בפרשת ויחי, יעקב אבינו מסיים את חייו במצרים מוקף ומסובב בכל 12 בניו.
לפני מותו יעקב מבקש מיוסף לבוא אליו. יוסף לוקח איתו את שני בניו מנשה ואפרים. בבוא שני הבנים להיכנס אל הסבא יעקב, יעקב שואל את יוסף: "מי אלה"? ויוסף עונה: "בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה" ויעקב מיד מגיב: "קחם נא אליי ואברכם" (פרק מח' פס' ח-ט).
רש"י כמו שאר הפרשנים ערים לבעייתיות של שאלת יעקב "מי אלה"? יעקב הרי נמצא במצרים כבר 17 שנה, ראה כנראה אין ספור פעמים את מנשה ואפרים ואפשר להניח שגם הכיר אותם מקרוב. אם כן מדוע שאל את יוסף "מי אלה"? רש"י עונה תשובה: "וירא ישראל את בני יוסף" – "ביקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה", "ויאמר מי אלה" – "מהיכן יצאו אלו שאינן ראויין לברכה".
רש"י נותן תשובה עם מבט לעתיד הרחוק. אני רוצה לתת תשובה קצת אחרת. יעקב נמצא על ערש דווי בסוף ימיו, הוא מעוניין להעביר את המורשת לדורות הבאים. יעקב עבר בימי חייו תהפוכות רבות, הוא ראה, שמע וחווה בעצמו את ה"מאבק" על ירושת הברכות של אביו וסבו. יעקב מעוניין להעביר את שרביט המסורת של הוריו לדור הילדים והנכדים ולשם כך הוא רוצה לוודא את תוכנם האמיתי של ממשיכי דרכו.
יעקב רוצה לדעת האם יוסף – בחיר / בכיר האחים אשר נמכר על ידי אחיו לעבדות במצרים ואשר הצליח בצורה ניסית לעלות לגדולה עד הגיעו לתפקיד משנה למלך מצרים, העביר כראוי את המסורת היהודית הלאה לבניו? האם בניו הלבושים בבגדי מצריים, אשר שפת אימם היא מצרית, הגדלים בארמון המלוכה המצרי מאז לידתם, היודעים את כל אשר משפחת אביהם עוללו לאביהם, האם הם שומרים אמונים למסורת בית אבא?
כשיעקב שואל "מי אלה"? אני חושב שיעקב מתכוון להווה – מי הם? מהי אמונתם? מה הועבר לילדים הללו מכל המורשת של בית אברהם יצחק ויעקב? האם אפרים ומנשה הם יהודים גאים הרוצים לחזור לארץ או יהודים מצליחים שטוב להם בגלות?
גם בזוגיות חשוב ששני בני הזוג ישאלו את עצמם והאחד את השני מידי פעם: "מי אלה"? לאן מועדות פנינו בזוגיות? לאן מועדות פני המשפחה שהקמנו? מי אלה הילדים שלנו – הם שומרים על המסורת שהנחלנו? הם חיים על פי הערכים שחינכנו? הם מאמינים באמיתות שלימדנו?
יוסף עונה לאביו אחר שאלתו: "בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה". תשובת יוסף הינה: "הבנים הללו שומרים את דרך ה', הם בניי בכל, הם שומרים על ההמשכיות והמסורת של בית אבא". וממילא מובן מדוע יעקב מיד עונה: "קחם נא אליי ואברכם" – אם ככה, אז הבא נא לי אותם כדי שאברכם בברכת האבות.
שנזכה כולנו להיות ראויים לתת מענה אמיתי לשאלה "מי אלה", ושנוכל כולנו לברך ולהתברך בברכת האבות.