הרב גבי קדוש

מי באמת חופשי ומי עבד?

הרב גבי קדוש

הרב גבי קדוש

רב מועצה אזורית בני שמעון

הרב גבי קדוש

הרב גבי קדוש

רב מועצה אזורית בני שמעון

רב מועצה אזורית בני שמעון

עדיין הרושם החזק של מעמד הר סיני ונתינת עשרת הדברות לעם ישראל לא פג, ובאותו יום ממש ממשיך משה לתת לבני ישראל את פרשת משפטים. לכאורה אחרי הגובה וההתעלות הגדולה שהגענו אליה בהר סיני היינו מצפים למצוות ׳רוחניות׳ של דבקות בה׳, פירוט של יראת שמים וכד׳ ודבר אחרון שיכולנו לדמיין שכעת התורה תצווה אותנו על מצוות עבד עברי. והרי עבדות היא מציאות חריגה של גנב הנמכר בגנבתו? מדוע בחרה התורה לפתוח דווקא במצווה זו בפרשת משפטים?
מציאות של עבדות נוגדת כל הגיון שאנו מכירים, מי נתן לנו את האפשרות לשלוט על מישהו אחר ולהיות ׳הבעלים׳ עליו עד כדי שנעשה בו כפי שאנו עושים ברכושנו? מצאתי שתי הגדרות למושג ׳עבדות׳: ׳היות בן אדם רכושו הפרטי וחייב לציית לו׳ והגדרה נוספת: ׳היתפסות להרגל או התמכרות, השוללים למעשה את החופש׳ לדוגמא ההתמכרות למכשירם טכנולוגים… ועדיין שאלתנו במקומה מדוע היה חשוב לתורה לפרט את הלכות עבדים מיד לאחר מתן תורה?
נראה שענין העבדות והחרות הם יסודות עיקריים בחיי היהודי. בלי חופש חרותי אי אפשר לגלות את כוחות הרוח של האדם. ככל שאדם יותר חרותי כך יכול הוא להתקשר ולהתחבר באמת לאינסוף האלוקי. וכדברי המשורר רבי יהודה הלוי: ׳עבדי הזמן, עבדי עבדים הם, עבד ה׳ הוא לבד חופשי׳.
החרות האמיתית היא החופש המוחלט לבחור, להשתחרר מכל משעבד גשמי ובמיוחד רוחני או תרבותי. מצב של חופש או של עבדות תלויים ברוחו של האדם ולא במעמדו המשפטי. יש מצבים שאדם או האומה ׳משועבדים׳ ברוחם לאחרים, לתרבויות, להרגלים וכד׳, זה גם סוג של עבדות שצריך להשמר ממנה.
נתן שרנסקי, אסיר ציון, בנאומו בבית המשפט בברית המועצות לפני גזר דינו אמר: ׳אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תשאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה׳.
העבדות אינה יכולה להסתדר עם קבלת תורה, שהרי התורה בעצמה כתבה: ׳אנוכי ה׳ אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׳, בכדי להגיע למצב של ׳אנוכי ה׳ אלוקיך׳, חייבים כתנאי סף לצאת ממצב עבדות ולהיות בן חורין. לכן הקדימה התורה דיני עבד לשאר כל המצוות. שנזכה בעז״ה, הפרט והכלל, להשתחרר מכל שעבוד פנימי וחיצוני. ■

עוד במדור זה

הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל

הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל

נותן נשמה לתורה, עם, ארץ ומדינה הרב צבי יהודה הכהן…
קבלת התורה: נשמה לעולם

קבלת התורה: נשמה לעולם

דורות רבים חיכה העולם לרגע המכונן הזה, מעמד הר סיני…
פרשת בשלח- העיצה היחידה: דבר אל בני ישראל ויסעו!

פרשת בשלח- העיצה היחידה: דבר אל בני ישראל ויסעו!

רק שבוע ימים עבר מאז הניסים הגדולים שבני ישראל חוו…
מדוע עשר מכות אם אפשר במכה אחת?

מדוע עשר מכות אם אפשר במכה אחת?

לכמה סבלנות נזקק משה רבינו בשליחויותיו אל פרעה? סבבים רבים…
לָמָה‭ ‬הֲרֵעֹתָה‭ ‬לָעָם‭ ‬הַזֶּה‭ ‬‮–‬‭ ‬האמנם‭?‬

לָמָה‭ ‬הֲרֵעֹתָה‭ ‬לָעָם‭ ‬הַזֶּה‭ ‬‮–‬‭ ‬האמנם‭?‬

אחרי‭ ‬שמשה‭ ‬רבנו‭ ‬מרגיש‭ ‬שנכשל‭ ‬בשליחותו‭ ‬לפרעה‭ ‬לשחרור‭ ‬העם‭ ‬משעבוד‭…
ציפית לישועה בעת המלחמה - מתורתו של הרב אלישע וישליצקי זצ״ל

ציפית לישועה בעת המלחמה - מתורתו של הרב אלישע וישליצקי זצ״ל

הקדמה רבות‭ ‬עסק‭ ‬הרב‭ ‬אלישע‭ ‬זצ‭"‬ל‭ ‬בענייני‭ ‬מלחמות‭ ‬ישראל‭ ‬ובמיוחד‭…
פרשת ויגש- לא הכל טוב, אבל הכל לטובה

פרשת ויגש- לא הכל טוב, אבל הכל לטובה

תחושת החוסר וודאות, הציפייה ללא נודע הינה תחושה מורכבת ומאתגרת.…
פרשת מקץ- על חלומות ועל הגשמתן

פרשת מקץ- על חלומות ועל הגשמתן

התורה לא מדלגת על סיפור חלומות ופתרונם, יוסף חולם על…
פרשת וישב- חנוכה: להדליק אור בלילה

פרשת וישב- חנוכה: להדליק אור בלילה

פרשת וישבחנוכה: להדליק אור בלילה חודש כסלו מסמל את האור,…
פרשת וישלח- והעיקר לא לפחד כלל!

פרשת וישלח- והעיקר לא לפחד כלל!

גילוי נאות: מאוד קשה לי אמירה זו… וכי מי שמפחד…
ברוך ה׳ א-לוקי ישראל

ברוך ה׳ א-לוקי ישראל

מדע החלומות חקר ומצא שכל אדם חולם, כולל תינוקות… אנו…
מעשק ושטנה לרחובות

מעשק ושטנה לרחובות

ברגעים אלו חיילנו היקרים, חיילי צבא הגנה ישראל הי״ו, שבים…
לא לדלג על השורשים העמוקים

לא לדלג על השורשים העמוקים

אם היינו רוצים להצמיד את פרשיות השבוע 'לך לך, וירא…
העקידה: עין במר בוכה ולב שמח

העקידה: עין במר בוכה ולב שמח

אחד הפיוטים המרגשים ביותר לפני תקיעות השופר בראש השנה: 'ויהי…
צו השעה: 'לך לך'

צו השעה: 'לך לך'

דווקא בשעת מלחמה, בשעה זו, כבר מבינים כולנו את המשמעות…
Scroll to Top
גלילה למעלה