.
כשם השמאל הפרוגרסיבי החדיר לחיינו, במשך עשרות שנים, רעיונות, שנדמו בתחילה הזויים וכיום הפכו לקונצנזוס, עלינו לפתח תשתית רעיונית נגדית, לחזור שוב ושוב על הפתרונות הטובים והנכונים, שיקדמו את אחיזתנו כאן, ועם הזמן הם – יוכלו להפוך ישימים.
חבר כנסת בצלאל סמוטריץ יו"ר הציונות הדתית
תכנית ארבעת הצעדים
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳ – יו"ר הציונות הדתית.
הטרור הוא לא גזרת גורל. אתם מכירים כבר את עמדתי – כדי למגר את הטרור צריך לגדוע את התקווה שמניעה אותו. אבל יש גם שורה של צעדים טקטיים שאפשר וצריך לבצע באופן מידי כדי לנצח אותו ולהוציא לאויבים שלנו את החשק להמשיך בו.
לפניכם רשימת הצעדים שהממשלה צריכה לנקוט באופן מידי כדי לנצח את גל הטרור הזה אבל בנט לא מסוגל לבצע בממשלת הדמים שהוא הקים עם תומכי הטרור של התנועה האסלמית ועם השמאל הקיצוני, העייף והמבולבל, של עומר בר לב וחבריו.
חילקתי את הרשימה לארבע קבוצות: הרתעה, ענישה, מניעה, וחקיקה.
הרתעה
הריסה מידית של בתי משפחות מחבלים, ערבים ישראליים ותושבי יו״ש.
שלילת אזרחות והטבות כלכליות ממשפחות המחבלים וגירושם לסוריה, עזה ולבנון.
מעצר מסיתים במסגדים בערים הערביות והמעורבות וסגירת המסגדים שבהם נערכת הסתה.
תנופת פיתוח התיישבותית ביהודה ושומרון שתבהיר לאויבים שלנו שהטרור לא משיג את מטרתו אלא להיפך.
ענישה
ביטול כל הקלות הרמדאן בעזה וביו״ש והטלת סגר על יו״ש לתקופת זו. החמרת תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים והעמדתם על רף המינימום המתחייב מהאמנות הבינלאומיות שאנחנו חתומים עליהן.
סילוק תומכי טרור וכל מי שיגלה הזדהות כל שהיא עם הטרור ומבצעיו מאוניברסיטאות ומקומות עבודה.
שלילת אזרחות והטבות כלכליות ממחבלים ישראלים שנשארו בחיים.
מניעה
מאבק בתשלום המשכורות שהרשות הפלשתינית משלמת למשפחות המחבלים באמצעות קיזוז כספי הטרור של הרש״פ, הקפאת כספים וסנקציות על הרש״פ ובכיריה ככל שלא יעשו זאת.
ניטור הרשתות החברתיות ומעצר מסיתים ותומכי טרור. במידת הצורך במעצרים מנהליים ארוכים.
הפסקת ההסתה במערכת החינוך הערבית בישראל. איסור על הכשרת מורים אזרחי ישראל במוסדות אקדמיים ברשות הפלשתינית, מעקב הדוק על ספרי ותכני הלימוד ופיטורי מורים תומכי טרור.
מעצרי מנע מנהליים של גורמים מועדים לטרור.
תגבור כוחות צה״ל, גיוס מאסיבי של פלוגות מילואים למג״ב והקמת כוח משמר לאומי.
מאבק חסר פשרות בתופעת השוהים הבלתי חוקיים.
שינוי קריטריונים להרחבת מעגל הזכאים לנשיאת נשק אזרחי. כלל בוגרי הצבא רובאי 03 בכל הארץ, תלמידי ישיבות הסדר בשל״ת, ועוד.
הוצאת תומכי הטרור של התנועה האסלאמית מהממשלה והוצאת הרוח שנושבת במפרשי התקווה הערבית הלאומית כתוצאה משליטתה של התנועה האסלמית בממשלה.
חקיקה
חקיקת חירום למאבק בטרור כהוראה שעה שתאפשר את כל הצעדים הנדרשים האמורים לעיל, וחיסונה של החקיקה מפני התערבות בג״ץ.
עונשי מינימום של עשר שנים על החזקת נשק בלתי חוקי. כפל ענישה במקרה של שימוש בנשק.
עונשי מינימום של שלושים שנה על חברות בארגון טרור.
כללו של דבר: אנחנו במלחמה מול אויב אכזר שחי בתוכנו. אי אפשר לנצח במלחמה הזו בפינצטה ובכלים הרגילים של המשפט הפלילי וגם לא תחת מגבלות של נאורות מזוייפת שמרחמת על אכזרים ומתאכזרת לרחמנים.
יש אולי מיעוט בחברה הערבית בישראל שלוקח נשק ומבצע פעולות טרור אקטיביות, אבל יש מעטפת הולכת ומתרחבת של תמיכה, הזדהות ועידוד עם הטרור נגד יהודים ומדינת ישראל, ואת זה צריך למגר ביד קשה ובגדיעת התקווה של הערבים להביס אותנו חלילה, לא באמצעות הטרור ולא תוך שימוש מתוחכם בכלים שהדמוקרטיה מאפשרת להם.
אני לא חושב שמישהו יכול להבטיח 100% הצלחה במאבק בטרור, אבל לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהצעדים האלה יצמצמו אותו בעזרת השם במידה דרמטית.
כרגע נראה שהממשלה לא נמצאת בכיוון בכלל והיא נכנעת לעבאס ולחולשות השמאל הקיצוני בתוכה שמתקומם אפילו נגד השימוש במושג "טרור ערבי". אבל ככל שהממשלה תתעשת ותנקוט בצעדים הנדרשים, כאופוזיציה אחראית נתמוך בחקיקה הזו בכנסת ונעניק לה את הגיבוי הדרוש.
אמיר אביבי, תא"ל במיל', מייסד ומנכ"ל תנועת "הביטחוניסטים"
סד"כ שם המשחק
בשבועות האחרונים אנו עדים לתחילתו של גל פיגועים המשלב מחבלים ערבים-ישראלים עם פלסטינים ביו”ש. חלק מהמחבלים שאבו השראה ככל הנראה מדאע”ש בעוד אחרים הם בעלי שיוך ארגוני פלסטיני כגון הג’יהאד האסלאמי. אירועים קשים אלו בהם נרצחו בדם קר 11 בני אדם בבאר שבע, חדרה ובני ברק עוררו במידה רבה את הפוסט טראומה בו נמצא הציבור הישראלי-יהודי מאז מבצע “שומר חומות”, תקופה בה חווינו פרעות של ערבים שלא נראו כמותן מאז שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת.
מאז הפיגועים סיכלה מערכת הביטחון כ-15 ניסיונות פיגועים נוספים, מאות נעצרו והועלתה כוננות בכל הגזרות ובכלל זה בגבול מצרים. במסגרת ביקורו של ראש הממשלה באוגדת יהודה ושומרון ציין ראש הממשלה כי האירועים הם קריאת השכמה. כאן המקום לומר שקריאת ההשכמה הייתה ב”שומר החומות”. היה מצופה בעקבות אירוע חמור זה כי הפוליטיקאים שלנו ובייחוד אלו המגדירים את עצמם כציוניים ולאומיים יפנימו את גודל השעה, ישימו מחלוקות פוליטיות קטנוניות בצד ויקימו ממשלה ציונית רחבה שתוכל לעמוד מול האתגרים העצומים שלפתחנו.
ממשלת ישראל נדרשת להפנים כי אנו בעיצומה של מערכה רחבה המתפתחת כאשר סביב גבולותינו איראן מציבה איום של מאות אלפי רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ומיליציות, בעודה חותרת בהתמדה ליכולת צבאית גרעינית. חתימה על הסכם הגרעין תשחרר מאות מיליארדי דולרים שישמשו להתעצמות אקספונצציאלית של היכולות סביבנו ובסבירות גבוהה ידרדרו אותנו למלחמה. מול סכנה בעלת פוטנציאל קיומי זו מדינת ישראל אינה מקיימת מערכה מדינית כנדרש לבלימת המהלך.
בגבולות ארץ ישראל פנימה מתקיימת מערכה פלסטינית רחבה כנגד הציונות המנסה לקעקע מהיסוד את צדקת דרכו, להשתלט על קרקעות בכל הארץ, ביו”ש, בנגב ובגליל ולפגוע קשות בביטחון האישי של כל אחד ואחת מהיהודים בארץ הזו. אל מול אתגר אדיר זה נדרשת מערכת נגד הכוללת מספר מרכיבים:
בניית משמר לאומי הכפוף למשטרת ישראל והכולל כ-100,000משרתים מתוך המאגר הענק של אנשי המילואים הלא משרתים שיש היום. זאת במטרה להגן בחירום על כל היישובים והצירים בארץ אל מול תרחיש של התקוממות.
נדרשת הגדלה משמעותית את מג”ב ולבנות חטיבות נוספות לעיבוי הפעילות בנגב ובגליל ובערים המעורבות.
נדרש לשפר את היכולות החקירתיות ולסגור מעגל בצורה שתאפשר כתבי אישום.
נדרש להגדיל את סדר הכוחות ביהודה ושומרון ולחזק את הפעילות המודיעינית-התקפית.
במערכה על הקרקע נדרשת תגובה ציונית מקיפה הכוללת העלאת יישובים חדשים, בניית חוות ובלימה אגרסיבית וחד משמעית של ההשתלטות הבלתי חוקית על קרקעות בכל רחבי הארץ.
לצד כל אלו נדרשת השקעה בצבא היבשה ובכשירות שלו למלחמה כוללת שבוא תבוא אם נצטרך לתקוף באיראן או האיראנים ירגישו מוכנים מספיק לתקוף אותנו.
כל הצרכים הללו דורשים שינוי יסודי של סדר העדיפויות הלאומי בהיבט התקציבי ובהיבט הנכונות להתחכך עם המציאות ולהגיב בצורה יוזמת. תפיסת ההכלה מיצתה את עצמה. אם לא נתעשת נפגוש בעתיד מציאות ביטחונית גרועה בהרבה. צריך להפנים שאנחנו במערכה רחבה ויש לפתוח במערכת נגד נחושה שתבטיח את עתיד ילדינו.
בעת הזאת צריך להתאחד. יש רק תרופה אחת לכל האתגרים הללו ושמה ציונות. אתוס לאומי ופעולה לקידום הביטחון הלאומי של ישראל.
